shukush202

אני בריון ובלרינה, אני צהוב ונשארתי שנה בכיתה ג'. בנוסף יש קשר ביני לבין גבי. מי אני?

בובספוג?!

נראית אחלה של אנימה, אני אנסה אותה בקרוב, ברגע שיתפנה קצת זמן 😁 מה שכן האנימציה נראית ממש מטורפת

אם אתה לומד אז אני יותר מאשמח לעזור! נתחיל עם הטקסט עצמו. לרוב בסיקורים ובאשכולות בסגנון הזה אנחנו נרצה שכל הטקסט יהיה ממוקם באמצע, ולכן לפני שבכלל נתחיל לכתוב משהו, נבחר באופציה של טקסט באמצע: *טקסט* נמשיך לכותרת. את הכותרת אנחנו נרצה להדגיש, להגדיל, לצבוע, ואחרי כל זה, לשים קו מתחת. אני בכוונה רק אחרי הכל שם קו מתחת, כי אם תשים לפני גם הקו יצבע בצבע, ככה: ישי ריבו - לשוב הביתה אנחנו רוצים שזה יראה ככה: ישי ריבו - לשוב הביתה נמשיך לכותרות משנה. כותרות המשנה הן למשל, הפרטים על הזמר, כמו אצלך באשכול. אנחנו נדגיש גם אותם, אפשר לשים גם קו למטה ולצבוע אותם באותה השיטה כמו בכותרות הרגילות, תלוי כמה אתה רוצה לשים על זה דגש. אני אישית רק מדגיש בלי לצבוע, מגדיל ל16, ויורד שורה בצורה הבאה: שם הזמר: ישי ריבו שם השיר: לשוב הביתה לחן ומנגינה: ישי ריבו בתכלס הסוד הוא ככה, אם הכותרת משנה פותחת נושא חדש, אתה שם קו, אם לא, אתה לא שם. הדבר הבא הוא מילות השיר. אתה יכול להקטין אותן ל12, ולשים אותם בתוך ספויילר: זה יעזור לעיצוב של האשכול ולנוחות של הקוראים, שהם לא צריכים לגלול עד שהם מוצאים את שאר האשכול. לגבי הסיקור עצמו. אני מחפש יותר מלל, יותר הסברים, על מה זה נכתב, האם זה נכתב על חוויה אישית שלו? אם כן, תספר עליה, אם לא, אז על מה כן? סיקור טוב לא פוחת מ4 שורות. ודעה אישית כנ"ל. מה אהבת בשיר? למה אהבת? אתה מתחבר למילים? ומה לגבי המנגינה? ועל הזמר עצמו מה אתה חושב? לפרט, להרחיב ולנתח. זה מה שסיקור צריך. ולבסוף אני ממליץ לעשות איזה סגירון, משהו כמו: זהו עד לכאן להיום, מקווה שנהניתם! מודגש, צבוע באותו צבע כמו הכותרת ומוגדל לאותו גודל כמו הכותרת (אני ממליץ על 18). כמובן, ממליץ תמיד להוסיף תמונות בשביל הויזואליות, העין תמיד שמחה לקבל תמונות. כמובן אני ממליץ לדאוג שכל התמונות יהיו בערך באותו הגודל. אם אתה מכניס תמונה לאשכול ולוחץ עליה פעמיים מהר, נפתח לך מיני חלון שבו אתה יכול לשנות את הגודל של התמונה, ממליץ לעבור תמונה תמונה ולוודא שכולן באותו הגודל. כמובן, אם יש משפטים שאתה רוצה שישימו לב אליהם, או יתנו עליהם דגש, פשוט תדגיש אותם. מוזמן להסתכל באשכולות שלי כדי לראות איך אני מעצב אותם ולקבל השראה 🙂 עד כאן להיום, מקווה שהבנת. קח את הטיפים האלה, תשתמש בהם לאשכול הבא, ותתייג אותי, אני אשמח לראות אם עזרתי לך 🙂

