חיפוש הקהילה

בזמן שאתם תקראו את הסיקור, אני ממליץ לשים את השיר הזה ברקע ולהקשיב תוך כדי למילים שמנסות ליצור חיבור אך גם לצלילי המנגינה הנמשכים(והאיטיים) שנותנים אפקט של ריחוק ואין-סופיות Death Stranding דמיינו שאתם צועדים בתוך שקט מוחלט. הגשם השחור (ה Timefall) מכה על השכבות שלכם, והמשקל שעל הגב שלכם מרגיש כאילו הוא סוחב לא רק ציוד, אלא את כל השברים של מה שהיה פעם האנושות. מסביבכם אין נפש חיה, רק נופים קדומים ומרהיבים שמרגישים כאילו הם מתאבלים על עולם שנעלם. ברוכים הבאים לDeath Stranding. זה לא עוד משחק שבאים אליו כדי 'להעביר את הזמן' או לירות במשהו. זהו ניסוי רגשי חשוף שבוחן שאלה אחת פשוטה אך כואבת: איך אנחנו ממשיכים ללכת כשהעולם סביבנו התפרק לבדידות מוחלטת? במאמר הזה אני רוצה לקחת אתכם אל מאחורי הקלעים של היצירה השנויה במחלוקת של הידאו קוג'ימה, ולפרק את המושג 'בדידות' למרכיבים שגרמו לי לעצור את הנשימה יותר מפעם אחת. היגס - הבדידות כנשק להשמדה עצמית: בעוד שסאם מייצג את הניסיון הנואש לחבר את האנושות, האנטגוניסט היגס מייצג את הניהיליזם המוחלט שנולד מתוך הבדידות.היגס הבין שהעולם בודד, ובמקום לנסות לתקן אותו, הוא בחר להפוך לאדון של החורבן. הוא לא רוצה קשר; הוא רוצה את ה-Voidout – הפיצוץ שמוחק הכל.הוא משמש כמראה הפוכה לסאם: אם סאם הוא ה"שליח" שמביא תקווה, היגס הוא זה שוויתר עליה מזמן. המאבק ביניהם הוא לא רק פיזי, הוא מאבק בין שתי דרכים להתמודד עם סוף העולם: בניית גשרים או בניית קברים. ________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________ הידאו קוג'ימה: הארכיטקט של הבלתי אפשרי לפני שאתחיל לדבר על המשחק אפרט קצת על היוצר המוכשר. הידאו קוג'ימה הוא מפתח משחקי וידאו יפני, תסריטאי ומפיק אשר ייסד את האולפן "קוג'ימה הפקות". קוג'ימה ידוע ביכולת המבהילה שלו לחזות תהליכים חברתיים. הוא יצר את Death Stranding, משחק שעוסק בבידוד, בריחוק חברתי ובחשיבותם של ה"שליחים" ממש כמה רגעים לפני שהעולם האמיתי נכנס להסגרים של מגפת הקורונה. אחד מהמהלכים החכמים של קוג'ימה היו לטשטש את החווית משחק עד כדי צפייה בסרט, כשהוא רותם שחקנים כמו נורמן רידוס ומאדס מיקלסן לא רק כדי לתת קול, אלא כדי להעביר רגש אנושי שיגרום לתחושת הזדהות עמוקה עם הדמויות. קוג'ימה הוא האיש שהיה לו האומץ לקחת את התקציבים הגדולים ביותר בתעשייה ולא ליצור עוד משחקי הפתקאות או יריות גנרים, אלא להמר על "סימולטור הליכה" פילוסופי שדורש מהשחקן סבלנות, חמלה ומחשבה. קוג'ימה לא מנסה לבדר אתכם – הוא מנסה לגרום לכם להרגיש. הוא משתמש בטכנולוגיה