Eytan

שלום לכולם, אני יודע שלא עבר הרבה זמן מאז האשכול הקודם, אבל לאחרונה קראתי ספר שנפעמתי ממנו, ולכן הרגשתי צורך עז לשתפו אתכם. בואו נתחיל בסיקור על בייבי פייס! מידע יבש על הספר כותבת: טוהר נרה שנת יציאה: 2022 מספר עמודים: 205 גיל מומלץ: 15+ סוג ספר: רומן תקציר בני וגורי הם החברים הכי טובים, היו ביחד באש ובמים בגדוד צנחנים ומתגוררים יחדיו בדירה משותפת. בני החל ללמוד את בבימה משחק בעוד וגורי רצה להיות במאי גדול, אך בינתיים עובד בגלידריה בשביל להגשים את חלומו. בלימודיו בני פוגש בנערה בשם ג'וזי, עולה חדשה מארצות הברית אשר לומדת בבימה כמוהו ומתרגשת להיות חלק מעולמו. מהתקרבותם, הוא מגלה כי היא מאפשרת לו להבין את עצמו באופן חדש ולפתח את נפשו באופן אמיץ יותר, תחושה שלא חווה בחייו. לאחר שבני סיפר לגורי על נערת חלומותיו לפתע גורי מבין כי אותה האישה שבני התאהב בה עובדת איתו, בזמן שגורי מנסה להתחבר לאותה עלמה אדמונית בשביל להכיר אותה לחברו. לאחר כמה ימים גורי מבין כי כאשר הוא מדבר עם ג'וזי לבוא מתחיל לפעום במהירות וכי גם הוא מאוהב בה. בעקבות התקרבותם הלא צפויה לג'וזי, בני וגורי מוצאים את עצמם מתחרים על אותה האישה, מה שמעמיד את חברותם על סף קריסה. ציטוטים בגלל שאני לא בטוח אם מותר לי לשים פסקאות שלמות נסתפק בציטוטים לסיפור זה עם טיפה הסבר על איך הרגשתי באותו הרגע: "אני רואה אותך ולא תופס בייבי פייס, אני רוצה אלייך, תצאי כבר מכלייך." כאשר הבוס של הגלידרייה בה עובדים גורי וג'וזי ארגן ערב משותף לכל עובדיו במסעדה קרובה הגיעו הצמד למצב בו הם יושבים צמוד אחת לשנייה. לאחר ש"תפסו ראש" גורי ניסה את מזלו ואמר לה את השורה הנ"ל, מה שגרר תגובה מופתעת של ג'וזי כי חשבה שגורי מאוהב במישהי אחרת. לאחר מכן התחילה לריב איתו בגלל אי ההבנה, עזבה את המסעדה בסערה והשאירה את גורי במצב רוח ירוד להמשך הרבה זמן. "יש לי נערה ושמה הוא סוזי, בשפתו של שייקספיר שמה הוא וואוו!" תחילת ההצגה המוקדשת לג'וזי בביצועם של בני ונועה שלומדת איתם. נועה רצתה לעזור לבני לפנות לג'וזי בדרך האומנות, לצערי הרב אנחנו לא יודעים הרבה על תוכן ההצגה אבל עצם כך שבני ביקש את העזרה מנועה שהבינה את כך שהוא מאוהב בג'וזי זה היה וואו. באופן כללי אני חושב שזו דרך יחודית להראות את רגשותיך כלפי מישהי והלוואי שהכותבת הייתי מדגישה יותר את החלק הזה בספר. "אולי הוא באמת מאוהב." כאשר ג'וזי ביצעה עם בני את קטע המחזה שהוא כתב על היחסים אשר הוא היה רוצה להיות בהם איתה היא התחילה לחשוב ברצינות על כך שהוא מאוהב בנועה, ורצתה להיות שם לעידודו, מה שהיא לא ידעה שההצגה בעצם מכוונת במיוחד אליה. "בסרטים של פעם יכולת לאהוב, יכולת לשים את היד וללחוש לה..." הרגע הכי גבוהה בדיכאונו של גורי, אשר התחיל את לימודיו לקולנוע לאחר וג'וזי והוא התרחקו מעט עקב מאורעות הספר. ברגע זה החליט גורי לקחת את חייו בידיים וניסה למצוא את הדרך הכי ישירה בה היה יכול לפנות לג'וזי. מה דעתי על הספר: אם להיות כנה הספר הזה היה מלא מורדות ועליות. אני חושב שהפיק של הספר היה כאשר גורי ובני נפרדו בדרכם אבל אני אפילו לא רוצה לרמוז על זה בציטוט. מעבר לכך הסוף של הסיפור היה כמו כל סוף של סיפור אשר מוזכר בו מקבאט (המבין יבין). אני חושב שהסיפור הזה היה מאוד טוב אבל לצערי הרב הסיפור היה מהיר מדי עקב מספר העמודים המצומצם שלו. אני חושב שזה ספר שכל אחד יכול לקרוא (כל עוד הוא בגיל נורמאלי לפחות) ואפילו אגיד שזה צריך להיות הספר הבא שלכם. אני לא רוצה לעשות יותר מדי ספויילרים אבל זה היה הרומן המשולש הכי טוב שקראתי/ראיתי בחיי. ציון: אני אתן לספר 8.5/10 כפי שאמרתי ספר ממש טוב, הבאסה היחידה בו שהוא הסתיים מדי... מקווה שנהנתם מהאשכול, נפגש באשכול הבא!