מחוז הפוקימונים של הליגה || LEAGALIA #5 ברוכים הבאים לאשכול החדש! בהחלט עבר זמן, אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא, לא כך? ובנימה זו, אני שמח להודיע שממש בקרוב גם יפתח אשכול הפוקידקס, כך שכל מי שזכה והפוקימון שלו נכנס ,הוא יוכל לראות אותו ואת המידע עליו בלי להתחיל לחפש באשכולות ישנים! אז ממש רגע לפני הפרטים לגבי הפוקימונים שתצטרכו להגיש לאשכול הבא, בוא נציג את הזוכה מהאשכול הקודם! הזוכה הוא... @המלך עקיבא ! ברכותיי! זכית ב- 50 מטבעות! והפוקימונים הזוכים שלך הם: דגיגר/ Dagigr סוג: גובה: 30 ס"מ מידע פוקידע: דגיגר אוהב לשחות במים רדודים, לחקור את סביבתו ולשחק עם פוקימונים אחרים. הוא נהנה לאכול מזון כמו חרקים ודגים קטנים, ולעיתים הוא משחק במים עם פוקימוני מים אחרים דגיגר מצוי באגמים, בריכות מים ובנחלים שקטים, שם הוא יכול להסתתר בין צמחייה עבותה. הוא אוהב מקומות עם מים צלולים שבהם הוא יכול להרגיש בטוח. טיגרפין/ Tigrafinn סוג: גובה: 100 ס"מ תיאור פוקידע: טיגריפין הוא פוקימון מאוד פעיל שאוהב אתגרים. הוא נהנה ממשחקים כמו לוכד-נמלט ושחייה מהירה. תזונתו כוללת דגים ובשר, והוא אוהב לצוד טרפים במים טיגריפין מרבה לבלות באוקיינוסים ובנחלים, שם הוא יכול לשחות במהירות בין מים עמוקים ולצוד את טרפו. הוא אוהב לחקור אזורים חדשים ולחפש מקומות נסתרים שבהם הוא יכול לצוד. טיגריפין נחשב לפוקימון פחות חברותי מדגיגר, אך כאשר יש לו חברים, הוא נאמן מאוד. הוא מגן על חבריו ומסייע להם בזמן הצורך. כאשר הוא נמצא בקבוצה, הוא רואה את עצמו כמנהיג ומוביל את הקבוצה במהלך ציד או משחקים. החברותיות שלו מתבטאת באחריות שהוא לוקח על עצמו, והוא לפעמים מתנהג כמו רועה. סילברפאנג/ Silverfang סוג: גובה: 180 ס"מ תיאור פוקידע: סילברפאנג אוהב אתגרים פיזיים כמו קרבות עם פוקימונים אחרים. הוא נהנה לשחות במהירות ובזריזות במים, ולעשות תרגילים או פעלולים באוויר עם הכנפיים שלו. הוא אוהב לשלב בין שחייה לעוף, וליהנות מהרוח בכנפיים שלו סילברפאנג נמצא בעיקר באוקיינוסים ובאזורים טרופיים, אך הוא גם אוהב לטוס מעל חופים ומים, שם הוא יכול להשקיף על הסביבה. הוא נוטה לחפש מקומות גבוהים כמו צוקים או סלעים, כדי לצפות על האוקיינוס ולמצוא מקומות חדשים לצוד. סילברפאנג הוא פוקימון עצמאי יותר, אך הכנפיים שלו מעניקות לו יתרון חברתי. הוא אוהב להיות דומיננטי ומסוגל להיות מנהיג לקבוצות של פוקימונים אחרים. כאשר הוא מרגיש בנוח עם אחרים, הוא יכול להיות חבר טוב, מגן עליהם בקנאות ומנחה אותם להרפתקאות. ==================================================================== אין ספק שאלו היו פוקימונים מרשימים מאוד! ועכשיו, אתם מוכנים לקריטריונים לפוקימונים הבאים? לאשכול הבא, אתם צריכים להציע פוקימונים אגדיים, לא פחות ולא יותר! עליכם להציע לפחות 2 פוקימונים, להמציא להם סיפור (לא חובה), ושיהיו קשורים לארץ ישראל/ לליגה בדרך כזו או אחרת! *שימו לב, מי שלא יעשה את הקריטריונים הנ"ל, לא יוכל להיכנס להצבעה* את הפוקימונים ניתן להציע עד יום שלישי (21/01/25) בשעה 12:00. את הפוקימונים יש להציע לפי הטופס הבא: שם: סוג: גובה: תיאור הפוקימון/ תמונה (במידה ויש): תיאור פוקידע: בהצלחה לכולם!

