FreddieNF

הארי פוטר, תמיד. סיקרנת, מעניין לראות מה תעשה 😮

התנועות דומות כמו כל סט של אגרופים, לא בצורה מיוחדת כל כך, אולי זה נראה לך בגלל הזווית הקדמית. אבל 'אורה אורה אורה' זו צעקת קרב ביפנית, ואפילו אם יש שאיבת השראה מג'וג'ו (שבאמת היה שם קודם) אבל נראה לי לקרוא לזה העתקה זה כמו להגיד שספיידרמן זו העתקה מבאטמן כי שניהם גיבורי על עם 'מן' בשם.

היי, למרות ששירה זה דבר מאוד ספרותי- זה קרוב יותר לפורום מוזיקה. לכן, הועבר לפורום מוזיקה אחלה אשכול! דרך מאוד יפה להציג שיר על אדם מטומטם 😄

לא חושב, אנימות אוהבים לעשות את האנימציה הזו של המלא אגרופים, ואין פה הרבה חוץ מזה. גם בוואן פיס יש את ה'גאטלינג גאן', גם בשבעת החטאים יש את 'הפייה המרקדת' ו'כוכב קומבו', ואם אני אחפש מספיק עמוק- אני אתקל בזה גם בתלתן שחור ופוקימון.

הפגיש הזו הייתה אמורה להשאר סודית קטון! לא מאמין שחשפת אותי ואת גילעד (ואת חתוליםהםהחיים, שנקלע לסיטואציה אני מניח)

אשכול מעולה לכל הדעות! הייתי נותן לייק אם היה נשאר לי. העיצוב מעולה, האשכול מושקע, והכתיבה ברמה גבוהה!!! כן טיפה הפריע לי שהחבאת את חוות דעתך, שקודם כל אמרת מה אתה חושב ואז אחכ כתבת ׳אלו כל הדמויות׳, ונראה שכאילו ההמלצה שלך היק חלק מהדמויות. אבל בסופו של יום- אשכול מדהים, 10/10

מכיר ואוהב, אני עדיין מפזם לעצמי את כל האנשים שעושים 'רשת עושים היסטוריה' בהתחלה. אני בעיקר שומע דורון פישלר, כי הוא באמת מדבר מעניין. אחלה אשכול, תודה רבה!

היי, דיון יחסית רגיל, פשוט. הארי פוטר, סדרת הספרים המצליחה בעולם, בתוכה הדמויות מתחלקות לארבעה קבוצות, או 'בתים': גריפינדור- הבית של האמיצים, ביתו של הארי, רון, והרמיוני (גיבורי הסדרה) וגם הרבה אחרים- מקונגל, נוויל, דמבלדור, ועוד ועוד. הצבעים של הבית הם אדום וזהב, הסמל של הבית הוא גריפון, והמייסד נקרא גודריק גריפינדור. הסיסמא לחדרים משתנה כל פעם על ידי תמונה בשם 'הגברת השמנה'. רייבנקלו- הבית של החכמים, הבית של לונה לאבגוד, וצ'ו צ'אנג. הצבעים של הבית הם כחול וארד, הסמל של הבית הוא נשר (למרות שמשמעות השם זה 'טופר עורב'), והמייסדת נקראת רוונה רייבנקלו. הסיסמא לחדרים היא תמיד חידה, שהתלמידים צריכים לענות עליה. הפלפאף- הבית של החרוצים/טובי לב/ כל מי שלא השתייך לשום בית אחר, ביתו של סדריק דיגורי. הצבעים של הבית הם צהוב ושחור, הסמל של הבית הוא גירית דבש, והמייסדת נקראת הלגה הפלפאף. הסיסמא לחדרים היא נקישה על חבית מסויימת לפי מקצב השיר 'הלגה הפלפאף', במידה ולא הקשת על החבית הנכונה, החביות ישפריצו עליך חומץ. סליתרין- הבית של השואפים לכוח, הבית של דראקו מאלפוי, קראב, גויל, ולורד וולדמורט בכבודו ובעצמו, יחד עם שאר אוכלי המוות (החברה הרעים). הצבעים של הבית הם ירוק וכסף, הסמל של הבית הוא נחש, והמייסד נקרא סלאזר סלית'רין. הסיסמא לחדרים היא 'טוהר דם', בגלל שהבית לא מקבל כל מי שאינו טהור דם. האינטרנט מלא באינספור שאלונים שנועדו לקבוע את השיוך שלכם לאחד הבתים. אז אם אתם עדיין לא יודעים לאיזה בית אתם משתייכים, מוסמנים לענות על אחד מהם. הנה כמה לדוגמא שמצאתי: שאלון 1 שאלון 2 שאלון 3 (שלושה שאלונים באחד) שאלון 4 (בסגנון צהל) בכל מקרה, אני חושב שכבר אמרתי את זה בעבר אבל אם לא- אני רייבנקלו, בכל מבחן שאי פעם עשיתי יצאתי ככה, חוץ מהמבחן הצהלי שעשיתי הרגע, ויצא לי גריפינדור. יאללה מה אתם?

