eri

היי, שוב אני כאן! אז הייתה לי תמונה נחמדה של מישהי עם אוזניות שחשבתי להשתמש בה לציור בעתיד. והיה לי גם זמן, ורעיון קטן, ושעמום במידה הנכונה, וקוצר רוח בדיוק מספיק כדי שאני לא ארצה להשקיע יותר מדי מאמצים. וזה, חברים יקרים, הוא המתכון לציור שציירתי כאן: מקווה שאהבתם, ונתראה באשכול הבא!

תמיד כיף לראות תגובות חיוביות! בקשר להבדל בין הגרסאות, החלק העיקרי שהשתנה הוא הרקע. בתמונה השנייה בחירת הצבעים הייתה קשה וכשהגעתי לבחירת הרקע גיליתי שקשה לצייר רקע מתאים. הרקע שבחרתי בסוף הוא פשוט ומתאים, אבל הוא לא יפה בפני עצמו ולא מוסיף הבלטה מיוחדת לציור.

קודם כל, תודה על התגובה! הדמות שציירתי היא לא דמות מוכרת, אבל גם לא 100% מקורית. את הרעיון לציור קיבלתי מתמונה שראיתי באינטרנט, היצירתיות שלי עוד לא הגיעה לרמה כזאת.

הסגנון של הציור אכן מושפע מאוד מוובטון קוריאניים שנקראים manhwa. כשחזרתי לפה הדבר הראשון שעשיתי היה לעבור על כל האשכולות שפרסמת כאן. זה היה מדהים והשתפרת המון בטכניקה. הטכניקה והסגנון שלי לעומת זאת לא השתפרו בכלל במשך שנים, והשיפור נובע מהניסיון עם הכלים. אני מאמין שבשלב הזה אני הוא זה שצריך ללמוד ממך 😄

היי כולם, שוב eri כאן. הציור שפרסמתי לתחרות יצא פשוט מדהים, וחשבתי לעצמי שיהיה נחמד לראות את אותו הציור באור שונה. זו הגרסה המקורית של הציור, שפורסמה לתחרות: וזה הציור ללא צבעים! שונה מאוד, נכון? כמו שאפשר לראות, משום שמראש התכוונתי לצבוע את הציור חלק מהאיזורים של האור או הצל מסומנים בציור. עם זאת, חלק מהם נוספו או הוחלטו סופית רק בשלב הצביעה... ואחרון, הגיבור שלנו להיום: הציור לאחר צביעה מחדש! עם עור חיוור ועיניים אדומות, הדמות הזהובה בעלת הרושם המלכותי נראה עכשיו ערפדי ומעט מאיים. דבר אחד אחרון שרציתי להגיד, הוא שמי שרוצה להשתמש בציורים שלי לצביעה מחדש משלו, או אפילו כהשראה לציור חדש לחלוטין, לכו על זה! (רמז למעוניינים: נסו הבעות פנים! שינוי קל בזווית הפה או הגבות עשוי להיות מעניין.)

הציור המדובר הוקפא כי עוד לא מצאתי שיטה טובה לצבוע לחמניית המבורגר. תודה על התגובה! תודה! אני אשתדל לפרסם עוד ציורים בעתיד 🙂

היי כולם, נחמד להיות כאן שוב! אז יצא במקרה שכשעבדתי על הציור התחשק לי לשתף כאן, וכשבאתי לשתף ראיתי את התחרות. אז לשם שינוי אני אשקיע ואפתח אשכול, לשתף אתכם את התוצר הסופי. זה מה שיצא לי, מקווה שתאהבו ותגיבו.

נראה שאתה מבין היטב את העולמות שעליהם אתה מספר. תפסת את הדמויות והעולם בצורה נהדרת (אם כי מעולם לא הזכרת את הסביבה שבה מתרחש הקרב), והכתיבה שלך הייתה מדהימה וסוחפת. אבל... לא כולם מכירים את הדמויות והעולמות טוב כמוך. בסיפור הזה למשל, הופיע קלן מ"קלע הכשף," סדרה שהפסקתי לקרוא די בהתחלה. השתמשת בכל כך הרבה מונחים מורכבים ומוזרים, וזה לא נגיש מספיק למי שאף פעם לא קרא את הסדרה. גם קאלאדין הוא מסדרת ספרים שלא כולם מכירים, וחלק מהדברים שסיפרת עליהם ("מקור הכוח שלו", שריון וחנית...) עשויים להיראות משונים למי שלא מכיר את הדמות. גם התאכזבתי מהעובדה שלמרות שהצורה שבה הוא נלחם טיפוסית לו מאוד, הוא עצמו הרגיש חסר חיים כמו רובוט, בניגוד לדמות בעלת המורכבות המדהימה שבנה סנדרסון. למה אין פה אינטראקציה כמו בסיפורים הקודמים? סגנון הכתיבה שלך הלך והשתפר בכתיבת הסדרה הזאת- מהסיפור על הארי ופרסי, שלא ממש התאים להם לדמות, לסיפור על לופי ומליודאס, שהיה קצת חלש מבחינת הכתיבה אבל עם קפיצה משמעותית בהתייחסות לדמות ומשם לסיפור הנוכחי, על קלן וקאלאדין, עם כתיבה מושלמת ודמויות מרשימות. אהבתי מאוד, מקווה לקרוא עוד דברים שתכתוב בהמשך.

