FreddieNF

הצעה מעניינת- אני כן אשמח שהיא תכנס למשחק- אבל זה נשמע כאילו המכניקה... לא 'מושלמת' עדיין. נשמע שמתחילים יפסידו להם בקלות ואלופים לא ישימו לב אליהם אפילו.

אהלן, סיפור ראשון- תהנו בלב עולם הפוקימונים, אני, אלכס, הפכתי למאמן אגדי, שחגג על אינספור הניצחונות והרוח הבלתי נכנעת שלי. המסע שלי היה סיפור של שאפתנות, התמדה והצלחה בלתי ניתנת למעבר. אבל זה היה גם סיפור על אובדן עמוק, פרק בחיי שנחרט לנצח בצער... ההורים שלי תמיד עמדו לצידי, טיפחו את אהבתי לאימון פוקימונים מאז הזיכרונות הראשונים שלי. הם לא היו רק משפחה; הם היו החברים הכי קרובים שלי, בני ברית ומקורבי. יחד, טיילנו ברחבי הארץ, חלקנו הרפתקאות בלתי נשכחות, צחוק וטעם מתוק של ניצחון. השגתי הצלחה מונומנטלית בכל אזור, זכיתי בשמונה תגי חדר כושר בכל אחד וזכיתי לתואר אלוף ברבים. העולם הכיר אותי ככוח בלתי ניתן לעצירה, בדרך להגשים את החלום להיות מאסטר פוקימון אמיתי. מתחת לפאר הניצחונות שלי, טמון כאב אינטימי. יום אחד, כשעזבנו עוד טורניר עם גביע, סופה סוערת כיתרה אותנו. ספוגים עד לשד עצמותינו, חיפשנו מקלט במערה שוממת, שם קיווינו למצוא מחסה מהסערה. כשהגשם המשיך לזלוג והסערה השתוללה בחוץ, חלקנו סיפורים, שיחקנו עם הפוקימונים היקרים שלנו, ואהבנו את הרגעים שנותרו לנו. ימים הפכו לשבועות, והאספקה שלנו החלה להתדלדל. לכוד בתוך המערה, התקווה שלנו פחתה. בפיתול אכזרי של גורל, הורי, שנחלשו מהמחסור באוכל והתנאים הבלתי פוסקים, נפטרו בשנתם. משקל האובדן שלהם נשא עלי, נטל בלתי נסבל שהותיר אותי טובע באבל ובהאשמה עצמית. חשבתי שהייתי צריך להגן עליהם, להציל אותם מהטרגדיה הזו. לבדי, עם זכרם החברה היחידה שלי, החלטתי לשרוד ולמצוא את דרכי חזרה לציוויליזציה. לא יכולתי לתת לזיכרון שלהם להתפוגג; לא יכולתי לתת לקורבנות שלהם להיות לשווא. קריסת המערה הייתה מעשה טבע, לא הבחירות או המעשים שלי, אבל האשמה שנשאתי הייתה עצומה. צוותי חילוץ הגיעו בסופו של דבר למערה ושחררו אותי. כשחזרתי לפאלט טאון, לא הייתי עוד המאמן המהולל שעזב אלא אדם מצולק מאובדן הוריו. תושבי העיר, מודעים למעמדי האגדי, הציעו את תמיכתם ותנחומים. הם הזכירו לי שהורי ידעו את הסיכונים כשהם הצטרפו אליי למסע שלי, וכוחות הטבע היו מעבר לשליטתי. הזמן חלף, והפצעים החלו להחלים. החלטתי להמשיך במסע שלי, לא רק במרדף אחר התואר מאסטר פוקימון אלא כמחווה חיה לאהבה ולעידוד שהורי העניקו לי. הזיכרון שלהם יהיה האור המנחה שהניע אותי לניצחונות גדולים עוד יותר והבטיח שהם לעולם לא יישכחו. עם הזיכרון שלהם כמצפן שלי, העזתי מאזור לאזור, השגתי הצלחה גדולה עוד יותר וביססתי את מקומי בדברי הימים של תולדות הפוקימונים. השם שלי הפך לשם נרדף לניצחון, אבל זה היה גם עדות לעוצמתה של הרוח האנושית, לנחישות הבלתי מעורערת להתגבר אפילו על הטרגדיות האישיות העמוקות ביותר. סיפור קצר ונחמד, מקווה שנהניתם!

אנגלית בעיקר- אבל לא פוסל עברית. אני הכי אוהב ראפ, אבל הפלייליסט שלי מלא גם ברוק, מלודי, פופ ופאנק.

שם: Shully ההצעה שלי: אתם כבר מכירים את הקונספט- בואו נוסיף עוד כמה דמויות מגניבות שהופיעו בסרטים1 מרי- באראז- גריז- סר אהרון- הפאנטום- דמון- אלגרה- למה? גיוון! יש סיבה שלא?

