פורסם מאי 4, 20241 שנה היי כולם! השבת סיימתי לקרוא את הספר אלקטרז נגד ספרני הרשע 2, ספר ילדים מאת ברנדון סנדרסון. ברנדון סנדרסון הוא סופר גאון, אבל את הספר המסוים הזה לא כל כך אהבתי… אבל גם אם לא אהבתי את הספר, ברנדון סנדרסון לא פחות גאון. אפילו בספר לא משהו כמו זה יכולתי למצוא לא מעט הומור משובח, והחלטתי לצטט את החלק האהוב עליי בספר. פעם היה ארנב. לארנב הזה הייתה מסיבת יום הולדת. זאת הייתה מסיבת יום ההולדת הכי טובה אי פעם. כי זה היום שבו הארנב קיבל בזוקה. הארנב אהב את הבזוקה שלו. הוא פוצץ כל מיני דברים בחווה. הוא פוצץ את האורווה של הנרייטה הסוסה. הוא פוצץ את הלול של צ׳אק התרנגול. הוא אפילו פוצץ את המאורה של בייגל הבואש על הגבעה ליד החווה. ״יש לי את הבזוקה הכי טובה שהייתה אי פעם״ אמר הארנב. אז החברים מהחווה התחילו להכות אותו עד שאיבד את ההכרה וגנבו את הבזוקה שלו. זה היה היום המאושר בחייו. הסוף. אפילוג: עכשיו שלא הייתה לו מאורה, בייגל הבואש נעשה די עצבני. הוא התגנב לחווה וגנב את הבזוקה. הוא קשר בנדנה על הראש ונשבע לנקום על מה שנעשה לו. ״מהיום והלאה,״ לחש והרים את הבזוקה על כתפו, ״שמי יהיה רמבואש.״ זה לא קטע משמעותי במיוחד בעלילה אם תהיתם לעצמכם. למעשה, הוא כלל לא קשור לעלילה. אבל הוא שטותי בטירוף ומצחיק נורא, אז החלטתי לשטף אותו כאן. מקווה שנהניתם, ונתראה באשכול הבא!
פורסם מאי 4, 20241 שנה אוי הטמטום! אי אפשר לקרוא את הפסקה הזו בלי להעלות חיוך טיפשי על הפנים. אני איתך- אלקטרז נגד ספרני הרשע 1 היה מבחינתי הספר שהכי פחות אהבתי של ברנדון סנדרסון, לא קראתי בכלל את השני. מצד שני אני בכללי לא מעריץ של הקוסמיר, אני די אוהב את הערפילאים ושובר מלחמה, ואני ממש אהבתי את הרעיון של דרך המלכים ושל אלנטריס, אבל לא ממש אהבתי את הכתיבה. (את חול לבן בא לי לקרוא כי זה קומיקס, אבל אין לי איפה להשיג אותו). תודה רבה על השיתוף!
הצטרפות לשיח
באפשרותך לשלוח הודעה כעת ולהירשם מאוחר יותר. אם ברשותך חשבון, ניתן להתחבר עכשיו לשליחת הודעה דרך חשבונך.