בעידן המודרני, שבו מתקיים חיל אוויר, המלחמות מתנהלות בשלושה צירים במקום בשניים ש"מכות" מתרחשות בהן.
אם בעבר טקטיקות של ביצורים היו טובות כי הן מנעו טווח תנועה, היום אפשר לטוס מעל, להטיל פצצה.
האמירה היא ש"אין יתרון טכנולוגי מובנה" - שוויון שטוח, גובה דשא. השאלה שצריכה להישאל היא האם הידע נגיש לכולם?
חלוקת הידע הגלובאלית היום מאוד נוטה לצד הגברי, למרות שמספרית אנחנו פחות 🙂
ההתפלגות של נושאי הנשק בחברה, המדד החשוב והכי רלוונטי כשמדובר במלחמה מהסוג הישן - המתרחשת בשני צירים - הרי שאף חרב לא תשנה אם שמים בך צרור, מתחלקת כך בין גברים לנשים בארה"ב (המדינה עם הכי הרבה נשק) כאשר החלק הבהיר מדבר על אם מישהו אחר בבית שלהם נושא נשק:
משמע, גם אם נצמצם את הפערים הטכנולוגיים ונשווה ל"גובה דשא", הרבה פחות נשים תפעלו נשק בחיים שלהן. במדינות כמו ישראל שיש גיוס חובה, ועוברים טירונות והכשרה מסוימת של שימוש בנשק, הפער מצטמצם כמובן. אבל אם כבר גלובליזציה, ניקח את ארה"ב 🙂
ועכשיו - שאלה קצת יותר מודרנית, מי יודע לתפעל מטוס קרב? או מטוס באופן כללי?
טייסות מהוות כ-6% מכלל אוכלוסיית הטייסים העולמית. בצבא האמריקני היו רק 106 טייסות קרב בשנת 2023, בניגוד לעשרות אם לא מאות אלפי גברים.
אם יורשה להזכיר, רוב תפקידי המפתח (רמטכ"לים, ראשי מדינות וכו') מחזיקים בגישה לנשק גרעיני, והם גברים.
אם אנחנו מדברים על מכות בלבד, לגברים יש יותר טסטוסטרון אז הם ינצחו.
אם אנחנו מדברים על תחרות השיער השופע, לגברים יש יותר טסטוסטרון אז הם יפסידו.
ואם אנחנו מדברים על מלחמה מזוינת, המין לא מאוד משנה, אלא הידע התפעולי של כלי הנשק.