בהחלט, מאוד

היי, רציי לכתוב סיפור עם פאן של מתח, אבל בלי שום פואנטה. מוזמנים לקרוא 😄 ~22:47~ מרי התנדנדה בכיסא שלה בעצבנות, בעלה עזב את הבית הרגע, בלי שום הודעה מוקדמת, בלי הסברים, רק 'אל תדאגי, ב2 אני אגיע'. מרי קמה והציאה פאזל 1000 חלקים, זה יעסיק אותה לזמן מה. ~00:11~ מרי גמרה את כל הפאזל, למה היא כזאת מהירה? היא נאנחת אנחה רווחה כשרואה את התצרף, שבנה תמונה של שחף ענקי בשמי הארץ. היא זוכרת שהיא הלכה פעם לים, לא יודעת איך דייוויד הצליח לשכנע אותה- הכל היה מלא בחול, המים היו מלוחים לה בפה, והיה כל כך חם. היא זוכרת שדייוויד צחק עליה כשהיא רדפה אחרי שחף שגנב לה את הסנדוויץ, אבל הרגליים הקטנות של מרי היו חסרות תועלת בחול. ואז דיוויד עצר וחיבק אותה, והיא הייתה כל כך עצבנית על השחף ההוא, אבל השמחה של דייוויד פשוט דבקה בה, ומתחת לשמש היוקדת, שניהם צחקו, מחובקים. דייוויד... איפה דייוויד? השעה כבר 2? לא. אוף, לאן דייוויד הלך? ~1:01~ עוד שעה אחת, מרי כבר ניקתה את כל הרצפה בדירה, שטפה את כל הכלים, והכניסה 2 נגלות של בגדים מלוכלכים שדייוויד שכח לכבס. ~1:08~ 3120 שניות, זה לא הרבה שניות. מרי החליטה שאם דייוויד יצא לעבודה משום מה, ייקחו לו 22 דקות ו12 שניות לחזור הבייתה, ואם הוא הבטיח לחזור ב2, זה אומר שעוד חצי שעה הוא צריך כבר להכנס לרכב. דייוויד לא ייאחר, הוא יודע כמה מרי אוהבת דיוקים, הוא תמיד כל כך מתוק, כשהם קונים פיצה הוא תמיד מבקש לחתוך את המשולשים בעצמו, כדי שיהיו שווים. פעם אחת הוא לא חתך את הפיצה בצורת משולשים, הוא חתך אותיות. 'מ' 'ר' 'י'. זה היה מתוק מצדו, אבל מרי מעולם לא גילתה לו שהיא זרקה את הפיצה הזו לפח. ~1:09~ באמת עברה רק דקה? אולי מרי צריכה לשים ראש, להעביר את הזמן. שטויות, מרי יודעת שחום הגוף שלה כבר התרגל לנוכחות של דיוויד לצדה, היא לא תרדם. ~1:10~ מרי לקחה כדור שינה. הרופא אמר לה שזה רק למקרי קיצון, הוא תיאר את המוח שלה כ'מיוחד' -כמו איך שאמא אוהבת לקרוא לה- ושהמוח שלה רגיל לעבוד הרבה יותר מדי, לכן כדור שינה עלול להמם אותו. ~1:12~ מרי במיטה, כבר עברו כמה דקות, הכדור לא עזר בכלל, רק נתן לה כאב ראש קטן. רופאים לא יודעים כלום. אולי היא תכין אוכל לדיוויד? דיוויד טבח, אבל הוא טען שמרי אלופה פי כמה ממנו בבישול. האמת, אולי הוא צחק, מרי מעולם לא הייתה טובה בלהבין את הדברים הללו. ~1:55~ העוגה של דיוויד מוכנה, היא זרקה כמה אחרות לפח, כי תמיד אחת ה'ד' היו נראות מוזר, שונה. עכשיו היא הצליחה, ורק עוד 297 שניות עד שדייוויד יגיע. ~1:56~ 4 דקות, היא יכולה לחכות. ~1:57~ וואו, 3 דקות פתאום נראות הרבה זמן. ~1:58~ הדיוק שלו מרשים, הוא אפילו לא מקדים בטיפה. ~1:59~ נשימות עמוקות, פרקי הידיים של מרי הלבינו, והיא חשה בזיעה נוטפת לה על הראש. זה בסדר, דקה אחת. 5 שניות. 4 3 2 1 ~2:00~ צעקה פילחה את השמיים, זו הייתה מרי, שצעקה. אמא שלה אמרה לה לא להרים את הקול, כי זה לא נעים למי שסובב אותה. בדרך כלל מרי הקשיבה לחוק הזה, אבל עכשיו היא הרשתה לעצמה לחרוג. ~2:02~ 6 כוסות, 2 מנורות יקרות, ו15 צלחות. מרי שברה הכל על הרצפה. התעסקות של מפתח בדלת הכניסה. דלת הכניסה נפתחה בתנופה, דייוויד עמד שם, מזיע כולו ומתנשף. "מרי" הוא הצליח ללחוש. הוא הביט סביבו על הכאוס שנזרע בבית, והבין מה קרה. הוא ניגש לחבק את מרי, ומרי נענתה ביבבה קלושה. "אני מצטער" הוא לחש באוזנה "אני כל כך מצטער".