אז אני יודע שלא העלתי פה דיי הרבה בזמן האחרון אבל צהל זה התירוץ שלי, אז כמובן ואתם יכולים לומר לי "ברוך שובך בוגד אחוז היטב במוט האוהל" אבל אני מנסה כהרגלי לקבל מצטיין החודש באשכול. אז למי שלא יודע אני חושב שבערך 80% מהאשכולות שלי בזמן האחרון הם על מוזיקה, אז למה לא לעשות עוד אחד? היום האשכול יעסוק בשירים שיש להם לטעמי 2 ביצועים נהדרים. 10 אור הירח 2 הביצועים המדוברים לשיר המקור: אביב גפן באלבום "זה רק אור הירח" שיצא בשנת 1992. הקאבר: טונה ויסמין מועלם באלבום "צו השעה" (צו שני) שיצע ב2019. מילים לשיר: כשאלוהים ברא ת'חושך הוא ברא לנו ירח שיראו איך אנחנו בודדים את הירח שם גבוה שלא נוכל לנגוע ויש כמה שעדיין מנסים ילדים מתעופפים כדורים כחולים סגולים והאור שמלווה אותו צונח זה אור הירח זה רק אור הירח הילדים נעלמים עמודים בעיתונים והאור שמלווה אותו צונח זה אור הירח זה רק אור הירח כשאלוהים ברא ת'חושך הוא ברא לנו ירח שיראו איך אנחנו פוחדים את הירח שם גבוה שלא נוכל לנגוע ויש כמה שעדיין מנסים הילדים מתעופפים כדורים כחולים סגולים והאור שמלווה אותו צונח זה אור הירח זה רק אור הירח הילדים במשברים ההורים כחולים סגולים והאור שמלווה אותו צורח זה רק אור הירח אור הירח אור הירח זה רק אור הירח אור הירח זה רק אור הירח אור הירח בן אדם הצונח כי יש לו אור של ירח אור הירח הירח זה רק אור הירח אם מסתכלים על המילים והאמנים שמבצעים אותו אפשר לראות פה כבר סיבה לא רעה ללמה אני אוהב את הביצועים. בין אם זה אחת הקלסיקות הכי גדולות של אביב גפן שהוציא את השיר הזה בגיל ממש צעיר וכשיר המככב באלבום הראשון שלו (לטעמי), או בין אם זה הביצוע הראשון של יסמין וטונה (שהם צמד מוזיקלי ממש טוב). עכשיו אני יודע שהמילים לשיר לא בדיוק אותם המילים אבל לדעתי זה גם חלק יפה לראות בקאברים. עכשיו כנראה הסיבה העיקרית שהשיר הזה במקום האחרון היא בגלל שאני 99% מהזמן אעדיף את הביצוע של יסמין וטונה (מצטער אביב). לביצוע של אביב לביצוע של יסמין וטונה 9 שלח לי מלאך 2 הביצועים המדוברים לשיר המקור: משינה באלבום "משינה 2" שיצא בשנת 1987. הקאבר: אביתר בנאי באלבום "צו השעה" (צו ראשון) שיצע ב2019. מילים לשיר: שלח לי מלאך שיקח, שיקח אותי ללב שאוהב ומחכה לי ורוצה בי כל הזמן שלח לי מלאך שאותי ואותך הוא לא יקח למקום שאין בו מה שיש פה כל הזמן ולפעמים הכל נראה אותו דבר ולפעמים, פתאום, יש רגע מאושר שלח לי מלאך שישמח וידליק פה את האור וישמור על מה שיש לשמור פה כל הזמן סתם הזיות זה גן חיות אריות ונמרים ואחרים מנסים למצוא מקום לחיות בו כל הזמן כן, לפעמים הכל... שיר שמדבר על פסימיות ועל אדם שמחכה לריגוש בחיים שלו, לרצון הזה להיות בתוך עולם קוסמי, לפגוש את יצר האל שרק יתן לו אדם שיאהב אותו וידאג לו, אני לא יכול לומר שהשיר הזה לא מבטה לפעמים את החיים שלי מדי פעם לפעם אבל אני חושב שזה ככה אצל כולנו. בסופו של דבר אני חושב שזה שיר שמנסה להיות מאוד סולידי על כך שהוא מנסה להתקשר לרגש הבסיסי של אדם ולבקש לסיים את השיעמום שכולנו מרגישים חלק לא נדלה מחיינו. האמת היא שאני לא שלם עם השיר הזה במספר 9 פשוט כי זה שיר שבוצע על ידיד 2 פרפורמרים ענקיים שהם תכלס בני משפחה (הסולן של משינה הוא יובל בנאי). בין היתר זה אחד השירים שאני מכיר אותם הכי ממזמן ברשימה הזו וכבר שומע אותו מאז כיתה ב בערך. אני מאמין שזה תכלס הסיבה לכך שאני חושב על התחרות הזו במעט חיפזון, כי זה אחד השירים הנהדרים בשפה ואחד הפייבוריטים שלי לאחרונה מחדש, אבל שאני חושב על זה הגרסא הנוסטלגית הולכת למשינה וגם פה אני כמעט תמיד אשמע את הגרסה הזו. לביצוע של משינה לביצוע של אביתר 8 סוף העונה 2 הביצועים המדוברים לשיר המקור: גלי עטרי באלבום "אמצע ספטמבר" שיצא בשנת 1986. הקאבר: רונה קיינן באלבום "עבודה עברית - מחווה ל-60 שנות יצירה מקורית" שיצא בשנת 2008. מילים לשיר: סוף העונה, כל חלון מראה כבר את סוף העונה, בלילות כאלה היא לא ישנה, משהו עומד באוויר. פרק נגמר, כל הסימנים שהקיץ עבר, יש לה הרגשה שהעצב מוכר, שוב הגיע סתיו אל העיר. ילדות גדולות בוכות עכשיו כל שנה בסתיו, כל שנה בסתיו. מחכות שכבר ייפול כוכב, כל שנה בסתיו, מה יהיה עכשיו. כבר ממחר היא תהיה אחרת לבד זה מוזר, היא אולי תבין שמדי מאוחר, שום דבר חשוב לא קרה. שוב עננים, עוד מעט הגשם בינתיים שתיקה, עוד מעט הקשת דממה ארוכה, שבע השנים הבאות. ילדות גדולות בוכות... סוף העונה כל חלום מראה כבר את סוף העונה. בלילות כאלה היא לא ישנה, משהו עומד באוויר. ילדות גדולות בוכות... ילדות גדולות בוכות עכשיו כל שנה בסתיו, כל שנה בסתיו. האמת היא שזה שיר שיחסית חדש לי ויש סיכוי לא רע שהוא ירד בעתיד בדירוג שלו, הכרתי אותו לפני איזה חודש בערך שאני וחבר שלי הלכנו לקנות תקליטים בתל אביב (מצאתי אחד טוב), ומאז אני שומע אותו יחסית הרבה. אני אוהב את סוג האופטימיות בשיר שמדבר על סוף העונה ועל תחילת שנה חדשה, שבכל שנה אנחנו כבר רואים את החלומות שלנו מתחילים מחדש בכל שנה ושנה בכמיהה לכך שהשנה תהיה טובה יותר מקודמייה כל שנה בסתיו. בלי קשר משהו שאני מאוד אוהב בשיר הזה ששתי הביצועים מאוד עדינים אבל עדיין שונים יחסית, אבל אם התחלתי בלשמוע את הביצוע של רונה קיינן אני היום שומע את 2 הביצועים ב50 50 אז אני קובע תיקו! לביצוע של גלי לביצוע של רונה 7 קפה טורקי 2 הביצועים המדוברים לשיר המקור: אריק איינשטיין ומיקי גבריאלוב באלבום "בדשא אצל אביגדור" שיצא בשנת 1971. הקאבר: נתן כהן יורם ירוחמי ונאוה ברוכין באלבום "הנשמות הטהורות" שיצא בשנת 1974. מילים לשיר: הבטיח לשלוח שירים למוסף, אבל אין לו כח, לא בא לו עכשיו. נסגר לו בחדר, ספר עד שלוש, הוריד את הסוודר, שבר את הראש. פתח את הדלת, חלם על נשים, קיבה מקולקלת ושקט נפשי. אז תשתה קפה טורקי ותתעורר, אתה המשורר. אז תשתה קפה טורקי, זה עולמי אם לא תשיר, אז מי ישיר, אז מי? חשב על בלדה לארץ אבות, נפשו בו רעדה, נזכר בחובות. תמיד הם קוראים לו נושא הבשורה, אבל משלמים לו לפי השורה. הרכיב משקפיים לקרוא בעיתון, כסס ציפורניים הביט בשעון. אז תשתה קפה טורקי... נגע בקרחת ולא האמין, נכנס למקלחת לקח אספירין. אשתו מפהקת, ראשה על הכר, ישב לו בשקט, הביט בנייר. מדוע לא בא לו, חשב שיבכה, כי מה זה היה לו, העם מחכה... אז תשתה קפה טורקי... אני חושב שרק עצם זה שהשיר הזה מופיע ב-2 האלבומים האטומיים האלו הוא כבר סיבה טובה לכך שהוא נכנס לרשימה הזו, והסיבה היחידה שאני לא שם אותו יותר גבוהה הוא פשוט שאני לא ממש נקשר אליו רגשית אם זה הגיוני? בלי קשר זה גם שיר שהכרתי יחסית לאחרונה אבל במקרה שלו אני מאמין שהוא יעלה הרבה בגלל שנהייתי יחסית אובססיבי עם חצי מהאלבום של הנשמות הטהורות שזה מצחיק כי זה 3 אנשים שפשוט הוציאו אלבום אגדי וזה בערך כל מה שהם עשו בקריירה שלהם לעומת נגיד שמוליק קראוס ג'וזי קאץ' ואריק איינשטיין (המבין יבין). מעבר לכך אני מאמין שכבר הבנתם איזה גרסה אני אישית מעדיף אבל 2 הגרסאות על רמה אחרת לגמרי זה פשוט שיר שנעשה טוב, אבל הגרסה של הנשמות הרבה יותר זורמת לדעתי. לגרסה של אריק ומיקי לגרסה של הנשמות הטהורות 6 הורה היאחזות HEAR ME OUT- זה לא שאני עצלן או משהו (אבל אני ממש), אבל הכנתי אשכול שלם על השיר הזה, לכן אני חושב שבמקרה הזה הכי נכון זה פשוט להשאיר קישור לאשכול מאחר ושם אני באמת השקעתי יותר מכל שיר עד עכשיו. 