הכי מתקדמת כדי להזכיר לנו את הדבר הכי בסיסי ושברירי שיש: הצורך שלנו אחד בשני. ________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________ הקונספט: לבנות גשרים מעל תהום של שיכחה כדי להבין את Death Stranding, צריך להבין את האירוע שנתן לו את שמו. "תקיעת המוות" (Death Stranding) הוא אירוע אפוקליפטי שבו הגבול בין עולם החיים לעולם המתים קרס. פיצוצים מסתוריים החריבו את הערים הגדולות, והותירו את האנושות מבודדת בתוך בונקרים תת-קרקעיים, פוחדת מהגשם שבמגע איתו הוא מעביר את הזמן במהירות (Timefall) ומהיצורים הבלתי נראים שאורבים בחוץ. אז מה אנחנו עושים שם בתכלס? השליח האחרון: אנחנו נכנסים לנעליו של סאם פורטר ברידג'ס. סאם הוא לא חייל קומנדו עם רובה לייזר, הוא שליח(במשחק השליחים נקראים Porters). המשימה שלו היא לחצות את היבשת מצד לצד, לסחוב חבילות קריטיות (מתרופות ועד אוכל וכלים) ולחבר את כל הנקודות המבודדות ל"רשת הכיראלית" – מעין אינטרנט עתידני שאמור לאחד מחדש את אמריקה השבורה. הלוגיסטיקה : המשחק לוקח פעולה פשוטה כמו הליכה והופך אותה למכניקה עמוקה. אתם צריכים לנהל את מרכז הכובד שלכם, לבדוק את מצב הנעליים, לתכנן מסלולים לפי תנאי השטח, ולהחליט אם לקחת סולם או חבל. כל צעד הוא מאבק פיזי. ה"ביחד" המבודד: כאן נכנס הקסם של קוג'ימה. למרות שאתם לבד בעולם, אתם חלק מרשת חברתית שקופה. אתם תראו מבנים, כבישים וגשרים ששחקנים אחרים בנו. אתם לא רואים אותם, אבל אתם מרגישים את העזרה שלהם בכל פינה. ________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________ הדופק שבתוך המכל: ה-BB כעוגן האנושי האחרון במסע שבו אתם צועדים קילומטרים על גבי קילומטרים בלי לראות פנים אנושיות, החבר הכי טוב שלכם הוא לא דמות שמדברת אליכם באוזנייה, אלא תינוק קטן הלכוד בתוך מכל זכוכית על החזה שלכם. הסימביוזה המופלאה: ה-BB (או Bridge Baby) הוא לא רק "כלי עזר" לזיהוי האיומים. הוא הופך לחלק מכם. כשסאם רץ – התינוק צוחק; כשסאם נופל – התינוק בוכה. ברגעים האלו, המשחק מפסיק להיות על הישרדות והופך להיות על הגנה, הגנה על התינוק. רגעים של חסד: אחת המכניקות הכי מרגשות במשחק היא הצורך להרגיע את ה-BB. כשאתם מוצאים את עצמכם באמצע סופה, מותשים ומפוחדים, ואתם עוצרים לרגע כדי לנענע את המכל ולשמוע את הצחוק הקטן שלו בוקע מהרמקול של השלט – הבדידות נעלמת. באותו רגע, אתם כבר לא "שליח" שמבצע עבודה, אתם הורה שמגן על העתיד. הקשר שמחזיק אותנו שפויים: ה-BB הוא התזכורת המתמדת לכך שיש עבור מי להמשיך ללכת. הוא הגשר בין עולם המתים לעולם החיים, אבל הוא בעיקר הגשר