רעיון מגניב- אהבתי את הקונספט. אלפים אני מכיר מהרבה יותר סדרות, לא רק אראגון ושר הטבעות. אני לא אשקר שאת אראגון לא ממש אהבתי, אז הידע שלי בו מוגבל. אבל יש עוד הרבה סדרות שאני מכיר, בדגש על שומרת הערים האבודות- שמתעסק כולו באלפים, שם האלפים הם גם כן חכמים, יפים, צמחוניים, ובעלי כוחות על- אבל לא קשתים או אלימים במיוחד, הם די יפי נפש כאלו. אשמח אם תמשיך בסדרה הזו- אולי על גזעים נוספים.

אני לא מת על הרבה פתיחים, קשה לי עם זה שיפנים לא אוהבים לחרוז- אבל יש שירים שחיבבתי. יש 2-3 פתיחים של וואן פיס, עדיין יש לי פינה חמה לפתיחים של פוקימון, ופתיח אחד של שבעת חטאי המוות שאני עדיין לא יודע איך קוראים לו. אשכול מסקרן, רעיון נחמד. המשך דיון פורה.

מזל טוב לכל הזוכים! בהצלחה לכולם בתחרות הבאה 😮

למי שתוהה, כן אני מפזם לעצמי את הכותרת בראש, כי זה מצחיק. בכל מקרה, הרעיון הוא פשוט, אני פשוט אכתוב קטע קצר של איזה 10 שורות (אולי אני אגזים, נראה עד סוף האשכול) ואז כל מי שרוצה להרים את הכפפה, יוכל להמשיך אותי. מוזמנים לפתוח אשכול משלכם (לתייג ב "אבל אתם ממשיכים") ולהוסיף קישור אליו בתגובה פה, או סתם לכתוב את זה בתוך תגובה אם אין לכם כוח לערוך אשכול. זו לא תחרות, אין זוכים, והכל ברוח טובה- יאללה בואו נעשה את זה!. אז הייתי אומר שעד עכשיו, הדבר הכי מוזר שקרא לי היה ביום שנלחמתי עם קרטון ביצים. . . . "ליעד! ליעד!" בום בום בום "ליעד, קום תכף ומיד!", הגברת המשיכה לדפוק עוד קצת על הדלת לפני שהתעייפה. קרן אור אחת הפציעה מבעד לתריסים המאובקים שבגומחה שלי, מדגדגת את פניי, ורומזת לי שהזמן לקום הגיע, אלא אם אני רוצה שהגברת תחזור עם דלי של מים. חלק מהילדים בבית מכנים אותה 'אמא', החלק האחר פונה אליה ב'מיס דבי', אני מעדיף לקרוא לה 'הגברת'- כי גם 'דבי' וגם 'אמא' נשמעים נחמדים מדי. ואני מבטיח לכם שהגברת היא לא נחמדה. התהפכתי במיטה שלי, אם אפשר לקרוא לזה מיטה, ונפלתי לידה, היד שלי נשלחה אוטומטית לשמאלי, מגששת בעיוורון אחרי גרביים סוררים כלשהם שאולי נפלו מתחת למיטה. מצאתי זוג שהריח בסדר, וגרבתי אותם בערפול חושים, גרב אחת הייתה חומה והשנייה אפורה, אבל הנחתי שלא ירגישו בהבדל. פתחתי את הדלת הקטנה של הגומחה שלי, ויצאתי בכבדות, גורר רגליים וממצמץ לאור המנורה הגדולה שהאירה במסדרון המוביל למטבח. 3 ילדים כבר היו ערים, גילי הייתה בגילי, והרשו לה להחזיק סכין, לכן היא חתכה סלט. אופיר ורועי היו קטנים יחסית, וחדשים בבית- לכן הם לשו בצק וניפו קמח- העבודה השחורה שדבי שנאה לעשות. זה השאיר לי את החביתות, הורדתי מחבת אחת מאחד הארונות, הוצאתי בקבוק שמן מהמגירה שלשמאלי, ופניתי למקרר, להוציא את קרטון הביצים האחרון... יאללה ח'ברה- עכשיו זה שלכם, מה אתם רוצים לעשות?

