עבור לתוכן
Real Angel Rayquaza

השועל וצוות ההריסה-16

Recommended Posts

לפרק 15:

 

 

פרק 16:

בלאק חזר לפונדק, כועס, וניסה להבין איך הצליחו לחטוף את ברק.

מי היה איתו לפני ככה שהוא יכל לחטוף אותו? לא היה לו מושג. ברק נפרד מהם ומאז הם לא ראו אותו.

כשליאן ויוחאי חזרו הוא הבין שהסיכויים שלהם למצוא אותו שואפים לאפס. כששון חזר בידיים ריקות הוא חשב שזהו. ברק אבוד.

ואז באני חזר עם החדשות שלו והשאיר את כולם בהלם.

----------------------------------------------------------------

כמה דקות לפני זה, באני ראה איך גבי פשוט השמיד את רועי ולוליפופ.

הוא נכנס פנימה בשאגה וצעק, "אתם העזתם להקים אותי מהמיטה שלי! את גבי האיום! אתם תשלמו על זה!"

כשרועי פנה להילחם איתו, הוא לא ציפה למתקפה של גבי. גבי הוריד קלשון מגבו ופשוט התנגש ברועי. כשרועי עף היה ניתן לראות בקלות את עיניו שהיו פעורות בהלם כמעט קומי. לוליפופ התקרבה עם פגיון, והופלה מיד אחרי סדרת מהלומות מהירות מגבי.

כשגבי הגיע לברק, מתנשף קלות, ברק כבר רעד. מי זה-מה זה-הדבר הזה?

ואז גבי חייך אליו. "בוא איתי. אני אביא אותך לחברים שלך ואז החוזה שלי עם מנש ייגמר, בסדר?"

ברק לא הבין כלום אבל נתן לו לפרום את קשריו ולסחוב אותו החוצה.

באני ברח לפני שגבי ראה אותו וסיפר לכולם על זה.

---------------------------------------------------------------

יוחאי לא הבין איך מישהו יכול להיות מספיק חזק כדי להביס לוחם מעולה כמו רועי, להביס את לוליפופ, לסחוב את ברק את כל הדרך ואז בקושי להתנשף אפילו.

למזלו נשמע שהוא בצד שלהם, אחרת הוא לא היה יודע איך להתמודד מולו.

--------------------------------------------------------

בזמן שגבי סיפר מה קרה במחסן, בלאק סקר את מבנה גופו של גבי, את נשקו, את האופן שבו נטה קלות לצד ימין והבין שגבי מיומן בקלשון מאוד-אבל רק ביד אחת. זאת אומרת שאם הוא ייאלץ להילחם בו יהיה לו יתרון כל עוד הוא יתקוף מצד שמאל.

הוא התרווח קלות אחרי כן והקשיב לסוף הסיפור.

-----------------------------------------------------------

ליאן שמחה שהצטרף לקבוצה שלהם אדם חזק כל כך. היא האמינה שעכשיו הם יוכלו פשוט ללכת לטירה של הלא אמיתי ולהביס אותו.

היא לא חשבה שהיקום יצחק עליה.

---------------------------------------------------------

אייל השקיף על החבורה. עם גבי, בלי גבי, למי אכפת? הם רק מכשול בדרכו של הלא אמיתי.

מכשול שצריך לסלק בכל מחיר.

הוא ציפה שהמחיר יהיה קרב של שתי דקות וקצת שוחד למבריחים. הוא ציפה לקרב כבר.

--------------------------------------------------------

שון חיפש לגבי מקום לישון, אבל גבי התעקש שיש לו מקום אחר לישון בו.

שון לא הבין איך הוא לוחם טוב כזה, אבל חשב שאולי בגלל כוחו הוא לא שם לב למוחו.

הוא קיווה.

------------------------------------------------------

בלאק קם אחרי שישן כל הלילה. הוא פיהק קלות, התמתח ויצא מהפונדק, בשקט כדי לא להעיר את האחרים.