של סאם אל הרגש של עצמו. ________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________ הים שבין העולמות: "החוף" כסמל לבדידות הנצחית אי אפשר לדבר על Death Stranding בלי לדבר על החוף. זהו לא סתם מיקום גיאוגרפי, אלא מצב תודעתי. המקום אליו הנשמה מגיעה לאחר המוות וגם המקום שבו הזמן עוצר מלכת והנשמה פוגשת את האינסוף. השממה הלבנה: בחוף אין קולות של ציפורים, אין רוח, ואין חיים. רק לווייתני ענק מוטלים על החול, מסמלים את הניתוק הסופי מהלהקה. הפרדוקס: בחוף, סאם תמיד לבד. זה המקום שבו אנחנו מבינים שהמוות הוא הבדידות המוחלטת, והחיים – ככל שיהיו קשים ומפרכים – הם ההזדמנות היחידה שלנו לא להיות לבד. "אני כאן, יש פה מישהו?" – מכניקת החמלה השקופה האלמנט המרגש ביותר במשחק הוא מה שקורה כשאתם חושבים שאתם לבד לגמרי. אתם מטפסים על הר מושלג, האנרגיה נגמרת, והציוד עומד להישבר. העקבות של האחר: פתאום, אתם מגלים מחסה שמישהו אחר בנה. אתם לא מכירים אותו, לעולם לא תראו את פניו, אבל באותו רגע – הוא הציל אתכם. בדידות שיוצרת קהילה: זהו "משחק רב-משתתפים" מסוג אחר. אנחנו לא נלחמים זה בזה, אנחנו סוללים כבישים אחד עבור השני. המשחק הופך למשל על חברה אנושית: גם אם אנחנו בודדים במסע הפרטי שלנו, הפעולות שלנו משאירות סימן שעוזר לאחרים לשרוד. הפסקול של השקט: כשמוזיקה פוגשת מלנכוליה(עצב עמוק ומתוק שמעורר מחשבה) קוג'ימה משתמש במוזיקה ככלי כירורגי. היא לא שם כדי "לבדר" אתכם בזמן הליכה. היא נכנסת בדיוק כשהמצלמה מתרחקת, כשהיעד נגלה באופק אחרי שעות של טיפוס. השירים של Low Roar מעצימים את התחושה שאתם זעירים מול היקום, אבל בו זמנית, המלודיה שלהם מרגישה כמו חיבוק חם בתוך הגשם הקר. זה הרגע שבו הבדידות הופכת מנטל ליופי טהור. ________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________ המשא שכולנו סוחבים בסוף המסע, Death Stranding משאיר אתכם עם תובנה אחת: הבדידות היא לא האויב שלנו, הניתוק הוא האויב. המטען הכבד שסאם סוחב על הגב הוא המטען שכולנו סוחבים – האחריות שלנו כלפי אחרים, הפחד מהעתיד והצורך הנואש להרגיש שייכים. קוג'ימה יצר יצירה שלא מבקשת מכם ללחוץ על ההדק, אלא מבקשת מכם להושיט יד. בעולם שבו כולנו מסתתרים מאחורי מסכים, המשחק הזה מזכיר לנו שהדבר הכי אמיץ שאפשר לעשות הוא פשוט לבנות גשר. שאלות לדיון עזרה אנונימית: מה דעתכם על הקונספט של עזרה לאדם זר בלי שהוא ידע מי אתם? האם זה מרגיש לכם יותר "טהור" מאשר עזרה שמקבלים עליה קרדיט מיידי?

שלום לכולם עבר הרבה זמן מאז שפתחתי אשכול למשחק אסוציאציות, כולם מוזמנים להשתתף וליהנות!!

