• צור חשבון
עבור לתוכן
×
×
  • צור חדש...

Recommended Posts

היי לכולם, זה ראיקוזה 🙂

אחרי מלא זמן יבש (יבש=בלי אשכולות, חם, קיץ, עוגה שאני מכין) אני סוף סוך עושה אשכול! (אשכול=ענבים, פורום הליגה, פורומים בכללי, 42, ענבים אחרים)

אז... תיהנו! (הנאה=משהו לא קיים)

שם הספר

בשורות טובות-נבואותיה הנחמדות והמדויקות של אגנס נאטר, מכשפה (נחמדות=מדויקות באנגלית עתיקה)

 

סופרים

ניל גיימן+טרי פראצ'ט

 

כריכה

בשורות טובות (ספר) – ויקיפדיה

 

דמויות מרכזיות

קראולי-הנחש מגן עדן; שד; אחד המורים של אדם. אזירפאל-מלאך; בעל החרב המתהפכת; המורה האחר של אדם. אם-בן השטן; החיה הגדולה הנקראת דרקון; מביא יום הדין וכולי. יש עוד מספר דמויות חשובות, אבל הן חשובות פחות ולא יוזכרו כאן.

 

עלילת הספר

כמו שנאמר ב"ניו יורק טיימס"-'צאצא ישיר של המדריך לטרמפיסט בגלקסיה'.

הספר מספר על כך שהעולם ייחרב בקרוב. בשבת הקרובה, למען הדיוק, ועל אזירפאל וקראולי שמנסים למנוע את חורבן העולם כי הם אוהבים אותו. ואיך הם עושים בעיות ושטויות בדרך, כמובן.

 

דעה אישית

מה לומר-אחרי שהתחלתי לקרוא, לקחתי גם לכיתה וקראתי מתחת לשולחן בשיעור ^.^

לדעתי זה מעין שיפור של ה'מדריך', שבעצמו ספר מעולה. אין מה להוסיף חוץ מזה-שימו לב להערות שוליים. רק מוסיפות 🙂

 

ניקוד אישי

9.6 מ-10

 

אז... זהו לבינתיים 🙂 מקווה שניהנתם! אשמח לתגובות וביקורות! קריאה נעימה!

(נ"ב האשכול מוקדש לכל הותיקים הרנדומליים שמשום מה התחברו לאחרונה 🙂)

קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

כמה חיכיתי לאשכול כזה ממך.

כל הכבוד על הסיקור המדהים.

קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

ניל גיימן וטרי פראצ'ט, שני הסופרים האנגלים האהובים עליי, עם כל האהבה שיש לי ל"דייויד קופרפילד" ו"גבעת ווטרשיפ", אין ספק ש"בשורות טובות" תופס מקום של כבוד.
הסיקור עצמו ממש חמוד, אבל באופן אישי הייתי רוצה לדעת קצת יותר על איך הרגשת בנוגע לספר. כשראיתי סיקור של בשורות, נכנסתי ישר כי התלהבתי ואני מת לשמוע דעות של אנשים על הספר המדהים הזה. בכל זאת, ניל וטרי שניהם סופרים שאני מאוד מאוד אוהב ומעריך, אפילו מעריץ.
אחרי שטרי פראצ'ט נפטר, אי שם ב-2015, חיפשתי ספרים שונים מ"עולם הדיסק", כדי להכיר אותו יותר טוב ולגוון טיפה. כשראיתי את המילים "ניל גיימן וטרי פראצ'ט", התלהבתי כל כך. ניל גיימן, הסופר של קורליין והכותב של סנדמן (סדרת קומיקסים מעולה), כתב משהו עם טרי? הייתי חייב לקרוא את זה.
כשקראתי גיליתי ספר מקסים ומצחיק עם המון רפרנסים דתיים ומטופשים, גיימן ופראצ'ט שניהם בועטים ומצחיקים בדרך הציניקנית והמקסימה שלהם. 
הייתי שמח לראות בסיקור מה הסיפור שלך. הוא לא חייב להיות ארוך, אבל בטוח יש סיפור. אתה יכול לספר טיפה יותר על הדמויות, העלילה, על חלק שאהבת. סיקור הוא לא רשימת מידע, כמו שמלמדים בחלק מבתי הספר. הוא משהו שמסביר את התשוקה האישית שלך ספציפית לספר הזה, שאהבת כל כך (או לפחות מספיק) לפרסם עליו בפורום. 

