שלום לכולם, מה שלומכם? אני מקווה שאתם מרגישים טוב לקראת סוף החודש, ובעיקר בגלל תחרות האשכולות הטובה והמעניינת בפורום.

חשבתי היום להכין אשכול מיוחד שהוא גם מעניין: היום אנחנו נדבר על עוד שני זמרים יהודים – או שהם יהודים בעצמם, או שלמישהו ממשפחתם יש צד יהודי. לדעתי, אין כמו לדעת ולהכיר את האנשים הנפלאים שעומדים ועובדים קשה כדי שתהיה לנו מוזיקה יפה וטובה.

באשכול הזה אנחנו נדבר על ברברה סטרייסנד, שהיא יהודייה, ועל בוב דילן, שנולד למשפחה יהודית ממוצא אשכנזי בעיקרה. אני מאוד מקווה שתיהנו

 

בואו נתחיל להכיר את ברברה סטרייסנד

 

 

ברברה סטרייסנד היא סיפור קלאסי של "סינדרלה מברוקלין" שהצליחה בזכות כישרון גולמי וכוח רצון פלדה. הנה ציר הזמן של חייה ופעילותה:

השנים הראשונות: ילדות בברוקלין

1942: נולדה ב-24 באפריל בברוקלין, ניו יורק, למשפחה יהודית. אביה, עמנואל, נפטר כשהייתה בת שנה וחצי בלבד – אירוע שהשפיע עמוקות על חייה.

שנות ה-50: היא למדה בתיכון "ארסמוס הול" (שם שרה במקהלה עם ניל דיימונד). למרות חלומותיה להיות שחקנית, אמה לא עודדה אותה בטענה שהיא "לא מספיק יפה" למקצוע.

שנות ה-60: הפריצה הגדולה

1960: היא החלה לשיר במועדוני גייז בגריניץ' וילג' וצברה קהל מעריצים נאמן בזכות הקול הייחודי וההומור שלה.

1962: הופעת בכורה בברודוויי במחזמר I Can Get It for You Wholesale. היא גנבה את ההצגה וזכתה למועמדות לפרס הטוני הראשון שלה.

1963: אלבומה הראשון, The Barbra Streisand Album, יצא לאור וזכה בשני פרסי גראמי (כולל "אלבום השנה").

1964: כיכבה במחזמר "מצחיקונת" (Funny Girl) בברודוויי בתפקיד פאני ברייס – התפקיד שהפך אותה לכוכבת-על בינלאומית.

1968: הופעת הבכורה הקולנועית שלה בגרסה הקולנועית של "מצחיקונת", עליה זכתה בפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר.

שנות ה-70 וה-80: שליטה מוחלטת

1973: כיכבה בסרט "כך היינו" (The Way We Were) לצד רוברט רדפורד. שיר הנושא הפך לאחד המזוהים איתה ביותר.

1976: הפיקה וכיכבה בגרסה המחודשת של "כוכב נולד". היא זכתה באוסקר שני על הלחנת השיר "Evergreen" – האישה הראשונה בהיסטוריה שזכתה באוסקר על הלחנה.

1983: הפיקה, ביימה, כתבה ושיחקה בסרט "ינטל". למרות שהאקדמיה התעלמה ממנה בקטגוריית הבימוי, הסרט היה הצלחה אדירה והיא הפכה לאישה הראשונה שזוכה בגלובוס הזהב כבמאית.

שנות ה-90 ועד היום: מורשת ופילנתרופיה

1991: ביימה וכיכבה ב**"נסיך הגאות והשפל"**, שהיה מועמד ל-7 פרסי אוסקר.

2000 ואילך: סטרייסנד התמקדה יותר בהופעות חיות (ששברו שיאי מכירות), באקטיביזם פוליטי ובפילנתרופיה דרך "קרן סטרייסנד".

2023: הוציאה לאור את האוטוביוגרפיה המקיפה שלה, "My Name Is Barbra", ספר עב-כרס שסוקר את כל תחנות חייה בקולה ובסגנונה הייחודי.

---

חייים אישיים

נישואים: הייתה נשואה לשחקן אליוט גולד (1963–1971), ממנו נולד בנה היחיד, ג'ייסון גולד. מאז 1998 היא נשואה לשחקן ג'יימס ברולין.