דיסקליימר קטן: שלום לכולם, חשבתי כבר כמה זמן להתחיל איזה פינה שלי נותן חוות דעת על משחקים ששיחקתי או סדרות שראיתי והתחילה התחרות סיקורים אז יצא עיתוי טוב להתחיל את הפינה עכשיו. מקווה שתהנו ואשמח לפידבק. אז המשחק הראשון שאסקר זה המשחק האהוב עלי מהגז'אנר האהוב עלי של מפתחת המשחקים האהובה עלי, או בקיצור... בתמונה: הElden Ring בשלמותה ⚔️Elden Ring⚔️ אם אי פעם חלמתם ופינטזתם על איך זה מרגיש להיות מכשף מיומן או אביר עם כלי נשק ועם יכולות מגוונות ובדיוניות שנלחם ברעים, יש לכם מזל שהגעתם לאשכול הזה כי פה תמצאו את התגשמות החלום שלכם בשם Elden Ring. Elden Ring הוא המשחק האחרון מבית היוצר FromSoftware, משחק עולם פתוח מג'אנר הRole-Playing Game (או בקיצור RPG) ואחד מהבמאים הוא ג'ורג' ר.ר. מרטין שאת שמו אתם בטח מזהים ממשחקי הכס. אז כמה מילים על FromSoftware לפני שאני מתחיל לפרט על מעוללם בתעשייה. FromSoftware היא חברה יפנית, השייכת לחברת Kadokawa שאחראית גם כן על לא מעט משחקים מוכרים(ביפן לפחות), ובראשה עומד נאוטושי זין(כן זה השם שלו...). לוותיקים מאוד בתחום יש כנראה היכרות עם FromSoft(בקצרה) מהמשחק Demon's Souls שיצא אי שם ב2009 אבל מאז, הם דאגו לנו לעוד מלא יצירות אמנות כמו טרילוגית Dark Souls האגדית או המשחק Bloodborn שגם כבודו במקומו מונח. אבל הדבר שמשותף לכל המשחקים האלה הוא שכולם הגיעו מפרי מוחו, הפורה מאוד יש לומר, של הבמאי הידטאקה מיאזקי המהולל. לחברת FromSoft יש יד כל כך חזקה בתחום עד כדי כך שנוצר תת ג'אנר על שם המשחקים שלהם, Souls games או בעברית משחקי סואולס. ועכשיו שחפרתי על החבורת יפנים הזאת אפשר להתקדם לדבר שלשמו התכנסנו... המשחק המדובר... 🥁🥁🥁🥁 Elden Ring!!!🥳🎉🥳🎉 בקצרה וואו וואו וואו, בהארכה(וכמה שפחות ספויילרים)... אתם בתפקיד אדם מיסתורי שמגיע לארץ קסומה אבל לאט לאט מגלה שלא במקרה הגעת לשם. את פניכם מקבל ב"ברכה" ורה(Varre) וקצת יורד עליכם בלשון המעטה שאתם חסרי כל ואני מצטט "maidenless" או בקיצור הוא מנסה להבין מי אתם בחוצפה והתנשאות קטנה. מיד אחר כך מתגלה בפניכם הטריק המפורסם של FromSoft שעוזר להם לסנן את קהל הלקוחות שלהם, הקרב בוס מהנוראים שתראו במשחק שכנראה לא תשרדו ב40-100 פעמים הראשונות שתנסו אותו, אם הצלחתם אז מזל טוב ואם לא אז לא נורא כי ישנה אפשרות לדלג עליו ולחזור בהמשך. ועכשיו מיתגלה לעינכם הארץ המסתורית שאליה הגעתם, The Lands Between, שלדעתי המפה לבד הופכת את המשחק לטוב ביותר שיש😎. אבל דבר אחד שהכי בולט שאתם מסתכלים על הנוף המרהיב הזה הוא העץ המוזהב הענק שתוכלו לראות אותו כמעט מכל מקום שם ונראה כמעט כאילו הוא מחבר בין השמיים לארץ, העץ הזה הוא הErdtree (או ביפנית"黄金樹, Ōgonju; lit. "Golden Tree), ששואב את כוחו מהElden