פורסם יולי 5יול 5 תקציר: אושר נחטף בידי יששכר, עוזה מתעצבן ולכולם יש אווירת נכאים, גואל לוקח נשק,יונתן עושה מלא שיחות, בנתיים ליששכר יש את הרגשות פחד וזעם.פרק 27אושר התעורר בחדר יפהפה, קרני בוקר התנוצצו לו מהחלון על המיטה והעירו אותו, הוא קם מפומג' (מלשון פיג'מה) והלך לעבר המטבח, שם ראה איש מבשל משהו במחבת, האיש החייכן הסתובב אליו ואמר בקול צוהל מאוד "בוקר טוב אושר". אושר הביט בו במבט מסופק וענה לו בלשון קרירה "אני חולם נכון?". האיש נראה מתמה על דבריו של אושר, "למה אתה בטוח שזה חלום?". אושר לא ידע מי האיש הזה גם אם הוא לא אמיתי והעדיף לענות לו ברצינות "דבר ראשון הלכתי לישון במקום אחר לגמרי, דבר שני הדברים שנגעתי בהם לא זוהרים או משמיעים צליל, ודבר שלישי אני מדבר ולא משתמש בהקלטות בטלפון שלי, ואם אתה יצור מהחלום שלי אתה אמור לדעת שאני אילם", האיש שתק כמה שניות ואז הרצין את פניו, קול עמוק נשמע בחלל החדר "אתה מאוד נבון אושר אבל הזמן שלנו לדבר נגמר, בוקר טוב, והפעם באמת"אושר התעורר בחדר קטנטן, הוא התעשת מהמעבר בין שינה לערות ונזכר שהוא כלוא בדירה של זבולון, דווקא זבולון היה מאוד נחמד בזמן שעבד בעין-הצדק, אושר סובב את ראשו וראה שולחן קטן שעליו היה בקבוק שוקו וצלחת עם משולש פיצה, אושר כמובן אכל את הארוחה, אמנם הוא נהנה אבל הוא לא היה רגוע, ככל הנראה יששכר הזה רוצה להשתמש בו בתור כופר, למרות שהוא בן אלמוות לא יתנו לאויב של הארגון להחזיק בו, במקום אכילה ילדותית ומשעשת אושר התנהג כאילו הוא בפני משימה גורלית, אושר סיים לאכול והרגיש שבע ועדיין מוטרד מהמצב, וכמו בחלום קול עמוק נשמע במרחב החדר "היי ילדון" אושר נבהל וראה על מדף למעלה מגבעת לבנה מחודדת עם עין אדומה שמכסה את רוב שטחה, אושר רצה לשאול מי הוא אבל הטלפון לא היה איתו, הכובע המשיך לדבר "אם אנחנו רוצים לצאת מפה, בוא ונשתף פעולה"בעין-הצדק"אז הבשמים האלו יובילו אותנו אל אושר?" שאל פניקס בספקנות רבה, עוזה הינהן ברצינות כבדה ועגומה "אכן כן רק חשוב על מה שתרצה למצוא והבשמים יובילו אותך". פניקס אפילו לא העמיד פני מהרהר במחשבתו אלא ענה בתקיפות "זה טיפשי!!! יששכר הזה רוצה לקחת איזה שמונה רגשות קוסמיים של מכשף לאיזה משהו לא ידוע, נראה לי יותר חשוב לעצור אותו מלהשיג את הרגשות מאשר להציל את אושר, הוא בן אלמוות כמוך, עוזה אני יודע שזה קשה לך, אבל תחשוב ריאלי".המנקה הגיב במהירות כדי שלא יתעורר מהומות "בוא נתפצל עוזה שרף ויונתן יחפשו את אושר ופניקס אני וגואל נחפש את הרגשות", כולם במהרה הסכימו לתכנית הזאת, ואחרי שהם סידרו את הבלגן בחלוקה הזאת הגיע הזמן לחלק הכיף במשימה, להריח בשמים, כולם השתדלו למקד את המחשבה שלהם במשימות למצוא את אושר והרגשות, הם הריחו את הבשמים ואז שרף העיר בהפתעה "מה זה הלהבה הזאת?" , עוזה חייך מעט כי עדיין הם במשימה "הלהבה הזאת תוביל אותנו אל עבר המטרה שלנו, קדימה!."רגע!" שרף עצר את כולם, "במשימה הקודמת השתמשו בהולוגרמות שלנו שהטעו אותנו, איך נדע אם הוא אמיתי או הולוגרמה" , עוזה הוציא מהמגירה של שולחנו סרטים לבנים "כל אחד יקשור סביב כף ידו, זה יהיה הסימן"כעבור כשעתיים איפשהו בשומרון"טוב," פתח גואל את התיאור של המשימה "על פי העדיות ברשת ועל פי הלהבה הקוסמית של הבשמים בשדה הזה אמור להיות אחד הרגשות". המנקה ופניקס היו בהיכון וגואל החזיק בידו את החישוק הכסוף שלקח בתור נשק. הם עמדו שם כעשרים דקות מסתובבים עד שפניקס צעק בעצבים "נו באמת איפה כבר יכול להיות יצור שאנחנו אפילו לא יודעים מה הוא?", קול הצתת אש נשמע מאחוריו פניקס סובב את כל גופו כשהוא עומד על רגל אחת, גואל והמנקה כבר כיוונו את מבטם לעבר הבחור הזה שהופיע משום מקום, נער עם שיער קצר חום כזה וחולצה מאוד מאוד מלוכלכת פרס מגבת על הרצפה והרתיח עליה פולי קפה, הנער שתק עד שסיים להכין את הקפה לקח לגימה והחל לצחוק "נו, חבורת הזויים שכמוכם מה אתם עושים כאן" , גואל התעשת בעצבים "אנחנו לא הזויים אלא אתה, מאיפה הגעת?", הנער לקח עוד לגימה והשיב כמעט בלחש "אני גר בישוב הקרוב פה, ואני אוהב לשתות קפה בשטח פתוח, ואם תשאל למה חולצתי כה מלוכלכת, זה כי אימא בטיול של העבודה ואני לא יודע איך להשתמש במכונת כביסה", גואל היה ספקן מצד אחד הטיעונים הגיוניים, מצד שני האם הוא יועיל לנו.המנקה פנה לעבר הנער "ילד אנחנו יודעים שאתה מסתיר משהו, אל תחשוב אפילו לשקר לי אני מאומן שנים להיות חוקר וברור שהחסרת משהו" הנער שתק מעט ולגם עוד מהקפה, לגימה, הוא הרים את הכוס לעוד לגימה, ואז העיף אותה לעבר המנקה, איייי!!!! פניקס נחלץ מיד לעזרה "מה עובר עליך?" הנער קם ללכת ולברוח, פניקס בא לרוץ אחריו, יד תפסה בחולצתו ועצרה אותו, "גואל! הוא עומד לברוח", גואל חייך חיוך שחצני כמו שפניקס עשה רוב הזמן, הוא הרים את החישוק הכסוף סובב אותו מעט ומיד הנער התרסק על האדמה. "מה זה היה?" שאל פניקס בבהלה, זה לא חשוב עכשיו, בוא נתפוס אותו". המנקה החליף חולצה ועכשיו ניגש לחקירה האמיתית, "טוב, כעת ברור שאתה מסתיר משהו" הנער לא יצר קשר עין עם המנקה, אחרי כמה דקות שתיקה הוא נשבר, "רוב-רוב בוא הנה" באמת זה היה נראה כאילו הוא הגיע משום מקום, לא כמו הנער שפשוט לא שמו לב אליו הולך, אלא פה פשוט הופיע נחש תכלת עם דגמי משולשים על גבו, "מצאתי את רוב-רוב המסכן פה ומאז אני משתדל לתת לו אוכל תראו אותו, ברור לי שהוא לא נחש רגיל, וגם סליחה שהתייחסתי אליכם לא יפה", גואל לחשל למנקה "נראה לי שהנחש הוא מה שחיפשנו , הרגש רחמנות" , גואל כמשך שעה ארוכה ניסה להסביר לנער כי רוב-רוב הוא בעצם יצור אגדי שאם יפול לידיים הלא נכונות יקרה אסון ,הנער השתכנע ומסר לידם את רוב-רוב.הם הלכו כמנצחים, הם הקדימו סוף-סוף את יששכר וזבולון בצעד אחד, או לפחות כך הם חשבו, גואל ניסה להניע את הרכב שלו ולא הצליח, הם פתחו את תא המנוע וראו כי המנוע חבול, זה ברור לחלוטין מי גרם לזה. פניקס והמנקה הסתכלו מסביב בזמן שגואל ניסה לתקן את הרכב שלו. איש עטוף מעיל ודי גבוה התקרב אליהם, פניקס מיד זינק אליו לתקוף אותו, ועבר דרך האיש "מה?!". "זה ההולוגרמות הפיזיות! כמו הנשקים של יונתן, מה שעוזה הסביר לנו!". האיש הגבוה נתן בוקס בפרצוף לפניקס, פניקס התעצבן ורצה להוציא את השד שבפנוכו אך פחד מפני כך שאמצע היום ואולי רואים אותם. גואל זרק את החישוק הכסוף לעבר פניקס "מהר! תשתמש בזה!" פניקס אחז בחישוק אבל לא ידע מה לעשות ,הוא סובב את החישוק כמו שראה שגואל עשה ו.... לא נראה שקרה משהו, נו באמת.אושר הרים את השולחן ושם על המיטה טיפס על שניהם והגיע למדף, הוא הוריד את זעם מן המדף וחבשו על ראשו , אה אהה א האה א ה א ה אה א הא אה א א הא, עכשיו כששנינו יחד לא יוכלו לעצור אותנו אהאהאהאההאהאהאההאהאההמשך יבואבחופש הגדול הכל אני יכול נערך בתאריך יולי 7יול 7 - על-ידי קטון
הצטרפות לשיח
באפשרותך לשלוח הודעה כעת ולהירשם מאוחר יותר. אם ברשותך חשבון, ניתן להתחבר עכשיו לשליחת הודעה דרך חשבונך.