לא אלאה אותך במילים, מההיכרות שלי עם אשכולות שלך אני יודע שיש לך את זה 🙂
רק הוספתי לפה את הסיפור האישי שלי עם הספר, ובקשה לדעת את הסיפור שלך.

קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

ספר מצחיק, שמספר על סוף העולם, מכשפות, אופנוענים, מלאכים ושדים, לא יוצלחים ואנשים רגילים מאוד. כרגיל, טרי פראצ'ט הפציץ בהומור שלו ובסגנון ההזוי, וניל גיימן בסגנון כתיבה מעולה וזורם, אז אני ממליץ מאוד לכל מי שעוד לא קרא!

נערך על-ידי eri
קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים
לפני 8 שעות Constantine אמר:

ניל גיימן וטרי פראצ'ט, שני הסופרים האנגלים האהובים עליי, עם כל האהבה שיש לי ל"דייויד קופרפילד" ו"גבעת ווטרשיפ", אין ספק ש"בשורות טובות" תופס מקום של כבוד.
הסיקור עצמו ממש חמוד, אבל באופן אישי הייתי רוצה לדעת קצת יותר על איך הרגשת בנוגע לספר. כשראיתי סיקור של בשורות, נכנסתי ישר כי התלהבתי ואני מת לשמוע דעות של אנשים על הספר המדהים הזה. בכל זאת, ניל וטרי שניהם סופרים שאני מאוד מאוד אוהב ומעריך, אפילו מעריץ.
אחרי שטרי פראצ'ט נפטר, אי שם ב-2015, חיפשתי ספרים שונים מ"עולם הדיסק", כדי להכיר אותו יותר טוב ולגוון טיפה. כשראיתי את המילים "ניל גיימן וטרי פראצ'ט", התלהבתי כל כך. ניל גיימן, הסופר של קורליין והכותב של סנדמן (סדרת קומיקסים מעולה), כתב משהו עם טרי? הייתי חייב לקרוא את זה.
כשקראתי גיליתי ספר מקסים ומצחיק עם המון רפרנסים דתיים ומטופשים, גיימן ופראצ'ט שניהם בועטים ומצחיקים בדרך הציניקנית והמקסימה שלהם. 
הייתי שמח לראות בסיקור מה הסיפור שלך. הוא לא חייב להיות ארוך, אבל בטוח יש סיפור. אתה יכול לספר טיפה יותר על הדמויות, העלילה, על חלק שאהבת. סיקור הוא לא רשימת מידע, כמו שמלמדים בחלק מבתי הספר. הוא משהו שמסביר את התשוקה האישית שלך ספציפית לספר הזה, שאהבת כל כך (או לפחות מספיק) לפרסם עליו בפורום. 

לא אלאה אותך במילים, מההיכרות שלי עם אשכולות שלך אני יודע שיש לך את זה 🙂
רק הוספתי לפה את הסיפור האישי שלי עם הספר, ובקשה לדעת את הסיפור שלך.

לפי מה שאתה אומר עליהם, אני עצוב מזה שזה הספר היחיד של ניל וטרי שקראתי עד עכשיו :(

ובנוגע לספר, אני לא ממש יודע איך להסביר; יש ספרים שאני אוהב לדבר עליהם, להסביר למה הם טובים בעיני, יש ספרים שאני אוהב להסביר למה אני לא אוהב אותם, ויש ספרים שאני פשוט אומר 'וואו'. זה אחד מהם. זה באמת ספר מדהים, אבל להסביר במיוחד? קצת קשה...

לפני 5 שעות eri אמר:

ספר מצחיק, שמספר על סוף העולם, מכשפות, אופנוענים, מלאכים ושדים, לא יוצלחים ואנשים רגילים מאוד. כרגיל, טרי פראצ'ט הפציץ בהומור שלו ובסגנון ההזוי, וניל גיימן בסגנון כתיבה מעולה וזורם, אז אני ממליץ מאוד לכל מי שעוד לא קרא!