Ring (エルデンリング, Eruden Ringu) שמשחקת תפקיד חשוב מאוד בעלילה. עכשיו עליכם להתחיל לשחק ולחקור את העולם ובאיזה שלב מסויים, לא רחוק מההתחלה יחסית, תתקלו בדמות מעוררת עניין בשם רני(Ranni), שמתחילה להסביר לך על המקום ובשלב מסויים קוראת לכם Tarnished(מוכתם), זאת לא הפעם האחרונה שתיתקלו בכינוי הזה אבל זה כינוי מאוד ספציפי לאדם רנדומלי לא חושבים? גם לרני יש תפקיד לא קטן אבל אני משתדל לתת כמה שפחות ספויילרים. אותה רני ועוד הרבה חברים שתכירו בדרך ידריכו וילוו אתכם בעודכם מנסים לחבר את רסיסי הElden Ring , שלפי המקורות מהמשחק, היא מקור הכוח בעולם הזה וממנו נשאבו כל החוקים עליהם מתבסס העולם של Elden Ring. על הElden Ring נמתנה לשמור המלכה מריקה הנצחית(Queen Marika the Eternal), זוהי אלה מטעם הElden Beast(הישות שבראה את כל היקום המופלא הזה). המלכה מריקה וצאצאיה החצי-אלים התחלקו בין חלקיה של האלדן רינג(AKA - Great Runes) על מנת לשמור עליהם מה שמקנה לכל אחד מהם כוח מטורף אך כמו שאומרים "עם כוח גדול באה גם אחריות גדולה", דבר שגרם למלחמה אינסופית וסיכסוך ארוך שנים בין צאצאיה של המלכה מריקה. אחרי הכל, בואו, מי לא היה רוצה את הכוח המטורף של הElden Ring לעצמו. אבל אחרי כל כך הרבה מלחמות, עדין לאף אחד לא ניתנה הזכות להחזיק בכל חלקי האלדן רינג ולהפוך לElden Lord הבא. עד שאתם מגיעים וכמו שאמרתי מקודם, לא במקרה. בתמונה: Godfrey, First Elden Lord(גם בן זוגה של המלכה מריקה) בעוד אתם ממשיכים להתפעל מהעולם המדהים שממשיך להתגלות אליכם אחרי כל בוס, פינה או מעבר נסתר שתעברו ותמצאו שם, חשוב לי לציין שבשביל למצות את המשחק הזה ולהבין את הירידה לפרטים והחשיבה היצירתית של FromSoft אתם תצטרכו להשקיע זמן גם בהכרת הדמויות ואפילו לפעמים הייתי מציע לקרוא או לראות הסבר עליהן כדי להבין לעומק את הדמויות שם(ויש לכל דמות עומק) כי FromSoft לא רצו לזרוק אותכם לעולם מופלא שתלחמו שם ותהרגו כל מה שנקלע לדרככם סתם ללא סיבה. אתם תצטרכו להפוך כל אבן, להיכנס לכל נקיק בין סלעים, לעשות כל משימה של דמות שתמצאו כדי להשיג את הכלי נשק או הכישופים החזקים ביותר, דבר שיאפשר לכם להשתפר ולהפוך לElden Lord בקלות רבה יותר. קח ובחשבון, הבחירות שלכם במהלך המשחק עלולות לשנות את המשחק עצמו ואף גם לשנות את הסוף כולו(כולל סופים נסתרים). בנוסף, עם כמה שאני חפרתי לכם על המשחק עצמו, יצאה הרחבה של המשחק באורך של כמעט 80% מהמשחק המלא שקשורה לסיפור שלו ולא פחות מרשימה מהמשחק עצמו. דעתי האישית אז את דעתי האישית על המשחק המדהים הזה אני מניח שהבהרתי כבר עד עכשיו אבל בכל זאת, אני אתן ציונים ואפרט קצת ואף אצרף ציונים של מדרגי משחקים בינלאומיים כמו IGN, GAMING BIBLE ועוד... עלילה: 100, FromSoft חשבה על כל פרט קטן