הוא התרחק מדוכן שראה לידו את רועי. הוא שמח כשהבחין שגופו מלא בחבורות.

הוא לא הבחין בצל שעקב אחריו לכל מקום.

-----------------------------------------

אייל התלבט האם לתקוף את בלאק לבד, או לחכות שהם יתאחדו.

הוא החליט לתקוף כשהם ביחד, כדי שיהיה ריגוש ומסר.

למזלו נראה שבלאק חוזר לפונדק אחרי סיבוב קצר בחוץ. הוא נכנס כמה צעדים אחריו, התעלם מהעוזרת שצעקה לעברו ועלה בעקבותיו.

מישהו ניסה לחסום אותו, אך הועף הצידה. דבר לא יעצור אותו, לא כשטרפו קרוב כל כך. הוא העיף את הדלת מהצירים בבעיטה, ותפס את האיש השוכב הראשון שראה. זה היה האיש שהם כינו שון. הוא שמע את הצרחה המבועתת של ליאן כשקמה והתענג עליה. אחרי שישלים את המשימה הוא יעלה בזכרונו את כל הצעקות והבכי שיהיו כאן וישקע בהם שעות ארוכות, אבל לא עכשיו. הוא שלף חרב והצמיד אותה לצווארו של שון.

-------------------------------------------------------

הלא אמיתי הביט במראתו. הוא ידע שאייל יעשה את העבודה.

כמו בכל פעם מחדש.

שתף אשכול


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

סוף סוף !!! 

נערך על-ידי לאה

שתף אשכול


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים
לפני 8 דקות Real Angel Rayquaza אמר:

ממליץ לקרוא 🙂

עכשיו כבר קראתי - ערכתי את התגובה 

שתף אשכול


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים
לפני 2 דקות Real Angel Rayquaza אמר:

תודה רבה 🙂 מקווה שנהנת

ברור שכן ! 😃

שתף אשכול


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים
לפני 1 דקה Real Angel Rayquaza אמר:

 

ומזל טוב על : "מנהל פורום ספרות"

נערך על-ידי לאה

שתף אשכול


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

אוווווו פרק הבא גבי VS אייל

שתף אשכול


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

איזו אייכות!!! משהו משהו!

ומזל שיצאתי מהכלא הקריר הזה *אפצ'י* 

חחחחחחח נכון שציפת שלא אגיב? אז הנה תגובה!

נ"ב: לא תאמיןןןןן חזר לי המצב רוח (עכשיו הברק יכול לעוף עם הרוח)

שתף אשכול


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים
לפני 1 דקה Crazy lightning אמר:

איזו אייכות!!! משהו משהו!

ומזל שיצאתי מהכלא הקריר הזה *אפצ'י* 

חחחחחחח נכון שציפת שלא אגיב? אז הנה תגובה!

נ"ב: לא תאמיןןןןן חזר לי המצב רוח (עכשיו הברק יכול לעוף עם הרוח)

פשי אה תגובה של ברק! תודה רבה 🙂

שתף אשכול


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים
לפני 1 דקה Real Angel Rayquaza אמר:

פשי אה תגובה של ברק! תודה רבה 🙂

פשי אה מנהל פורום נהנה מהתגובה שלי!!!

שתף אשכול


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

לייק עוד לפני שקראתי!! חחחח.

עוד אשכול מעולה!

שתף אשכול


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

גבי(גבריאל) ממש כמו מלאך(ישראל) משמיים מגיע ומציל את ברק בקלי קלות, איזו הקלה... הוא נוטה לצד ימין מה שכביכול מראה על חולשה, יכול להיות שעשה זאת בתחכום ובכוונה כדי להטעות את החבורה - או כמו ששון חושד כוחו בא על חשבון מוחו 🤔 מה מתכנן גבי רב העוצמה, עכשיו כשסיים את חוזהו עם מנש? אייל האימתני והאכזר הופיע משום מקום, מאיים על חיי בלאק וחבריו... בהנחה שהבטחון של אייל בעצמו לא מופרז, כנראה שכוח טהור לא יספיק להם הפעם כדי לשרוד - מה יעלה בגורלם והאם זהו תחילת סופם?

