FreddieNF

אני די בטוח שכבר שאלו אותכם בפורום הזה מיליון פעמים מה הז'אנר האהוב עליכם בספרים. לא אני! *** כאילו, אם הייתי יכול הייתי שואל- אבל בגלל שכבר ניהלו את הדיון הזה עשרות פעמים פה בעבר, אני באתי עם רעיון אחר: מה לדעתכם השילוב ז'אנרים הכי טוב? איזה 2 ז'אנרים אתם אוהבים לראות ביחד. כמובן יש את הפופולאריים: פשע ומד"ב, קומדיה ורומנטיקה, פאנטזיה ואקשן, אימה ופילוסופיה ועוד. אבל יש גם הרבה תת סוגים- או סוגים שאפילו אף אחד לא החליט לשלב עדיין. אז זו השאלה שלי- מה הז'אנרים שאתם חושבים שהכי כיף לצוות- ואיזה 2 ז'אנרים אתם הייתם רוצים לראות ביחד- מוזמנים להתפרע קצת. אני כמובן אוהב מאוד פאנטזיה, אבל אני חושב שהצמד האהוב עליי זה פשע ואקשן- נטו בגלל שאני חושב שזה כל כך מובן מאליו שאף אחד מהם לא יכול לבוא בלי השני. 2 הז'אנרים שאני רוצה לראות ביחד זה דווקא אימה וקומדיה- כי מי יצליח להפחיד את האדם ועדיין להשאיר אותו עם חיוך על הפרצוף?

אשכול מדהים ומושקע. נורא אהבתי את השימוש שלך בתמונות, בצבעים. למרות שהאשכול בסוף לא הגיע לתחרות- אנחנו כן נזכה אותך בבונוס על ההשקעה!.

אני תמיד העדפתי קיץ, אבל במקום שאני גר יש רוחות מטורפות גם בקיץ, אז אני קצת משוחד. אני פשוט חושב שאני מעדיף לצנן את החום עם בריכה, מאשר לחמם את הקור עם תנור...

גאונות לשמה, איך מתארים דבר כזה 😅. מאוד אהבתי ונהניתי שלקחת דבר כל כך מפגר והפכת אותו לסיפור שבאמת כתוב, עם עלילה והכל. הייתי שמח שתעצבי את האשכול קצת יותר, שיהיה חי (עם תמונות, צבעים, וכדו׳), תודה רבה על האשכול!