מזל טוב למצטיינים ולסגן, מי שמשקיע מקבל תגמול שווה!

טוב, כמובן שאהבתי מאד את הציור, מרשים מאוד! במיוחד אהבתי את הנעליים, יצאו ממש טוב, וזה פרט שבדרך כלל אין לי כוח להשקיע בו. מה שכן ממליץ לתת יותר דגש לצל באיזור הרגליים בעיקר, וליצור יותר טקסטורה בעזרת האיזור המוארים. חוץ מזה- יופי של עבודה, מחכה לבאה בתור!

לא שמעתי על הסדרה הזאת, אולי אני אנסה אותה בהמשך. לגבי הכתיבה, שמע, אני חושב שספר בסגנון הזה צריך בנית עלילה או עולם, או בניה כלשהי. כך לדוגמה את פרסי גקסון, לוקח איזה 100 עמודים עד שהוא מגלה שהוא בן של פוסידון, או הארי פוטר, שאחרי 70 עמודים ו12 ניסיונות של האגריד הוא מגלה שהוא קוסם. ככה ספר צריך להיכתב, אז למה לעזאזל בעמוד 14 היא כבר מגלה שהיא אלפית?!

קראתי את שומרת הערים האבודות. כשאני אומר קראתי אני מתכוון שקראתי את ה70 דפים הראשונים ופרשתי. הכתיבה שה זעזוע, אולי הסופרת צריכה לקבל ממך כמה טיפים על כתיבה... אגב, אם עוד לא הבנת, אהבתי את זה ברמות, במיוחד את החלק של אחרי מחיקת הזיכרון. פנטסטי! אבל אין לי טיפת מושג מי זה הבחור הזה או מאיזו סדרה הוא. תאיר את עיניי!

