-
צופים לאחרונה 0 משתמשים
- אין משתמשים רשומים שצופים בדף זה.
הכרזות מערכת
-
פעילות אחרונה
-
2
איך להפוך לפוקימון מאסטר בעשרה צעדים פשוטים- צעד שני.
עושה לי חשק, אבל לא- אין לי זמן 😞 -
2
איך להפוך לפוקימון מאסטר בעשרה צעדים פשוטים- צעד שני.
האמת, אני מתלבט אם לרחם עליו, להיתקע כם הילד הזה לא נשמע כיף במיוחד, לפחות שיפיק את המירב מזה 😆 חלק שלוש מחר?- 1
-
-
2
ציור|| melisa
אני כבר לא עובר על הציורים שלי בעט, אני מםחד מדי כי הדיו לפעמים נמרח והקווים עבים יותר ממה שרצית, ובאופן כללי אם אתה מפקשש (וזה קורה הרבה), אין דרך חזרה. תודה רבה על התגובה 😄 -
2
שיתוף| מקצועות הלימוד
האהוב עלי זה אנגלית, כרגיל, אי אפשר בלי. נתקלתי באלקטרוניקה, שלא היה לי שנה שעברה, ואני ממש גרוע בזה, וזה לא טוב כי זה 10 נקודות יחל לתעודת בגרות 😅 -
2
איך להפוך לפוקימון מאסטר בעשרה צעדים פשוטים- צעד שני.
לפרק הקודם- מישר לא ידע את זה, אבל הוא כבר עבר את הצעד הראשון. 1. להתחיל את המסע 2. למצוא חברים למסע 3. להשיג שישייה 4. אף פעם לא לסרב לקרב 5. להלחם בכל המכונים שאתה יכול 6. לא להשאר במקום אחד 7. להרשם לטורניר 8. לטפס בסולם הדרגות בטורניר 9. לא לזלזל ביריבך- אפילו אם הם מזלזלים בך. 10. לנצח, ובכל מחיר. צעד שני למצוא חברים למסע "אז כדאי שתתחיל לארוז!" שמעתי קול מאחוריי. הסתובבתי לראות את אבא שלי, מחזיק תיק ריק- עיניים אדומות מבכי אבל חיוך של גאווה על הפרצוף. "אבא, מה...?" התחלתי לשאול אבל לא היה טעם להעמיד פנים, "שמעת את זה?". הוא הינהן, "מישר, אני לא שברירי- אבל אני לא יכול לשאת את המחשבה שאתה רוצה לעשות משהו, ומוותר על חלום חייו בשבילי- להיות מאסטר פוקימון, לאמן פוקימונים ולהלחם בקרבות, זה כל מה שאני רציתי ולא הגשמתי- הגיע הזמן שמישהו יגשים את החלום הזה בשבילי". לא ידעתי מה להגיד "אבל... אני לא יודע מאיפה להתחיל ו... זה גם כל כך מסובך... ואפילו אין לי פוקימון משלי....". החיוך שלו התרחב, "יכול להיות לך, לא?". הסתובבתי בחזרה ליתושה הכחולה, היא אהבה אותי- ויכול להיות מגניב להשיג פוקימון שאין כמעט לאף מאמן בעולם, אבל... "אין לי כסף לפוכדורים, אני לא אקבל את המלגה עד שאראה שיש לי פוקימון משלי". החיוך שלו נהפך לחיוך עצוב והוא הרכין ראש, הוא זרק אליי פוכדור פשוט וישן, שזיהיתי מהר מאוד- "זה...". "הפוכדור של סולרוק כן" הוא קטע אותי, והקול שלו נעשה חלש "קצת אחרי שיצאת החוצה, הוא... נגמר, וכשפוקימון נפטר- טוב, הפוכדור שלו מתפנה". הרגשתי לא נעים "אבא, אני לא יכול לקחת את זה...". הוא דחה אותי בהינף יד "לא ולא, סולרוק מת- אתה חייב לכבד את זכרו". הנהנתי והורדתי את הפוכדור ליתושה "אז, אם את רוצה... אנחנו יכולים להסתובב עוד קצת ביחד". היא מיד לחצה את גופה כנגד הפוכדור וזה נפתח ובלע אותה. "כל הכבוד! מישר לכד פוקימון" שמעתי קול חדש מאחוריי, הסתובבתי לראות את ניליז, הילד החנון שהזכרתי מקודם- וילדה לא מזוהה לידו. לניליז יש גוף שמנמן ונמוך, בקושי 1.5 מטר, כובע גדול מאוד שמגן על גופו הלבן מהשמש, ושיער מתולתל ג'ינג'י שמתחבא מתחתיו. הילדה שלידו, לעומת זאת- הייתה יפהפייה, שיער שחור כמו הלילה ארוך מאוד, שמגיע לה עד המותניים, מסתחרר בגלים לא ישרים. צבע העור שלה היה חיוור, והעיניים שלה בגוון שמזכיר שוקולד חלב. היא עיקמה פנים כשהבטתי בה והסמיקה, היא התכופפה לניליז ולחשה לו משהו. "מי מישר? לא הוא לא בוהה בך" ניליז אמר בקול וגרם לי ולה להסמיק עד השורש, "היכרות: מישר, זו הבת דודה השנייה שלי ג'יוטל- אתה יכול לקרוא לה ג'י. ג'י, זה מישר". "אמ, היי... מה אתם עושים?" שאלתי במבוכה, והתחמקתי מהמבט של ג'יוטל. "יוצאים למסע הפוקימונים שלנו, ואתה מצטרף אלינו!". אפילו לא ממש יכולתי להתנגד, כי אבא שלי עדיין עמד לידי- והוא השמיע קריאת התרגשות "זה מצויין! כבר יש לך חברים למסע, זו התחלה טובה לצעד הראשון שלך בתור מאמן פוקימונים". אבא של מישל לא ידע את זה, אבל הוא כבר גמר את הצעד השני שלו, והתחיל בצעד השלישי.- 1
-
-
-
סטטוסים אחרונים
-
-
הישגים אחרונים
הודעות מומלצות