היי! הרבה זמן לא התראינו- איך הילדים? האישה? הבעל? הכלב שחולה במלריה? לא ממש אכפת לי. אז עכשיו עוד אשכול- עם טוויסט מאוד מפחיד מצידי: אני נעזר בכם 😮. אני עומד לכתוב סיפור, אבל כל החלטה שאני צריך לעשות בסיפור- אני אשאיר לכם- שחקני הליגה. הקאץ'? לכם אין שום הקשר מוקדם, ואני צריך להפוך את הסיפור לכמה שיותר הגיוני... נתחיל בסיפור: ההתחלה של @arceus11: הנחתי את המברג מהיד ומחיתי את הזיעה מהמצח שלי- זה כבר השעון השלישי שתיקנתי באותו היום, והכסף שגביתי לא היה שווה את המאמץ. עקרונית, לא הייתה לי שום סיבה לחשוד שמשהו עומד לקרות שהיה איכשהו שונה מכל יום שעבר מאז היום שבו פתחתי את החנות 'שונה תיקונים- אין תיקון גדול מדי או קטן מדי'. השעה הייתה 14:00, וכרגיל לא היו אנשים בתוך החנות- ערימה ענקית של חפצים קטנים מקולקלים ישבה על השולחן שלידי והפחידה אותי, כל מיני שטויות שילדים שברו והאנשים ממעמד האצולה החליטו שהם יכולים לשלם עוד כמה אגורות לשונה המסכנה כדי שתעבוד כמו חמורה ותתקן להם. אבל מה שקרה אחר כך בהחלט לא היה רגיל... ההמשך של @arielC: צרחה חדה משכה את תשומת לבי, צרחה שהפרה את השקט שבדרך כלל מעורב במיקום החנות שלי הצמודה ליער. מאבק פנימי: 'שונה, לא לצאת מהחנות- יש לך עבודה!' 'אבל זה מעניין, אף פעם לא קורה לי משהו מעניין' 'תהיי רציונאלית רגע...' 'אל דאגה, אני לא חכמה במיוחד'. ובאמרה זו קפצתי מהכסא שלי, שחרק בהפתעה- תפסתי את התיק צד שלי ודהרתי/דילגתי לעבר היער. הצרחה נשמעה שוב, עמוק יותר מתוך היער- עוד מאבק פנימי, עוד ניצחון של הצד הטיפשי- ומיהרתי לכיוון הצרחה, העלים הירוקים של העצים שידרו אווירה בטוחה- אך הצרחה הגברית שנשמעה כמו נשמה מעונה שידרה משהו אחר. הצרחה נשמעה שוב, חזקה מתמיד- וקרובה במיוחד, אך כשפילסתי לעצמי דרך לעבר הפינה שממנה הגיעו הקולות. מצאתי את עצמי בתוך היער, המקום ריק מנפש חייה- ואני לא זוכרת את הדרך חזרה הבייתה... ההמשך של @AlphaZero: ושוב הקולות בראש שלי נכנסו למאבק, הפעם כולם נגד חוש הטיפשות שלי: 'מה עשית?' 'אנחנו אבודים- אבודים!' 'איפה הבית?' 'אנחנו לא יכולים לעשות כלום!' 'אני רוצה הבייתה!!!!!!!!' 'למה יש אנשים שקוראים לאות Z זי וחלק זד?'... אוקיי, אולי לא כל המחשבות שלי היו מפוקסות- אבל העיקרון היה ברור. מכירים את הקטע הזה שבו הכל מסתדר לכם בחיים, ואתם מתעשרים בין רגע וחיים באושר ועושר? כן, גם אני לא- אבל מה שקרה באותו הרגע היה מספיק קרוב: קרסתי על אבן קרובה, וצרחתי בתסכול, אולי 42 שניות רצופות לפני ששמעתי קול... "אלוהים יישמור! כמה צעקות יש ביער הזה!". הרמתי מבט והעיניים שלי נפקחו בהפתעה למראה גבר משוקף עם תיק טיולים צועד לעברי. "כן!!!!!!!!!!" אני צורחת וקמה לחבק את הזר המוחלט הזה- הוא בטח יודע איך לצאת מפה... הסתערתי בריצה קדימה מיד אחרי החיבוק, עוזבת את המקום- רק כדי לחזור ולהזכר שהוא לא אמר לי איפה היציאה... ההמשך של @yuuki: חזרתי אליו, הוא היה גבוה ממה שזכרתי אותו, ואיכשהו פספסתי את העובדה שהוא רכב על סוס. לא- סליחה, הוא היה סוס!, החצי העליון שלו היה בדיוק כמו שזכרתי אותו- גבר עם משקפיים ותיק טיולים ענקי, אבל מפה לשם החצי התחתון שלו היה גוף ענקי של סוס עם פרווה חומה יפהפייה- ו4 רגליים שריריות עם פרסות. הקולות שבראש שלי היו לא פחות מבולבלים... 'רגע מה?' 'זה תמיד היה ככה?' 'איך יכול להיות שלא שמתי לב לזה?' 'למה קוראים לכוכבי לכת כוכבי לכת, אם הם בכלל לא כוכבים- אלא הולכים מסביב לכוכבים?'. כן טוב- לפעמים יש לי מחשבות מוזרות- אבל רוב הראש שלי היה נתון בדילמה של הקנטאור שניצב מולי. הקנטאור נבהל למראי "מה, חשבתי שהלכת! אני...". הפרצוף שלו האדים מהר, ובהרף עין הוא חזר להיות אדם רגיל, אפילו לא הספקתי לראות מה קרה, לרגע אחד הוא היה קנטאור מרשים והכל, ורגע אחר כך- ניצב מולי נער בגילי, עם אותו הפרצוף- גבוה רק במעט ממני. הוא השפיל מבט מולי, ומלמל "היי אני מרקו- נעים להכיר אותך..." בקול מובס. "שלום מרקו" עניתי, כי פשוט לא ידעתי מה עוד לאמר. "אתה סוס?". אני כזאת רהוטה. הפרצוף שלו אפילו הכחיל עכשיו, ולרגע אחד חשבתי שזה התקף פאניקה- אבל מסתבר שזה פשוט מה שקורה כשאתה מובך יותר מדי. ההמשך של @גילעד: הוא ניסה לדבר, אבל שום צליל לא יצא, אז הוא רק ישב על האבן (כן, אותה האבן שאני חטפתי עליה התקף דומה לפני פחות מ10 דקות) ומלמל משהו. לא שמעתי בדיוק מה הוא אמר, אבל זה היה בערך בסגנון של 'לועסים לי מסטיק באוזן'. שזה כמובן, יכול לעצבן אנשים- אבל לפי הפרצוף של הקנטאור-אדם הזה, נראה שהוא לוקח מאוד אישי כנוגסים שוב ושוב בממתקים לידו. כנראה הוא הבין מה חשבתי, כי הוא מיהר להגיב "זה ביטוי" הקול הדקיק שלו לא ממש התאים לדמות הקנטאור הענקית, "זה אומר שמישהו למעלה מנסה בכוח לדפוק אותי". הוא העיף לעברי מבט שני והוסיף "וכשאני אומר 'אותי' אני מתכון לכולנו, כל האנושות". ההמשך (אולי) ייבוא...