5 יכול להיות שזה נגמר 2 הביצועים המדוברים לשיר המקור: אריק איינשטיין באלבום "ארץ ישראל הישנה והטובה" שיצא בשנת 1973. הקאבר: שלומו יידוב שם טוב לוי ויצחק לפטר באלבום "צליל מכוון" שיצא בשנת 1979. מילים לשיר: אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי, והכל היה פשוט נפלא עד שהגעתי שומר עברי על סוס לבן, בלילה שחור על שפת הכינרת טרומפלדור היה גיבור תל אביב הקטנה, חולות אדומים, ביאליק אחד שני עצים שיקמים, אנשים יפים מלאים חלומות ואנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות, כי לנו, לנו, לנו ארץ זאת. כאן, איפה שאתה רואה את הדשא היו פעם רק יתושים וביצות אמרו שפעם היה כאן חלום נהדר אבל כשבאתי לראות לא מצאתי שום דבר יכול להיות שזה נגמר. יכול להיות שזה נגמר. אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי והכל היה פשוט נפלא עד שהגעתי פלמ"ח, פינג'אן, קפה שחור וכוכבים אנגלים, מחתרת וילקוט הכזבים שפם ובלורית, כאפיה על צוואר, ירון זהבי אלתרמן, תמר, בחורות יפות, מכנסיים קצרים והיה להם בשביל מה לקום בבוקר כי לנו, לנו, לנו ארץ זאת כאן, איפה שאתה רואה את הדשא... אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי והכל היה פשוט נפלא עד שהגעתי. אומרים שהיה פה שמח לפני שהגעתי, אני מאמין שהייתי ילד שהיה שמח יותר. לא שזכרתי הרבה מהזמן הזה.. אבל אני זוכר שהיה פעם יותר כיף, הכל היה יותר נוח, לא היה דאגות בחיים ממש. שהיה רק יתושים וביצות אנחנו רק קיבלנו את הארץ שלנו, מה שהיה אחד הרגעים הכי מאושרים של היהודים באותה תקופה, באיזה שהוא מקום אני חושב שאנחנו לא מעריכים את הארץ שלנו ממש כי היא הדבר הכי טוב שקרה לנו במאה שנים האחרונות ואנחנו צריכים להוקיר לה תודה, כי נכון שקשה פה וכולנו מקווים שיהיה יותר טוב בעתיד אבל זה בסופו של דבר בידיים שלנו ועם כמה חברי ממשלה שלא מעניין אותם כסף דת וכוח ואלה רק דאגת הציבור אני חושב שנוכל להגיע לתקופה בה יהיה שמח גם שחייתי. האמת היא שמפה כל הגרסאות של השירים באמת נהדרים ואני שומע את שתיהם אבל במקרה הזה הגרסא של צליל מכוון מנצחת נטו בגלל שהשיר נותן לי יותר וויבים בנסיעות ודברים כאלו. לביצוע של אריק איינשטיין לביצוע של שלמו יידוב, יצחק לפטר ושם טוב האבי לוי 4 מה עושות האיילות 2 הביצועים המדוברים לשיר המקור: אריק איינשטיין ושימי לוי באלבום "ילדים" שיצא בשנת 1976. הקאבר: יהודית רביץ ויוני רכטר באלבום "באופן קבוע וחד פעמי" שיצא בשנת 1979. מילים לשיר: מה עושות האיילות בלילות? הן עוצמות את עיניהן הגדולות. הן שולבות את רגליהן הקלות, ישנות האיילות בלילות. מי שומר על חלומן המתוק? הירח הלבן מרחוק. הוא מביט אל תוך הגן בבת צחוק ואומר לכוס ותן: נום ושתוק! מה חולמות האיילות בלילות? הן חולמות כי הפילות הגדולות שיחקו איתן בג'ולים וגולות, ובכל, בכל זכו האילות. מי מעיר אותן עם שחר משנתן? לא הפיל, ולא הקוף, ולא התן, לא ארנבת, לא שכוי ולא שפן, כי איילת השחר חברתן מעירה אותן בבוקר משנתן. אם בקפה טורקי אמרתי שאני לא ממש נקשר לשיר רגשית פה זה ההפך הגמור, זה שיר שאני מכיר זמן רב מאוד, מאוד אוהב והאמת שגיליתי רק לפני איזה חצי שנה על הביצוע של יוני ויהודית, שזה מצחיק כי אני שומע לא מעט מהדברים שהאמנים האלו עבדו עליו. מעבר לכך זה שיר כיפי, שיר ילדים שאפילו ההורים שלי שרים בשמחה וכנראה יותר אהוב בבית שלנו מהכבש. תכלס אם אני רוצה לעלות לעצמי חיוך לפנים זה אחד השירים שאני אשמע, והסיבה שהוא לא נכנס לטופ 3 הוא שהשיר עצמו הוא בסופו של דבר שיר כיפי אבל זה גם הכל, כשיר ילדים הוא מדהים אבל יש בטופ שירים שאני נהנה מהם באותה צורה אבל מעט יותר רציניים. אבל אל תטעו שאני ממש אוהב את השיר הזה. מעבר לכך גם פה אני מכריז תיקו מהסיבה שזה פשוט 2 ביצועים מדהימים ואני אפילו שמתי את שתיהם באותו הפלייליסט. לביצוע של אריק ושימי לביצוע של יהודית ויוני אזכורים מכובדים אז לפני שאני אדבר על טופ 3 אני רוצה רגע לדבר על כמה אזכורים נחמדים שיש בנושא אך לא נכנסו לטופ 10 1- ילדים של החיים: לכבוד עשור למותו של אריק איינשטיין דודו טסה החליט לקחת את אחד השירים הכי מוכרים של אריק ולעשות לו קאבר לזכרו, השירים עצמם ממש טובים ותכלס אין לי ממש מושג למה זה לא נכנס, נקרא לזה פשלת עורך שהתגלתה מאוחר מדי/יותר מדי אריק באשכול אחד לבחירתכם. לביצוע של אריק לביצוע של דודו 2- צדדים א וב של מתי כספי (וכן אני יודע שיש גם צדדים ג וד אבל זה יגיע): שזה משהו שגיליתי עליו שלשום, מסתבר שלמתי כספי יש 2 אלבומים של הרבה מהשירים שהוא הלחין לאורך השנים פשוט בביצוע אישי שלו, אלבומים טובים, ואם אני אגיד ספציפית שיר שממש אהבתי מא וב זה יהיה כנראה מקום לדאגה. קישור לצד א צד ב בספוטיפי קישור לג ד בספוטיפיי 3- סדרת הנוער Oboy: כן כן, אם כמה שזה מצחיק לומר שאני שם סדרה שיס הפיקה אני חייב להוריד את הכובע לעורך המוזיקלי הגברי שבחר את השירים, בנוסף לכך אנשים כמו לי בירן אליאנה תדהר וג'וי ריגר משתתפות בסדרה וזה פשוט עובד טוב. אני אשאיר קישור לסדרה ביס אם זה עוזר.. ועכשיו הגיעה הזמן שלנו לדבר על הטופ 3 שירים וקאברים הכי טובים (לטעמי האישי בלבד) 3 army dremers (שתהיו בעניין שזה השיר היחיד באנגלית שתראו פה לא לפתח ציפיות) 2 הביצועים המדוברים לשיר המקור: Kate Bush באלבום "Never for Ever" שיצא בשנת 1980. הקאבר: Monty Cotton, The basics באלבום "Live at the songroom S0e09" שיצא בשנת 2020. מילים לשיר: B.F.P.O. Army dreamers Mammy's hero B.F.P.O. Mammy's hero Our little army boy Is coming home from B.F.P.O. I've a bunch of purple flowers To decorate mammy's hero Mourning in the aerodrome The weather warmer, he is colder Four men in uniform To carry home my little soldier But he didn't have the money for a guitar (What could he do?) (Should have been a politician) But he never had a proper education (What could he do?) (Should have been a father) But he never even made it to his twenties What a waste Army dreamers Oh, what a waste of Army (army) dreamers (dreamers) Tears o'er a tin box Oh, Jesus Christ, he wasn't to know Like a chicken with a fox He couldn't win the war with ego Give the kid the pick of pips And give him all your stripes and ribbons Now he's sitting in his hole He might as well have buttons and bows But he didn't have the money for a guitar (What could he do?) (Should have been a politician) But he never had a proper education (What could he do?) (Should have been a father) But he never even made it to his twenties What a waste Army dreamers Ooh, what a waste of Army (army) dreamers (dreamers) Ooh, what a waste of all them Army (army) dreamers (dreamers) Army (army) dreamers (dreamers) Army (army) dreamers (dreamers), oh B.F.P.O. Army dreamers Mammy's hero B.F.P.O. Army dreamers Mammy's hero B.F.P.O. No hard heroes Mammy's hero B.F.P.O. Army dreamers Mammy's hero B.F.P.O. B.F.P.O. Army dreamers Mammy's hero B.F.P.O. Mammy's hero Our little army boy Is coming home from B.F.P.O. I've a bunch of purple flowers To decorate mammy's hero Mourning in the aerodrome The weather warmer, he is colder Four men in uniform To carry home my little soldier But he didn't have the money for a guitar (What could he do?) (Should have been a politician) But he never had a proper education (What could he do?) (Should have been a father) But he never even made it to his twenties What a waste Army dreamers Oh, what a waste of Army (army) dreamers (dreamers) Tears o'er a tin box Oh, Jesus Christ, he wasn't to know Like a chicken with a fox He couldn't win the war with ego Give the kid the pick of pips And give him all your stripes and ribbons Now he's sitting in his hole He might as well have buttons and bows But he didn't have the money for a guitar (What could he do?) (Should have been a politician) But he never had a proper education (What could he do?) (Should have been a father) But he never even made it to his twenties What a waste Army dreamers Ooh, what a waste of Army (army) dreamers (dreamers) Ooh, what a waste of all them Army (army) dreamers (dreamers) Army (army) dreamers (dreamers) Army (army) dreamers (dreamers), oh B.F.P.O. Army dreamers Mammy's hero B.F.P.O. Army dreamers Mammy's hero B.F.P.O. No hard heroes Mammy's hero B.F.P.O. Army dreamers Mammy's hero B.F.P.O. טוב אני מאמין שרואים שלא לקחתי הפעם מילים משירונט פשוט כי אין את זה שם (בושה) אני חושב שאחד הדברים שאני הכי אוהב בשיר הזה הוא את הצורה בה הקולות רקע מתקשרים עם הזמר בזמן השיר, משהו שגורם לזה להיות הרבה יותר כיפי לשמיעה מבחינתי, עכשיו הביצוע השני הוא ביצוע הופעה, אבל משום מה הם הצליחו לבצע אותו פנומנלית עם הגיטרות הקולות רקע והביצוע של Gotye (שחלק מדה בסיקס) פשוט גורם לשיר להיות רגוע קצבי וכיפי לשמיעה. מצד שני הביצוע של קייט הופך את השיר להיות הרבה יותר דרמטי, שזה תכלס קטע של כל האלבום שמשתמש במוזיקה מאוד שונה ובצורת שירה מעט שונה מנגיד Running up the hills אבל אני אוהב את האלבום מאוד, בין אם זה בגלל שהמוזיקה יותר עשירה בביצוע או שקייט פשוט הרבה יותר אדוקה לצורת שירה מסויימת בעוד וגוטיה נשמע יותר נהנה. מה שכן הקאבר מנצח פשוט כי השיר יותר נחמד, כיף לעשות איתו הכל ובכללי הוא ביצוע אדיר באלבום הופעה נהדר. לביצוע של קייט לביצוע של דה בסיקס ומונטי קוטון 2 ימי בנימינה המקור: חווה אלברשטיין באלבום "כמו צמח בר" שיצא בשנת 1975. הקאבר: מתי כספי באלבום "צד ג צד ד" שיצא בשנת 1987. מילים לשיר: מה קרה לילד שדיבר אל כוכבים שהמתיק סודות עם סביונים ושחפים שספר כל נמש חרש ובחול נרדם - מה קרה לו יום אחד שקם ונעלם? אני רוצה לחזור אל הימים הכי יפים שלי הימים היחפים של בנימינה - כן, אני זוכר, הכל זרם לאט, השמש לא מיהר אנשים אמרו שלום, חבר היה חבר. "היורה ירד מחר הבט בלבנה" "איך היה יבול הענבים השנה?" "היכנסו הערב יש ריבה מתות גינה", "ובלילה תתכסו כי תהיה צינה." אני רוצה לחזור... ועכשיו אם יום או ליל, אם רע לי ואם טוב אין לי רגע זמן לשבת ולחשוב. לפעמים אני כמעט מדעתי יוצא כל ימי אני הולך לשם ולא מוצא. אני רוצה לחזור... מה קרה לילד שנרדם בחול החם שיום אחד, לפתע, קם ונעלם? האמת שאני יכול ממשית להבין את אהוד מנור שכתב את השיר. במדינה שלנו כיום הרבה מקומות שהתחילו כישובים קטנים וקיבוצים התפתחו לערים לא קטנות, דוגמה לכך: בנימינה שאותה הוא מנסה לחפש, מאחר והיא כבר לא מה שהוא זכר ואהב. באופן כללי בגלל שאותו הבן אדם הלחין את 2 הביצועים (וגם ביצע אחד) הקצב של 2 השירים מאוד דומה חוץ מזה שמתי החליט בביצוע שלו לשנות טיפה את הקצב בפזמון השני. מעבר לכך אני מאוד אוהב את האופי הרגוע של השיר, 2 זמרים באמת מצויינים שכל אחד מהם נותן את הסיבות שלו לאהוב את הביצוע שלו בשיר המופלא הזה, אבל כידוע לכם (אם ידוע לכם) אין על גוון הקול של חווה אם כי הביצוע של מתי נכנס לי לפלייליסטים (פשוט כי עוד 4 שירים מהאלבום בפלייליסט עברית ישנה שלי) אבל תכלס הביצוע של חווה עדיין יותר טוב אם כי שתיהם מצויינים. לביצוע של חווה לביצוע של מתי 1 שיר אהבה בדואי המקור: דיויד ברוזה ויעל לוי בתוכנית אירוח "שיחות סלון" של יהונתן גפן שיצא בשנת 1978. הקאבר: יצחק לפטר שלמה יידוב ושם טוב לוי באלבום "צליל מכוון" שיצא בשנת 1979. מילים לשיר: צלילי חליל אל החולות של המדבר היה שולח ליטף הוא את גופה הרך והסופה טרפה הכל חדל להיות כמו החולות אני רוצה אותך כמו סלע אז הבטיח לא לנדוד שוב כמו החול כשהרוחות אותו ליטפו בעוז אחז במוט האוהל אוזניו אטם הוא לא לשמוע לא לנשום כלל את הצליל אתה נווד לחש מדבר אתה נקבר באוהל צר והכבשים פעו בואדי כמו חליל הו הו הו הו הו קול קורא לנדוד לנדוד הו הו הו הו הו קול קורא לנדוד לנדוד וכשפרצו השיטפונות שכח את כל מה שהבטיח אל הצלילים של החליל הושיט ידיים בסופה במחול טירוף בקני הסוף נסחף שיכור כמו חול ברוח גם הסלעים פרשו כנפיים כמו אנפה וכשחזר שוב על סוסו להעמיק את מוט האוהל על היריעות היא בחוטים ובצבעים מילים רקמה ברוך שובך בוגד אחוז היטב במוט האוהל כי גם אותי סופה נודדת סחפה אני אתחיל ואומר שזה השיר אהבה האהוב עליי בגלל שזה השיר אהבה היחיד שמדבר על בגידה (שאני מכיר). השיר עצמו מאוד קצבי, מנסה לדמות משהו קיים בו הגבר פשוט קם והולך, אבל בדימוי מאוד נחמד, ומשום מה הרבה אנשים לא מכירים את השיר הפאקינג מעולה הזה. מעבר לכך שקראתי עליו בויקיפדיה (כדי להבין מי הייתה עם דיויד כי זה לא מצויין בספוטיפי) גיליתי שהם עשו כזה מערכון שבוא יצחק לפטר ויעל לוי עלו להופעה ואז יצחק פשוט הלך למאחורי הקלעים ודיויד ברוזה פשוט עלה על הבמה והתחיל לבצע את השיר הזה. עממה יצחק לפטר (שהלחין לדיויד את השיר) עשה אותו קצת אחרת בלי שלומי גרוניך (המבין יבין) בצליל מכוון שנה לאחר מכן. עכשיו כמובן שאתה פוגש 3 נגנים כשרוניים בטירוף, שהלחינו כמה מהשירים הכי טובים בעברית (כולל הביצוע המקורי של זה) המנגינה תהיה יותר טובה. אבל יש משהו מאוד מושך בביצוע של דיויד ברוזה ויעל כהן, הצורת שיח בין גבר לאישה ובכללי דיויד נתן תחושת מסתוריות בביצוע שלו. אבל מה מנצח? מנגינה או שירה? ברוב המקרים אני אגיד שירה, אבל הביצוע של צליל מכוון פשוט יותר טוב לדעתי. לביצוע של דיויד ויעל לביצוע של יצחק שם טוב ושלמה לא ציפיתי להשקיע כל כך באשכול, מקווה שזה שווה את זה. בכל מקרה נתראה בחודש הבא (אולי לא) ובכללי שיהיה לכולם חג שמח!