יהדות: לאורך כל הקריירה, סטרייסנד שמרה על זהותה היהודית בגאווה, הן בבחירת התפקידים שלה (ינטל, פאני ברייס) והן בתרומותיה הרבות למוסדות יהודיים ולישראל

 

בואו נשמע עוד על ברברה 

ברברה סטרייסנד היא הרבה יותר מזמרת או שחקנית – היא אייקון תרבותי חד-פעמי, אישה ששינתה את פני עולם הבידור ושברה כל תקרת זכוכית אפשרית (ועשתה זאת עם המון סטייל ואופי).

הנה כמה דברים שחשוב לדעת על ה"פני" של עולם הבידור:

1. המועדון האקסקלוסיבי: EGOT

סטרייסנד היא אחת הבודדות בהיסטוריה שמחזיקה בתואר EGOT – כלומר, היא זכתה בכל ארבעת הפרסים המרכזיים של תעשיית הבידור האמריקאית:

Emmy (טלוויזיה)

Grammy (מוזיקה)

Oscar (קולנוע)

Tony (תיאטרון - פרס כבוד)

2. הקול והמוזיקה

הקול של ברברה נחשב לאחד הקולות הגדולים והמזוהים ביותר במאה ה-20. היא התחילה במועדוני לילה בניו יורק ובמהרה הפכה למכונת להיטים.

היא מחזיקה בשיא של אלבומי "מקום ראשון" במצעדים לאורך חמישה עשורים רצופים.

בין להיטיה הגדולים: "The Way We Were", "Woman in Love", ו-"People".

3. הקריירה הקולנועית והפריצה

היא פרצה לתודעה העולמית בסרט "מצחיקונת" (Funny Girl) משנת 1968, עליו זכתה באוסקר הראשון שלה. היא גילמה את פאני ברייס, תפקיד שהפך למזוהה איתה ביותר בגלל השילוב של הומור עצמי, פגיעות וקול ענק. סרטים בולטים נוספים:

"כך היינו": דרמה רומנטית בלתי נשכחת לצד רוברט רדפורד.

"כוכב נולד" (1976): עליו זכתה באוסקר שני (על כתיבת השיר "Evergreen").

"ינטל": פרויקט חייה, בו היא לא רק שיחקה אלא גם ביימה והפיקה – מה שהפך אותה לאישה הראשונה שזכתה בגלובוס הזהב על בימוי.

4. אישיות פורצת דרך

ברברה מעולם לא התנצלה על מי שהיא. בתחילת הדרך לחצו עליה לשנות את המראה שלה (ובמיוחד את האף המפורסם שלה) כדי להתאים לסטנדרט היופי של הוליווד, אך היא סירבה בתוקף והוכיחה שכישרון וכריזמה חזקים מכל תבנית.

היא ידועה גם כפעילה פוליטית חריפה, תומכת במפלגה הדמוקרטית ופילנתרופית שתורמת רבות למחקר רפואי (במיוחד לבריאות הלב אצל נשים) ולזכויות אדם.

---

עובדת בונוס: המושג "אפקט סטרייסנד" קרוי על שמה. זהו מונח אינטרנטי שמתאר מצב שבו ניסיון להסתיר או להסיר מידע מסוים (היא ניסתה לתבוע צלם שצילם את ביתה מהאוויר) גורם דווקא לחשיפה רבה הרבה יותר של אותו המידע.

 

לברברה יש קשר מיוחד אם העם שלנו 

 

הקשר של ברברה סטרייסנד עם ישראל ועם הזהות היהודית שלה הוא אחד המאפיינים הבולטים ביותר בקריירה שלה. בניגוד לכוכבים רבים בתקופתה ששינו את שמם או הסתירו את מוצאם כדי "להשתלב" בהוליווד, סטרייסנד תמיד הציבה את יהדותה בחזית.

הנה הנקודות המרכזיות בקשר המיוחד הזה:

1. גאווה יהודית על המסך

סטרייסנד הביאה את הדמות היהודית למרכז הבמה ההוליוודית בצורה חסרת תקדים:

"מצחיקונת" ו"ינטל": היא גילמה דמויות יהודיות חזקות, חכמות ומורכבות. בסרט "ינטל" (1983), היא לא רק שיחקה אלא גם ביימה והפיקה סיפור שעוסק כולו בלימוד תורה וזהות יהודית – צעד שנחשב אז לסיכון מסחרי אדיר, אך הפך להצלחה כבירה.