נערך על-ידי Yonatan

שתף אשכול


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים
לפני 12 שעות Yonatan אמר:

גבי(גבריאל) ממש כמו מלאך(ישראל) משמיים מגיע ומציל את ברק בקלי קלות, איזו הקלה... הוא נוטה לצד ימין מה שכביכול מראה על חולשה, יכול להיות שעשה זאת בתחכום ובכוונה כדי להטעות את החבורה - או כמו ששון חושד כוחו בא על חשבון מוחו 🤔 מה מתכנן גבי רב העוצמה, עכשיו כשסיים את חוזהו עם מנש? אייל האימתני והאכזר הופיע משום מקום, מאיים על חיי בלאק וחבריו... בהנחה שהבטחון של אייל בעצמו לא מופרז, כנראה שכוח טהור לא יספיק להם הפעם כדי לשרוד - מה יעלה בגורלם והאם זהו תחילת סופם?

וואו כבר התחלתי לפחד שאתה לא תגיב לי יותר בשועל 🙂 ורק אני יודע את התשובות לכל השאלות מואהאהאהאה 😉

שתף אשכול


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים
לפני ב-26.2.2021 at 16:07 Real Angel Rayquaza אמר:

וואו כבר התחלתי לפחד שאתה לא תגיב לי יותר בשועל 🙂 ורק אני יודע את התשובות לכל השאלות מואהאהאהאה 😉

חלילה פשוט ראיתי את הפרקים האחרונים מאוחר יותר 🙂 ומה שנכון נכון נותר רק לחכות ולבכות 😪

שתף אשכול


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

Join the conversation

You can post now and register later. If you have an account, sign in now to post with your account.

אורח
הוסף תגובה

×   Pasted as rich text.   Paste as plain text instead

  Only 75 emoji are allowed.

×   Your link has been automatically embedded.   Display as a link instead

×   Your previous content has been restored.   Clear editor

×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.

טוען...

  • צופים לאחרונה   0 משתמשים

    אין משתמשים רשומים שצופים בדף זה.

  • תוכן דומה

    • על-ידי Real Angel Rayquaza
      לפרק 16:
       
