האיש השחור (סיפור בהמשכים)

[דדנה 13]

אז שלום מהיום אני אשתדל ובעזרת ה' אפרסם כול יום או כול שבוע או כול חודש בלי נדר חלק מהספר הקצר שלי: האיש השחור. אז תודה שנכנסתם ומקווה שתהנו.

 

הקדמה

שלום אני מיה. אתם בטח לא תאמינו כשאתחיל לספר על התעלומה שהחלטתי לחקור באותו היום. אני גרה בבית קטן עם אבא שלי, אמא שלי ואחי התאום: רון. הוא ואני חקרנו תעלומה ועל זה אני אספר לכם.

איך הכול התחיל

יום אחד...כרגיל, התעוררתי בבוקר, ארגנתי את התיק, אכלתי ארוחת בוקר, והלכתי להסעה. ושם הסיפור שלנו התחיל: ניכנסתי להסעה וראיתי איש ענק ושרירי עם בגד גוף שחור צמוד שמכסה את כול הגוף סוחב מזוודה שמימנה מבצבץ משהוא. לא הצלחתי לראות מה זה. והוא עלה על האוטובוס ואני אחריו ואחרי רון. רון לחש לי: אני חושב שמה שבמצבץ מהתיק של אותו האיש זה: אקדח והוא מתכוון לרצוח בהסעה או אחריה ושכדי לעקוב אחריו. שאלתי אותו:אתה בטוח? הוא נראה איש שלא כדי לעקוב אחריו, וגם מה נאמר למורה? "סליחה המורה, פשוט עקבנו אחרי משהוא עם אקדח בחליפה שחורה"? היא תעניש אותנו!!!! ורון הרגיע אותי ואמר: אל נאמר, ניכנס בלי שהמורה תשים לב ונתארגן. מה כבר יכול לקרות? האמת זה היה נשמע די הגיוני אז אמרתי לו: טוב, מה כבר אפשר להפסיד? אבל לא ידעתי שחיינו עומדים להשתנות בגלל המשפט הזה. עקבנו אחריו והוא באמת שלף אקדח ואז הוא הסתובב לכיוונינו התחבנו מאחורי עמוד, הלב שלי דפק באתרף וכול כך חזק שחשבתי שבגלל זה הוא הסתובב אלינו. הוא חזר לכיוון הקיר ופתאום צץ משם מישהוא האיש שלף שטרות והביא לאיש בחליפה השחורה, והאיש בחליפה השחורה שלף גופה של בין אדם והביא לאיש עם השטרות. ואז הוא הסתובב והרים את רון מהחולצה ונתן לו בוס בפרצוף ושנינו התעלפנו רון מהכאב ואני מהפחד. כשהתעוררנו היינו בבאגז' של ג'יפ קשורים בידיים וברגלים והאיש בחליפה השחורה נוהג, לפתע הוא נעצר, יצא מהמכונית, פתח את הבאגז', הוציא אותנו והרים אותנו מעל גיא עמוק ורחב ושואל: איפה הוא? ואנחנו לא מבינים מה הוא רוצה ושואלים: על מי אתה מדבר? והוא מאיים: אם לא תגלו איפה הוא...הסוף (הוא ניער אותנו קצת) לא יהיה נעים. אנחנו התחלנו לרעוד מפחד ושאלנו: מ...מ...מ...מי...מי? והוא עונה: צ'ארלס הגדולאלא מי? ואנחנו שואלים: צ'...צ'...צ'רלאס? והוא מתקן: הגדול, צ'ארלס הגדול, נו! איפה הוא!(הוא ניער אותנו עוד פעם) הסתכלנו אחד על השני ושאלנו: א..א..אבא שלנו? והוא ענה: כן! איזה עוד צ'ארלס אתם מכירים?! בבית, ענינו ביחד. הוא נשא אותנו אל המושב ליד הנהג ואמר: אתם תאמרו לי איפה הבית שלכם ואני אנהג. והוסיף:אחרת... הראנו לו את הדרך וכשהגענו הביתה הוא עשה מעשה שהוא שילם עליו ושיחרר אותנו, רצנו הביתה נכנסנו ונעלנו את הדלת. האיש ניסה לפתוח ולא הצליח ואמר: אם לא תפתחו תוך 10 שניות אני אפרוץ לבית! אבל אנחנו כבר לא היינו שם. נכנסנו למרתף למרות שאבא בדרך כלל לא מסכים ושמענו שתי קולות עמוקים אחד מהם היה של אבא, זיהיתי. והשני...: לא מוכר. פתאום שמענו בום ענק וריצה חזקה אבא שלי ועוד משהוא עלו עד אלינו ואבא שאל: למה אתם לא בבית ספר? בואו אני אסיעה אתכם... לא!!! צעקנו ביחד ובדיוק אז ניפתחה הדלת דל המרתף בתנופה והאיש בחליפה נכנס ואמר: פעם הבאה שזה יקרה... עצר וכרע ברך ואמר: צ'ארלס הגדול! חיפשתי אותך בכול מקום, אתה חזק מכול אדם, נסתר מכול סוד... אבא עצר אותו ואמר: די, די... אומנם כול זה נכון אבל ני באמצע משהוא... ואל תעז לגעת בילדים שלי או ש... האיש בחליפה בלע רוק. מסתבר שאבא שלי הוא ה"פושע" הגדול ביותר בכול הזמנים. ומי שכמעט הרג אותנו עובד בשבילו. ברגעים האלא לא הבנתי כלום ממה שקורה, הרגשתי כאילו רק עכשיו נולדתי. כי לא הבנתי דבר ממה שקורה וקרה, לפתע התפרצה המשטרה למרתף ואזקה את כולנו. נמשיך בפעם הבאה מקווה שנהנתם: שריה

[גילעד1 149]

אחלה סיפור,מותח ביותר,נהנתי לקרוא.

ישנם מספר שגיאות כתיב/פספוס של חלק מהאותיות במילה-ממליץ לעבור על האשכול שוב ולתקן.

מחכה לחלק הבא!

[מוסטר 2]

מותח ומעניין מאוד

[Megavalt 1]

אהבתי מאוד אני במתח

[eri 123]

מומלץ לעבור על זה עוד קצת, לתקן שגיאות ולשפר ניסוחים. הסיפור מעניין, וצורת הכתיבה סוחפת- מחכה לקרוא את ההמשך!

[דדנה 13]

תודה לכולם על הביקורות הנה פרקים 3-4 (ההמשך של עכשיו) 

 

[Zeraora 35]

סיפור למופת!