אני מרגיש קצת צעיר או תמים, אבל אני לא מכיר סדרה אחת מהסדרות הללו. בשבילי זה היה פוקימון, פיניאס ופרב, קסם של הורים, ועוד סדרות שהיה אפשר לראות בקלות בחיפוש קצר בניקולודיאון או יוטיוב.

קודם כל, שיקוי תחייה לא עובד פעמיים לדעתי. אבל בלי קשר, שים לב שבכל הצעה חייבים להוסיף סקר של בעד+נגד, ושם ההצעה צריך להיות ברור יותר.

האמת ששיעמם לי, רציתי לפתוח אשכול, ולא ידעתי על מה לכתוב. אז לקחתי את הגיטרה שלי, לקחתי את מחברת השירים שלי, ועשיתי שטויות. אמממ. תגידו מה אתם חושבים. הקדמה חשובה לשיר: אנחנו עכשיו בשלושת השבועות, ועקרונית אסור לי לנגן, קיבלתי רשות מיוחדת רב, בגלל שאני עדיין לא ממש טוב בזה, ורוב מה שאני עושה זה ללמוד, הוא התיר לי לנגן. אבל עדיין הרגיש לי קצתת מוזר לכתוב על נושאים שמחים, או משהו כיפי. ואז נזכרתי בקינה האהובה עליי מתשעה באב- ייבכו השריפה (יש לה מנגינה כיפית בעדה שלי), והחלטתי לכתוב שיר שמבוסס על הקינה הזו. הפזמון יהיה באותה מנגינה, עם אותו מבנה, והבית יהיה ראפ, נשמע טוב? *העירה חשובה!!!!!!!!! ממליץ בחום לקרוא את השיר במצב לילה, כי ככה יותר נוח לקרוא בגלל הצבעים הבהירים. בלי קשר פשוט חשוב לי שבווייב זה לא יהיה רקע לבן שמח כזה.* יאללה נתחיל: 🎵שנים אחרי שנחרב. שנאת חינם, ונשרף. ואני עוד בוכה, הלב שלי עוד נשבר. והגאולה עוד לא פה. עד שנפסיק כבר לחטוא. ונקבץ גלויות: סין, צרפת, מרוקו. אבל בלילה הזה, אפילה- מרימים קינה לה'. ייבכו השריפה, אשר שרף ה'.🎵 מה קורה עם הדור שלנו? כמה נזרק, אוי כמה שכחנו? אני לא חושב שמה שקורה פה זה בסדר שמחים ותמימים, הפרצוף תקוע בסמארטפון או בספר מדברים על חיים מושלמים, אבל יודעים שזה שקר. מטביעים צרות בקוקטייל, ג'יגר או בשייקר. מזל שיש לילה אחד. שעם ישראל, ביחד מאוחד. בתשעה באב, מוציאים ת'נשמה. לא שותים ולא אוכלים, בשמש החמה. אז סלח לנו אבינו, שחטאנו, ששכחנו. שלא הנחתי תפילין ביום שני, שדילגתי אתמול על תחנון. שתדע לך שלמרות כל החטאים המעצבנים. אנחנו עדיין מבקשים, שנים על גבי שנים... 🎵שנים אחרי שנחרב. שנאת חינם, ונשרף. ואני עוד בוכה, הלב שלי עוד נשבר. והגאולה עוד לא פה. עד שנפסיק כבר לחטוא. ונקבץ גלויות: סין, צרפת, מרוקו. אבל בלילה הזה, אפילה- מרימים קינה לה'. ייבכו השריפה, אשר שרף ה'. והחטא, לא עוצר. רודפים אחרי היצר. לימוד תורה מתקצר. הנשמה האלוקית בוכייה. לא נגאל ככה מסתמא. יש עבירות בעלמא. עוד לא צדקנו, לא חווינו נחמה והתכנסנו שוב הערב, מתחננים לה'. ייבכו השריפה אשר שרף ה'.🎵

