Lightning hammer

ואוו! כתבת יפה מאוד! העלילה נשמעת יותר מידי אמיתית... יש מצב שזה מבוסס על סיפור אמיתי? ממש נהנתי מהאשכול, אשמח לעוד סיפורים כאלה! מבחינת העיצוב אתה יכול להסתכל על אשכולות בספרות וללמוד איך לעצב את האשכול שיהיה יותר כיף ונוח לקרוא אותו. מבחינת הכתיבה והניסוח, אתה ממש מעולה! רק יש כמה קטעים שבהם לפעמים צריך לספר את הסיפור לא רק מנקודת מבט אחת אלא לתת כמה זוויות... אשכול ברמה גבוהה!

אשכרה, לא ציפתי שתבוא עד לפורום 😲 אם אתה בעד שניהם תצביע על הפשרה- מדרגות נעות...

הגענו היום כדי לפתור סוגיה חשובה שאין חשובה כמוה! היום נכריע סופית מה עדיף: מעליות VS מדרגות זה דיון חשוב ויש להתייחס אליו בכובד ראש. כמובן שאין לכם סיכוי לדעת מה דעתי בעניין כיוון שאני מעולם לא כתבתי מילה על אחד מהנושאים הללו... נ.ב: הוספתי עוד אופציה לאוהבי הפשרות וההסכמות. (קרדיט לגילעד)

קודם כל מגניב, אהבתי את העלילה. חשבתי לעשות דבר דומה לא מזמן אבל אני מפרגן לך ברעיון. (אולי בהמשך אעשה אשכול בסגנון דומה) קודם כל צריך לתת שמות לאנשים. אני מציע לתת לילד את השם אלווין לאמא את השם הלנה ולאבא ברוס. אני חושב שכדאי להוסיף עוד דמות אחת לפחות לתחילת העלילה כדי שיהיה פתח לסיפור. אני מציע להוסיף חבר מבית היתומים שצוחק בטירוף מאלווין אבל גרוע ממש בלספר בדיחות, החבר יוסיף לאלווין עזרה עם חוש אחד ויעזור לו למצוא כיוון במסע. בהצלחה לנו!

אחלה אשכול! הסברת את העניין מעולה! בהמשך לשיחתנו אני ממליץ לך לעיין באשכולות בפורום כדי לראות איך לכתוב ולעצב נכון את האשכול כך שיהיה נוח יותר לקרוא אותו. אשמח לראות עוד אשכולות כאלה שלך! ואם תרצה לעורר עניין ושיח אתה מוזמן בפעם הבאה גם להוסיף שאלה לדיון...

המכולת השכונתית שלא ברור איך היא עוד לא נסגרה...