כנ"ל :) להמלצה, לא לעולם מסביב :S

קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים
לפני 3 שעות TheDevil אמר:

כנ"ל :) להמלצה, לא לעולם מסביב :S

לא הבנתי את הביקורת על התגובה שלי

קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

Join the conversation

You can post now and register later. If you have an account, sign in now to post with your account.

אורח
הוסף תגובה

×   Pasted as rich text.   Paste as plain text instead

  Only 75 emoji are allowed.

×   Your link has been automatically embedded.   Display as a link instead

×   Your previous content has been restored.   Clear editor

×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.

טוען...
  • צופים לאחרונה   0 משתמשים

    אין משתמשים רשומים שצופים בדף זה.

  • תוכן דומה

    • על-ידי eri
      זה האשכול הראשון שלי, והחלטתי לכתוב סיקור אחרי שקראתי את הספר. הרגשתי שאני חייב. אז בלי לחפור יותר מדי-
       
      שם הספר: המהלכים בקצוות
      סופר: דיאנה ווין ג'ונס
      תמונת הספר:

      דעתי  על הספר בקצרה: ספר עם נקודת מבט מעניינת, שכתוב בצורה מאוד טובה.
       
      הספר מדבר על ילד בשם ג'יימי, ילד רגיל מאוד, שבטעות הגיע למקום הלא נכון. לאחר שראה את "ההם" הוא הופך לגורם אקראי במשחק, ויש צורך להניח אותו בצד של הלוח. לאחר מכן ג'יימי נאלץ לנדוד כמוקצה בין העולמות, כשבדרך הוא פוגש אנשים נוספים כמוהו. כפי שהוסבר לו, אם יצליח להגיע חזרה לעולם שלו הוא יוכל להישאר. אבל המטרה שלו לא יכולה כבר להיות לחזור הביתה. עכשיו כשהוא יודע, הוא חייב לעצור את ההם. וכדי לעשות את זה ג'יימי צריך לנצל את החוקים לטובתו.
       
      זהירות ספוילר!
      החלק האדום מכיל הסבר למה אהבתי/לא אהבתי את הספר, ומכיל ספוילרים
      אהבתי את הרקע של הדמות של אוקאר. הרקע שלו מחבר את כל החלקים בספר, ויוצר משחק מטורף על תקווה ויאוש, ועל עוגנים של המציאות. למי ששם לב, מדובר פה בסיפור דומה לשל פרומתאוס.
      האמת היא, שלמרות שסופים כאלה בדרך כלל מבאסים אותי, ומוצגים בצורה מוגזמת, ההקרבה של ג'יימי בסופו של דבר לא הפכה לסיום טראגי או עצוב, אלא לפרידה קצרה ופשוטה יותר, שחותמת את הספר בטוב. ג'יימי מייצג בסיפור הזה את כירון ואת הרקולס יחד, הוא משחרר את אוקאר מהכבלים שלו ולוקח על עצמו את העונש של הבדידות הנצחית כעוגן.
      אהבתי גם את הצורה שבה מסופר הספר. הסגנון הזה קיים גם בספר "אדרות הלחש", סיפור שמסופר על ידי הדמות, מנקודת זמן שנמצאת לפניך, ולא ביחד איתך. לדעתי ההבדל בין שני הספרים האלה, הוא שבמהלכים בקצוות נקודת המבט של המספר על הסיפור יוצרת משהו מרענן שמעניק תחושת זמן לסיפור שבו זמן די חסר משמעות. באדרות הלחש צורת הסיפור הזו יוצרת סיפור כבד יותר אחרי המעבר בין העבר, להווה, לעתיד (כשנקודת הזמן לא משתנה, ובסופו של דבר המספרת מדברת על העתיד כאופציות) ומעמיקה את העלילה האפלה יותר.
       