חלקן, התמונה הראשונה, והתמונה שמראה את המיקום של האגדי וו צ'ין

מעניין, האמת שלא יצא לי עדיין לשחק במשחקים של סקרלט וויולט. אחלה סיקור, שמח שאתה משקיע כל כך הרבה בפורום עכשיו. דבר חשוב שהיא משפר קצת את הסיקור הזה (שהוא מטורף גם ככה), זה לעצב קצת, להוסיף צבעים וכדו'. שים לב שגם חלק מהתמונות לא עובדות

מצחיק שראיתי את התגובה שלך בזמן שאני שיחקתי MMO. פשוט החשבתי את זה חלק מהמשחקים המקוריים, כי יש בו את כל מה שיש במשחקים המקוריים + עוד הרבה דברים אחרים. התגובה שלך לבד יכולה להיות אשכול שלם על המשחק, מטורף לגמרי 😮

למען האמת במשחקים המקוריים אני בעיקר שיחקתי אמרלד, ככה שאני לא בטוח לגבי אף אחד פה חוץ מבראולי. אשכול מדהים! לא יודע איך פספסתי אותו מקודם, אבל רואים שאתה מבין את הנושא בצורה עמוקה 😮

משחק פוקימון אהוב! היי, מה קורה? מה נשמע? איך הולך?. אל תענו לי. תענו לשאלה הזו במקום: יש הרבה משחקי פוקימון שונים, כי הזיכיון של פוקימון הוא עצום! מה המשחק שאתם הכי אוהבים לשחק בו? (!בעזרת ה', אנסה לפתוח אשכול על המשחק שהכי הרבה בוחרים בו!). המשחק שאתם אוהבים לא מופיע פה? הגיוני, אני לא מכיר הכל- מוזמנים לכתוב בתגובות ואני אוסיף אותו מיד לסקר. הנה הסבר על כמה מהמשחקים המפורסמים, ואם אני מוצא אשכול בנושא שלהם, אני כמובן אוסיף אותו פה: פוקימון (המשחקים המקוריים)- מה שהתחיל את הזיכיון של פוקימון, לך לך בעולם וירטואלי! תלכוד פוקימונים! תשתתף בקרבות אינספור מול מאמנים ובנה לך את השישייה הכי חזקה שאתה יכול! (או הכי מגניבה, אם אתם כמוני). קאיטו שלנו פתח הרבה אשכולות על המשחקים הללו: פוקימון שואודאון (לחיץ)- הרבה אנשים -ואני ביניהם- אוהבים מאוד את האסטרטגיות אינספור שיש בפוקימון, אבל לא תמיד יש לנו כוח באמת לעבור את כל המשחק כרק כדי להכנס לקרבות עם הפוקימונים שאני רוצה. פוקימון שואודאון הוא מנוע משחק חופשי לכל אדם, שמשתמש במכניקה של המשחקים המקוריים, אך אם אפשרות לשחק איך שאתה רוצה, עם יותר מ50 אפשרויות משחק שונות! בזמנו, פתחתי מדריך לשואודאון, שהיה לא משהו, ואז הגיע YJYJ שהסביר את המשחק הרבה יותר טוב ממני: פוקדוקו (לחיץ)- משחק הרבה יותר פשוט מהמשחקים הקודמים, אבל מפתיע אותי כמה שהוא פופולרי, התחלתי לשחק בו בעצמי לפני שבוע בערך. לא מסובך: פעם ביום אתם יכולים לשחק את המשחק, עליכם לכתוב פוקימונים שעונים על הקטגוריות בטור האופקי והאנכי. לדוגמא במשחק של היום- אני צריך לחשוב על: פוקימון מיונובה בעל 2 סוגים. פוקימון מיונובה מסוג אבן. פוקימון מיונובה מסוג עשב. פוקימון היסואון בעל 2 סוגים. פוקימון היסואון מסוג אבן. פוקימון היסואון מסוג עשב. פוקימון מסוג אדמה בעל 2 סוגים. פוקימון מסוג אדמה ואבן. פוקימון מסוג אדמה ועשב. על כל פוקימון שאתם מנחשים, ייכתבו לכם כמה אחוזים מהאנשים ניחשו גם כן את אותו הפוקימון, וככה תוכלו לבחור לעשות לעצמכם אתגרים, להיות הכי מקוריים או לנחש מה הרוב ייכתבו. פוקדל (לחיץ)- האמת, לא כזה מפורסם, אבל אם תשימו לב ב'קרדיטים' של פוקדל, הם נתנו לי קרדיט, וזה בגלל שאני התנדבתי לתרגם את המשחק לעברית!!! (כבוד). בפוקדל, שהוא