שם הספר: גנבת הספרים
סופר: מרקוס זוסאק
תמונה של הספר:
ז'אנר: שואה
הגבלת גיל: 13+ (אלימות, קצת שפה בוטה, מוות)
תיאור בקצרה: הסיפור מדבר על גרמניה הנאצית, ועל ילדה יתומה להורים קומוניסטים שנשלחו למחנות ריכוז.
הילדה נשלחת למשפחה חביבה, עם אמא קולנית ועצבנית אבל לב מזהב, ואקורדיוניסט במשרה חלקית מרושש אבל גאון בדרכו.
במהלך הבגרות שלה היא מגלה את תחביבה, גניבת ספרים.
היא לא יודע לקרוא אותם, עדיין- אבל מאז שאחיה מת והיא גנבה את ספרה הראשון, נראה שיש לה משיכה לגניבת הספרים- ובעזרת הפאפא החדש שלה היא גם תלמד מה לעשות איתם.
אה עדכון חשוב שכנראה הייתי צריך להזכיר, מלאך המוות מספר את הסיפור.
מלאך המוות -בניגוד למה שאתם חושבים- הוא יצור שיכול להיות מאוד אדיב, רגשן, אמפתי, סימפתי- רק לא נחמד, נחמדות לא קשורה אליו.
ועוד משהו שאולי יעניין אתכם- ב100 עמודים הראשונים מלאך המוות ייבקר את גנבת הספרים 3 פעמים.
דמויות (כהרגלי, שם הערת ספויילר לכל אחת):
ליזל ממינגר- גיבורת הספר, אחיה מת- אמא שלה נשלחה למחנה ריכוז ואביה נטש אותה בצעירותה, נורא אוהבת ספרים ולאט לאט הפאפא שלה יילמד אותה לקרוא בהם, אבל בגרמניה הנאצית כשכולם מרוששים יש דרך אחת בלבד להשיג ספרים.
לגנוב אותם כמובן.
המוות- מלאך המוות כמו שאנחנו מכירים אותו, רק בלי החרמש, אחד היצורים הכי עסוקים במהלך מלחמת העולם השנייה, שלפעמים מסתקרן יותר מדי.
האנס הוברמן- "פאפא" של ליזל, נגן אקורדיון/צבע במקצועו, קורא בינוני ומטה, אבל שמח לעזור לליזל ולנסות ללמד אותה את מה שהוא יודע- חב את חייו לאדם שלימד אותו לנגן באקורדיון, ועלול לשלם את המחיר....
רוזה הוברמן-"מאמא" של ליזל, גברת מאוד עצבנית וקללנית (אל תדאגו- היא מקללת בגרמנית) כובסת העיר, ועמדת מהצד חסרת אונים כשיותר ויותר אנשים מפטרים אותה. מכינה מרק אפונה די מגעיל 🙂
רודי שטיינר- השכן והחבר הכי טוב של ליזל, מרדן וחוצפן, אבל אוהב את ליזל בכל לבו, ולמרות זאת, ליזל נשבעה שלא תתנשק איתו בחיים
מקס ונדנבורג- יהודי מתאגרף, מתחבא בבית של גרמנים נחמדים וחווה סיוטי לילה על הפיהרר שבא לתפוס אותו, ולא מורשה לעזוב את המרתף כדי לא לסכן אף אחד.
אילזה הרמן- אשתו של ראש העיר, אישה נחמדה ושברירית שכולת בן. נקשרת לליזל אבל אחרי שהיא הפסיקה להעסיק את אמא של ליזל, אילזה הפכה להיות מטרה מספר 1 לגנבות של ליזל.
דעתי על הספר: נתחיל בזה, ספר מצויין! אני לא קורא הרבה ספרים עמוקים וספרותיים, אבל האחד הזה באמת שווה את זה- אף פעם לא הייתי מעריץ היסטורי וכל דבר במלחמת העולם השנייה הגעיל וצמרר אותי- אבל אני אומר לכם שאני לא מתחרט ולו על שנייה אחת מהספר הזה.
יש אצלו המון דברים לאהוב: ההעירות של המוות תוך כדי הספר הן לא פחות ממושלמות, פשוט עושות את הספר, לצערי באמצע הספר הוא מפסיק ונותן לעלילה לזרום עם הרבה פחות היערות.
אני גם אוהב את זה שיחסית לספר שואה הוא לא ממש מדכא, חוץ מהסוף, שהוא ממש טרגי.
זו אולי הבעיה בספר- סוף מאוד מאוד טרגי, וכל מי שקרא את ההיערות ספויילר שכתבתי יכול להבין למה אני אומר את זה.
אני עדיין ממליץ בחום, ואל תופתעו מהדירוג של הספר הזה.
ציון: 9.3/10!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
***הערת בונוס: לספר הזה יצא סרט, אז תתכוננו שאפרסם את ההשוואה שלי.