      לסיכום: אני מקווה שתיהנו מהספר, וגם מהסיקור שלי. תודה.
      (אשמח לשמוע הערות לשיפור, כי אני בהחלט מתכוון ליצור עוד כאלה אם יתאפשר!)
    • על-ידי TheNightmare
      היי לכולם, זה ראיקוזה 🙂
      ועכשיו, לאשכול ההצבעה על "המשך את הסיפור"! הסיפורים:
      ההמשך של @in7:
      היא לקחה את אישתו לנפש והוא היה שם ואז היא נישקה אותה והא התעצבן והיא ברחה איתה ואז היא נעלמה מהעולם עם אישתו והוא בכה ונפגע כל כך שהקריירה שלו נהרסה והוא והילד שלו העיוור נאלצו להישאר לבד ללא הרבה כסף ואז לאחר חמש שנים היא חזרה ואמרה לו שהיא מצטער ושהיא מבקשת סליחה כפיצוי היא תיקח את הבן שלו לרופא עיניים יקר מאוד שיכול לטפל בבעיה שלו והרופא לקח נוצת OH OH ושם לילד על העין והוא הבריא ואז שהגיעו הביתה הוא לקח את לנטשה רומנוף חמרתף ושם ירה בה והחביא תגופה הסוף!!
      ההמשך של @Hero:
      ביום חמישי לאחר מכן היו חזרות להצגה שעתידה לעלות ביום שבת, כל השחקנים תרגלו את הטקסטים ואת התנועות שלהם בזמן שולדיסלב השחצן ישב על כיסא וקרא עיתון. הוא חשב לעצמו: "שחקן כמוני צריך להתכונן להצגה?" ובנתיים, נטשה ושאר הצוות המזולזל סיכמו איך לנקום בשחצן הזה, ביום שבת בערב ההצגה החלה אך אף אחד מהשחקנים לא הגיע להצגה, ולדיסלב הנבוך לא היה יכול לעשות כלום בנושא הקהל המתין בקוצר רוח לתחילת המופע אך לא היו שחקנים, אט אט הקהל עזב את האולם ובפי כל: "לא נבוא יותר להצגות של ולדיסלב זו בושה וחרפה לגרום לכמות רבה כל כך של קהל לחכות במשך זמן ארוך..." נפוצה השמועה על הסיפור שקרה באותה שבת והפופלאריות של ולדיסלב דעכה ודעכה עד כדי כך שאם הוא היה עושה מופע יחיד מעטים היו האנשים שהתעניינו ובאו לאותו אולם. אז ולדיסלב הבין, כשרון לא תמיד יועיל לך אם אין לך מי שיעזור לך במיצוי הכישרון, ולדיסלב חבר בחזרה לצוות השחקנים הוותיק שלו וידע שלא יעשה זאת שוב לעולם.
      ההמשך של @קטון:
      באמצע הצגה הציעה לו נישואין בתור דמות בהצגה  אבל גם בתור המציאות הם התחתנו נולד להם תינוק שנקרא ''ראיקוזה לראשות היקום (רל''י)''
      אבל כש רל''י היה בן /שנה באמצע הלילה היא רצחה את ולדיסלב וצחקה צחוק מרושע ואז התינוק התעורר והיא האכילה אותו היא ברחה ושמה בבית גופה מזוייפת שלה שינתה אתצבע שערה ותינוקה לבלונדיני וחיו חיים מאושרים
       
      תצביעו ותשפיעו! ולסיפור של השבוע-
      בילי היה דייג עני, אבל שמח בחלקו. מראשון עד חמישי הוא היה הולך לדוג, ביום שישי הוא היה הולך לשוק הגדול שליד ביתו למכור ולקנות ובשבת היה נח.
      היה דבר אחד בלבד שהוא הצטער עליו-לא הייתה לו אישה. הוא ידע שסיכוייו למצוא אחת הם קלושים, בגלל מקצועו העלוב וחוסר הכסף, והתייאש מזמן.
      זמן עבר, ויום אחד הגיעה לעיר אישה בשם כריס. ברגע שהם נפגשו הוא החליט שהיא תהיה אשתו. הוא חיזר אחריה במשך זמן רב, ושבת אחת הוא החליט שזהו! זה הזמן! הוא הזמין אותה לשבת, ו...
       