אני עדיין מנסה להבין למה לי אף פעם אין יותר מהתגובה של שוקי + 1 בעוד ולכולם יש מיליאד, בלי קשר אחלה אשכול שבעולם, אהבתי את השיטתת דירוג שלך והשימוש בהמחשות באשכול

חבל לראות כי החודש הזה היה ככ חלש, חודש הבא יהיה יותר טוב בלדום

שלום לכולם כאן איתן גיימינג איי אל והיום אני בא באשכול עברי אסלי חדש. בואו נתן קצת רקע- אז לאחרונה אני התגייסתי לצהל (נוב 23 עייפים) ומאז שהתגייסתי התחלתי משמעותית לשמוע יותר מוזיקה בעברית. עכשיו כמובן שלא רק מוזיקה עברית אך כן באזור ה80%. עכשיו היה לי ריב קל עם שוקי על זה שמוזיקה עברית יותר טובה ממוזיקה באנגלית (כמו בוא החוצה אם אתה גבר רק בוא תפתח על זה אשכול אם אתה גבר). עכשיו כל זה היה לפני 3 שבועות אבל אתם יודעים, צהל. אז בואו נתחיל עם הסיבות ללמה מוזיקה עברית: 1- הרבה יותר קל להבין בין אם אתה ילד בן 5 או זקן בן 80, מה שנכון לרוב האנשים שהם מכירים עברית מאוד טוב, ובואו נדבר דוגרי השפה העברית יפה מאוד בעצמה. לעומת זאת לא תמיד אפשר להבין מוזיקה באנגלית כמו שצריך עקב מבטא צרפתי חזק. בסופו של דבר הרבה יותר קל להבין מה הזמר אומר בגלל שקהל היעד הוא אנחנו תושבי ישראל. עכשיו מה לעשות שכל מסר שתשמע בעברית יהיה יותר מובן ממסר באנגלית בגלל שאתה חיי את הארץ הזו ועברית היא שפת האם של רובנו. 2- רלוונטיות אלינו בהמשך ל1, המוזיקה פשוט יותר רלוונטית אלינו. בין אם זה שירי חתונה שמתארים את הכלה מלאת הלבן והבעל ששובר את הכוס, לרבי נחמן, לחייל שפקדה אותו. מלחמה או סתם המחירים ההזויים בשוק. המוזיקה הרבה יותר מדברת אל העם שלנו פשוט כי אנחנו יודעים מה קורה פה, ומספיק אכפת לנו לשיר על זה. זה כמו שתקח שיר ראפ שמדבר על החיים הקשים בוגאס לעומת שיר שמדבר משה הבן האבוד בלבנון, פשוט אי אפשר לתאר את רמת רגש שיכולה להתפתח במוזיקה עברית לעומת אנגלית. 3- מורשת המורשת של ארץ ישראל עוברת בהרבה מאוד מובנים דרך השירים, בין אם זה שירים שהיו מופנים לניצולי שואה כמו את תלכי בשדה, או שירים שמתארים את הצבא בדרכו הראשונה כמו הורה האחזות, או שירים שמנציחים את האנשים שלנו כמו לילה טוב שון ואיך אפשר לשכוח את השיר הכנראה הכי חשוב בארץ ששמו כמשמעותו התקווה. אני בטוח שמוזיקה ליוותה את ארצינו עוד לפני תקומתה ומשתנה כמו שהארץ שלנו משתנה. ומה לעשות שבסוף המוזיקה שלנו היא המורשת שלנו. אני יודע שנתתי רק שלוש סיבות אבל באמת יש הרבה יותר. אתן כמה המלצות לשירים שיכולים רק להראות לכם כמה רלוונטיות יש לשירים שלנו בארץ, וכאתגר הם יהיו בני 10 לפחות. בואו נתחיל באחד השירים הכי טובים בשפה לדעתי- סע לאט: שיר שמדבר על המלחמה בדרום, הפחד ששורר אצל אנשים אפילו לסוע באזור הקרב מחשש לפגיעה מטיל, אבל עדיין מדבר על הדברים הקטנים שמשאירים אותנו שפויים בעודנו מנסים ללכת ולעזור גם במצב כזה. ואלס להגנת הצומח: שיר שאולי יעלה עליו אשכול בפני עצמו, שיר שמדבר על איך האישה מקבלת פחות תשומת לב אפילו מכלנית כאשר נפגעת על ידי גברים בדרכים לא דרכים. את תלכי בשדה: שהופך לרלוונטי בכל פעם מחדש, מדבר על השאלה של האם מותר גם לנו להיות שמחים כאשר חברינו ואהובינו נספים בגלל נחשפים לגזענות עוד מהשואה. מקווה שנהנתם מהאשכול וששוקי הבין למה מוזיקה עברית>מוזיקה באנגלית. נתראה עוד חודש באשכול הבא, להית

שלום לכולם, היום אני אדבר על נושא מעט יותר אפור מבדרך כלל. היום נדבר על משהו מחונן, שברגע שחווית אותו אתה לא יכול כבר לצאת מזה. הרי אנחני מדברים על האלבום LSD. למי שיודע מה זה עוד, כן ניסיתי לשחק על זה לצורך קליקבייט טוב, אבל אני לא רוצה לחטוף באן מהחיים אז בואו נעבור לאשכול עצמו- קצת על מה זה: אז למי שלא יודע בשנת 2018-2019 היה שיתוף פעולה בין שלוש הזמרים Labrinth, Sia and Diplo ודרכו יצא האלבום LSD באורך של קצת יותר מחצי שעה. בשיתוף הפעולה הזה הם ניסו למתוח את הגבול של מה פופ מודרני יכול להביא. האלבום עצמו מצליח להביא כל כך הרבה דרכים להביא בתוכו מוזיקה, ואין שיר שדומה לשיר הקודם. האלבום כולל: 1. Welcome to the wonderful world of 2. Angel in your eyes 3. Genius 4. Audio 5. Thunderclouds 6. Mountain 7. No new friends 8. Heaven can wait 9. It's time 10. Genius remix למה אני אוהב את האלבום? אני אוהב את האלבום הזה משלל סיבות. אחת הסיבות היא שסיה משתתפת שם, שזה איך תכלס הכרתי את האלבום וממש באשכול הזה- (קישור לאשכול) הסברתי למה אני אוהב את המוזיקה שלה. עוד סיבה היא באיזה שהוא מקום הקליפים, לכל שיר שהשקיעו לעשות לו קליפ, תמצא את עצמך מנסה להבין מה הולך סביבך, הכל צבעוני וצבוע בצהוב/כחול/ורוד/כתום, העולם פתאום הופך להיות צבעוני סביבך ואתה מרגיש כמו בהזיה. מעבר לכך כמו שאמרתי האלבום מנסה לבחון גבולות, הדרך בה כל שיר יכול לעמוד כשיר בפני עצמו אבל איך שהוא הכל מתחבר יחד, בשילוב ערכים כמו אהבה, חברות ודבקות במטרה. איך שהוא האלבום מצליח להעביר מסר בצורה מאוד הזוייה, מאוד יחודית. זה אחד הדברים שאני אוהב באלבום, משום מה הכל מרגיש כאוטי, בהתחלה כואב לעין ואולי לאוזן, אבל בסוף... זאת הזיה מוזיקלית שאין שני לה! לסיכום הדברים: זה אחד האלבומים המיוחדים ביותר שיצא לי אישית להכיר, אני ממליץ לכל איש/ה לשמוע ולהאזין. יש משהו יחודי באלבום הזה, ואני חושב שבסופו של יום, חצי שעה על אלבום, קטן על כולנו. קישור לאלבום ביוטיוב