      פרק 17:
      בלאק הושיט את ידיו אל הנדנים של החרבות התאומות, ועצר ברגע שאייל הבחין בו. הוא הרים את ידיו באיטיות כדי להראות שהוא לא נושא נשק, בזמן שהסתיר סכין הטלה קטן בידו הקפוצה. כל חבריו הרימו גם הם את ידיהם, ובלאק כיוון בזהירות. פתאום אייל הניד בראשו. "אתם כל כך צפויים. רציתי לקחת את בלאק בשקט ולתת לשאר לחיות, אבל נראה שתצטרכו תמריץ."
      לפני שבלאק הספיק לזוז הוא שיסף את צווארו של שון.
      ---------------------------------------------
      גבי הלך לכיוון האכסניה הקרובה ביותר שהוא מצא, וחשב על החיים שלו. הוא ידע שאפילו שסיים את החוזה עם מנש יש לו עוד חוזה אחד לגמור לפני שיוכל למות בשלווה.
      הוא נאנח והתחיל לחזור אחורה.
      -----------------------------------------------
      ליאן לא האמינה לזה שמול העיניים שלה שון נרצח. פשוט לא יכלה להאמין. שון השקט, הנחמד, החבר של ברק? ואז היא ראתה את ידו של בלאק נפתחת וחשבה שהוא ישיג נקמה.
      היא טעתה.
      -----------------------------------------------------
      בלק הטיל את הסכין, וציפה לפגיעה מדויקת מכזה מרחק. אייל הדף אותה בלי למצמץ אפילו. בלאק לא נרתע ושלף את חרבותיו, אבל אייל פשוט הסתובב ואמר "אני סבור שהבנתם את המסר לבינתיים. אחזור מחר ואקווה" הוא הדגיש, "שתבחרו את האפשרות הנכונה. ואם לא הבנתם, האפשרויות הן למסור לנו את בלאק או לנסות להילחם עד שכולכם תמותו."
      והוא יצא אל המסדרון, אבל שם חיכה לו מישהו.
      -------------------------------------------
      הקיבה חיכה עם גרזן מונף, והכה ברגע שאייל יצא. אייל נהם כשהגרזן כמעט הוריד לו את הראש, אבל הוא התכופף בזמן ורק קיבל תספורת יותר קצוצה ממה שהייתה לו. הוא דקר עם החרב שלו בכיוון הכללי של הקביבה והתגלגל כדי לחמוק מבלאק. הוא ידע שכשיחסי הכוחות הם 2:1 לרעתו במקום צר זה רע, ולכן ברח משם אל חדר האוכל והפיל דברים בדרך.
      אחד מהם היה נר דולק.
      -------------------------------------------
      כשברק ראה את הלהבות הוא עזב את הגופה של שון והלך אל החלון. לפני שקפץ הוא חשב, להתראות, חבר. וקפץ היישר על...
      גבי.
      ---------------------------------------------------
      בלאק זינק אחרי אייל, התעלם מההמון המבוהל, קפץ לעבר אייל והתרסק על שולחן.
      אייל חמק לעבר הדלת, פתח אותה ויצא לרחוב. אחרי שלוש שניות בלאק כבר לא ראה אותו כי הוא השתלב בהמון בצורה מעוררת השראה.
      הוא קילל וחבט בשולחן עד שראה את השריפה, והוא מיד ברח.
      -------------------------------------------
      אחרי שהשריפה כובתה, שעתיים לאחר שהיא נדלקה, נשאר מהפונדק קיר אחד עומד. גבי לא האמין לכמות הנזק שאייל יכול לעשות, אבל הנה ההוכחה שעומדת מול עיניו.
      בלאק, באני וברק יצאו לחפש פונדק אחר, ורק ליאן נשארה איתו. מושלם בשביל התוכנית שלו.
      הוא התקרב אליה בזהירות. "איזה אובדן חווית היום." היא משכה באפה ואמרה, "זה מזכיר לי את העבר, את ימה שלי..." והיא התחילה להתייפח ממש, וכל גופה רעד. "אבל," אמר גבי, "זה לילה שטוב מבחינה אחרת. זה נותן לי לקיים שבועה." ליאן הביטה בו. "איזו שבועה?"
      גבי התקרב אליה. "עוד תראי."
      -----------------------------------------------
      כשבלאק חזר, הוא ראה על הקיר שנשאר שני דברים. הראשון הוא את ליאן, מעולפת, מגואלת בדם, עם בגדים מרוטשים ונראית כאילו עברה עינויים.
      השני הוא כתובת על הקיר, שנחרטה על ידי כלי שלא מתאים למשימה.
      גבי.
       
       
      וזהו לבינתיים! מקווה שאהבתם! אשמח לתגובות!
      (תודה ליוני על העזרה העקיפה בסוף עיצוב הדמות של גבי ^^ למרות שהוא לא יודע אפילו איך)
    • על-ידי Real Angel Rayquaza
      היי לכולם, זה ראיקוזה.
      החלטתי לעשות תוכן עניינים לסיפור שלי.
      יתווספו בהמשך כל הפרקים, ממליץ לבדוק כאן אחת ליומיים לפחות לפרקים נוספים ולאתגרים שאני אעשה מדי פעם.
      אחת לכמה זמן אני אעשה חידה בנוגע לסיפור, והיא תופיע כאן לזמן מוגבל. תשובות יש לשלוח רק בה"פ בפורום. הראשון שישלח תשובה נכונה יקבל פרס קטן.
       
