עבור לתוכן
  • צור חשבון

המובילים


Popular Content

Showing content with the highest reputation since 10/14/19 in all areas

  1. 1 point
    Asterix

    מה מצב חברה

    מה מצב חברה
  2. 1 point
    למישהו יש אפליקציה נורמלית לשירים בטלפון? ><
  3. 1 point
    Yonatan

    חג סוכות

    חג הסוכות הינו החג האחרון משלושת הרגלים(פסח, שבועות וסוכות), הנמשך 7 ימים בין התאריכים ט"ו בתשרי - כ"א בתשרי. בחג זה מצווה לשבת בסוכה ולהשתמש בה בכל השימושים הרגילים של בית. המצווה היא לגור בסוכה ממש: לאכול, לשתות ולישון בה כל שבעת ימי החג. את הסוכה נוהגים לקשט בכל מיני קישוטים, תמונות, והם הנקראים בלשון חז"ל(חכמינו זכרונם לברכה) "נויי סוכה". נהוג להתחיל את בניית הסוכה כבר במוצאי יום כיפור, ובכך להתחיל במצווה ראשונה מיד לאחר יום כיפור שהוא יום כפרת עוונות. החג נקרא כך בשל אותה מצוות ישיבה בסוכה, ושמו הנוסף "חג האסיף" - שהרי נחגג לאחר אסיפת תבואת הקיץ. מדוע יושבים בסוכה? לזכר יציאת מצרים בה הוציא אלוקים את בני ישראל מעבדות לחירות "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא פרק כ"ג, פסוקים מב, מג) ישנם 2 הסברים בתלמוד לפסוקים אלה: 1. לאחר יציאת מצרים, בני ישראל בנו לעצמם סוכות וישבו בהם בחסותו של הקב"ה(הקדוש ברוך הוא). 2. לפי ההסבר השני מדובר בענני הכבוד איתם הגן הקב"ה על בני ישראל והדריכם במדבר. המשותף לנימוקים אלה למרות הבדליהם היא העובדה כי אלוקים סכך (מלשון סכך הסוכה) על עם ישראל משום היותו העם הנבחר, מה שמהווה בסיס לאמונה בקיומו. עם זאת, גם המשמעות החקלאית - חג האסיף קשורה לישיבה בסוכה. בעבר הקדום הקימו החקלאים סוכות בכרמים ובשדות ושהו בהן בכל תקופת הקציר בחודשי הקיץ, עד סיום האסיף בו שמחו וחגגו על אסיפת היבול. מטרת הסוכה היא לסוכך ולהגן על יושביה מפני אור השמש, אך לא לגמרי בכדי להשאיר מעט מקום לראיית הכוכבים מתוכה. ההקשר לבורא עולם הסכך מסתיר מהאדם את השמיים, אולם מצד שני מגן עליו - שני תפקידים מנוגדים. בהיבט הדתי, אמנם לא ניתן לראות את הבורא ישירות, אולם הוא תמיד נמצא ועוטף את האדם גם אם לעתים נדמה אחרת. עקב כך הסוכה על פי ההלכה צריכה להבנות מתחת לכיפת השמיים, כדי שיהיה ניתן לראות את השגחתו של הבורא מבעד לפתחי הסכך. חומרי הסכך מקורם מהטבע, הם ניתנו כמתנה על ידי ה' ומתנתו המשמשת כסכך מסמלת את ההגנה עלינו. ארבעת המינים וסמליותם בחג הסוכות, מצווה ליטול את ארבעת המינים. נטילת ארבעת המינים, או נטילת לולב - כפי שהמצווה מכונה בלשון חז"ל, היא לקיחת ארבעה מיני צמחים: לולב (השדרה המרכזית של הדקל), אתרוג (ממשפחת פירות ההדר), שלושה הדסים ושתי ערבות (ערבי נחל), ונענועם בכל יום מימי החג, חוץ מיום השבת. כל אחד מארבעתם בעל תכונות ייחודיות, ביחד מסמלים הם את עם ישראל. אתרוג - לו ריח וטעם, דומה לאלו השומרים על התורה וגם עושים מעשים טובים. לולב - לו יש טעם ואין לו ריח, כמו אלו השומרים את התורה אך אינם עושים מעשים טובים. הדס - בניגוד ללולב יש לו ריח ואין לו טעם, כשם אלו אשר עושים מעשים טובים, אך אינם שומרים את התורה. ערבה - שאין לה לא טעם ולא ריח, בדומה לאלו אשר אינם עושים מעשים טובים, ואף אינם שומרים את הדת. מצוות השביתה ממלאכה יום ראשון של סוכות נקרא יום טוב, והוא אסור בעשיית מלאכה, מלבד מלאכת אוכל נפש שהותרה ביום טוב. מצוות ערבה בבית המקדש היו מקיפים את מזבח העולה עם ענפי ערבה, תוך אמירת הושענות, בכל יום במהלך החג. את ענפי הערבה היו זוקפים מסביב למזבח. כמו מצוות ניסוך המים, על פי רוב הדעות, מצוות ערבה היא החכה למשה מסיני. כיום נותר זכר למצווה זו באמירת