זה גם כישרון

ברוכים הבאים לעוד אשכול שלי שבו הפעם אדבר על מוזיקה, היום אדבר על אחת הדיוות שאני אישית הכי אוהב (אגב אני מודע לכך שלא כולן ממש דיוות אבל זה פשוט יותר נוח לעבוד עם המושג) הבא נתחיל? לכל אחד יש את הזמרת הזאת שהוא אוהב יותר תכלס אם אנחנו מדברים על מוזיקה יש תמיד את הזמר/ת האהוב יותר על כולם (או להקה) אבל היום אני אנסה להתרכז בעיקר בזמרת האהובה עליי. יש הרבה זמרות מאוד מוכשרות בעולם וגם בארץ, יש זמרות כמו טיילור סוויפט, ריאנה, ליידי גגה ואו נגיד ישראליות כמו נגיד נועה קירל (אם אתם מיני אורי). בסופו של יום לכל אחד יש טעם אחר במוזיקה ותמיד נתעדף מישהו על מישהו אחר בין אם זה נועזותו בשירים, הדרך בה הם שרים או הקול שלהם והרבה פעמים גם ההופעה שלהם. אבל היום אני אדבר על זמרת שאני שומע כבר שנים רבות בלי להספיק לשמוע אותה ממש, אחת שאני שומע שירים שלה גם בתקופות שמחות וקשות, פשוט מישהי עם קול אדיר וזהות נסתרת. במילים אחרות הזמרת האהובה עליי היא Sia. למה דווקא Sia? בואו נתחיל מזה שיש לה קול מטורף. באמת והיא אחת האנשים עם הקול הכי ווקלי לדעתי, והדרך בה השירים שלה עוברים פשוט מטורפת ברוב הזמן וגם שזה לא מלווה במוזיקה וקולות רקע שמזוהים בהרבה מהשירים שלה הקול שלה עדיין מצליח לסחוף אותך לתוך המילים. בין השאר הרבה מהשירים שלה אשכרה מנסים להחדיר בך מסר, מה שלא קורה בהרבה מאוד מהשירים היום, ולצערי מעט ירד אצלה עם השנים... אבל בסופו של יום תמיד יש לה קריירה שלמה שאפשר להכליל. ואני תאמת מתחיל להבין לאחרונה עד כמה אני לא מכיר את השירים שלה, כי הרבה מהפרסום שלה התחיל מ2014, עכשיו גם לפני זה יש עולם מוזיקלי שלם שרק צריך לחפור בו ולא עמוק כדי למצוא שירים שיגעו לליבך. חשוב לציין גם הרבה ישראלים בטוח אוהבים את סיה, ואני מאמין שזה לא קשה לאהוב אותה, שוב היא זמרת ענקית. אבל לעומת נגיד טיילור ריאנה וכל אלו הדמות שלה גם ממש מעניינת מבחינת הקהל הנרחב. אפילו בישראל לקחו את השירים שלה והדמות שלה לצורך בידור מסויים. בין השאר גם הרבה פרסומות לאורך השנים נתמכו על השירים שלה. אבל אף פעם בחיי לא ראיתי רעש ענק על סיה כמו שראיתי על הרבה זמרים אחרים עכשיו זאת שאלה טובה גם למה. אני חושב שהדמות שהיא יצרה לעצמה גרמה לה להיות אישה ממש מוכרת אבל בו זמנית היא לא מנסה להיות מרעישה כמו נגיד טיילור או בילי שיש להן לא מעט ראיונות ועניינים שמפוצצים את האינטרנט. גם לא קליפים ראווטניים כמו שנגיד היה לקייטי פרי בתקופתה. שזה באמת החלק שאני רואה למסתורי אצלה. אגב מה זה אומר שהשתמשו בה לצורך בידור ישראלי? כמה משיריה האהובים עליי כמובן שאם אנחנו מדברים על סיה צריך לתת קרדיט לשיר שבעצם גרם לסיה להתפצץ- chandelier אם מדברים כבר על האלבום הזה למה שלא נכניס גם את- elastic heart ולמה שלא נוסיף גם שיר מאלבומה השני הכי מוכר של סיה- birds set free ולדבר האחרון אני אתן את האלבום שעוזר לי לעבור את התקופה האחרונה- some people have real problems זה הכל והיום, מקווה שתעשו לי לייק וסאבסקרייב כי זה האשכול הזה של הפעם בשבוע שיש לי כוח להשקיע מעט

קיבלתי, ערכתי, לא מחקתי אבל אזהרתי. לגבי הקהילה באמת שבמקרה של ציינסו אני מבין למה אתה מתכוון, במקרה של מתקפת הטיטאנים אני כן ראיתי עונה שלמה של זה. כעיקרון בסדרה הזו הרבה מאוד מהעלילה מתייחסת לדמויות, ושאתה רואה רומן (לא הספר) ולא מתחבר לאחת הדמויות הראשיות זה מאוד בעייתי להמשיך לאהוב את זה. סביר להניח, בסופו של יום סדרה של 8.4 אבל אני אישית לא אהבתי אותה, הדמויות שכן רציתי שישימו עליהן דגש הודחקו הצידה והעלילה רק ממש לקראת הסוף התחילה להתפתח לטעמי. כי מה לעשות שאני לא אוהב את איך שהעלילה מתפתחת. אני גם יודע מה קורה בא כן? זה לא ששונאי וואן פיס יוכלו לומר לך דברים כמו שאני יכול לומר על מתקפת הטיטאנים ההסבר מגיע בשלב כל כך רחוק בעלילה שזה מעצבן

הבלונדה עיצבנה אותי מההתחלה, ידעתי שהיא תהיה סקאמרית רצח, וממש כאב לי על החברת ילדות שלו שהוא שם עליה ז* לאורך כל הסדרה

עושה טוב על הלב לפתוח את הדבר הזה בשעת תש, בהצלחה לכולם בתחרות הבאה וברכות לזוכים

*מוקדש לרם* היי לכולם, היום אני אעלה אשכול אבוד, עכשיו בשביל ההסבר אשכול אבוד זה אשכול שכתבתי לפני שהפורום נמחק אבל יש לי אותו כתוב, תהנו אז היום באשכול אני אדבר על כמה מהאנימות שאני פשוט לא מצליח לסבול אבל כולם חופרים עליהן, להיום אני אציין את שלושת העיקריות שאני באמת לא מצליח לאהוב אבל אתם (רם) כנראה ממש אוהבים. חשוב לציין 2 דברים: כמובן שהאשכול מכיל ספויילרים אני לא יודע עד כמה עמוקים לכל סדרה אני פשוט כותב. וכמובן שאין לי כוח לכתוב את התקציר של הסדרות א: כי הן מספיק מוכרות לכל חובבי האנימה ואולי גם מי שלא ממש חובב, ב: כי לא מספיק אכפת לי מהן, אבל אני כן אהיה מעט משקיען ואתן קישור לmal. תהנו מתקפת הטיטאנים אוקי בתור התחלה זה למה אמרתי (רם) בהסבר של האנימות, אז בעצם ראיתי רק את עונה 1 של מתקפת הטיטאנים. אני לא התחברתי במיוחד למען האמת, ואולי אני טיפה הייטר שאני אומר את זה אבל הסדרה עצמה מקבלת יותר מדי אהבה. אחת הסיבות שאני לא אוהב את הסדרה זה בגלל שאני לא ממש אוהב את איך שארן יגאר קיבל פשוט את הכוחות טיטאנים שלו משום מקום (וכן אני יודע שיש לזה הסבר בהמשך כבר רבתי על זה), ואז מסתבר שמלא מהאנשים במחזור של ארן גם טיטאנים שפשוט החליטו שבה להם להרוס את העיר ועוד מלא בלבולי מוח+ לא אהבתי את ליווי. עכשיו עוד משהו שמוריד לי ממתקפת הטיטאנים זה הקהילה, כי זה או שאתה חסיד מתקפת הטיטאנים וכל מי ששונא את זה הוא זבל של אדם מבחינתך או שאתה הוא מי ששונא את זה. זה בין השאר יצר לי טיפלה יותר שנאה לגבי הסדרה, כי להבדיל נגיד משונאי וואן פיס שלא ראו פרק בחייהם פה אני ראיתי עונה שלמה אמרתי זה לא בשבילי והם עדיין יורדים עליי בטירוף על זה. עכשיו אני יודע שזה נשמע כמו תירוץ אבל אני לא רוצה חלק ב-כת שנקראת "attack on titan fan base" והסיבה האחרונה שבגללה אני שונא את זה, זה שבשלב הזה הסדרה כבר הפכה להיות רק מכונה להכנסת כסף, כאילו הם כל פעם לוקחים את הווליום האחרון של המאנגה חותכים אותו בחצי ואז מחכים איזה שנה, וזה ככה כבר 3 סבבים של חצייה. בסוף זה יגיע לפרק של 4 דקות בפעם בשנה ששתי דקות ממנו זה פתיח. קישור ל-mal השקר שלך באפריל אוקי אז הפעם זאת אנימה שככן סיימתי, לעומת כל השאר, אבל לקח לי לדעתי 5 ניסיונות לסיים אותה, ואני הייתי צריך דיי לסבול בשביל לסיים את האנימה, והאמת שהיה דבר אחד שדחף אותי והוא ספויילר, והוא שקאורי מתה, כן כן כן, אם אני לא אוהב את ליווי פה אני בכלל מחוץ לחלקכם. אבל אני ממש שונא אותה. הקטע שהיא רצתה מלכת תחילה להכיר אותו היה ברור כל כך, ובכללי ברו לא יודע מה טוב בשבילו. פאקינג טטסובקי הייתה שם בשבילו מאז שאמא שלו מתה אבל הוא שם עליה פס כזה גדול שאני הייתי מנתק איתו קשר במקומה אבל הם חברים מילדות+ שכנים, באסה להיות היא. אזהרת ספויילר לסיכום השנאה שלי, אני שונא את הקשר שהדמויות הראשיות, שונא את ההשתלשלות אירועים ומוות לא מספק שגורם לי להרגיש טוב עם עצמי. ואני יודע שאני נשמע מזוכיסט אבל היא באמת הדמות אנימה השנואה עליי תנו לי. קישור ל-mal צ'יינסו מן האמת שפה אני יוצא בהכרח הייטר, לא ראיתי פרק אחד של הסדרה, אבל הקהילה גרמה לי לשנוא ממש את הסדרה הזו, וכאילו אני בהתחלה כששמעתי על המאנגה דיי חיכיתי למאנגה אבל… אחרי יותר מדי חפירות בכל פלטפורמה אפשרית החלטתי כי אני לא רואה את הסדרה. ועד היום חופרים לי "תראה את זה זה טוב" וכאילו, כבר יש לי ויכוח ארוך שנים עם כת מתקפת הטיטאנים שאגב שמתי לב שהם ממש אוהבים צ'יינסו מן, מה שגם תומך בזה שאני כנראה לא אעוף על הסדרה הזו. בין כו לכו אני לא יכול לשלול את זה שאני כן אוהב את הרעיון שכל אאוטרו משתנה, שזה דווקא נותן לי וויב של קאגויה סאמה, אבל אאוטרו הוא לא מה שיגרום לי לראות סדרה. אז הסיבה שאני חושב שאני הייטר לסדרה היא כי הקהילה של צ'יינסו מן היא חופרת בטירוף+ כי המוטיב של הדמות הראשית זה- get some bitches. מכך אני מגיע למסכנה שאני לא רוצה אפילו לראות את הסדרה, אבל אני גם לא יכול לקרוא לה גרועה כמו שאני יכול לפחות לטעון על מתקפת הטיטאנים ולומר על השקר שלך באפריל. קישור ל-mal