      פרקים:
      פרק 1, פרק 2, פרק 3, פרק 4, פרק 5, פרק 6, פרק 7, פרק 8, פרק 9, פרק 10, פרק 11, פרק 12, פרק 13, פרק 14, פרק 15, פרק 16, פרק 17,
      ספיישלים (על הדמויות/מקומות/דברים):
      על שינוי הצורה, על צוות הריסה, זיכרונות מהעבר,
      חידות:
      חידה ראשונה: מיהו בן השטן? את התשובה יש לשלוח לי בה"פ בפורום-הזוכה: TheUnknown
      חידה שנייה: מה שמו בליגה של המרגל? (נושא פרסים) לשלוח לי ה"פ בפורום-הזוכה: TheUnknown
      מחוץ לסיפור:
      משחק תפקידים 1, סיקור ספר-השועל וצוות ההריסה (ממנש), השועל וצוות ההריסה-פרודיה (ממנש), ראיון עם תוספת,
    • על-ידי Real Angel Rayquaza
      היי לכולם, זה ראיקוזה.
      הנה חלק 1 של הספיישל המהמם של 200 מוניטין אז... תיהנו!
      אני לבן, התשובות של אייל ירוקות (צוות תמיכה ><) ושל אייל מהשועל וצוות ההריסה באדום
       
      היי אייל! אתה נבחרת ברנדומליות להיות איש צוות התמיכה שירואיין! מוכן?
      (Y)
      לא
      יופי! אז שאלה ראשונה: מה המאכל האהוב עליך?
      ידוע שטחינה היא הדבר הטעים בעולם
      הדם של האויבים שלי
      אני אקבל את זה בערך >< שאלה שנייה: אם הייתי ניגש לבחירות, היית מצביע לי, לרועי או לבעלים?
      רועי בתור ראש ממשלה נשמע מעניין האמת
      הלא אמיתי שולט בכל. אין בחירות
      אני עצוב משניכם 😞 שאלה שלישית: מי הפוקימון הכי מוזר לדעתך?
      סטקטקה. הוא פשוט קיר, מה הקטע?
      אנג'ל ראיקוזה. הוא לא קיים
      מסכים עם אייל, עם צוות ההריסה לא >< שאלה רביעית: מי החבר הכי טוב שלך בליגה?
      קשה לבחור האמת, אופיר כנראה יזכה בתואר הזה ורם ירביץ לי שלא בחרתי אותו
      אין לי חברים 😞
          אז רם ירביץ 🙂 למי אכפת? שאלה רביעית: אם היו נותנים לך לבחור בין להיות איתי בחדר סגור ליום או להיות עם רם בחדר סגור ליום עם מי היית מעדיף להיות?
      אבחר בך, רם מפחיד אותי הוא ירביץ לי בגלל השאלה הקודמת
      רם. אותו אני לא איאלץ להרוג
      צוות הריסה מרושעים >< ואין עליך אייל 🙂 למרות שרם באמת ירביץ על זה 😉 שאלה חמישית: איך היית מעדיף להיות, נמוך, שמן וחזק או גבוה, רזה וחלשלוש?
      השאלות היום קשות אה? הייתי הולך על גבוה וחלש כי אפשר לאמן כוח בצורה יותר קלה מלהוריד משקל ><
      אני לא אענה על זה כי שתי האפשרויות לא אפשריות בשום דרך
      תודה לצוות הריסה שוב *ציני* ואייל תהיה כמוני 🙂 שאלה שישית: אם היו לך שתי אפשרויות, להיאכל על ידי האנון של רמיוני או למכור לו טבעות הגנה וחיים, מה היית מעדיף?
      להיאכל, את הטבעות שלי רק סלט דלומי מקבלת
      להיאכל, כי הייתי הורג אותו מבפנים
      אולהלהלה רם מקווה שחטפת את זה בפנים LOL שאלה שביעית: מי האדם הכי שנוא עליך בליגה?
      נראלי שזו שאלה שלא תקבל עליה תשובה, גם כי אני לא שונא וגם כי אלה לא דברים שאני משתף
      כל אחד שהלא אמיתי שונא
      אה אוי 😞 שאלה שמינית: מה ההודעה הכי חופרת בצ'אט לדעתך?
      כל הודעת מכירה שעוברת את ה2 שורות ><
      כל הודעה בערך
      כלומר אתם לא אוהבים את נתנאל >< שאלה תשיעית: מי הפוקימון הכי חמוד לדעתך?
      חד משמעית בוויזל
      באנירי
      הם מתוקים 🙂 שאלה עשירית: מי הקבוצה הכי טובה בליגה?
      קומיוניטי כמובן ><
      יייייייט סקווד יש להם מלא י' שם
      מסכים איתך אייל 🙂 עם הריסה פחות. שאלה אחרונה: מי המשתמש הכי מגניב בליגה לדעתך?
      כמובן שהכי מגניב הוא ליעד הקול הזה הלוואי הייתי כמוהו
      כמובן שאני
      נעלבתי 😞 תודה על הראיון 🙂
      תודה לך 😉
      זה סוף סוף נגמר? יש!
       