      מוזמנים לכתוב סיפורים!!!
       
      ההמשך של @jek123:
      הוא הזמין אותה לשבת והם אכלו ושתו נהנו וצחקו והכול היה טוב, בילי שמח הוא אהב את זה, ופתאום היא (כריס) הפילה פצצה "אאאאאאאאאאז למה יש פה כל כך הרבה דגים" ביל התחיל לגמגם "מ... מ... מה זאת אומרת?" אמר באדישות מזויפת אך למזלו כריס לא שמה לב היא פשוט המשיכה "יש פה הרבה דגים זה קצת מוזר לי" ביל נלחץ עוד יותר "ז... זה... זה לא מצווה לאכול דגים בשבת" ביל היה כולו שתוף זעה, מה אם היא תגלה? אף אחד לא היה יושב אם פושטק עלוב כמוני, חשב בילי. "נכון... פשוט אבא שלי גם היה שם הרבה דגים על השולחן" זה טוב או רע? חשב בילי, אין לי מושג! "אולי אתה מכיר את מר לוי?" שאלה כריס "הו... הוא... הוא היה הבוס שלי" בילי קיווה שהיא לא תשים לב לכמה שהוא מזיע למשל... ואז הוא קלט מה הוא עשה. לא לא לא לא זה לא יכול לקרות! מה עשיתי? חשב בילי. אם היא מקירה את מר לוי היא יודעת שהוא היה דייג... זה אומר שהיא יודעת שאני דייג! לא לא לא מה עשיתי חשב בילי פתאום כריס צייצה "למה לא אמרת קודם?!" בילי היה מבולבל אבל כריס לא המתינה לתשובה "הוא היה אבא שלי!" בילי היה מופתע והוא שמח שמח מאוד.
      * * * * * 
      *כעבור חצי שנה* אמר הכומר "אני מכריז עליכם כבעל ואישה!" *מחיאות כפיים* מחיאות כפיים* כשחזרו לביתם כריס אמרה לבילי "להיות דייג זה לא נורא"
      הסוף
         
      ההמשך של @קטון:
      בכניסת שבת הכריזו שכריס מתה בילי היה עצוב נורא אז אחיו אוקה צוקה ביקש מהשטן שיחזיר אותו מן הקבר כריס חזרה אבל אוקה צוקה מת אז כריס ניגשה אל השטן ו... בקיצר הם תקועים במעגל אין סופי של או כריס או אוקה צוקה עד עצם היום הזה
       
