ליגת הפוקימונים

שלום לכולם, אני יודע שלא עבר הרבה זמן מאז האשכול הקודם, אבל לאחרונה קראתי ספר שנפעמתי ממנו, ולכן הרגשתי צורך עז לשתפו אתכם. בואו נתחיל בסיקור על בייבי פייס! מידע יבש על הספר כותבת: טוהר נרה שנת יציאה: 2022 מספר עמודים: 205 גיל מומלץ: 15+ סוג ספר: רומן תקציר בני וגורי הם החברים הכי טובים, היו ביחד באש ובמים בגדוד צנחנים ומתגוררים יחדיו בדירה משותפת. בני החל ללמוד את בבימה משחק בעוד וגורי רצה להיות במאי גדול, אך בינתיים עובד בגלידריה בשביל להגשים את חלומו. בלימודיו בני פוגש בנערה בשם ג'וזי, עולה חדשה מארצות הברית אשר לומדת בבימה כמוהו ומתרגשת להיות חלק מעולמו. מהתקרבותם, הוא מגלה כי היא מאפשרת לו להבין את עצמו באופן חדש ולפתח את נפשו באופן אמיץ יותר, תחושה שלא חווה בחייו. לאחר שבני סיפר לגורי על נערת חלומותיו לפתע גורי מבין כי אותה האישה שבני התאהב בה עובדת איתו, בזמן שגורי מנסה להתחבר לאותה עלמה אדמונית בשביל להכיר אותה לחברו. לאחר כמה ימים גורי מבין כי כאשר הוא מדבר עם ג'וזי לבוא מתחיל לפעום במהירות וכי גם הוא מאוהב בה. בעקבות התקרבותם הלא צפויה לג'וזי, בני וגורי מוצאים את עצמם מתחרים על אותה האישה, מה שמעמיד את חברותם על סף קריסה. ציטוטים בגלל שאני לא בטוח אם מותר לי לשים פסקאות שלמות נסתפק בציטוטים לסיפור זה עם טיפה הסבר על איך הרגשתי באותו הרגע: "אני רואה אותך ולא תופס בייבי פייס, אני רוצה אלייך, תצאי כבר מכלייך." כאשר הבוס של הגלידרייה בה עובדים גורי וג'וזי ארגן ערב משותף לכל עובדיו במסעדה קרובה הגיעו הצמד למצב בו הם יושבים צמוד אחת לשנייה. לאחר ש"תפסו ראש" גורי ניסה את מזלו ואמר לה את השורה הנ"ל, מה שגרר תגובה מופתעת של ג'וזי כי חשבה שגורי מאוהב במישהי אחרת. לאחר מכן התחילה לריב איתו בגלל אי ההבנה, עזבה את המסעדה בסערה והשאירה את גורי במצב רוח ירוד להמשך הרבה זמן. "יש לי נערה ושמה הוא סוזי, בשפתו של שייקספיר שמה הוא וואוו!" תחילת ההצגה המוקדשת לג'וזי בביצועם של בני ונועה שלומדת איתם. נועה רצתה לעזור לבני לפנות לג'וזי בדרך האומנות, לצערי הרב אנחנו לא יודעים הרבה על תוכן ההצגה אבל עצם כך שבני ביקש את העזרה מנועה שהבינה את כך שהוא מאוהב בג'וזי זה היה וואו. באופן כללי אני חושב שזו דרך יחודית להראות את רגשותיך כלפי מישהי והלוואי שהכותבת הייתי מדגישה יותר את החלק הזה בספר. "אולי הוא באמת מאוהב." כאשר ג'וזי ביצעה עם בני את קטע המחזה שהוא כתב על היחסים אשר הוא היה רוצה להיות בהם איתה היא התחילה לחשוב ברצינות על כך שהוא מאוהב בנועה, ורצתה להיות שם לעידודו, מה שהיא לא ידעה שההצגה בעצם מכוונת במיוחד אליה. "בסרטים של פעם יכולת לאהוב, יכולת לשים את היד וללחוש לה..." הרגע הכי גבוהה בדיכאונו של גורי, אשר התחיל את לימודיו לקולנוע לאחר וג'וזי והוא התרחקו מעט עקב מאורעות הספר. ברגע זה החליט גורי לקחת את חייו בידיים וניסה למצוא את הדרך הכי ישירה בה היה יכול לפנות לג'וזי. מה דעתי על הספר: אם להיות כנה הספר הזה היה מלא מורדות ועליות. אני חושב שהפיק של הספר היה כאשר גורי ובני נפרדו בדרכם אבל אני אפילו לא רוצה לרמוז על זה בציטוט. מעבר לכך הסוף של הסיפור היה כמו כל סוף של סיפור אשר מוזכר בו מקבאט (המבין יבין). אני חושב שהסיפור הזה היה מאוד טוב אבל לצערי הרב הסיפור היה מהיר מדי עקב מספר העמודים המצומצם שלו. אני חושב שזה ספר שכל אחד יכול לקרוא (כל עוד הוא בגיל נורמאלי לפחות) ואפילו אגיד שזה צריך להיות הספר הבא שלכם. אני לא רוצה לעשות יותר מדי ספויילרים אבל זה היה הרומן המשולש הכי טוב שקראתי/ראיתי בחיי. ציון: אני אתן לספר 8.5/10 כפי שאמרתי ספר ממש טוב, הבאסה היחידה בו שהוא הסתיים מדי... מקווה שנהנתם מהאשכול, נפגש באשכול הבא!

כן

היה בתקופתי דינוזאורים, פגשתי את טיטוס אפילו.

אתה זקן מי יודע מה היה בתקופתך