שלום לכולם, היום אנחנו בעוד אשכול שבוא אני עומד לספר לכם על ספר שממש תפס אותי לאחרונה. וכן זה מה שאני עושה בזמני החופשי מחוץ לצהל כפי שאפשר להבין מהכותרת הספר נקרא "איו הגיבור הנבגד", אז יאללה בואו נתחיל. קצת מידע יבש: סופר- מאנון פונטיין שנת יציאה- 2006 תורגם לעברית בשנת- 2011 מספר עמודים- 1247 ז'אנר- מותחן תקציר: לפני שנים רבות היה את היה אדם יחודי, אשר היה ידוע בפני כולם. אותו האדם היה אחד מן הגנרלים החדשים של מלך צרפת לואי ה12, שמו של הגנרל היה איו. בתקופה הקשה של הממלכה לא היה ידוע מה תהיה גורלה, עקב מלחמה קשה כנגד דנמרק מה שגרם לאיו להיות בחברתם של משפחת המלוכה לאורך זמן. בזמן שהותו בארמון לצורך עזרה וניהול הצבא מפגש מאוד לא צפוי קרא ביןאיו לנסיכת צרפת "רנה", ולאחר מכן רנה ואיו החלו להיפגש בסתר. אך מה שלא ידעו זה כי אחד ומחייליו של אנטואן, יריבו הצבאי של איו ראה את המתרחש בין ה-2, מה שגרם לאנטואן לרתום את עזרת המלך. מלך צרפת מאוד כעס על המתרחש, אך רצה לשמור על הגנרל שלו כמו על בובת חוטים, ולגרום לו לשרת את מדינתו בכל מחיר שהוא. מה יהיה גורלו של איו? האם גם הסיפור הזה יהיה סיפור מהאגדות? או סיפור טרגדיה? (ספויילרים בהמשך) למה אהבתי את הספר הזה? בואו נתחיל רגע בכך שזה סיפור שמנסה להתקשר למציאות על ידי שימוש בהיסטוריה, מה שנותן גם אלמנט בשביל לגרום לזה להיות במרגש של פנטזיה, מאחר וכל הקרבות מתעסקים פחות ביריות ועניינים כאלו. הדרך שבה הכותב מצליח להעביר רגשות אל הקוראים תוך כדי הקרבות, המשתים והמסעות של איו גורמים לך להתחבר לאיו כאינדיבידואל, אתה ממש יכול לחוש ביגונו לאורך הספר. בין השאר הקרב המתפתח בין המלך לאיו שקרה אפילו ללא ידיעת איו היה מחזה דיי מרהיב של תככנות מצד המלך בעוד ואיו מנסה לפצח מה קורה סביבו תוך כדי כבוד למלכו. והחלק הכי טוב הוא הסוף של המסע של איו, שגורם לו להבין את התמונה הגדולה. באופן כללי גם הדמות של המלך מרגישה כמו דמות ממש הגיונית, אבל הגראנד פינלה, הדרך בה איו פשוט סיים את דרכו. וואו אני לא חושב שספר יגרום לי לבכות בסופו... זה הכל להיום, תגידו לי מה דעתכם בנושא. מקווה שאהבתם את האשכול ויותר מזה שתתנו ניסיון לספר, שבת שלום לכולם או שבוע טוב תלוי מתי אתם קוראים.

7/10/23- 11:00 אני עומד למות, אבל זה לא משנה לי. למה אתם שואלים? הם הרגו את החברים שלי, ועל גופתי שזה יעבור להם בשקט, הפעם הם הגזימו. עכשיו אני והמחלקה שלי מובלים יחדיו לשם, איפה שכל הזוועות בארצנו קורות כרגע. בעוד כשעה נגיע לבסיס, ומשם אני באופן אישי אגרום להם לשלם על מה שהם עשו, ולא משנה מה המחיר יהיה. אני יודע שזה אולי נשמע הרבה זמן, אבל אני יודע עמוק בלב שאולי זה הזמן האחרון שיהיה לי לכתוב. אבל אני לא יכול להדחיק את כל השנאה, אותה שנאה שנחקקה בליבי בשעות השבת האחרונות. רק אתמול הייתי בבסיס, נהנה מעוד ארוחת שישי עם חברי. אבל שיחות הטלפון התכופות שהעירו אותי ואת שותפי לחדר, שיחות מלאות בדמעות ובכי, מלאות פחד על מה שקרה לי ולסובבי. לא יכולתי לעצור את עצמי מלהבין את האמת. כאשר עייני חשכו, הבנתי למה כולם כל כך דאגו. פתאום ארצנו הרגישה אחרת. מיד עליתי על מדים ורצתי למ"מ שלי לשאול מתי יוצאים. לצערי הרב התשובה שלו הייתה הססנות, לא כי הוא לא רצה לצאת מיד ולהשמיד את האויב כמוני, אלא מאחר ולא היה לו איך את המענה לשאלה כל כך טריוויאלית באותו הרגע... לבסוף יצאנו רק שעתיים אחרי ששמעתי על התועבה הזו. אבל הנסיעה הייתה לא קצרה, הרי הבסיס שלי היה ממוקם באזור השומרון לכן היינו צריכים לסוע נסיעה של 3 שעות עד הבסיס הבא. אבל אני חושב שזה אולי לטובה, ככה נוכל להתעדכן בתוכנית הפעולה, ככה נוכל למחוץ אותם יותר בקלות, ככה אולי לא אצטרך לראות עוד מחברי מתים בין הידיים שלי. אם אני הוא בסוף האדם הזה שנפל, אל תשכחו, חובם גדל. אני לא רוצה אפילו להרגיש כי המדינה שלנו רומתה. לא אוכל לשקוט כך, גם לא בעולם הבא. 8/10/23- 18:00 לילה טוב חברי היקר, הסר דאגה מליבך. הם ישלמו על מה שקרה לך ולעוד מאות. בבקשה תנוח בשקט בשכבך.

