פורסם יולי 7יול 7 תקציר: מתפצלים לשניים, קבוצה אחת מחפשת את הרגשות הנותרים וקבוצה שניה את אושר, אושר משתף פעולה עם זעם.פרק 28עוזה שרף ויונתן הלכו בעקבות השובל, ליתר דיוק נסעו ברכב של שרף, הם לא ידעו לאן יגיעו, הם רק ידעו שהשובל שמרצד מול עינם יביאם אל אושר, אבל לכל מי שיודע מה עבר עליהם ברור שזה תהיה משימה קשה. ואכן כולם באותו רגע הפסיקו לראות את השובל. "בוס, נראה לי שהכוח של הבשמים הפסיק" אמר שרף בחשש, עוזה פתח את קופסת הבשמים וכולם הריחו בה שוב, אבל לא היה שובל קוסמי או איך שלא יקראו לזה. עוזה החל לרעוד "אם הבשמים לא עובדים זה אומר שהמטרה לא נמצאת, או שהרגו את אושר ואז הוא יקום לתחייה או ש..", יונתן התעצבן "מה אתה שותק! אושר בסכנה!". עוזה הפך את פניו ברגזנות כלפי יונתן וצעק "האופציה השנייה לא רלוונטית היא ממש מסוכנת ואין סיכוי שיקחו אותה!!!". עוזה מיהר להסביר מה האופציה השנייה "יש מקום שנקרא העולם השחור זה מקום שאפשר להיכנס אליו רק דרך הספר של איש האמת האינסופי". "אאהה" אמר יונתן בהרגשת רווחה מוזרה "הייתי שם פעם ממש בהתחלה כשפגשתי אותו נכלאתי שם ויצאתי". עוז התעלם מדברי יונתן והמשיך להסביר "מי שנמצא שם חשוב כמת כלומר אם אושר שם זה כאילו הוא בוטל מהמציאות", שרף שתק כמה שניות ואז הציע "אם אי אפשר למצוא את אושר בוא נחפש את שאר הרגשות", עוזה ויונתן לא ענו אבל היה ברור שהסכימו, שרף החליט לפתוח את הרדיו כדי להמשיך את הנסיעה בלי בעיות מצידם, אך כמובן יש חדשות טובות וחדשות רעות. "והרי החדשות לפני כעשר דקות דווח על תאונה של רכב שחור שהצליח לעוף מהכביש ולהתהפך, ברכב נכחו שני נערים וזקן אחד יחד עם נחש מזן נדיר בתוך הקופסא הזאת ששמים בה חיות מחמד, אהמ, שימי איך קוראים לזה, אה הוא בהפסקה, איפה הייתי, כן, כולם נעצרו לחקירה, ועכשיו הפסקת פרסומות" נו באמת.כעבור שלוש שעות בבסיס עין-הצדקגואל ישב מול עוזה בחרדה רבה, עוזה דיבר איתו בעדינות "אתה מבין כמה המצב בעייתי, נכון? ליששכר יש שלוש רגשות, לנו יש אחד, יש שם עוד ארבעה בחוץ. ומה שאתה עושה במשימה שנתתי לך הוא לאבד רישיון נהיגה". גגואל בדיבור מהיר ומעט לא ברור ניסה להוכיח את חפותו "תבין אנחנו השגנו את רחמנות וגם תחשוב חיובי כאילו מבחינה טובה לא מבחינת שלילת הרישיון שהייתה לי, זאת התקדמות וברור לך שמה שקרה הוא כי יששכר חיבל ברכב שלי", עוזה הביט בו במבט מתנשא למען ירגיש רגשי נחיתות "וברור לך שהערבות ששילמתי תנוכה מהמשכורת שלך". גואל יצא מבואס מהחדר והתיישב ליד פליקס, פליקס התעלם ממצבו הרגשי של גואל ושאל אותו "תגיד החישוק הכסוף כשניענעתי אותו פתאום ההולגרמה הפיזית הזאת התפוגגה, וגם מקודם ריסקת את הנער בשדה, בבקשה תסביר לי מה זה החישוק הזה", גואל נותר ישוב שפוף על מושבו במסדרון הוא התאנח אנחה קצרה והתיישר "החישוק הזה הוא מכשיר-על, דמיין שיש מאבק בין לוחמים בלתי נראים, ברגע שאתה מנענע את החישוק אתה שולח תנודות חשמליות שעושות את שאר העבודה שלך בלי מאמץ, הבנת?" פליקס לא ענה, הוא חייך חיוך מעט זחוח, גואל נגעל מזה והתעלם.