יש גבול למה שבינה מלאכותית יכולה לעשות. בינה מלאכותית היא לא אלוהים, והיא לא חכמה יותר מהאדם. הבינה המלאכותית מתוכנתת לעשות את מה שבני אדם עושים במהירות ויעילות גבוהות, והייתרון היחיד של הבינה המלאכותית על אדם הוא כמות הידע שהבינה המלאכותית מסוגלת לעבד במהירות. גם אם תיווצר קריסה בגלל בינה מלאכותית או שמישהו ינצל את הבינה המלאכותית למטרה רעה, תמיד תהיה מערכת בינה מלאכותית אחרת שתפקח שזה לא יקרה- מה שאדם אחד יכול לעשות גם אדם אחר יכול לעשות, מה שמכונה יכולה לעשות מכונה אחרת יכולה לעשות. זו מלחמת מידע, בדיוק כמו שבעבר טכנולוגיה כמו רובים, מטוסים וטילים הייתה בתחרות פיתוח מתמדת. זו לא בעיה של בינה מלאכותית- זו בעיה אנושית... בנוסף, אני לא מאמין שאנשים הם טיפשים מספיק לעבור את נקודת האל חזור. בעיות האבטלה וחוסר התעסוקה, יחד עם בעיות אוכלוסין ובעיות כלכליות אחרות, הן תוצאה בלתי נמנעת של המונופול הכלכלי של החברות הגדולות. העולם יתדרדר ויתדרדר, אם לא בגלל פיתוח בינה מלאכותית אז בגלל המצאה אחרת שתנוצל באותה הצורה. האם עדיף לדעתך להשמיד את כל אותה הטכנולוגיה שעושה את החיים של הרבה אנשים טובים וקלים יותר, בגלל המיעוט שסובל מהסדר החברתי? הבינה המלאכותית עשויה להיות הדבר היחיד שייתן פתרונות לשאלות הגדולות של האנושות, כי רק לבינה המלאכותית יש יכולת לארגן כמויות עצומות של מידע בצורה שהיא רציונלית ונקייה מאינטרסים. אני מאמין שבינה מלאכותית עשויה להיות סיכוי אחרון לעולם טוב יותר, אז למה לזרוק את הסיכוי לפח?

1. אפוקליפסה? אתה אידיוט? משב ברמה הזאת הוא אפשרות, אבל בגלל שכולם מודעים לאפשרות תמיד יהיה גיבוי, בדיוק כמו שאי אפשר להשמיד את המדינה אם מקור חשמל יחיד ייפול. 2. הבינה המלאכותית לוקחת את המקום של עובדים בהרבה תחומים, אבל זה רק אומר שהם צריכים לעשות משהו אחר. אני מסכים שזה לא טוב בדור הנוכחי, אבל זה גם אומר שבעתיד נקודת ההתחלה של אנשים, תנאי המחייה הבסיסיים, יהיו ברמה גבוהה בהרבה. האם אתה עצוב שהכיור החליף את שואבי המים, או המכונות את מעתיקי הספרים, הנפחים וכו'? אני לא מבין איפה אתה רואה בשימוש בבינה מלאכותית רמאות. תוכן הלימוד עצמו צריך להשתנות- כתיבת עבודות אינה אפקטיבית ללמידה. אני אישית מוצא את כתיבת העבודות קשה ומפרכת, וכדי לכתוב עבודה מה שצריך לעשות זה הפקת נתונים ממקורות וסידור שלהם מחדש. מה שלומדים דרך כתיבת עבודות זה לא את נושא העבודה, אלא "איך לכתוב עבודה".

הנושא שלנו לדיבייט הזה הוא בינה מלאכותית. הבינה המלאכותית היא נושא חם שלוקח את הטכנולוגיה לשלב חדש- הוצאת האדם מהמערכת. האם זה דבר טוב? האם זה דבר רע? דעתי היא שהבינה המלאכותית היא דבר טוב מאוד, ועדיין רחוקה מלמלא את הפוטנציאל שלה. התקדמות בתחום הבינה המלאכותית היא התקדמות ביעילות האנושית, כי הבינה המלאכותית, בסופו של דבר, היא כלי. הבינה המלאכותית היא כלי שנועד לעשות את העבודה הקשה של איסוף נתונים וארגון שלהם, תחום שרוב האנשים צריכים צריכים ללמוד הרבה זמן ולעבוד מאוד קשה כדי להביא אותו לרמה מספקת. למה לבזבז כל כך הרבה זמן, כשאפשר לגמור את זה בחצי שעה עם כמה שאלות לAI? הפרעה בלמידה. כמו שכולם יודעים, במערכת החינוך כתיבת עבודות ומאמרים היא בסיסית ומוטמעת במערכת. הבינה המלאכותית יכולה לעשות את העבודה בשביל התלמיד, והתלמיד לא ילמד! זה טיפשי נורא. אל תאשימו את הטכנולוגיה בחוסר היכולת שלכם להסתגל אליה... למידת הכלים העתידיים לכתיבת עבודה היא חשובה, בדיוק כמו מחשבון במתמטיקה. וכדי לוודא שהתלמיד יודע את החומר, לא מספיק לעשות לו בחינה קצרה בעל פה?