משחזר את האשכול- וחלק 2 יגיע בקרוב! אהלן! אז, החלטתי לעשות אשכול על חיות מיתולוגיות. ואז אמרתי "אבל חיות מיתולוגיות? כולם מכירים! מה אם אני אעשה חיות לא אמיתיות שקיימות במציאות?". ואז הכאיב לי בראש לחשוב על זה- אז תתמודדו... מספר 1 אצלנו, ישר מהסיפור 'הנסיכה וחד הקרן....' חדי קרן!! אז, הם קצת שונים מחדי קרן שאנחנו מכירים, נתחיל בחוסר רגליים, פרסות, שיער, אוזניים... והכי חשוב- אין לו באמת קרן. ליצור הזה קוראים חדשן חד קרן, ולמרות שנוטים לקרוא לו חד קרן, למען האמת חדשן זה יותר מדוייק- היות והקוץ הענקי שבולט לו מהמצח זה לא קרן, זו שן גדולה מאוד. יש הרבה מחלוקות למה השן הזו מיועדת, ההשערה הראשונה הייתה שזה אמור לשבור קרח, ולאפשר מעבר חלק לחדשנים. לאחר מכן אמרו שאולי זה בכלל למשוך נקבות, או שאולי הוא מרגיש באמצעות השן הזו דברים? המסקנה הכי אחרונה (שאם תשאלו אותי, זה הדבר הראשון שאני חשבתי עליו) היא שהשן משמשת ככלי ציד, הם חובטים ודוקרים איתו בדגי בקלה ואח"כ אוכלים אותם. אבל, כדי שלא תתאכזבו- אני אגלה לכם שבמיתולוגיות מסויימות גם החדשן הוא ייצור מיתולוגי! לפי המיתולוגיה האסקימוסית, היה הייתה אישה שהחזיקה צלצל- וטבעה,באיזושהי קומבינצייה מסובכת היא התאחדה עם לוויתן לבן ונוצר חדשן. באירופה- דווקא האמינו שהקרניים של החדשנים הם בעלי כוחות קסומים, ומלא אנשים צדו אותם כדי למכור את הקרניים במחיר מוגזם. עכשיו, אל תרוצו לחפש אותם בים תיכון, התפוצה של החדשנים לא כל כך רחבה- ותצטרכו ללכת עד לאיזור הארקטי, או לצפון של האוקיינוס האטלנטי, וגם אז לא ממש סביר שתראו אחד, היות והם חיות מאוד נדירות. מספר 2 אצלנו, יקום ויעלה עוף החול מהאפר! פניקס! או, מדוזת פניקס- מה שעובד. כן, בעברית יש לה שם יותר טוב (באנגלית imoortal jellyfish=מדוזה אלמותית) למרות שאולי תתאכזבו שלא תראו מופע מרהיב של ציפור אדומה שנששרפת ונולדת שוב מהאפר, מדוזת פניקס לא באמת כל כך רחוקה מהתהליך. מדוזת הפניקס עושה כל מיני תהליכים ביולוגיים מאוד מסובכים כדי לחזור לחיים, בגלל שאני לא רוצה (וגם לא יכול) להסביר את זה- אני אנסה לפשט את זה במקום. בגדול המדוזה מתחילה כמין תולעת קטנה (בגודל של פלנקטון) ובמהלך חייה משכפלת את התאים שלה שוב ושוב, כמו כל ייצור אחר- ההבדל הוא, שכשהיא מזדקנת ומתחילה לחלות או להשחק, היא עושה מין טרלול כזה, שמשנה את התאים שלה, ובמין שאבאו כזה היא חוזרת לשלב התולעת, ואוכל חלק מהגוף הישן שלה כדי להיות מספיק חזקה בשביל להמשיך להתקיים לזמן הקרוב. עקרונית, התהליך הזה יכול להמשך שוב ושוב- מה שהופך את חייה לאינסופיים, אבל חוקרים פתאום הבינו בעייה מאוד גדולה במנגנון הזה. לטורפים אין ממש מעצור רגשי כלשהו לגבי אכילת תולעים תמימות- אז נוצר מצב שהרבה מהמדוזות הללו מתות עוד לפני שהן מספיקות לשחזר את עצמם/ באסה. מספר 3 אצלנו, אימת הימים, היצור מהסיוטים... הקראקן! או! סוף סוף! כן, הדיונון העצום, הווא בהחלט מאוד קרוב לקראקן, לשם שינוי. הגודל של הדברים האלה הם בין 12-15 מטרים (יותר מפי 7 ממכם, סורי) עכשיו, אתם באים ללכת לצלול באיזה אוקיינוס כדי למצוא אותו? באסה, הדברים האלו חיים יותר מדי עמוק בשבילנו, 2000 מטר עמוק יותר מדי, ליתר דיוק. אז מה אני יכול בכל זאת לספר לכם על הדיונון הזה? בואו רק נגיד שלא מומלץ להיות הטרף שלו, לפי בדיקות שלדים וכדו'- מסתבר שבניגוד לדיונון רגיל או לדיונון הענק (גם כן די גדול), לדיונון העצום יש כפתורי הצמדה ושיניים קטנות על הזרועות שלו, שלוכדות את הטרף ביעילות גבוהה- לאורכם גם יש קרסים תלת ראשיים שיכולים להסתובב (אין לי מושג למה הוא אפילו צריך את זה בנוסף לשיניים והכפתורים, אבל עלתה לי תמונה של מסור מסתובב, והחלטתי שזה פשוט לאפקט של האימה). זהו להיום! תגיבו, כי משעמם לכם

1. תפתח לפי הטופס (שם במשחק, ההצעה, למה אתה חושב שההצעה תעזור למשחק+ סקר בעד ונגד) 2. אני בעד, למען האמת אני בעד להוריד את ההתראות על פוכדורים בכללי!

אני בעד, אבל אילו אגדיים ונדירים מאוד תכניס?

כל סוף הוא התחלה חדשה- נוציא את המיטב מהמצב!

לא חיצוני, נוסף. אני נגד ההצעה מסיבה אחרת- אני לא חושב שאנשים צריכים להוציא אשכולות חובה כי זה עלול לגרום להם לאבד את החשק. אני כן מבין את הרצון להחחות את הפורום- והכיוון יפה, אבל לא נראה לי שזה פרקטי ׳לשכור׳ אנשים להיות פעילים

בעזרת ה׳ שמחים לראות אותך.

האשכול הכי חשוב 😄 נפתח תוך שנייה

הוא נרתע מהמחזה, ואמו התבלבלה ׳משהו קרה חמודי?׳. הוא ברח כל עוד רוחו בו