חגי תשרי כבר עברו, והנה גם התחרות הסתיימה... אבל לא לפני שאנחנו מכריזים על הזוכים!!! מקום ראשון עם 90 נקודות... @Senku הוא זוכה ב... טבעת אבן אודם/ספיר (לבחירה)+טבעת יהלום+ 100 זהב קישור לאשכול הזוכה: מקום שני עם 79.5 נקודות... @Eytan הוא זוכה ב... טבעת יהלום +טבעת מהירות+ 70 זהב קישור לאשכול הזוכה: מקום שלישי עם 73.5 נקודות.. @darkangal הוא זוכה ב... טבעת מהירות+ טבעת רנדומלית (לא כולל אודם, ספיר, יהלום, ומהירות) +40 זהב קישור לאשכול הזוכה: בנוסף, הוחלט להוסיף מקום רביעי על אשכול נוסף בתחרות של @המלך עקיבא שקיבל 68.5 נקודות. הוא זוכה ב... טבעת רנדומלית (לא כולל אודם, יהלום, ספיר, ומהירות) קישור לאשכול: *במידה והפרס בו זכיתם כולל בחירה יש לשלוח הודעה פרטית עם בחירתכם ל @גילעד על מנת לקבל את הפרס. ברכות לזוכים ובהצלחה בתחרות הבאה!

אקדים ואומר דבר חשוב ח'ברה! לא כל גיבור חייב סיפור רקע שונה, גם ילד פשוט שהופך לגיבור בהמשך לפעמים מקבל קרדיט. אבל עכשיו כשניקינו את זה- אני רוצה לשמוע את דעתכם, מה אתם אוהבים בעבר של הגיבורים שלכם, טראגי? קשה? מצחיק? מסתורי? מטומטם להחריד?. העבר של הגיבור מעצב את הדמות שלו, והרבה מהאווירה שאנחנו מקבלים ממנו תלויה באיזושהי חוויה שעברה עליו. לכן חשוב להתאים את העבר לקורא, בתור ילד אני אגיד לכם שהכעיס אותי לקרוא על סיפורי רקע של 'גאולה' שלפני הסיפור הדמות הייתה נבל, ותוך כדי הספר היא משתפרת- אבל כיום אני ממש נהנה מהקונספט. והנה עוד נקודה למחשבה- מי הדמות (ומאיפה היא באה) שאתם הכי אוהבים את הסיפור רקע שלה- ולמה. אני מאוד אוהב את הסיפור רקע של קלן לבית קה (קלע הכשף)- חיים קשים של תלמיד לא יוצלח בכשפים, אבל סה"כ רגילים. למה אני אוהב את הסיפור הזה? כי אין הרבה מידע מוקדם על הדמות, לכן כשאני מתחיל לקרוא את הספר, אני לא מרגיש כאילו איבדתי שום דבר בדרך, ואני ממש חי עם קלן את הסיפורים- שבעולם מקביל היו יכולים לקרות לי. אז הנה- אשמח לשמוע את חוות דעתכם!