חחחח חבל רק שאני אחד מהשופטים

טוב, למי שלא יודע על מה אני מדבר, בשבוע האחרון מסתובבת עלי שמועה שאני רוצח קואלות... שמועה כמובן שאין לה בסיס. או לפחות בסיס נכון. מי שמעוניין בקצת הסברים על השמועות עלי, כתבינו היקר @FreddieNF דאג להפיץ את השמועה לציבור הכללי בעזרת אשכול משלו, אז הנה לכם קישור כדי שתבינו את הגרסה שלי יותר טוב: אז ככה, לפני שאני אספר לכם את הסיפור האישי שלי עם קואלות, אני רוצה להראות לכם איך תעשיית הקואלות שולטת על העולם. אני אראה לכם מה האינטרנט אומר על קואלות, ואחשוף את השקרים שהקואלומינטי מנסה להכניס לכם לראש. דבר ראשון, האינטרנט אומר שהמאכל היחיד שלהם זה עלי אקליפטוס, בעוד שזהו שקר וכזב. במו עיניי ראיתי אותם קורעים בשר מעל עצמות, ורידים מתוך אצבעות, ומכוניות מתוך כיכרות. דבר שני, לפי האינטרנט יש אזורים שלמים באוסטרליה המיוחדים אך ורק לקואלות, ועליהם שומרים בני אדם. אבל מה אם אני אגיד לכם שהאזורים האלו הם לא אחרת מאשר המפקדות שלהם, וה-'אנשים' ששומרים עליהם הם קואלות בתחפושת. עכשיו לפני שאתם שואלים: "אבל שוקי, מה אכפת לנו אם יש קואלות שמחופשות לאנשים באוסטרליה, הם לא כאן בארץ". אתם בטוחים בזה? חכו לסוף האשכול כשאני אפריך את הטענה המגוחכת שלכם. דבר שלישי ואחרון, כתוב שהגיעו לפני כמה שנים 4 קואלות לגני החיות בארץ. 2 נקבות ו2 זכרים. שקר. הקואלות האלה היו רק משלחת כדי לרגל אחרי האנושות בישראל. לא במפתיע הם מתו ב2018. הם נרצחו על ידי ממשל הקואלות כי הם נכשלו במשימה. ועכשיו, להוכחות שדובי קואלה לא כאלה תמימים. 1. (התמונה באדיבות העמותה להשמדת הקואלומינטי) זו קואלה נקבה שנתפסה על עץ אורן מאחורי ביתו של ראש הממשלה. אם היא באמת היתה תמימה, למה היא עושה כזה פרצוף שמעיד על כך שנתפסה על חם? 2. זו תמונה של אחד מהקואלות שנשלחו לישראל. אפשר לראות שהוא בורח, אבל ממה? אולי הוא בדיוק השיג מידע חשוב שבדיעבד לא עזר לו? או שאולי זה כשניסו לרצוח אותו והוא ניסה לברוח? ודבר אחרון. האם התמונה הזו נראית לכם טבעית? קואלה שמחזיק בבול עץ? (מתוך האיסטגרם של קולי הקואלה) אם יש לכם טיפה שכל בקודקוד, התשובה היא חד משמעית לא. ונחשו מה? אתם צודקים. זה פוטושופ. זו התמונה האמיתית: ועכשיו. לסיפור שלי נגד הקואלות. ארגון הקואלות הידוע כהקואלומינטי, שלח שתי קואלות ללונדון לפני 6 שנים. במקרה, גם אני הייתי בלונדון לפני 6 שנים. ישנתי בחדרי במלון, כשלפתע שמעתי את החלון מעליי נפתח. הסתכלתי למעלה וראיתי דוב קואלה עם טפרים שלופים. הוא התחיל לשרוט ולשרוט, במטרה לרצוח. צרחתי, אבל עד שהגיעו האנשים משירות חדרים לעזור לי, הקואלה כבר ברחה. הייתי מת אילולא ההבנה של הקואלה שהיא טעתה בחדר, ושהחדר שבו שהה שר זכויות בעלי החיים של לונדון -שאותו היא רצתה לחסל- , היה למעשה שלוש קומות למעלה. אף אחד לא האמין לי כשאמרתי שקואלה תקפה אותי, ולכן עד היום אני מנסה לצוד אותן, כדי להפיל את הממשל שלהם. נכנסתי לאירוגון הידוע כ-"אירגון להשמדת ממשל הקואלומינטי", עליתי בדרגות, וכיום אני assasian ראשי בפלוגת אקליפטוס. ולמי שעדיין תוהה למי אכפת מזה שיש קואלות מחופשות לאנשים, הנה התשובה שלכם. אחת מאותם מתחזים הוא לא אחר מאשר... @FreddieNF!!! זו הסיבה שהוא פירסם עלי שאני רוצח קואלות להנאתי, הכול כדי לגרום לאנשים לחשוב שאני פסיכופת ולהרחיק אותי מהמשל שלהם. מעבר לזה, הוא גם היה אותו קואלה מתנקש בלונדון לפני 6 שנים, ומאז אותו יום הוא מנסה להשתיק אותי. ועכשיו קצת רצינות, מקווה שאהבתם את הציורים של הקואלה, פעם אחרונה בלי נדר שאני מצייר קואלות. ואם לא אהבתם... לא באמת אכפת לי. שני הציורים ביחד לקחו לי חצי שעה 🙂

כל הכבוד לחורשים!

נו חברים, עוד שתי תגובות לספיישל!

טוב, את הדברים הכביכול רעים שאפשר לומר eri כבר לקח לי. באופן כללי בקטע מקצועי אי אפשר לסמוך עלי, אני פשוט נהנה מהציור, ואם יש לי איך לעזור אני עוזר. אבל באופן כללי הציור ממש מוצלח, כמו שארי אמר צריך קצת עבודה על אור וצל וזה התכלס כל מה שמפריע לי בציור הזה. תראה מה זה, לא רצחתי אף קואלה בתגובה הזאת... אופס.

אלפקה (אני מגניב ולכן לא בחרתי אריה 🥸)

שמע, עצוב לי לומר שאני מסכים עם כל מילה פה, כי זה אומר שאני לא אוהב את הציורים שלי... לצערי הלוח לא כיפי ונוח כמו עיפרון ודף, וברור שאני צריך להתרגל לזה, אבל התחושה החלקה מדי גורמת לי לכישלון בשרטוט, קומפוזיציה, ועוד מלא דברים. זה גם אחד הדברים שבגללם אני נכשל בצביעה, אני לא מצליח להבין איך לעשות את זה בצורה טובה מזפיק עם המברשות המוזרות האלו... אם יש לל איך לעזור אני יותר מאשמח 🙂

