תקציר: אושר נחטף, וליששכר יש שני רגשות פחד וזעם פרק 26 ערב קשה עובר בעין-הצדק, כל יחידת העילית במשרד של הבוס שותקים ותוהים, מה עכשיו? פניקס ניסה שוב פעם להרגיע את כולם בנאום "טוב עוזה ויונן מרגישים אבודים כי אושר נחטף, שאר הצוות מרגישים גרוע כי נכשלנו במשימה ואני האמת מרגיש סבבה". שרף קם בעצבנות ולחש לפניקס "הנאום שלך לא מועיל", פניקס רטן אבל הודה שזאת האמת, הם המשיכו לשבת ככה עד שגואל החל לדבר "סליחה אמנם אני חדש ביחידת העילית אבל לא בדקנו מי זה?" הוא הצביע על האיש שהם מצאו במרתף בראש-העין, כולם הביטו בו מלבד עוזה שעדיין היה רכון על שולחנו. "טוב" פתח האיש "שמי שמואל ואני נולדתי באלף שבע-מאות וחמש-עשרה אבל אתם אמרתם שאנחנו בשנת אלפיים עשרים אז...", גואל רשם את דבריו במחברת, אחרי הכל מהיותו אחראי על הארכיון הוא רגיל לסכם דברים, "לגבי הכובע המוזר שהסרתם ממני, אני מצאתי אותו אצל סוחר חשוד, הוא הציע לי את הכובע בחינם רק רצה להיפטר ממנו", עוזה הרים את ידו ושמואל השתתק, שני חיילים נכנסו לחדר ולקחו את שמואל, "לאן לוקחים אותו?" שאל יונתן, עוזה התרוממם מעט ואמר "הם עומדים ללמד אותו את כל ההיסטוריה שהוא פיספס" שתיקה "גואל מה הבנת מדבריו?" גואל מבוהל החזיק רועד את פנקסו "ובכן הרגש זעם מנהג כטפיל שנראה שנותן חיי נצח ללובש אותו, לגבי הסוחר ככל הנראה הוא מת אלא אם כן הוא כמוך בוס, אבל נלך על כך שהוא מת" עוזה הוציא את כולם מן החדר מלבד המנקה, יונתן במסדרון ישב מיואש הוא נכשל במשימתו רק... מה הוא היה צריך לעשות, אילו היה אדם שיודע לומר מילים נכונות ועצות הגיוניות בדיוק מתי שמבקשים ממנו, הלוואי שהיה אחד כזה, רגע!! יש לו אחד כזה, יונתן הוציא את הטלפון שלו והתקשר ליוסי. -הלו, מי זה? -זה יונתן -אה יוני אז אתה רוצה ללמוד איתי מוסר סוף סוף -אל תקרא לי יוני, ואני די עסוק, אבל חשבתי אולי תוכל לזרוק לי איזה ציטוט ממסל"ש או תורת הלבבות -יונתן, מוסר דורש כובד ראש והבנה רבה -טוב טוב אל תישמע עכשיו כמו המורה יעקב, מחר אני אשאר ללמוד איתך מרוצה -יששש!!!!! יונתן ניתק את הטלפון ונאנח, "מה קרה?" פנה אליו שרף, יונתן לא הביט בו והשיב "אני צריך ללמוד עם חבר שלי" שרף הביט בו במבט תמה "ומה הבעיה?" יונתן הרגיש מעט מתוסכל כשהוא הסביר את עצמו "כאילו יש חברים, ויש חברים כאלו שהם טיפה כך, לא סבבה במאה אחוז" שרף הביט לתקרה ודיבר ליונתן "אתה יודע היה לי רק חבר אחד, אז אני לא יודע איך לקטלג חברים" יונתן הבין שעדיף לא לדבר כי כל משפט רק מבאס אותו יותר. המנקה יצא מהחדר ולקח את כל יחידת העילית לחדר אחד ריק, המנקה צעק "4-4-2" ולפתע נפתחו הרבה דלתות בחדר "הגענו למצב קיצוני כל אחד יקח נשק ממחסני הנשק הללו" גואל הביט מזועזע "המנקה ,יונתן הוא קטין, זה חוקי לתת לו נשק" המנקה התעצבן "יש לו את השס"מ!! מי שצריך פה נשק זה אתה!!" גואל נבהל וניגש לארון, יונתן הסתכל בהגדרות של השס"מ וראה את ההגדרות 'מצב כחול-מצב מאסטר' מצב שיונתן השתמש בו רק פעם אחת כשנלחם באדום-מדם, ליונתן נרקמה תכנית. גואל חיפש כמה דקות נשק ואז הביט אל החדר והבין שהוא רק, רגע, ליונתן יש את השס"מ, לשרף ידי נחש, למנקה אקונומיקה, פניקס הוא חצי שד, אז בעצם היחיד שאין לו נשק זה הוא, האם הוא חושב יותר מדי? האם זה מבחן? יודע מה קח נשק תראה איך זה יראה, תודה רבה קול אקראי בתוך הראש שלי. המנקה שמע את הדלת זזה וסובב ראשו, גואל יצר מהחדר כאשר בידו חישוק כסוף קטן, "המנקה, לא משנה מה אתה חושב על זה אני יודע מה זה קראתי על זה בארכיון" למנקה לא הייתה ברירה אלא לסמוך עליו והוא אכן סומך עליו. "תגיד יונתן מה השם של המנקה?" שרל פניקס. "לא יודע, אבל חבר שלי הוא הבן שלו אז אפשר לשאול אותו". עוזה בחדרו נסער הכל מתפרק הכל נהרס הוא מרגיש לא בסדר שמשהו לא מסתדר אי אפשר לפגוע באושר אך הוא פוחד צריך ללכוד את הרגשות צריך לנצח צריך...,. טוק- טוק "פתווווח". יחידת העילית שבה למשרד של עוזה שם חיכתה להם קופסה קטנה ומוזרה, עוזה הסביר להם כרגיל "זה משלוח שהזמנתי, ממי? זה לא עניינכם, בקופסה הזאת יש בשמים מיוחדים שכשתריחו אותם ותחשבו על משהו אתם תדעו איפה המשהו הזה נמצא, אז כולם לחשוב על להציל את אושר, מוכנים?" רינג רינג "רגע" יונתן נמאס לו כבר מכך שהטלפון שלו מצלצל בפגישות חשובות, האמת זה אשמת יונתן שלא כיבה "כן" "היי יונתן מה קורה יש לי שאלה" "שמע אחי זה לא זמן טוב כרגע אני צריך קצת זמן פרטי" "אתה לא יודע כמה מחכה לך" "מה על מה אתה מדבר? אתה לא אמור לכתוב עכשיו סיפור או משהו" "כן אבל יצא לי פרק קצר מבולגן ודי משעמם, ואם אתה לא פנוי אז סבבה" ניתוק, יונתן חזר די מובך לקופסת בשמים, יאלללה מקווה שיש להם ריח טוב. המשך יבוא סליחה פשוט היה תקלות בעריכה ומלא מידע לא קשור ובלה בלה, אשתדל לעלות יותר פרקים