אצל כל בוס וכל דמות, הזויה ככל שתהיה, שתיפגשו במשחק ורק שתעמיקו תבינו עד כמה על כל דבר קטן הושקעה חשיבה, משמות שבתירגומים לשפות שונות נותנים משמעותל דמות וצלקות מלחמה שיש לדמויות והקשר שלהם לנשקים או כוחות של דמויות אחרות ועוד. אפילו השפה הגבוה והקצת קשה להבנה שהדמויות משתמשות בה לפעמים מוסיפה גם כן למיסתורין של המשחק. מפה: 100, המפה עצמה היא ענקית ממש וכוללת כמה מפלסים ולכל מפלס המון הסתעפויות ואיזורים נסתרים משלו. בנוסף המפה היא אינטראקיבית, זאת אומרת שבמהלך המשחק היא משתנה בהתאם להתקדמות שלכם ולכל שלב שאתם נמצאים בו. משחקיות: 100, ארנסל הנשקים והכישופים במשחק נותן לכל שחקן אפשרות לקחת את הדמות שלו לאיזה כיוון שיחשוק, אם ירצה להיות מכשף חזק יצטרך להשיג כישופים וחפצים שיחזקו אותו כמכשף ואם ירצה להיות אביר עם חרב, סמוראי או רוקח שיקויים וחפצים בעלי אפקטים, יצטרך השחקן למצוא את הכלים המתאימים לאותה בניית דמות שיחפוץ בה. אווירה: 100, מה יותר כיף מלהילחם בדרקונים או מפלצות מיוחדות שאתם בתוך יער או תחת כיפת שמים עטופה ברסיסי זהב שנופלים כתוצאה מקריעה של טבעת קוסמית מיוחדת שנותנת כוח למחזיקים בה. המשחק הוא מיוחד וFromSoft דאגו לשמור על האווירה המיוחדת גם כן, לכל איזור יש אווירה שונה ואויבים שונים, בהתאם גם אויבים ובוסים, אתם תעברו מיער למדבר וממדבר לאיזור מושלג ואז גם תעברו בים שעמידה בו מענישה אתכם באפקט מיוחד שיכול גם להרוג אתכם ועוד ועוד. מוסיף שכל זאת קורה בזמן ברקע יש את המוזיקה הכי מלחיצה ומסמרת שיער שיש, אבל כמה שהיא מתאימה לרגעי המשחק זה רק תבינו שתחוו אותה על בשרכם. דרישות: אמנם זה לא נחשב דעה אישית אבל זה דבר שחשוב לציין. המשחק יצא ב2022 אז תהיו בטוחים שהרדישות מחומרה שלכם הן כבר גבוהות בהתחשב בעובדה שזה משחק עולם פתוח(ענק) וגרפיקה ואנימציות מפורטות ועשירות. אך אל דאגה, אם יש לכם קונסולה מהדור האחרון (PS5 או XBOX Series X/S) אולי תחוו קצת נפילות בFPS אבל אתם כבר מוכנים לשחק. אם אתם בכל זאת מתעקשים לשחק במחשב ולהנות מאיכות וFPS גבוהים, תתדרשו לחומרה יחסית עדכנית. מצרף לינק לבדיקה אם החומרה שלכם תואמת לדרישות(לינק). לסיכום אחרי שנים של ציפייה בעקבות סדרות של משחקים באמת מושלמים וסוחפים, FromSoft הוציאו את המשחק המושלם בהתגלמותו. אין מילה רעה על המשחק חוץ מזה שלבסוף הוא נגמר, כל שנייה היא הנאה צרופה גם אם נתקעים על בוס שעה(ואפילו יותר ואני לא מגזים) אבל אל דאגה, עם הניסיון יבואו היכולות והכישורים. קחו גם את ציוני מדרגי משחקים שהבטחתי ומיותר לציין שהמשחק קטף את התואר הנחשב ביותר, Game Of The Year 2022 ועוד כמה תארים לא פחות נחשבים.

אם אני לא טועה היה בעבר משחק אסוציאציות בפורום אז אמרתי למה לא לעשות שוב, כולם מוזמנים להשתתף!