גם משחק יומי, נותנים לכם כמה דברים לעשות: לנחש פוקימון לפי הצללית המסובבת שלו. לנחש פוקימון לפי תיאור הפוקידע שלו. לנחש פוקימון שעשו עליו זום. או לעשות משחק 'קלאסי', בו אתם מנחשים סתם פוקימון, ואז אומרים לכם באילו קריטריונים צדקתם, או התקרבתם. לדוגמא: ניחשתי מיסמאגיוס (הפוקימון האהוב עליי), טעיתי שהוא מסוג רוח, וטעיתי ששיש לו סוג אחד, הוא כן בהתפתחות המקסימלית שלו, אבל לא בשלב ה2, הצבע שלו הוא לא סגול, הוא לא נמצא בבית הרוחות, והוא בדור אחרי דור 4. פוקימון יונייט- משחק לטלפון, באופן מפתיע אף אחד לא עשה עליו אשכול, למרות שאני זוכר שדווקא נתקלתי באחד. אם שיחקתם league of legends אז הקונספט של המשחק מוכר לכם, יש עולם שלם, אתם מתחרים בקבוצה היריבה, ותוכלו להעלות רמות בעצמכם, או אם תלחמו בNPC, לכל פוקימון יש את סט המתקפות שלו, ואת ה'אולטימייט' שלו, יחד עם יכולות מיוחדות. ממליץ מאוד, לא רוצה לחפור יותר מדי כדי שיישאר לי מה לכתוב על המשחק אם המשחק הזה ייבחר. פוקימון קווסט- משחק לטלפון נוסטלגי, הכל בריבועים, שזו גרפיקה מציקה שבשלב מסויים לומדים לאהוב. המשחק יחסית פשוט, אתה יוצא למשלחות עם הפוקימונים שלך, הורגים את כל האויבים, ומשיג אוכמניות, אתה משתמש באוכמניות כדי להכין תבשילים שמושכים אליך פוקימונים חדשים. מאוד מרגיע, לא מצריך אינטרנט, וחמוד מאוד. פוקימון מגה (לחיץ)- לא יודע איך המשחק נראה עכשיו, אני לא אחזור לשחק בו רק בשביל הדיון הזה, אבל בזמנו זה היה משחק לפי תור, אתה בונה לעצמך 6 פוקימונים, צופה בהם כאשר הם נלחמים בשישיות אחרות, משלב קומבינציות ומחזק את הפוקימונים שלך. המשחק הוא על האינטרנט, אז אתםלא צריכים להוריד כלום כדי לבדוק אותו, הגרפיקה מגניבה והוא יחסית ממכר, אולי אם זה ייבחר אני אאלץ לחזור ולשחק אותו, ועקב כך לעשות עליו אשכול. פוקימון TCGP- מי ששיחק יו-גי-הו, מג'יק, או כל משחק קלפים אחר בטח מכיר את הקונספט. למרות שיש משחק קלפים ממשי של פוקיון ושיחקתי בו כמה פעמים, מכיוון שהרבה יותר קשה להתחיל אותו, אני דווקא אדבר על המשחק הטלפוני, שמבוסס על משחק הקלפים הממשי, אבל לא צריך לקנות 200 חבילות לפני שתוכל לבנות דק ממשי של פוקימונים. יש לך 20 קלפים בדק, הם יכולים להיות פוקימונים, חפצים, או מאמנים. לכל פוקימון יש את המתקפה משלו, ולפעמים גם יכולת, המתקפה מצריכה מהפוקימון להחזיק אנרגיה מסויימת (אבל הוא לא מבזבז אותה כאשר הוא משתמש במתקפה, אלא אם כן נאמר כך בפירוש). במהלך המשחק אתה יכול גם לשפר את הפוקימונים שלך, כך שייתחזקו יותר, ייקבלו יותר חיים וכו'. אני באמת אוהב את המשחק, אבל תצטרכו לבחור בו כדי שאדבר עליו יותר. פוקימון גו- שמרתי את ההכי מוכר לסוף, למרות שהמשחקים המקוריים מצליחים בהרבה, אין ספק שפוקימון גו הגיע ליותר אנשים. משחק פשוט ונוח, אם פיצ'ר ממכר, שאפשר להוריד בחינם לטלפון, וכשמתחשק לך, אתה פשוט פותח אותו, לוכד פוקימונים שצצים לך ברחוב, ונהנה מקרבות פשוטים. אין ספק שמצד אחד זה גרם לאנשים לעשות הרבה יותר הליכות כדי למצוא פוקימונים נדירים, מצד שני זה גם גרם לאנשים להדרס על ידי משאיות אזזז. מי יודע?