"שמחה רבה, שמחה רבה — אביב הגיע, פסח בא!" או... שלא? דמיינו לעצמכם את היום שבו כל עם ישראל מתכונן בהתרגשות לקורבן הפסח. משפחות מצטופפות בחצרות ירושלים, כבשים נישאים על הכתפיים, כולם באים - אך חלק לא יכולים. באותם ימים, טהרה לא הייתה דבר סמלי - היא הייתה תנאי הכרחי, ומי שלא היה טהור? נותר בחוץ. מחוץ לשולחן. מחוץ לקורבן. מחוץ לסיפור. אך במקום לומר להם: "תבואו שנה הבאה", התורה עוצרת – ויוצרת מציאות חדשה: פסח שני. הפסוקים שמאחורי החג 📜 "וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמְאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא..." (במדבר פרק ט', פסוק ו') בעיצומם של ההכנות לחג, מגיעים אל משה ואהרן קבוצת אנשים - אלו שנטמאו למת, ולא יכלו להשתתף בקורבן הפסח. בקול תחינה ובעמידה תקיפה, הם שואלים את אחת השאלות הכי נוגעות ללב בתורה: "לָמָּה נִגָּרַע?" מדוע נפחתת זכותנו להשתתף במצווה כה בסיסית, כה מהותית בקיום של עם ישראל? משה רבנו, במקום לשלול או להשיב מיד, מפנה את השאלה כלפי מעלה. והתשובה איננה איחור - אלא חידוש: "בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם... יַעֲשׂוּ אֹתוֹ" (במדבר פרק ט', פסוק יא') כך נולד חג חדש - לא כתוצאה מציווי מראש, אלא מרגש פנימי של הציבור. פסח שני - ערך ההזדמנות השנייה🔁 מה הופך את פסח שני לחג כה ייחודי? ראשית, זהו החג היחיד בתורה שנולד מהשטח. לא מלאך, לא נביא ולא נבואה - אלא אנשים פשוטים, כנים, שהעזו לבקש עוד הזדמנות. וזו לא הייתה בקשה פרטית, אלא תקדים: גם אם פספסת- עדיין לא פספסת. כך נוצר חג שאיננו רק אירוע היסטורי, אלא מסר תמידי: אין מאוחר מדי. אין מצב שלא מגיע לך. תמיד יש מקום לשוב, לבקש, ולחזור להשתתף. פסח שני לדורותיו⏳ לאורך דורות רבים, חג הפסח השני נשמר בעיקר במסורת הלכתית-למדנית, אולם היו תקופות שבהן ניכרה גם חגיגיות בפועל. בימי הבית השני, כאשר הקורבנות היו נהוגים, יהודים שעלו לירושלים בי"ד באייר היו מקריבים את קורבן הפסח השני בתוך חצרות המקדש — בשקט יחסי, אך מתוך תחושת זכות אדירה. בספרות יוספוס פלאוויוס נזכרות עליות מאוחרות לרגל, וייתכן שחלקן נגעו גם לפסח שני. בכתבי חכמים מתקופות שונות, ובפרט בגניזת קהיר, מופיעים פיוטים ייחודיים ליום זה – חלקם קראו לו "יום החסד", וחלקם ראו בו יום כפרה למאחרים. בקהילות חסידיות בגליציה ובפולין של המאה ה־18–19 התקיים סדר לימוד מיוחד בליל פסח שני, שכלל זכר להקרבת הקורבן, קריאת שירת הים, ולעיתים אף סעודת מצה סמלית. בקהילת תוניסיה, לפי עדות הרב חיים בלייכר, נהגו לאכול מצה קלויה בי"ד באייר ולומר פיוטים בקול רם, תוך שמחה שקטה ואישית — כאילו מדובר בחג סודי ששמור ללב. מנהגי החג - מצה, צום ותקווה🍽️ בניגוד לחג הפסח הראשון, פסח שני איננו מועד באותם היקפים. אך עדיין קיימים בו מנהגים חיים: אכילת מצה בי"ד באייר - יש הנוהגים לאכול למרות שכבר קיימו את הפסח הראשון. איסור חמץ? - אין חובה. חלק מהפוסקים מתירים אכילת חמץ, אך יש הנמנעים ממנו בלילה ההוא. אין איסור מלאכה - היום חול גמור, אך עם תוכן. יש הנוהגים לצום! - כמנהג חסידים שרואים ביום זה זמן של תיקון אישי רוחני. (במילא האוכל של פסח לא מי יודע מה) עוד מנהג שלא רשום באף מקום - יש הנוהגים לקחת מצה מפוררת ומרוסקת שנשארה מפסח כסמל לפספוס ולמרוח עליה נוטלה כדי להמתיק את תחושת ההחמצה. (ואז לגלות שהנוטלה מפסח שני שעבר ותחושת החמיצות היא לא מהחג...) פסח שני בתורת החסידות והקבלה📚 החסידות אימצה את פסח שני כחג פנימי עמוק. רבי נחמן מברסלב ראה בו מועד לתשובה שבלב: "אין יאוש בעולם כלל" - גם מי שטמא, גם מי שבדרך רחוקה. הרבי מליובביץ' דיבר על פסח שני כסמל לתיקון פנימי. שאפילו יהודי שהתרחק - גם הוא זכאי להשתתף. התורה לא מוותרת עליו. בתורת הקבלה, י"ד באייר נחשב ליום שבו מתעורר "אור החסד" - הזדמנות רוחנית למי שהוחמץ ממנו הפסח הראשון. אז למה כמעט ולא שומעים על החג הזה?🔈 בואו נודה על האמת - כמה מכם באמת מציינים את פסח שני? אולי אכלתם מצה שנשארה במקרה, אולי לא שמתם לב שזה קורה. לאחר חורבן בית המקדש, בו בוצע קורבן הפסח השני, אבדו המאפיינים הפיזיים המרכזיים של החג. וכאשר אין קורבן – גם אין קהל. לאט לאט עם השנים החג ירד בתודעה לתודעת חג קטן, בעיקר יום לאיזכור. ובכל זאת - יש משהו יפה בזה שזה חג לא ממוסחר ומתוקשר. פסח שני הוא עדין, פנימי, לא מנקר עיניים. הוא לא צריך רעש - הוא פשוט כאן, מחכה למי שהחמיץ או שפשוט רוצה להתחיל מחדש. לסיכום: פסח שני הוא לא עוד תאריך בלוח השנה. הוא רעיון. רעיון עמוק ונצחי שאומר: לא משנה אם איחרת, טעית, התרחקת או נטמאת - אתה עדיין בפנים. העיקר הוא הרצון, הבקשה, השאלה הקטנה אך הגדולה: "למה ניגרע?" והתשובה: אתה לא נגרע. אתה חלק. תמיד! מוזמנים להגיב ולשתף על עצמכם: הכרתם את פסח שני לפני האשכול? אתם בעד שיכירו בו יותר? מצה עם שוקולד – זה טקס או עונש?