      ההמשך של @Yonatan:
      ובעודם יושבים הישיר אליה מבט בעיניים בורקות "כריס, את... את אישה שמעולם לא הכרתי כמותה, איני יודע אם הגורל הביאך אליי - לעיירה הקטנה הזאת, או שהיה זה סתם מזל... אבל מהרגע שראיתי אותך לראשונה, הבנתי שבחירתי לוותר על חיפוש דגים בים השתלמה - שהרי מצאתי בת ים יפהפיה ומלאת קסם מעולם אחר ממש. השיחות בינינו רק חיזקו עוד ועוד את ההרגשה, כאילו פעם ראשונה בחיי הים הביא לי מתנה מעצמו בזמן שחכתי הישנה מונחת בצד חסרת שימוש מאובקת ובלויה. לא, בשביל פלא כמוך ידעתי ששום חכה בעולם לא תתאים, רק לבי הפועם שחיפש בהתרגשות לדוג את לבך. את בטח תוהה לאן אני חותר, גם אני בעצמי לא בטוח....". כריס בהתה בבילי המהורהר שניות ארוכות ואחזה בידו "בילי שלי, מילותיך היפות עוררו בי שטף של רגשות ואני מאמינה שרגשותיי העזים כלפיך הם לא סוד... ניכר שיש לך משהו חשוב לומר לי, אבל לפני שתמשיך אני רוצה שתדע - תמיד אהיה לצדך לא משנה מה" אמרה בחיוך רחב ואוהב על פניה המוארות. בילי - נדהם ופעור פה, לקח נשימה ארוכה ולפתע חש אומץ רב זורם בגופו" כריס יקירתי, אמנם דבריי לא היו כנים יותר מעולם, אך כולי תקווה שבסיומם לא תשני את דעתך" אמר בעודו מפנה את פניו אל עבר האגם הכחול "לא במקרה השתמשתי בדימויים מהים..." 
        (יוני הפתעת אותי לטובה 🙂 )
    • על-ידי TheNightmare
      היי לכולם, זה ראיקוזה 🙂
      הקטע של האשכול הזה הוא שאני כותב פה סיפור קצר בלי הסיום שלו, ו... אתם כותבים את הסיום! לפי מה שאתם רוצים! כמובן, שיהיה בגדר ההיגיון... ויש פרס קטן למנצח, שגדל ככל שיהיו יותר משתתפים 🙂 אז למה אתם מחכים? תתחילו לקרוא ולכתוב!
      הסיפור:
      ולדיסלב היה השחקן הכי טוב שמישהו אי פעם ראה. הוא ידע להביע את הרגשות של הדמות בצורה כל כך טובה, שאם היה מישהו אחד בקהל שלא הושפע ממנו כנראה הוא היה חירש ועיוור. הזיכרון שלו היה מעולה גם הוא, וזכר את הטקסטים שלו אחרי זמן קצר ביותר ללמידה בלי עזרה מאף אחד! אבל החלק הכי מעניין בו, שבגללו כל הזמן הגיעו להופעות שלו, זה יכולת האלתור המדהימה שלו. בכל הצגה מחדש הוא שינה את הטקסט לפי מה שהוא רצה-לדוגמה, באחת ההצגות ירו בדמות שלו, והוא קפץ שנייה אחרי זה ואמר "רק נשרטתי!" מבינים איזה שחקן הוא?
      הוא הרוויח המון כסף, אבל הכסף גרם לו, כמו להרבה אחרים, להיות שחצן במידה בלתי נסבלת. הסיבה היחידה שהוא לא עשה כל הזמן מופעי יחיד היא ששאר הצוות קיבל המון פיצויים על היחס שלו כלפיהם. אחרי הופעה מזלזלת במיוחד שלו, לנטשה רומנוף (אותו שם של האלמנה השחורה, תתעלמו ><) נמאס. היא תכננה נקמה, וביום חמישי שלאחר מכן...
      אתם ממשיכים! בהצלחה!
      (ממליץ לחשוב מחוץ לקופסה)
      ההמשך של @in7:
      היא לקחה את אישתו לנפש והוא היה שם ואז היא נישקה אותה והא התעצבן והיא ברחה איתה ואז היא נעלמה מהעולם עם אישתו והוא בכה ונפגע כל כך שהקריירה שלו נהרסה והוא והילד שלו העיוור נאלצו להישאר לבד ללא הרבה כסף ואז לאחר חמש שנים היא חזרה ואמרה לו שהיא מצטער ושהיא מבקשת סליחה כפיצוי היא תיקח את הבן שלו לרופא עיניים יקר מאוד שיכול לטפל בבעיה שלו והרופא לקח נוצת OH OH ושם לילד על העין והוא הבריא ואז שהגיעו הביתה הוא לקח את לנטשה רומנוף חמרתף ושם ירה בה והחביא תגופה הסוף!!
      ההמשך של @Hero:
      ביום חמישי לאחר מכן היו חזרות להצגה שעתידה לעלות ביום שבת, כל השחקנים תרגלו את הטקסטים ואת התנועות שלהם בזמן שולדיסלב השחצן ישב על כיסא וקרא עיתון. הוא חשב לעצמו: "שחקן כמוני צריך להתכונן להצגה?" ובנתיים, נטשה ושאר הצוות המזולזל סיכמו איך לנקום בשחצן הזה, ביום שבת בערב ההצגה החלה אך אף אחד מהשחקנים לא הגיע להצגה, ולדיסלב הנבוך לא היה יכול לעשות כלום בנושא הקהל המתין בקוצר רוח לתחילת המופע אך לא היו שחקנים, אט אט הקהל עזב את האולם ובפי כל: "לא נבוא יותר להצגות של ולדיסלב זו בושה וחרפה לגרום לכמות רבה כל כך של קהל לחכות במשך זמן ארוך..." נפוצה השמועה על הסיפור שקרה באותה שבת והפופלאריות של ולדיסלב דעכה ודעכה עד כדי כך שאם הוא היה עושה מופע יחיד מעטים היו האנשים שהתעניינו ובאו לאותו אולם. אז ולדיסלב הבין, כשרון לא תמיד יועיל לך אם אין לך מי שיעזור לך במיצוי הכישרון, ולדיסלב חבר בחזרה לצוות השחקנים הוותיק שלו וידע שלא יעשה זאת שוב לעולם.
      ההמשך של @קטון:
      באמצע הצגה הציעה לו נישואין בתור דמות בהצגה  אבל גם בתור המציאות הם התחתנו נולד להם תינוק שנקרא ''ראיקוזה לראשות היקום (רל''י)''
      אבל כש רל''י היה בן /שנה באמצע הלילה היא רצחה את ולדיסלב וצחקה צחוק מרושע ואז התינוק התעורר והיא האכילה אותו היא ברחה ושמה בבית גופה מזוייפת שלה שינתה אתצבע שערה ותינוקה לבלונדיני וחיו חיים מאושרים
       
