• צור חשבון
עבור לתוכן
×
×
  • צור חדש...

סיקור ספר| אני, רובוט


eri

Recommended Posts

את הספר "אני, רובוט" כתב אייזק אסימוב, מגדולי סופרי המדע הבדיוני. הספר נכתב לפני 70 שנה, ומספר על אירועים שיקרו בעתיד מסוף המאה ה20 עד אמצע המאה ה21, בעוד כעשרים שנה. הוא חוזה את התפתחותם של הרובוטים כמהירה יותר מאשר במציאות, ולקורא בן זמננו נראה מעט מגוחך, אבל הוא מלא בחידות לוגיות שכיף לשבור עליהן את הראש ביחד עם הדמויות בסיפור. הספר אינו רציף, או מדבר על אדם אחד במיוחד. בכל פרק יש דמויות שהכרנו מפרקים קודמים או דמויות חדשות שמתמודדות עם בעיות לוגיות בתחום הרובוטיקה.

שם הספר: אני, רובוט ("אנוכי הרובוט" בגרסה ישנה יותר)

מחבר: אייזק אסימוב

תמונת הספר:

IRobot.jpg

שלושת חוקי הרובוטיקה:

החוק הראשון: לא יפגע רובוט לרעה בבן אדם, ולא יניח, במחדל, שאדם יפגע.

החוק השני: רובוט חייב לציית לפקודותיו של אדם ובלבד שפקודות אלו אינן עומדות בסתירה לחוק הראשון.

החוק השלישי: רובוט חייב להגן על קיומו, ובלבד שהגנה זו לא עומדת בסתירה לחוק הראשון או השני.

 

שלושת חוקי הרובוטיקה האלו הם העומדים, לרוב, במרכז הבעיות הלוגיות שאיתן נאלצת להתמודד חברת "יו אס רובוטים", החברה היחידה שמייצרת רובוטים בעלי "מוח פוזיטרוני". לאורך הספר אנחנו פוגשים רובוט אומנת, רובוטי כרייה, רובוט דתי, רובוט קורא מחשבות ועוד. עם כל אחד מהם יש בעיה כלשהי שיש צורך לפתור בהיגיון ולהבין מה השתבש. מלבד ההיגיון הנהדר, ישנן הדמויות המשעשעות והרעיונות המעניינים. פוליטיקאים רובוטים? ומה יקרה כשהעולם ינוהל ע"י מכונות חישוב אדירות? ספר שמאתגר את המחשבה ומעניין לקריאה. מומלץ מאוד.

 

דמויות מעניינות:

גרגורי פאואל ומייקל דונובן: צמד נסיינים משעשעים של חברת יו אס רובוטים שנאלצים להתמודד עם תקלות כשהם נמצאים בחלל ואף אחד לא מסוגל לעזור להם. כישלון עלול להביא לפיטוריהם, או גרוע מכך- למוות.

סוזן קלווין: רובופסיכולוגית. נראה שהיא מזדהה עם רובוטים יותר מאשר עם בני אדם, וגם מחבבת אותם יותר.

 

יש  כמובן עוד דמויות מעניינות למיניהן, אבל אלו הדמויות שחשבתי שראויות לציון.

 

דעתי על הספר:

חסרונות של הספר: ההתיישנות של הספר גורמת לספר להיות מעט מוזר, למשל המצאות קיימות בשמות שונים, ותאריכים לפני 20  שנה בהם כבר קיימת בינה מלאכותית. היתרונות של הספר: כתוב בצורה מעניינת, משעשע למדי, הגיוני להפליא ומלא בשאלות חשובות. אבל הכי חשוב- הוא מאמץ את המחשבה. הוא לא ספר עיון משעמם, וגם לא ספר שבולעים במהירות ומניחים על המדף- בספר הזה נהנים ומתעכבים בכל פרט חדש.

 

תודה שקראת את הסיקור שלי! אם יש הצעות לשיפור אני אשמח ואנסה ליישם (אלא אם זה ידרוש ממני לשכתב יותר מידי P:, וגם אז, אולי באשכול הבא...). מקווה שנהניתם, וקריאה מהנה!

(תודה למנש על העצה באשכול הקודם, ניסיתי ליישם כמיטב יכולתי.)

נערך על-ידי eri
קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

תודה על הסיקור! לשם שינוי - אין לי הערות...

האשכול מדהים מעוצב היטב, וניכר שישמת את כל ההערות והארות. תודה!

עשית לי חשק לקנות את הספר - היכן ניתן להשיג אותו? 

לגבי הסיום, יש משפט פשוט על ספרים ושירים שנקרא "מבחן הזמן", האם הספר נותר מעניין לאחר כמות זמן ממושכת לאחר הוצאתו?

לפי מה שאתה מתאר, הספר לא עובר את מבחן הזמן, מכיוון שהוא מדבר על שנה מסויימת שכבר הגיע כיום.

ובגלל זה הוא נראה לנו מגוחך, אבל שים לב שגם "בחזרה לעתיד" (סרט) נתקל באותה בעיה, אבל במקום לערער את הצופים, זה רק הלהיט את חברות ההייטק השונות לנסות ולהכין את הפטנטים המוצגים בסדרה. (נעלים שקשורות את עצמן, מכונית מעופפת, וכו')

תודה על האשכול!

קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים
לפני 1 שעה cactus אמר:

לפי מה שאתה מתאר, הספר לא עובר את מבחן הזמן, מכיוון שהוא מדבר על שנה מסויימת שכבר הגיע כיום.

הספר עדיין מעולה לקריאה, פשוט אופן הקריאה שלנו בו שונה מאשר בשנים שבהן יצא. זו גם הסיבה שהספר יצא בהוצאה המחודשת שאת כריכתה שמתי כאן בשנת 2004...

הספר כנראה לא נמכר יותר בחנויות ספרים, אבל בטח תוכל לקנות אותו בחנות דיגיטלית או לקחת מהספריה.

קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

Join the conversation

You can post now and register later. If you have an account, sign in now to post with your account.

אורח
הוסף תגובה

×   Pasted as rich text.   Paste as plain text instead

  Only 75 emoji are allowed.

×   Your link has been automatically embedded.   Display as a link instead

×   Your previous content has been restored.   Clear editor

×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.

טוען...
  • צופים לאחרונה   0 משתמשים

    אין משתמשים רשומים שצופים בדף זה.

  • תוכן דומה

    • על-ידי Jigglypuff
      השנה היא השנה הראשונה לספירה החדשה.
      ובכן, אחרי שנת 2066 לספירה הראשונה, הסתיים מחקר גדול מאוד שחקר את עניין הדתות. המחקר גילה שאף אחת מהדתות לא מאמינה במשהו קיים, ולא היה אפשר להתווכח עם הממצאים - אז פירקו כל ארגון דתי, ועכשיו אין יותר דתות. בגלל שלא היו דתות, כל מיני ריבים בין עמים הופסקו והחלטנו שאין יותר עמים. דוגמא שקרובה אלינו היא הסכסוך הישראלי-פלסטינאי. טוב, לאחר סיום המחקר, העניינים בין הצדדים הוסדרו תוך יומיים! לא יאמן כמה דת שינתה לנו את העולם! עכשיו, רוב הסיבות להתחלת מלחמה נעלמו.
      ובכן, לא הכל טוב ויפה. חייזרים שקלטו אותות שצוות מחקר אחר ניסה לשלוח, הגיעו לאוסטריה והתחילו להפיץ פוקימונים אמיתיים! מכיוון שאדם היה יכול להחזיק בכוח כל-כך עצום, ארגונים התחילו לתעל את כוח זה למטרותיהם האישיות. ישנם כאלו שלא מקבלים עליהם עדיין את העובדה שנעלם עניין הדתות בעולם, הם היו אנשי דת בעצמם. זה היה כל חייהם. וביום אחד הכל נהרס. ובכן זאת רק סיבה אחת למה רוצים לשנות משהו בעולם, יש עוד הרבה.
      עם כל הארגונים עם המטרות לשינוי העולם היפה הזה שקיבלנו, קם גם ארגון שאמור לבלום את ההתקפה של הארגונים האחרים. זהו ארגון פל"א: פוקימונים לעזרת אנשים.
      החלטתי שלהצטרף לארגון הזה מכיוון שאני מזדהה עם מטרותיו. אני, צ'יקאו הוקאידו (Chikao Hokkaido), ילד בן 12 מיפן, עומד להתחיל במסע שלי. לפני שאתחיל להתמודד עם האתגרים שמציבים בפנינו הארגונים האחרים, אני צריך להתאמן ולעשות לפחות חצי ממסע של ילדים רגילים בשנות 2000 ורק אז אוכל להיות בעל שם גדול בארגון.
      באתי אל אחד מהנציגים של הארגון באזור יפן-קוריאה על מנת לבחור פוקימון ולהתחיל במסע.
      אם חשבתם לעצמכם שבטח הכל השתנה בחלוף הזמן, אך טעיתם. שום פוקימון לא התווסף, והפוקידקס נשאר כזה.
      אז לנו היו שלוש אפשרויות, שהם בעצם היו ההתחלתיים המסורתיים של הואן במשחקי הוידאו:
      מדקיפ
      טורצ'יק
      טריקו
      בחרתי במדקיפ.
      נתנו לי פוקדורים והלכתי קצת לשדה לחפש פוקימונים.
      מצאתי על הרצפה פוקדור GS. לפי האגדה, הוא אמור להכיל סלבי!
      לקחתי אותו ופתחתי אותו. נשמע הצליל של פתיחת הפוקדור.
      הייתי במתח.
      יצא משם צל קטן... ולאחר מכן הצלחתי לראות בבירור.
      היה שם סלבי!
      החזרתי אותו ישר לפוקדור GS. התרגשתי ברמות שאי אפשר לתאר.
      לאחר כמה צרחות שנפלטו לי וזמן של שמחה והשתוללות, החלטתי לחזור לדשא בתקווה למצוא עוד דברים מעניינים.
      לא מצאתי שום דבר במשך שעה.
      'לא משנה', חשבתי לעצמי. 'לפחות יש לי סלבי!'
      ---
      המשך יבוא;