קודם כל, תשלח לי את הסרטון- אני חייב אותו. דבר שני היד עצמה יצאה לך ממש טוב- דווקא השרוול הציק לי

סבסטיאן דה קסטל עם ספר חדש- והוא בכלל לא אכזב!. למי שלא מכיר -הנהו: סבסטיאן דה קסטל הסופר האהוב עליי יחד עם ג'יי קיי רולינג. הסדרה שלו- קלע הכשף- הצליחה כל כך, שהיא הולידה סדרת בת- המדברת על העבר של אחת הדמויות האהובות: פריוס פרפקס. עכשיו *אזהרת ספויילר!!* אני עכשיו מדבר על הספר השלישי בסדרה, ועקב כך הוא מכיל כמה ספויילרים על הספרים הקודמים- ובנוסף מספיילר גם על כמה דברים בסדרה המקורית- קלע הכשף. אז אם אתם לא קראתם את הסדרה, אני ממליץ להתרחק מהאשכול הזה כמו מאש (אלא אם כן אתם כמוני ולא אכפת לכם מספויילרים). ועכשיו לסיקור: שם הספר📖: ספינת הכשף שם הסופר✏️: סבסטיאן דה קסטל תמונה📷: ז'אנר🤓: פאנטזיה תקציר📰: פריוס פרפקס, בת המאדק ששרדה והפכה לארגוסית, מתחילה את דרכה באמת- ומנסה למצוא מהי באמת 'דרך החיננית הפראית' שבחרה לעצמה. אבל רוצח שכיר בן מאדק שהיא פוגשת בכלא מצליח לערער אותה, וגורם לה לתהות כמה היא באמת נאמנה לבני עמה. בצוות מוזר של גנבת מקצועית, עז מסריחה, ומגית דיפלומטית ושניהם- הם מחליטים למצוא מקום טוב בו בני המאדק יוכלו לחיות, ופריוס להוטה להפטר מהחוב המעיק עליה. אבל האם בני המאדק עצמם מוכנים? דעה אישית🥰: אהבתי! אהבתיאהבתיאהבתיאהבתיאהבתי, ואני לא יכול להדגיש מספיק כמה אהבתי- סבסטיאן שוב הצליח לשבות אותי בעולם שלו, וכל כמה שרציתי להתעסק בלימודים, בשיעורי בית ובדברים חשובים- גיליתי שאני לא יכול לעשות כלום מבלי לגמור את הספר הזה קודם. אז אני מניח שמדבקת אזהרת התמכרות מגיעה לספר הזה. אבל עכשיו ברצינות- ספר מותח, סבסטיאן פיתח אפילו יותר את העולם שלו, ועוד רובדים של פריוס פרפקס נחשפים עם כל עמוד בספר- ואם לא קראתם עדיין את הספרים האחרים שלו- אין זמן טוב יותר! אתם לא תתאכזבו. ואם כן? אממממ........... באסה. ציון🏆: 9.9/10

שם הפוקימון:וייגוארי סוגים: דרקון ופייה תיאור: צפע ארציישראלי שבמקום זנב יש לו ראש נוסף, אחד מהראשים עם אלמנטים של דרקון והשני של פייה. תמונה: פוקידע: ווייגוארי מורכב משלושה מילים: וויפר- viper (צפע), דרגון- dragon (דרקון), פארי- fairy (פייה). הפוקימון הזה תמיד בקונפליקט, בינו לבין עצמו-ושני הראשים שלו אף פעם לא מסכימים אפילו בנוגע לאוכל, כאשר ראש אחד צמחוני וראש אחר קורניבור. הוא ידוע בסטאט החיים הגבוה שלו, ובהתקפה שלו גם המיוחדת וגם הרגילה. אבל בגלל חוסר ההתאמה של הפוקימון, ההגנות והמהירות שלו מגוחכים.