נשמע אדם מדהים!!!! תודה על האשכול, הרבה נוסטלגיה 🙂

היי, ברוכים הבאים לעוד אשכול שלי. לא רגיל לראות כל כך הרבה... אה אין פה אף אחד. אופס. בכל מקרה, התחלנו. *אזהרת ספויילר, אם לא קראתם את הסדרה, מומלץ לעקוב רק אחרי העירות הכתומות, שמתייחסות לספר הראשון. שם הספרים📖: מטר של כוכבים, דם כוכבים כחול, רעל בחדרי הלב שם הסופרת✏️: לאורה סבסטיאן תמונה📷: ז'אנר🤓: פאנטזיה הגבלת גיל🚫: 15+ תקציר📰: האחיות סופורניה, ביאטריז, ודפני גדלו תחת משקל הידע של העתיד. הן תמיד ידעו שכל אחת מהן תתחתן למשך שנה אחת עם נסיך אחר, ותפעל כדי להפיל את הממלכה שלו, הכל כדי שאימן, הקיסרית, תוכל לכבוש את כל 3 הממלכות ותשלוט ביבשת. הן עברו 16 שנים של אימוני רעלים, הסוואה, חקר ההסיטוריה, ואומנות הפיתוי, וביום הולדתן ה16 עזבו כל אחת לדרכה, בתקווה שייתראו שנה אחר כך. סופורניה, הנחמדה והרכה מבין השלושה, הולכת להתחתן עם המלך ליאופולד, בו הייתה מאוהבת כבר מהרגע שראתה את התמונה שלו בפעם הראשונה. ביאטריז, היפה והמורדת, מיועדת להתחתן עם הנסיך פסקוואלה, בתוך הממלכה העשירה ביותר, שבה אסור להשתמש בקסמים, ולפיכך, ביאטריז עצה (שהיא ושתי אחיותיה נולדו בעזרת קסמים) צריכה להסתיר את עיניה קסומות-הכוכבים. ודפני, קרת הדם והנאמנה יותר לאן, הולכת להתחתן עם בייר, אחיו הממזר של ארוסה המקורי, אחרי שבעלה לעתיד מת ממחלה באופן מפתיע. אחרי מות אחותן, האחיות ביאטריז ודפני מתמודדות עם האבל תוך שהן מנסות להסתדר לבדן. ביאטריז מבולבלת, מפחדת מאימן ולא בטוחה איך היא יכולה להגן על עצמה ועל האנשים שהיא אוהבת, רחוקה מהממלכה שלה ושל בעלה היא מתחילה לארגן קשרים, מזימות, הכל כדי להחזיר איזון. דפני מכחישה כל קשר בין אמן למות סופורניה, בטוחה שאחותה מתה בגלל טיפשותה ואכזריות של מורדים, היא מטביעה את יגונה בעבודה ובמשימה, נואשת להוכיח לאמה שהיא מסוגלת לתקן את כל הבעיות שצוות בזו אחר זו. דפני וביאטריז נרדפות על ידי אמן, כל אחת מהן כבר מבינה את ייעודה: דפני צריכה למות בממלכת פריב, על ידי ידיים פריביאנות ביאטריז צריכה למות בממלכת סלריה, על ידי ידיים סלריאנות. ואין דאך לעצור את הקיסרית, את אמן. אבל זה לא אומר שהן לא יינסו, בעזרת בני ברית שרכשו לעצמן, ובעזרת כל האימונים שבאופן אירוני היו אמורים לעזור להן לשרת את אימן- אולי שתי האחיות יוכלו להביא למפלתה. דמויות🥷: (כהרגלי, עם ספויילר לכל אחת מהן, צבע הספויילר מעיד איפה מגלים את פרט המידע הזה) סופורניה (סופי): הנסיכה לעתיד של ממלכת טמרין, ואשתו של המלך ליאופולד לעתיד, סופורניה אוהבת לאפות, היא רכה ורגישה מאוד, אף פעם לא התמרדה נגד