סירוב לשינוי המראה: היא סירבה לעבור ניתוח פלסטי באפה או לשנות את שמה (היא רק הורידה 'a' אחת משמה המקורי, Barbara), ובכך הפכה למודל לחיקוי עבור דורות של נשים יהודיות.

2. תמיכה ופילנתרופיה

סטרייסנד תרמה לאורך השנים מיליוני דולרים למוסדות בישראל:

האוניברסיטה העברית: היא הקימה את "מרכז ברברה סטרייסנד למדעי היהדות" בקמפוס הר הצופים. בשנת 2013 היא אף קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה.

תמיכה בחיילי צה"ל: היא הופיעה והשתתפה באירועי התרמה של ארגון ה-FIDF (ידידי צה"ל בארה"ב), וגייסה סכומי עתק לרווחת החיילים.

3. ביקורים ואירועים היסטוריים

חגיגות ה-30 למדינה (1978): אחד הרגעים המפורסמים ביותר היה כשהיא שרה את "התקווה" בשידור חי בטלוויזיה האמריקאית במסגרת משדר מיוחד לכבוד יום העצמאות ה-30 של ישראל. בסיום השיר היא שוחחה בשידור חי עם גולדה מאיר – רגע שנחשב לאייקוני בתולדות הקשר בין יהדות ארה"ב לישראל.

ביקור ב-2013: היא הגיעה לישראל לרגל חגיגות יום ההולדת ה-90 של הנשיא שמעון פרס (שהיה חבר קרוב שלה). במהלך הביקור היא קיימה שתי הופעות ענק באצטדיון בלומפילד – הופעותיה הראשונות והיחידות בישראל, שזכו להתרגשות עצומה.

4. הקשר הרגשי והפוליטי

סטרייסנד תמיד הגדירה את עצמה כציונית ואוהבת ישראל, גם אם לעיתים הביעה ביקורת פוליטית (כחלק מהשקפת עולמה הליברלית). היא תמיד הדגישה שישראל היא הבית של העם היהודי ושיש לה קשר נפשי עמוק למדינה.

---

"אני גאה במוצא שלי, ואני גאה להיות יהודייה. ישראל היא מקום של תקווה עבור כולנו." (מתוך נאומה באוניברסיטה העברית).

 

הגענו לחלק האמנותי! בחלק של ברברה סטרייסנד: תמונות וסרטונים. קריאה וצפייה מהנה

 

 

 

חברים יקרים, אני יודע – האשכול הזה יצא ארוך, אבל בכל זאת בא לי להשקיע ולעשות אותו הכי טוב שאפשר!

אז בואו נעבור לזמר הבא, ונתחיל לדבר על בוב דילן

 

 

בוב דילן הוא כנראה הדמות המשפיעה ביותר במוזיקה הפופולרית של המאה ה-20. הוא לא רק זמר, אלא משורר, נביא תרבותי, ומי ששינה את הדרך שבה כותבים שירים.

הנה התחנות המרכזיות בחייו של ה"טרובדור":

1. השנים הראשונות: ממינסוטה לניו יורק

1941: נולד בשם רוברט אלן צימרמן בדלוּת', מינסוטה, למשפחה יהודית מהמעמד הבינוני.

1961: נשר מהאוניברסיטה ועבר לניו יורק עם מטרה אחת: לפגוש את אלילו, זמר הפולק וודי גאת'רי. הוא החל להופיע במועדונים הקטנים של הגריניץ' וילג' ואימץ את השם "בוב דילן" (ככל הנראה בהשראת המשורר דילן תומאס).

2. "קולו של דור" (שנות ה-60 המוקדמות)

1962-1963: הוציא את אלבומיו הראשונים. השיר "Blowin' in the Wind" הפך להמנון של התנועה לזכויות האזרח והתנועה נגד המלחמה.

דילן הפך למנהיג לא רשמי של דור ה"סיקסטיז", למרות שהוא עצמו שנא את התווית הזו וטען שהוא "רק זמר שירים".

