מעבר לתוכן

שיר אחר| פרק 3


FreddieNF

הודעות מומלצות

 

הימים הראשונים שלי בדירה של החברה שלי לא היו נהדרים, למקרה שתהיתם.

היא העיפה את דוקט מעליית הג, בטענה שאם אני יפה ממנה- אני צריך שינת יופי בחדר הכי נוח.

גם כן שינה הייתה לי.

עליית הגג הייתה קפואה, רוח הגיעה אליי מכל כיוון- ו"בואה" ישן לי מתחת למיטה.

בואה זה ייצור מוזר, שנראה כמו עין מעופפת עם כנפי עטלף וזנב שטני- ביאטרינה אמרה שהוא הביטוי הנפשי של דוקט, אבל משום מה הוא לא עוזב את עליית הגג.

ביטוי נפשי- הוא מין חייה שמכשפה יוצרת בעזרת כוח רצונה בלי לשים לב, והוא מחזק לה את הקסם או משהו בסגנון, למירל ולבי לא הייתה חייה- אבל בי טענה שזה כי היא עוד חדשה בעסק, ושהיא תקבל "פונאר" מה שזה לא אומר.

באשר לסדר היום שלי- שכוייח למירל, היא הייתה בשלנית סבירה- ולא הגישה לי מרק צפרדעים שאמור 'לחזק את היכולות הקסומות שלי' כמו שביאטרינה ציוותה על חברותיה לאכול.

אבל פרט לזה, היה סיוט- הבית של ביאטרינה היה 'קן' מכשפות מסורתי- בקתת עץ עם לול תרנגולות ענקי קרוב אליה, שכמו שביאטרינה הסבירה לי- גם כן הייתה אמורה לחזק את כוחות הקסם של האחווה שלהן.

כל בוקר בי העירה אותי ב4 לפנות בוקר בשביל האימונים, הייתי צריך להתנסות בחרב, בקשת, בנבוט, אלה, גרזן ובערך כל כלי נשק- מקובל או לא מקובל, כדי לראות למה אני מתרגל.

התשובה? לאף אחד מהם.

התחלתי לפקפק ברצינות ביכולת של דוקט לזהות פוטנציאל של אנשים, ואפילו שהכישרון הכללי שלה היה זמן- לא נראה שהיא צדקה בנוגע לכוחות שלי.

בלילה החמישי, ישבתי על המיטה שלי עם שרירים תפוסים ודואבים, ורגל כבולה לכדור ברזל היות וניסיתי לברוח ביום הראשון שלי- כששמעתי ציוץ מתחת למיטה שלי.

בהתחלה חשבתי שזה הבואה של דוקט, אבל הבואה של דוקט לא צייץ, היו לו בדרך כלל צווחות אימה שגורמות לי לרצות להוריד לעצמי את האוזניים.

הצצתי מתחת למיטה שלי כדי לגלות כדור פרווה.

הכדור פרווה צייץ שוב, אז אספתי אותו בשתי הידיים- הוא רעד מקור.

החזקתי אותו קרוב לגוף ביד ימין, וליטפתי ביד שמאל, לא היה לי מושג מה זה היה- אבל הוא היה חמוד רצח.

"אאוץ'" זעקתי, על היד שלי היה פצע קטן שנגרם מהנשיכה של הייצור.

כדור הפרווה פקח עיניים גדולות שהיו חבויות אצלו, ומקור בצבץ מתחתיהן- זנב קטן גם כן מצא את דרכו החוצה.

לא ידעתי על מה אני מסתכל, זה היה נראה כמו גוזל של פינגווין, עם זנב של עכבר ושיניים במקור, בצבע ורוד-תכול כולו- והרבה יותר פרוותי.

"מה קרה?!" התפרצה לחדר שלי בי, מיהרתי להסתיר את היצור מתחת לשמיכה של המיטה שלי.

בי הסתכלה עליי, הידיים שלה מורמות "שמעתי אותך צורח, מה יש?"?

לא רציתי להגיד שום דבר על הגוזל שלי לבי, היה בזה משהו מנחם- כאילו היא לא שובה אותי לגמרי, אז במקום זה שיקרתי.

"נבהלתי מהרוח, היא פתחה את החלון שלי בפתאומיות כשהייתי שקוע במחשבות".

בי הסתכלה עליי בהבעה חמוצה "נבהלת מהרוח? באמת?" היא גילגלה עיניים ויצאה מהחדר כשהיא צועקת "אתה חייב להיות יותר אמיץ מזה אם אתה רוצה להיות אביר קדוש".

נשפתי לרווחה והורדתי את השמיכה מהגוזל, הוא הסתכל עליי בדממה.

טוב חשבתי לפחות יש לי חבר אחד פה

 

 

קישור לתוכן
שיתוף באתרים אחרים

הצטרפות לשיח

באפשרותך לשלוח הודעה כעת ולהירשם מאוחר יותר. אם ברשותך חשבון, ניתן להתחבר עכשיו לשליחת הודעה דרך חשבונך.

אורח
הוספת תגובה

×   הדבקה כטקסט עשיר.   הדבקה כטקסט רגיל במקום

  מאושרים אך ורק 75 סמייקונים.

×   הקישור שלך מוצמד אוטומטית.   הצגה כקישור במקום

×   תוכן הקודם שלכם שוחזר.   ניקוי עורך

×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.

  • צופים לאחרונה   0 משתמשים

    • אין משתמשים רשומים שצופים בדף זה.
×
×
  • יצירת חדש...