אימן, אבל לא בגלל שהיא אוהבת אותה, בגלל שהיא מפחדת ממנה. ביאטריז (בי): הנסיכה לעתיד של מלכת סלריה ואשתו של הנסיך פסקוואלה לעתיד, ביאטריז היא יפהפייה, ועיקר הכשרתה היה פיתוי ושבירת לבבות, תמיד מתמרדת, תמיד מכעיסה את אמן. דפני (דפ): הנסיכה לעתיד של ממלכת פריב, ואשתו של הנסיך קיליאן לעתיד, דפני היא הקטנה מבין אחיותיה, אבל בחדרי חדרים אמא שלהן הבטיחה לה שדפני תהיה היורשת, ואין זה פלא, דפני היא הנאמנה ביותר לאמה, קרת לב ונחושה להשיג את מה שהיא רוצה. מרגרו (הקיסרית): אל בלבוש אדם, אף אחד לא מתעסק עם הקיסרית מרגרו, רצח, גניבה, סחיטה- היא לא בוחלת באף אמצעי במידה והיא רוצה. פאסקוואלה (פאס): הנסיך המגושם של ממלכת סלריה, והאכזבה הכי גדולה שלה, אם לא כוללים את אביו, לא רוצה למלוך, ושונא את המשפחה שלו. אמברוז: חבר טוב של פאסקוואלה, שהופך לחבר טוב של ביאטריז גם כן. ליאופולד (ליאו): מלך לא נערץ במיוחד, שגדל עם כפית זהב בפה, לכן הוא מאוד לא מוכן לכל הצרות שסופורניה מביאה איתה, אבל הוא אוהב אותה בכל ליבו, ומוכן לעזור לה במה שיידרש. קיליאן: הנסיך החולה של ממלכת פריב, רגוע, שקט, מאוד מאופק במכתבים שלו עם דפני, מת ברגע שהיא מגיעה לשם. בייר: האח הממזר של קיליאן, שמקבל בעל כורחו את הנסיכות כאשר אחיו מת, ועקב כך גם את הצורך להתחתן עם דפני. נייג'לוס: השמיימן הראשי של הקיסרית מרגרו, הביע משאלה על שלוש האחיות כאשר נולדו, אם כי פרטי המשאלה לא ברורים בדיוק. ויולי: העוזרת האישית של סופורניה, שהקיסרית מרגרו שכרה, מאוד דומה לסופי, אבל מוכשרת פי 10 בהתגנבות, התנקשות וכל דבר אחר שצריכים שמרגל ייעשה ניקולו (ניקו): נושא הגביע של המלך, בן דודו של פאסקוואלה וחברו, עם התאהבות קטנה בביאטריז. ג'יזלה: אחותו של ניקו, גם כן חברה קרובה של פאסקוולה, מאוד חכמה. קליונה: חברה קרובה של דפני בפריב, אך השתיים לא סומכות אחת על השנייה, וכל אחת מהן יודעת שכך טוב. הסבר על העולם🌏: אין הרבה מה להסביר, חוץ מהקסם. בעולם הזה, מביעים משאלות על כוכבים נופלים, כמונו, רק שאצלם- זה עובד. אנשים רגילים יכולים פשוט להביא משאלה במקרה הנדיר שהם רואים כוכב נופל, או עם משאב יקר הנקרא 'אבק כוכבים', ולרפא עצם שבורה, לשנות צבע שיער, או להפוך עוגה לטעימה יותר. אבל יש אנשים הנקראים שמיימנים, ובכוחם לגרום לכוכב ליפול בכוונה, ולהביע עליו משאלה עוצמתית, טיב המשאלה תלוי בקבוצת הכוכבים ממנה נלקח הכוכב. דעה אישית ❤️: ספרים מעניינים, אני אודה שאני לא רגיל בעולמות פאנטזיה לכל כך מעט מלחמות ואקשן, וכל כך הרבה פוליטיקה, אבל לאורה סבסטיאן מצליחה לעשות את זה מעניין. ציון🏆: 8/10