3. הבגידה הגדולה: המעבר לחשמלי

1965: באחד הרגעים הדרמטיים בתולדות הרוק, דילן עלה לבמה בפסטיבל הפולק של ניופורט עם גיטרה חשמלית. מעריצי הפולק השמרנים קראו לו "יהודה איש קריות" וראו בכך בגידה, אך זה היה הרגע שבו נולד הפולק-רוק.

בתקופה זו הוציא יצירות מופת כמו "Like a Rolling Stone" – שיר של 6 דקות ששבר את כל חוקי הרדיו של אז.

4. התאונה וההתכנסות (שנות ה-70)

1966: לאחר תאונת אופנוע מסתורית, הוא נעלם מעין הציבור למספר שנים.

1975: הוציא את האלבום "Blood on the Tracks", שנחשב לאחד מאלבומי הפרידה (מגרושתו שרה) הכואבים והיפים ביותר שנכתבו.

באותה שנה יצא למסע ההופעות המפורסם "Rolling Thunder Revue".

5. המהפך הדתי (סוף שנות ה-70)

בסוף שנות ה-70 דילן הפתיע את העולם כשהפך לנוצרי אדוק והוציא סדרה של אלבומי גוספל. מאוחר יותר הוא חזר להתקרב לשורשיו היהודיים (נראה לא פעם באירועי חב"ד), ומאז הוא שומר על עמימות בנוגע לאמונתו הדתית.

6. פרס נובל וה"טור הבלתי נגמר"

1988 ועד היום: דילן נמצא בסיבוב הופעות רצוף שנקרא "The Never Ending Tour". הוא מופיע כמעט 100 פעמים בשנה ברחבי העולם.

2016: רגע היסטורי – בוב דילן הופך למוזיקאי הראשון בהיסטוריה שזוכה בפרס נובל לספרות על "יצירת ביטויים פואטיים חדשים במסורת השירה האמריקאית הגדולה".

---

הקשר היהודי והישראלי

דילן ביקר בישראל מספר פעמים (הופעות ב-1987, 1993 וב-2011). למרות שמעולם לא היה "דובר" רשמי, הוא כתב שירים עם זיקה לזהות היהודית שלו (כמו "Neighborhood Bully" שנחשב למגן על ישראל). בנו, ג'ייקוב דילן, הוא סולן להקת ה-Wallflowers.

ציטוט מפורסם: "אדם הוא מצליח אם הוא קם בבוקר והולך לישון בלילה, ובאמצע הוא עושה את מה שהוא רוצה לעשות."

 

עוד דברים מעניינים על בוב דילן 

 

 

בוב דילן הוא דמות מלאה בסתירות, מסתורין וסיפורים כמעט דמיוניים. הנה כמה צדדים פחות מוכרים ומרתקים באישיות שלו:

---

1. השקרן הפתולוגי (במובן האמנותי)

בתחילת דרכו בניו יורק, דילן המציא לעצמו ביוגרפיות שלמות. הוא סיפר לעיתונאים שהוא יתום, שהוא ברח מהבית והצטרף לקרקס, ושהוא נדד ברחבי ארה"ב ברכבות משא.

למה? הוא רצה לבנות לעצמו דמות של "טרובדור מסתורי" מהפולקלור האמריקאי, במקום להודות שהוא פשוט בחור יהודי ממעמד הבינוני ממינסוטה.

2. הקשר עם הביטלס (והקנאביס)

דילן הוא האיש שאחראי לאחד המהפכים הגדולים בתולדות המוזיקה. ב-1964, הוא נפגש עם חברי להקת הביטלס במלון בניו יורק.

לפי הסיפור המפורסם, דילן היה זה שהכיר להם לראשונה את המריחואנה.

מעבר לזה, הוא אמר לג'ון לנון: "השירים שלכם לא אומרים כלום". בעקבות המפגש הזה, הביטלס עברו לכתוב טקסטים עמוקים ופילוסופיים יותר (כמו ב-Rubber Soul), ודילן בתמורה עבר לנגן עם כלים חשמליים.

