סיפור עלייה

[חתוליםהםהחיים 51]

פעם אחת היה ילד, קראו לו מושיק סוקולוב.

מושיק עלה לארצנו הקדושה בגיל 12 מרוסיה, והוריו רצו לרשום אותו בבית ספר חדש.

השלושה הגיעו למשרד המנהל, שם היו מר האגינס והיועץ פלנקטון.

"שלום, מר וגברת סוקולב, שלום לך מושיק הצעיר", אמר המנהל האגינס. "בפגישתנו הקודמת, החלטנו ברוב טובינו לקבל לבית ספרינו העברי את בנכם. לאחר התייעצות עם הצוות, הוא רשאי להתקבל לבית הספר. אך כיוון שהעברית שלו ברמה נמוכה מדי, רשמנו אותו בהקבצות הנמוכות ביותר."

הוריו שתקו.

הם הביטו במושיק וציפו שהוא יהנהן, אך הוא נראה כועס.

"א-איך אוכל להוכיח את עצמי ככה?" גמגם מושיק במבטא קל.

"למה אתה מתכוון?, שאל היועץ. "אין לך מה לעשות. העברית שלך ברמה נמוכה מכדי ללמוד כאן. יש לך מזל שהתקבלת. בהקבצות הגבוהות לא תקלוט שום דבר".

"לא." אמר מושיק. "עליי לערוך מבחן קבלה. אין זה הוגן שתלמידים אחרים ייבחנו ואני לא".

"כרצונך." השיב היועץ. הוא הניח שגם ככה הוא ייכשל, ויהיה קל לבדוק את המבחן.

 

מייד לאחר מכן, המנהל האגינס הוביל את מושיק לחדר סמוך, הושיב אותו בשולחן והגיש לו טופס בחינה.

"תפתור אותו", אמר לו המנהל. "בעוד כשעה מר פלנקטון ייכנס וייקח ממך את המבחן. בינתיים אשוחח עם הוריך בחוץ".

המנהל יצא, ומושיק כבר החל לעבוד.

 

בעיות השברים היו פשוטות ביותר בעבורו. הוא פתר את כולן.

כתיבת הטיעון באנגלית גם הייתה די קלה.

אבל אז.. הוא הגיע לקטע של הבנת הנקרא בעברית.

 

 

לאחר שעה, נכנס היועץ האגינס ולקח את המבחן.

הוא נדהם.

מושיק הביט בו בגיחוך כאשר הוא נפל לאחור והתעלף. החותמת שמיועדת למבחני התלמידים המצטיינים, נפלה לו מהיד.

 

נערך בתאריך פברואר 14 - על-ידי חתוליםהםהחיים

[gaigantamax 1]

אהבתי

 

[4902691 0]

יפה