אני דיי נוטה להסכים עם הדעה הזאת הבעיה היא שהיא לא מאוד ריאלית בעיקר כי כל העולם עלינו ולא יתנו להזיז רגל לכיוון כיבוש ישראלי של השטחים האלה, ובכל זאת גם יש לדון על מה שאמרה @AlphaZero ש כי אני מכיר את הנתון שנהרגו מ1967 עד 2005 כ230 ישראלים. בנוסף על כך שגם אם הדבר היה נכון יש ערך נוסף לחיי האדם שהוא השטח, הארץ- שרבים הקריבו בשבילה חיים ומה יהיה אופי המדינה (יהודית או ערבית). נ.ב: @megajoker אין צורך להתנצל על הדעה שלך...

ולפעמים גם מביאים את שלישיית מה קשור

תרצה לעשות צ'ק אין?

היי אחי, אין לי ממש איך לעזור לך אבל תשמח לדעת שזה קורה גם לי, לא הצלחתי לפתור את זה לגמרי אני מה שאני עושה אני בדף אחר מזירת הקרבות מתנתק מהמשחק ואז חוזר ועובד לי לכמה זמן זירת הקרבות. בהצלחה... קראת לי?

כן תביא להם!

הייתי שמח לשמוע מה את כן חושבת שצריך לעשות...

**אזהרת אקטואליה** טוב, אז כבר עשיתי לפני יותר משנה אשכול כזה, אבל אני חושב שדעות השתנו וגם אז לא דיברתי על דרום לבנון. אז כיום המצב השתנה ויש לנו שליטה גדולה מאוד על רצועת עזה ובדרום לבנון יש את היכולת להיכנס כל רגע נתון. עכשיו השאלה מה אתם חושבים שצריך לעשות? יש שחושבים שהכל צריך להישאר כמו שהוא. יש מי שאומרים שצריך התיישבות יהודית גם בעזה וגם בלבנון. וגם יש אנשים שסוברים שהכי טוב לתת לגוף אחר לנהל את האזורים השנויים במחלוקת. דרום לבנון: גוש קטיף: דעתי בנושא מעט השתנתה ואני חושב שצריך לאט לאט ליישב חלק מרצועת עזה אבל בזהירות ובתהליך שיכול להיות שיקח שנים, ובלבנון כדאי להישאר במצב הזה עוד זמן כדי לראות לאן יתפתח... אשמח לשמוע את דעתכם בנושא ולראות את מגוון הדעות שקיימות פה!

מיקס אסם אפרופו ופיצוחים