3. "בריון השכונה" (Neighborhood Bully)

דילן תמיד שמר על עמימות פוליטית, אבל ב-1983 הוא הוציא שיר יוצא דופן בשם "Neighborhood Bully".

השיר הוא הגנה נלהבת ודי נדירה בהוליווד על מדינת ישראל.

הוא מתאר עם שנרדף לאורך ההיסטוריה, שכולם מנסים להטיף לו מוסר בזמן שהוא רק מנסה לשרוד ב"שכונה" עוינת. זהו אחד הטקסטים הכי פרו-ישראליים שנכתבו על ידי אמן בסדר גודל כזה.

4. אמן רב-תחומי: הציור והברזל

דילן הוא לא רק מוזיקאי וכותב. בעשורים האחרונים הוא הפך לאמן ויזואלי מוערך:

ציור: הוא מציג בגלריות הנחשבות בעולם. הציורים שלו מתעדים את הנופים האמריקאיים והדרכים שבהן עבר.

פיסול בברזל: תחביב מפתיע שלו הוא נפחות. הוא מעצב ומרתך שערי ברזל ענקיים מחלקים של מכונות ישנות וגרוטאות. הוא אמר פעם שהוא אוהב את הברזל כי הוא "חומר שלא משתנה".

5. המסתורין של פרס נובל

כשדילן זכה בפרס נובל לספרות ב-2016, הוא התנהג בצורה הכי "דילנית" שיש:

הוא לא ענה לטלפונים מהאקדמיה השוודית במשך שבועות.

הוא לא הגיע לטקס קבלת הפרס (טען שיש לו "התחייבויות קודמות").

בסוף הוא שלח נאום מוקלט שבו השווה את כתיבת השירים שלו להומרוס ולמלחמות עתיקות.

6. חובב איגרוף מושבע

דילן מעריץ איגרוף מושבע. הוא לא רק כתב את השיר המפורסם "Hurricane" על המתאגרף רובין קרטר שנכלא על לא עוול בכפו, אלא שהוא מחזיק בבעלותו מכון איגרוף פרטי בסנטה מוניקה ונהג להתאמן שם בקביעות גם בגיל מתקדם.

---

עובדה קטנה ומוזרה: בשנות ה-80, דילן נהג להסתובב ברחובות לונדון כשהוא לבוש כמו הומלס (עם קפוצ'ון עמוק) כדי שאף אחד לא יזהה אותו. פעם אחת שוטרת צעירה אפילו עצרה אותו כי הוא נראה לה חשוד, והוא נאלץ לשכנע אותה שהוא אכן בוב דילן המפורסם.

 

אחרי שקראתם על בוב דילן, הגיע הזמן לתמונות ולסרטונים עליו!

 

 

 

 

הגענו לסיכום של האשכול. קודם כל, סליחה מראש שזה יצא כזה ארוך. נכון שביקשתי סליחה קודם, אבל אני מרגיש צורך לבקש שוב, כי בכל זאת – זה יצא ארוך. היה לי חשוב ליצור אשכול יפה ומושקע, גם בגלל התחרות וגם בזכותה.

לגבי כל המשתתפים האחרים שמשתתפים בתחרות הזו – בהצלחה לכם! הטובים ביותר יזכו במה שמגיע להם.

לגבי האשכול עצמו, השתדלתי מאוד לערוך אותו הכי טוב שיכולתי, אם זה מבחינת הצבעים ואם מבחינת התמונות. כמובן שיכולתי להוסיף עוד סרטונים, אבל הרגשתי שהאשכול מספיק ארוך, ובעיקר שמתי לכם סרטונים ארוכים כדי שתוכלו לשמוע כמה שיותר.

בזמן האחרון אני נהנה להכין אשכולות (למרות שלפעמים אין לי כוח). לפי דעתי דיברנו מספיק על כל מיני יוצרים יהודים, ואני חושב שבחרתי אנשים מעניינים (למרות שיש כמובן עוד רבים).

זהו הכול לאשכול הזה. מקווה שאהבתם ושנהניתם מהקריאה

וואו איזה אשכול מדהים כל הכבוד! 

סיקור מצוין! רואים שהשקעת הרבה באשכול.

כל הכבוד.

אשכול נהדר!.

 

תמיד שמזכירים אותה אני חושב על השיר הזה