בתור התחלה אני אענה על הטענה שלך לגבי תחושת אי ההוגנות. תחושת אי ההוגנות שנוצרת כתוצאה מענישה קולקטיבית יכולה לשמש כעונש בפני עצמה- עונש פיזי כגון יציאה מהכיתה או כתיבת עבודה הוא לא מרתיע, ותלמיד יכול בקלות להתעלם ממנו. לעומת זאת עונש חברתי ורגשי יגרום השפעה חזקה ורחבה יותר, גם בהרתעה לתלמיד היחיד וגם לשאר הכיתה. אעבור אל הטענה השנייה. ברור שלשטח את עזה ולהרוג אזרחים תמימים זה דבר שגוי, ואין שום סיבה לעשות זאת אפילו בגלל ענישה קולקטיבית. למה? זה ברור! המחבלים והאזרחים לא צריכים להיכלל באותה הקבוצה! המחבלים לא יירתעו או יהיו מאוימים בגלל שאזרחים תמימים נפגעו, משום שהם עצמם פוגעים באזרחי עזה. להרוג אנשים לא קשורים זו לא ענישה קולקטיבית שיטתית, זו פשוט התנהגות ברברית. אני רוצה להוסיף משהו נוסף בנושא הזה. המלחמה המתמשכת של ישראל נגד החמאס היא ענישה קולקטיבית. המלחמה היא נגד ארגון שלם וכל מי שקשור אליו, אף על פי שלא כולם ביצעו פשעים בתחומי ישראל! המחבלים הם לרוב אנשים רגילים שרוצים שהמשפחה שלהם תחיה טוב יותר. הם מקבלים נשק ביד, והולכים למות או לשבת בכלא בתמורה לכסף עבור המשפחות שלהם. אם תגיד שענישה קולקטיבית היא שגוייה בכל מקרה, האם צריך להעניש רק מחבלים שנתפסו בשעת מעשה, ולוותר על ענישה לארגון שעומד מאחוריהם?

הנושא הוא ענישה קולקטיבית. ענישה קולקטיבית היא קונספט שכמעט נעלם, אבל בכל זאת אני מעוניין להראות כמה מהצדדים החיוביים יותר שלה- 1. דבר ראשון, ענישה קולקטיבית היא שיטת ענישה שמתמקדת על מניעה והרתעה. התגובה של אלה שסבלו כתוצאה מהמעשה של אדם יחיד כלפיו ותחושת האחריות כלפי הקבוצה מעודדים זהירות מוגברת מטעויות. 2. לא לעתים קרובות אנחנו חושבים על כך, אבל המקום הנפוץ ביותר למצוא בו ענישה קולקטיבית בימינו הוא משחקים רבי משתתפים. קבוצות משתתפים, בין אם הם מכירים זה את זה או לא, יעשו הרבה מאמצים על מנת לתמוך בקבוצה, אבל כישלון של אדם יחיד יכול להכשיל את כל הקבוצה. משחקים רבי משתתפים הם אחד התחומים שהכי מעורבים במחקרים חברתיים. הם מעוצבים בצורה שתמשוך את השחקנים פנימה ותעודד אותם להשקיע יותר. אם כך, נראה שהענישה הקולטיבית גם היא לוקחת חלק בהצלחה של משחקים אלה. 3. ענישה קולקטיבית אינה נפוצה. מורה שייתן עונש לכל הכיתה לא יעורר תגובה שלילית כלפי זה שבגללו ניתן העונש, אלא כלפי עצמו. הסיבה שזה כך, היא שהכיתה רואה את המורה כאחראי יותר, ואת שיטת הענישה כדבר שגוי, בגלל דיעה קדומה או דיעה שמושפעת מסיבות חברתיות. זה לא חיובי. קשה להשתמש בשיטה שאנשים לא אוהבים, או לא מרוצים לקבל. אבל לדעתי, אם מעוניינים להגיע לתוצאות טובות יותר ולחברה טובה, בה אנשים אחראים אחד אל השני- עדיף להטמיע את הענישה הקולקטיבית בעדינות, ועם הזמן לראות שינוי.

אני מתחייב לכל ההתחייבויות הנחוצות ומבין את ההשלכות של אי עמידה בהן.