טוב, אחרי כמה חודשים טובים, התיישבתי לצייר שוב על הלוח. יצא זוועה כמובן. סתם, סתם. הציור עצמו די סבבה, פשוט, איך לומר... הדמות נראית סבתא במקום ילדה בת 18... אז אם עוד לא ניחשתם מהרמזים הממש עבים שנתתי, ציירתי את ג'ינקס מארקיין (סדרה טובה, לכו תראו עכשיו.), ולצערי, ניסיתי לצייר אות יותר קשוחה, יותר ריאליסטית, ויותר בסגנון שלי ולכן היא יצאה ככה: רק לשם השוואה, הדמות נראית ככה בסדרה: קיצור, מקווה שאהבתם, אני לא כלכך לצערי. אני עובד כרגע על עוד ציור, שבסך הכל די טוב פשוט אני ממש מסתבך עם הלוח, לא מבין איך אנשים מגיעים לתוצאות מטורפות כל כך בלי נייר ועיפרון. אם יש למישהו טיפים תכתבו לי, אני ממש צריך 🫠 אגב, למי שלא ראה, באשכול הקודם שלי הצבתי מטרה של 7 תגובות לספיישל, אז לכו להגיב אם עוד לא הגבתם!

כבדים ביין ובצל מקורמל

וואו, אני גם מופתע מזה שאשכרה אני מעלה ציור מהבית ספר, הרי זה דבר שלא קורה אף פעם. אתם תתמודדו, לא קרה כלום. בכל מקרה, זה הציור, באמת שאין לי יותר מדי איך להרחיב עליו, אהל מה שכן יש לי משימה עבורכם מיד אחרי שתראו את הציור: אז המשימה הולכת ככה: אם באשכול הזה נגיע ל7 תגובות לפחות, אני מעלה ספיישל מיוחד, ככה שהכל תלוי בכם! בהצלחה לכולם 🙂

ממממ, שר השינה בשיעורים. אין יותר טוב ממני בזה בכל מצריי- אה סליחה ישראל. היום ישנתי שלוש שעות רצוף (שני שיעורים)

הממממ, במידה ועוד לא ראית- ממליץ ממש על נארוטו. גם וואן פאנץ מן אחת הסדרות המוצלחות בזאנר בסגנון שראית עד עכשיו. אם מעניין אותך לנסות קצת זאנרים אחרים, ברומנטיקה יש את קומי לא מצליחה לתקשר- סדרה ממש טובה עם 2 עונות כרגע, שפשוט גורמת להזדהות מטורפת עם הדמות הראשית. בנוסף אם סתם בא לך להעביר זמן ויש לך נטפליקס אני ממליץ על קוטארו גר לבד ו סאיקי ק. כמובן יש את גוגוטסו קאיזן ודימון סלייר שהם ממש מוצלחים וכל אחד צריך לראות. מקווה שעזרתי 🙂

מקום חמישי, וגם אותו אני לא קראתי, פשוט מכיר את הקומיקס חחח

ספטמבר

מכיוון שאני מכיר אותך ואני יודע שכשאתה אומר שאתה אוהב קומיקס אתה לא מתכוון שאתה אוהב רק קומיקס ושספרים רגילים זה משעמם כי "איפה התמונות?"- אני אסלח לך. האמת חוץ מהראשון אני לא מכיר אף אחד מהם... גדלתי בבית שרוב הקומיקסים בו זה חבורת תריג או ספרים של חיים ולדר, ככה כשהגיעו קומיקסים מעניינים לא הייתי צעיר מספיק לקרוא הרבה. אם יומנו של חנון נחשב אני מניח שזה יכול להיות בטופ 5... גם הקומיקסים של אווטאר ממש אחלה, וזהו בתכלס? אה גם קומיקסים של מארוול!

מכירים את זה שאתם מציירים מישהו בתנוחה מגניבה, ואז אתם מחליטים שהוא חייב שיהיו לו סקיני צד, קונאי, חרבות, גלימה וכנפיים? לא? רק אני? מאכזב. בכל מקרה, בגלל שאתם לא יודעים איך דבר כזה נראה, אני אראה לכם איך זה נראה אצלי: דרגו, שתפו ותהנו (אני באמת חייב לחשוב על סגירים מוצלחים יותר).