למה זה מה שאני עושה לפני שאני חוזר לבסיס? שלום לכולם, היום אדבר אתכם על אחד השירים היותר מעניינים שיצא לי להכיר לאחרונה, כפי שאפשר אולי להבין מהכותרת השיר הוא "הורה האחזות". בואו נתחיל באשכול: מה זה השיר הזה? אז אני אתחיל עם מעט רקע כללי על השיר עצמו. בואו נתחיל לרגע עם מילות השיר: יודע חקלאי פיקח, והוא הנחיל זאת לצבא, שאת הזן יש לשבח, ולהיטיב בהרכבה. (היטיב בהרכבה) הוחלט ונלקחה שיבולת, הירכיבוה - חרבות, חמרה, חמרה המערבולת, יצא הנח"ל לשדות. (הנח"ל לשדות) הורה כרוב והורה תרד, עגבניה עלי כידון! הורה נח"ל מסחררת הורה חסה, הורה צנון! הורה טנק רתום לפרד, הורה סיירי התות, הורה נח"ל מסחררת, הורה האחזות. יקום חייל למשך זרע, וחקלאי יקלע אל בול. יש נח"ל שיודע הרה לזרום כדי לתת יבול. (כדי לתת יבול) זה פרושו של משק עזר, ככה ייכתב בדו"ח. כל השקאה של צנון וגזר היא השקעה לזמן ארוך. (רק אל תעשה לי ברוך) הורה כרוב והורה תרד... כאן שיבולים עומדות במתח, כל עץ זקוף כמו חייל. והתמצאות יפה בשטח יוכיחו ערוגות בצל. (יוכיח הבצל) ראשי כרובים עומדים אין רחש, זבוב על אף אין מגרש, כאן בשורות עובר מין לחש ההאחזות חמש חמש. (יוכיח החמש) הורה כרוב והורה תרד... אם מישהו מכם תרח לקרוא את המילים (ובכנות אני כנראה לא הייתי קורא), אפשר להבין כי זה שיר צבא, ואחד טוב על פי דעתי. אבל כנראה שאם תחפשו על השיר תגלו כי זה שיר של כוורת שיצא באלבום "פוגי בפיתה" שיצא בשנת 1974. מה שאומר שהוא לא באמת שיר צבאי כמו נגיד השיר של להקת צה"ל "אין לך מה לדאוג" שאני בטוח שכולכם מכירים. אז מה זה אומר? שהשיר עצמו רק מתחקה להיות שיר צבאי? אז התשובה היא שא' גם אם לא גוף צהלי הוציא את השיר הוא עדיין אמור להחשב שיר צהלי אבל בואו נגיד שזה הסבר לא מספיק טוב אז... ב' מסתבר שהשיר של כוורת הוא בכלל קאבר של השיר, ושהשיר במקור הוא של להקת נח"ל שיצא בשנת 1956 באלבומם הראשון. (אגב למעוניינים יש גם ביצוע של שם טוב לוי ואריק איינשטיין אבל באשכול אגע בו פחות). מה דעתי על השיר? אני אתחיל עם הביצוע של להקת הנחל בתור התחלה- בואו נתחיל מכך שהשיר במקור הוא 2 דקות, שזה נחשב מאוד קצר באופן כללי לשיר, כנראה שככה נראו שירים מלפני 80 שנה. מה שאני אוהב לגבי הביצוע הראשון הוא את הדרך בה הביצוע ממש נשמע כאילו הם שרים את זה בצורה אפשר לדמיין אותם רוקדים הורה לצלילי השיר, בין אם זה בבית הראשון שכולם שרים, ובין אם זה הבית בית שאחד שר לצלילי תופים, מה שגם מראה צורה ממש אני אקרא לזה נורמטיבית לשיר כלהקה ברחוב, בנוסף לכך שביצוע ממשיך בקצב אחיד לאורך כולו. סך הכל אני חושב שזה ביצוע טוב של הלהקה אבל לצערי המקור הפעם לא שרד כמו הקאבר. לגבי הביצוע של כוורת- נתחיל רגע בזה שהביצוע הוא כשלוש וחצי דקות שזה זמן יותר סטנדרטי לשיר כמו שאנחנו מכירים כיום. מה שאני אוהב בכוורת היא שכוורת להקה מיוחדת, חבורה של 7 אנשים שכל אחד מהם לבד יכול להיות והיה זמר מצליח בזכות עצמו, מה שנותן להם הרבה אופציות לזמר, קולות רקע, שירה מאוחדת וגווני קולות שונים. מה שרואים ממש בבירור בשיר הזה. בין אם זה שברוב השיר הלהקה ברובה שרה יחדיו, לחלקים הקטנים שבהם (נראה לי שזה אפרים שמיר) אומר דברים בטון מוזר כמו "יצא הנחל לשדות", למשך בית ששרים גם בטון ומתנסה ולסוף ששרים בו בטון גבוהה. הקצב של השיר מאוד דינמי ומרגיש כמו סוג של שיר שמנסה להיות רציני אבל לא באמת. מה שלדעתי מאפיין הרבה משירי כוורת, אבל ככה אני אוהב את השירים שלהם לפחות. איזה מהביצועים אני אישית מעדיף? התשוב לשאלה זו קלה, לדעתי יש סיבה שהביצוע של כוורת עדיין יחסית מוכר בקרב נגיד ההורים שלי או חברים שלי שאוהבים מוזיקה ישנה. אבל הביצוע של להקת כוורת יחסית נשכח עם הזמן לעומת נגיד שלווה ושמלה אדומה שאולי חלקכם מכירים. הביצוע של כוורת הרבה יותר בולט, זורם ואין הרבה ביצועים שנחשבו יותר טובים מביצועיו של אריק איינשטיין. לכן השיר שנמצע אצלי בפלייליסט הוא של כוורת. קישורים: הביצוע של כוורת: הביצוע של להקת הנח"ל: הביצוע של שם טוב לוי ואריק איינשטיין:

הייתי אומר זעם חסר שליטה או זעם מוחלט בלי קשר לאשכול אני יותר טיפוס של בלאק קיורם, אבל אני מאמין שהרעיון של מי הוא מלך הפוקימונים דווקא מגניב

אז בתור אדם בן 18, קרוב לגיוס, יצא והלכתי לכל המתקנים בלונה פארק הזה. אני יכול לומר שחלקם היו יותר מעניינים ומתגמלים, חלקם בזבוז זמן גמור. אתם יודעים איך זה נכון? יש לך את כל היום לעשות כל מה שאתה יכול ורוצה, בסוף היום בדרך כלל הילדים שהשתדלו הכי הרבה מתוגמלים מהחוויה הכי הרבה. במקרה שלי זה לא ככה. אפשר לומר שהייתי החודש בלונה פארק לא מעט זמן, מעל 30 שעות בלי למצמץ אפילו, ובשעות האלו הצלחתי להעלות על כל מתקן ומתקן, לפחות לכל אחד שהיה רלוונטי לי. כמובן שלא אעלה למתקן כמו הקרוסלת סוסים, נכון שלפני 10 שנים אולי המתקן הזה היה מעניין מבחינתי, אבל כשהזמן עובר, ככה גם הרלוונטיות שלו. ניתן לשים לב לזה גם בתורים, כולם יכולים באופן חופשי להעלות אליהם, אולי לא להגיב, כי איך אפשר להגיב על משהו ישן כל כך? בקושי אפשר לזכור מה היה שבועיים אחרי, אז להגיב על דברים כל כך ישנים? כמובן שהיו הרבה דברים נחמדים בתהליך, זכיתי לעבור על הרבה דברים, כמובן שבכל מתקן ומתקן למדתי וחוויתי חוויה אחרת. אבל לצערי הרב שאני חושב על החוויה, ועל מה יכל לצאת ממה, אני לא יכול לומר שהיה לי כיף במיוחד. בגלל איזה תקלה תכנית אחת יצא שהייתי תקועה בסוף של המתקן לזמן לא מוגבל, ניסיתי לריב עם המפעיל על כך, כמובן שבישורת האחרונה תקלה אחת יכולה להרוס חוויה שלמה, אפילו שניסיתי לדבר עם המפעיל, הוא נתן לי תשובות כל כך לא מעניינות כמו "אחי המתקן התקלקל אחרי 10 שנים שהוא עבד", אבל זה לא ממש רלוונטי לעכשיו. כמובן שבסוף סידרו את המתקן, אבל שקוטעים לך את כל הזמן שחיכית ועמלת בתור, והורסים את החלק המעניין והמתגמל, זה פשוט לא שווה את זה כבר. לכן בשלב הזה כבר הרגשתי שהלכתי לכל המתקנים בלונה פארק, זה לא בדיוק נכון, אבל זה נכון מספיק להיום, וזה מה שחשוב. מקווה שחלק מכם הבנתם מה הסיפור הקטן הזה בה לומר, בהצלחה לכולם ^^

הייתי אמור להתגייס בדצמבר, עכשיו אני מגוייס בדחייה של שבוע

למה ראיתי אותם בדיסקורד איזה 20 פעם כבר?

אני בין בית ספר לצבא, תכלס סיימתי שנה שעברה

בעיקר את זה