המנקה ושרף הלכו להם לבדם, אחרי כל מה שקרה בצהריים יונתן נשלח לביתו וגואל ופליקס בסוג של רגיעה, אז הם היחידים בעבודה והם עומדים למצוא עוד רגש. שרף הביט אל עבר העצים ביער בו הם הילכו ושאל את המנקה "תגיד מה השם שלך", המנקה עמד במקומו וענה "יש לי יותר מזל משכל" שרף לא הבין מה הכוונה, כעבור שנייה, שור מכונף ענקי עם קרניים מסולסלות זהובות בא להתנגח בהם, אאאאאאהאהההה, שרף והמנקה קפצו על העץ הקרוב "ככל הנראה זה אכזריות לפי המידע שגואל נתן" , שרף קפץ מהעץ על גבו של השור האכזר אחז בקרניו וניסה לשלוט בו "אהאיאאניניןןענןכנןעןג", המנקה לא שמע מה שרף אמר בגלל נשיפותיו העוצמתיות של השור, השור הסתובב וגדע כמה עצים בקרניו כאשר שרף על גבו מנסה סוג של לרכוב עליו בחוסר הצלחה ומיטלטל עליו בכאב, לפתע הושלכה רשת ולכדה את השור ואת שרף, "כל הכבוד מנקה" , אבל המבט של המנקה שהיה מבוהל הוכיח שזה לא תכנית שלו, "הגיע הזמן" נשמע בחלל היער "עוד מעט ערב אולי תלכו לבתים שלכם", שרף והמנקה זיהו את הקול זהו זבולון. "שאלתי את הספר מי ינצח בקרב אני או המנקה? והספר ענה שהמנקה" שרף היה מבולבל, זבולון המשיך "אז אני רק אקח את השור הזה ואלך מבלי מאבק כושל מראש מה דעתך?" זבולון הושיט יד למנקה, "זבולון, אל תלך שולל אחרי אחיך, ובודאי שלא אחרי" זבולון נרתע ולא הבין מה הכוונה, כעבור שנייה, הוא ראה את הרשת מוסרת מהשור ומשרף וביד המנקה יש סכין קטנה "זבולון זבולון, תזכור שהספר הוא לא הכל אלא גם הניסיון" זבולון ניסה לברוח אך היה מאוחר מדי השור נגח בו בחזקה והעיף אותו לאחד העצים, המנקה הוציא חומר הרדמה והזריק לשור שהיה כבר מותש מנסיון האילוף של שרף. השור עצם את עיניו וכרע לישון, שרף רועד כולו ניגש למנקה "מה עושים עם זבולון עכשיו?". "מבינים שהוא היה צד לפניכם" צעק זבולון משכבו על הרצפה, המנקה ושרף הסבו פניהם וראו שהשור איננו שם שוב פעם הם הסבו את פניהם וגם זבולון לא היה שםבבת-יםאושר יחד עם זעם סוף-סוף פרצו את הדלת "חיחחיחיחיחחי, עכשיו בוא נהרוג את יששכר ונתנקם בו" יד מושטת הורידה את המגבעת הזעומה מהראש של אושר ואושר נבעט "ברצינות, רצית להשתמש בילדון הזה למנוסה" אמר יששכר בעודו מנענע את זעם ומצביע על אושר בלעג "לא השארת לי הרבה ברירות". יששכר התכופף כלפי אושר "ילד קטנטן שכמוך, אל תקדים את המאוחר, עוד מעט נצא מפה ונלך למקום אחר"המשך יבוא נראה שאני מגזים עם הפסים
הצטרפות לשיח
באפשרותך לשלוח הודעה כעת ולהירשם מאוחר יותר. אם ברשותך חשבון, ניתן להתחבר עכשיו לשליחת הודעה דרך חשבונך.