פיוטי הושענות והקפת התיבה עם ארבעת המינים בכל יום מימי החג, ובמנהג חיבוט ערבה המתקיים ביום האחרון של סוכות בלבד. מנהגים אושפיזין: מנהג קבלי נפוץ הוא הזמנת אורחים סמליים, הנקראים אושפיזין ("אורחים" בארמית), לשבת בסוכה. בכל יום משבעת ימי החג מזמינים אורח אחד, לרוב לפי הסדר הבא: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף ודוד. כל אורח מסמל את המידות המאפיינות אותו, שנכנסות יחד איתו באותו יום. כהרחבה למנהג זה, נהוג גם להזמין אנשים רבים ושונים ככל האפשר להתארח בסוכה - מכרים וזרים, עניים ועשירים, צדיקים ופושעים. בית השואבה: כיום נוהגים לקיים ערבי ניגון וריקוד בלילות של חג הסוכות, כזכר לשמחת בית השואבה בימי בית המקדש. בתקופה זו היו נוהגים לנסוך מים על המזבח בכל ימי חג הסוכות, כהודאה ובקשה לירידת גשמים. הושענות: בימי בית המקדש נהגו לומר בכל ימי חג הסוכות תפילות הנקראות "הושענות" סביב מזבח העולה בעת קיום מצוות ערבה. התפילות נקראו "הושענות" בגלל הביטוי החוזר "הושע נא" שהופיע בהן. כיום נוהגים לומר פיוטים בבית הכנסת, תוך כדי הקפת הבימה עם ארבעת המינים. הבקשות בפיוטים אלו עוסקות בישועה בכלל ובירידת הגשמים והצלחת התבואה בשנה הקרובה בפרט. הושענא רבה: ביום האחרון של חול המועד נוהגים להרבות באמירת "הושענות", ועל כן נקרא יום זה "הושענא רבה". מקיימים בו מנהג נוסף לזכר מצוות ערבה במקדש, והוא חיבוט ערבה - הטחת ענפי ערבה בקרקע. יש המסבירים שהושענא רבה הוא היום האחרון בימים הנוראים, שבו ניתן עדיין לתקן את מה שנגזר על האדם בראש השנה ויום כיפור, ולכן מבקש האדם להראות באותו יום את שפלותו ונפשו החבוטה כמו ענפי הערבה מול ריבונו של עולם. מסיבה זו יש הנוהגים להישאר ערים במהלך כל ליל הושענא רבה (הלילה הקודם לשמיני עצרת) ולהקדישו ללימוד תורה (בדומה לליל חג השבועות). קריאת מגילת קהלת: מנהג בני אשכנז לקרוא את מגילת קהלת בשבת חול המועד סוכות. לפי מנהג טרוייש המיוחס לרש"י נהגו לקוראה בשמיני עצרת. כאשר סוכות חל בשבת ואין שבת חול המועד, קוראים אותה בחו"ל בשמיני עצרת, ובארץ ישראל כיוון שחוגגים שמחת תורה באותו יום, מקדימים את קריאתה ליום טוב של סוכות. שמחה כמצווה :) חג הסוכות נקרא "זמן שמחתנו", שכן המצווה לשמוח בו מוזכרת בתורה 3 פעמים. ולמה? כאמור החג נחגג לאחר סיום אסיפת היבול, אירוע משמח כשלעצמו. סיבה נוספת לשמחה היא העובדה שסוכות נחגג 4 ימים לאחר יום הכיפורים, בו נסלחים חטאי עם ישראל. לאחר שבעת ימי החג מתקיים שמיני עצרת הוא גם יום שמחת תורה, במהלכו חוגגים את סיום הקריאה של חמשת חומשי התורה שנמשכת כל השנה. משמעות כלל אנושית בחג זה היו מקריבים בבית המקדש 70 פרים כ70 אומות עולם. כמסופר בספר זכריה, באחרית הימים עתידים כל העמים לעלות לירושלים לחגוג את חג הסוכות. בספר מלכים נכתב על שלמה המלך אשר חנך את בית המקדש הראשון קרוב לחג הסוכות, מכך משערים כי לחג כמו לבית המקדש יש משמעות כללית - היא באה לידי ביטוי בתפילת שלמה בחנוכת בית המקדש "וְגַם אֶל הַנָּכְרִי אֲשֶׁר לֹא מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הוּא... וּבָא וְהִתְפַּלֵּל אֶל הַבַּיִת הַזֶּה". בימינו, בחג סוכות מתקיימות תהלוכות ברחובות ירושלים של קבוצות אנשים לא יהודיות, מטרתן לחזק את עם ישראל ולהתפלל יחדיו לאחדות העולם כולו. קרדיט לחב"ד http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=494&CategoryID=327 מט"ח http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfterm.aspx?id=573&b=true אתר התנ"ך http://www.bible.co.il/sukot.htm והובא מויקיפדיה https://he.wikipedia.org/wiki/סוכות
×