אני בעד מוזהבים, ההצעה של מפתח מיוחד שמוציא מוזהבים גם הוצעה כבר בעבר, ואם אני לא טועה נדחתה- אבל אני בעד להחזיר אותה. (לדעתי המפתח צריך לתת סיכויים למוזהב בהתאם לתיבה: כסף -100% זהב- 50% פלטיניום-25% טיטניום-10% ) על ההצעה השנייה אני נגד, סתם נראה לי מיותר- אבל לא באמת יפריע לי אם ההצעה תכנס למשחק. ההצעה השלישית סימנתי בעד אבל אני נמנע, היה מגניב אם פשוט בכל תיבה היה *סיכוי* לקבל רוחות ולא חובה.

דמות בברדס

מדוייק, יפה

ווו-הוווו!!!!! סיקור של פרדי!!!! כן!!!! ***** נו חברה תצטרפו לעדודים, זה מוזר שאני עושה את זה לבד... לא? טוב.... אני מודה שמזמן לא עשיתי סיקור על ספר פאנטזיה, ואני מצטער- אני מבטיח שאביא אחד ממש בקרוב. בינתיים- סולם גנבים! שם הספר📖: סולם גנבים שם הסופר✏️: הרב ליאור אנגלמן תמונה📷: ז'אנר🤓: רומן משפחתי, פילוסופיה תקציר📰: יודה טייב נולד אל תוך מציאות שנקבעה מראש. כבן למשפחת פשע בשכונת התקווה, סיכוייו לצאת לחיים אחרים היו קלושים, אבל אמו נשבעה לעשות הכול כדי למנוע ממנו להגיע למעצר. ובכל זאת, איך ייתכן שאחרי שהצטיין בלימודים, הפך למפקד נערץ ולאיש חינוך מוערך, הוא מוצא את עצמו אזוק ונלקח הרחק מכל מה שבנה במו ידיו? "סולם גנבים" אינו סיפור פשע שגרתי, אלא רומן על משפחות – אלה שאנו נולדים לתוכן ואלה שאנו בוחרים בעצמנו, אלה שיכולות להרוס ואלה שמצליחות לתמוך, אלה שמתפרקות ואלה שאנו מנסים לשקם. זהו סיפור רב תהפוכות המלווה את גיבורו במסע במורד החבלים הרעועים ובמעלה הסולמות המובילים לשמיים. העלילה מציבה בפני יודה, דמויות המשנה הסובבות אותו והקוראים עצמם שאלות כבדות משקל: כיצד כוונות טובות משפיעות על מסלול חיינו, ומהם הסיכויים להימלט מהכלא הפנימי שבו אנו לכודים? דעה אישית🥰: אוקיי, אז אני מתחיל לכעוס על הסופר הזה, קראתי כבר שני ספרים אחרים שלו- ובכל אחד מהם גיליתי שיש בעייה מאוד גדולה: הסוף. הבחור לא יודע לסגור מעגלים, או שהוא עושה זאת בכוונה- כך או כך, אני לא מקבל את הסוף שאני רוצה ואני תמיד מרגיש כאילו אני צריך להפגש עם הסופר ולשכתב לו את כל הסופים, או להוסיף לפחות 2-3 פרקים אחרי סוף הספר. אבל בכל זאת- ספר טוב, נהניתי לקרוא ונהניתי מהמחשבה על הכל, לאנשים שהם לא פרפקטציוניסטים הספרים הללו בטח יתאימו בול. ציון🏆: 7.3/10