    • על-ידי cactus
      היי, אז נכון הסיקור החודשי אמור להמליץ לכם על ספרים מודפסים שתוכלו לקרוא בשעות הפנאי.
      אבל הסיקור החודשי של החודש יהיה חלק מכמה אשכולות שלי שיפתחו בזמן הקרוב (מידע סודי)
      ולכן סיקור החודש עוסק ב"השועל וצוות ההריסה"
      אגב זו גם הסיבה שלא פתחתי אשכול כולכך הרבה זמן, אנחנו מתחילים ברצף של אשכולות 🙂 
      נתחיל!
      תמונה של הספר: ללא (נ.ב ראיקוזה פנה אלי בפרטי נעצב לך אחת 😉)
      מאת: @ARayquaza
      תקציר: בעולם שבו צוות ההריסה שולטים, קמו ועמדו כמה גיבורים! באופל הם מנסים להילחם. אך האם את האהבה ואת השנאה יצליחו לקבל?!
      את הבוגדים יהיה עליהם לקבל. ועם מוכר עלוב יאלצו לריב באופן שפל.
      (אהבת ראיקוזה? כמו שיר קטנציק)
      קהל יעד: כול הגיליאים! מ0 ועד 120!
      יש סרט?: לא, ראיקוזה מחכים לך 😞 
      מה דעתי: סיפור מטורף! כתיבה ברמה גבוהה יכולת מתח משגעת.
      קהל מעריצים ענק !
      כולם מחכים לפרק הבא... (שמושם מה לא יוצא 😞 )
      בנוסף הסיפור משולב עם מלא בונוסים! בינהם משחק תפקידים!
      בנוסף ממש עכשיו יצא מועדון מעריצים! בואו בהמונכים!
       
      קישור לספר: לחצו עלי לחוויה מהעננים!
      כמה דמויות:
      בתימצות? כי יש הרבה.
      רועי: גיבור הספר בעל יכולות סיף מדהימות מאוהב בליאן
      ליאן: גיבורת הספר בעלת חץ וקשת ושליטה בה באופן מדהים, מאוהבת ברועי בהתחלה ביוחאי באמצע ושוב ברועי בסוף.
      גלעד: בגד בליאן ורועי ולאחר מכן חזר אליהם.
      יוחאי: העוזר של מנש ומצטרף לליאן רועי וגלעד במסע.
      מנש: מוכר מפורסם בעל יכולת ולהכין ולרפות כול דבר, חבר ותיק של רועי.
      יכולות השתנות:
      רועי: שועל
      מנש: ארבוק
      גלעד: ראיקוזה
      ליאן: פיצ'ו
      יוחאי: ללא יכולת השתנות
      עד כאן האשכול שלנו! מזומנים לחכות לחלק הבא של המסע שלנו 😉 בעוד המסע! נמשך.