בית הקפה של הליגה
בפורום זה תוכלו לדבר על כל מה שקשור לליגת הפוקימונים.
תתי-פורומים
תחרויות משתמשים
- 25 הודעות
תחרויות שמנוהלות על ידי משתמשים רגילים בקהילה.
- פלאפל זה טעים
- תגובה אחרונה על ידי Oshka,
37 נושאים בפורום זה
-
- 0 תגובות
- 672 צפיות
-
- 2 תגובות
- 62 צפיות
-
- 1 תגובה
- 33 צפיות
-
1 הבעה
- 3 תגובות
- 51 צפיות
-
-
6 הבעות
- 5 תגובות
- 110 צפיות
-
-
- 23 תגובות
- 108 צפיות
-
1 הבעה
- 0 תגובות
- 30 צפיות
-
-
- 2 תגובות
- 43 צפיות
-
- 2 תגובות
- 26 צפיות
-
7 הבעות
- 21 תגובות
- 195 צפיות
-
-
- 9 תגובות
- 75 צפיות
-
- 2 תגובות
- 57 צפיות
-
- 4 תגובות
- 86 צפיות
-
8 הבעות
- 10 תגובות
- 193 צפיות
-
-
5 הבעות
- 3 תגובות
- 178 צפיות
-
-
6 הבעות
- 17 תגובות
- 289 צפיות
-
-
2 הבעות
- 11 תגובות
- 241 צפיות
-
-
7 הבעות
- 6 תגובות
- 206 צפיות
-
-
1 הבעה
- 1 תגובה
- 110 צפיות
-
-
3 הבעות
- 5 תגובות
- 278 צפיות
-
-
3 הבעות
- 5 תגובות
- 317 צפיות
-
-
1 הבעה
- 4 תגובות
- 297 צפיות
-
-
3 הבעות
- 4 תגובות
- 313 צפיות
-
-
4 הבעות
- 5 תגובות
- 291 צפיות
-
-
2 הבעות
- 0 תגובות
- 184 צפיות
-
.thumb.jpg.696165987089045a5852785622a9f97f.jpg)
הכרזות מערכת
-
פעילות אחרונה
-
3
מעקב אחרי הצעות פתוחות באי המסחר
שלום, ההצעה התקבלה ונכנסה למשחק. כעת, יהיה ניתן לראות את ההצעות שהצעת בעמוד של אי המסחר. תודה על הצעתך, נשמח לראות הצעות נוספות ממך בפורום המשחק, ננעל.- 1
-
-
1
-
1
החלום שגורם לאסון
החלום שגורם לאסון אוקיי, אתם בטח סתם אנשים רגילים שצופים בזה עכשיו. כן, אצלי זה אחרת לגמרי. אני כרגע פה, בארץ מוזרה, ואין לי מושג איפה אני. יש פה יצורים מוזרים שרודפים אחרי—טוב, כנראה אני חייב לכם הסבר איך הגעתי למצב הזה. הבוקר שלי התחיל רגיל, כמו כל בוקר. קמתי בשעה 6:20 מהמיטה—כן, בית ספר. שתיתי כוס מיץ פירות סחוטים 100% (שאר הפרטים כבר לא חשובים), ויצאתי לבית ספרי לעוד יום שגרתי. פשוט למות, למי יש כוח? הגעתי, התחיל שיעור תנ"ך—למי יש כוח בכלל? אז נרדמתי. לא בדיוק האירוע הכי שמח. מה שקרה אחר כך... אחסוך מכם. בסופו של דבר, הושעתי הביתה. קצת שקט עכשיו, אתם בטח חושבים? טוב... ממש לא. הגעתי הביתה, לקחתי עוגייה, ושכבתי במיטה, חשבתי—מה באמת היה בשיעור תנ"ך שגרם לי להירדם? למה זה מעסיק אותי? שאלה טובה, גם אני לא הבנתי את עצמי. אחרי רגעים של מחשבות, פשוט החלטתי לנוח. פתאום, כשפקחתי את העיניים, כבר לא הייתי בבית. הייתי בארץ מוזרה, בלי שום מושג איך או למה הגעתי לשם. טוב, לדעתי עשיתי כל דבר שבן אדם רגיל היה עושה—הרבצתי לעצמי כדי לראות אם אני בחלום. לצערי, זה כאב, מאוד. הצער העוד יותר גדול? זה לא היה חלום. סביבי היו מפלצות מוזרות, מערות ענקיות, וספינות עתיקות בכל מקום. העצים היו אדומים, כאילו כל היער נצבע בצורה הלא נכונה. כל כמה צעדים הופיע סדק ענק עם לבה מבעבעת—אם היית טועה במיקום הרגל... טוב, כנראה שלא היית פה כדי לספר על זה. אם הייתם רואים אותי עכשיו, לא הייתם מבינים איך אפשר להגיע למצב כזה. כל הגוף שלי מכוסה קוצים, על הראש שלי ביצים של עורב, הבגדים קרועים, והשיער? נפוח כמו אחרי פיצוץ. והדבר הכי מטורף? מסביבי עשרה דרקונים. עשרה. כולם נראו זהים—כחולים, עם קשקשים ירוקים. יפים, אבל מפחידים בטירוף. איך הגעתי למצב הזה?! הייתי חייב לחשוב מהר. אם אני בורח, הם כנראה טורפים אותי. אם אני נשאר במקום, אני אמות מרעב. שתי אופציות גרועות. אז החלטתי לקחת את הסיכון הכי גדול—לברוח. כן, אני יודע, זה משוגע. אבל לא הייתה לי ברירה. עשיתי כמה צעדים אחורה, באיטיות. אחר כך, בבת אחת—פרצתי בריצה. קפצתי קדימה... כמו תמיד, השתי רגליים שמאליות שלי מתנקמות בי. קפצתי בזווית גרועה, איבדתי שליטה. לפני שהספקתי להבין מה קורה—הפה של אחד הדרקונים נפער מולי. השיניים שלו היו ענקיות. אולי 400 במספר, כל אחת בגובה של חצי מטר. הריח הנורא של בשר בני אדם מהנשיפה שלו מילא את האוויר. הלב שלי דפק בטירוף. הייתי קרוב. קרוב מדי. ואז... המשך יבוא טוב תגידו לי מה דעתכם, אם יהיה פה נגיד 4 תגובות? יהיה חלק 2. אז יאללה😄 אה כן, גם קרדיט ענק ל @FreddieNF שעזר לי לשפר תכתיבה.- 2
-
-
-
-
-
סטטוסים אחרונים
-
-
-
-
· 0 תגובות
בקרוב 2 אשכולות חדשים! 1. סיפור שכתבתי, מעניין! 2. סיקור אנימה-מחברת המוות פיי מי שראה הולך להנות, ומי שלא למה אתם עדיין פה?
-
-
-
הישגים אחרונים
-