       
      וזהו חלק 1 של הספיישל! מקווה שנהנתם! אשמח לתגובות!
      (אני באמת ראיינתי את שניהם אגב)
    • על-ידי Real Angel Rayquaza
      היי לכולם, זה ראיקוזה.
      זהו משחק תפקידים שיעבוד לפי הסיפור הנודע שלי-השועל וצוות ההריסה.
      מה זאת אומרת?
      זאת אומרת שאתם דמויות בעולם הזה, עם מטרה אחת-להפיל את צוות הריסה.
      איך עושים את זה?
      עושים את הדמות שלכם, מחכים לזמן ההתחלה וזזים!
      מה אני עושה בזה?
      אתה דמות שהולכת ברחבי העולם שם ומנסה להפיל את צוות ההריסה.
      איך אני משחק?
      אני כותב מה קורה, ואתה מגיב בחזרה! אני ה"מנחה", זה שאומר מה קורה במשחק, ואתה השחקן שמגיב על מה שאני אומר. אתה יכול להתפרע בדימיון אבל שים לב-זה גם תלוי במזל+עד גבול ההיגיון בדמות. כלומר, אני לא יכול לומר "אני הורג את כל צוות ההריסה" כי זה לא אפשרי בכזו קלות.
      איך אני יודע אם הצלחתי?
      אני כותב לך בחזרה.
      מתי מתחילים?
      עוד שבוע, בתאריך 2.2 בשעה 11 בבוקר, ויש זמן עד התאריך 9.2.
      איך אני נרשם?
      מלא את הטופס בסוף האשכול. שימו לב-ההרשמה מוגבלת לחמישה אנשים!
      איך אני קונה דברים?
      מגיע לשוק (אני אומר מתי אתם מגיעים) וקונים תוך שימוש בסהרונים-המטבע של העולם הזה.
       
      השוק:
      חרב-20 סהרונים.
      קשת-15 סהרונים.
      חצים-1 ל-1.
      אוכל ושתייה ליום-10 סהרונים.
      חגורת נשק-3 סהרונים.
      פגיון/סכין-7 סהרונים.
      חבל-סהרון למטר.
      אזיקים-6 סהרונים לזוג.
      *מדי פעם יהיו דברים מיוחדים בחנות
       
      הטופס:
      שם במשחק:
      שם בליגה:
      מראה: (תמונה/תיאור)
      כוח שינוי צורה-יש/אין:
      למה אתה משתנה (לא למלא למי שאין):
      כלי נשק+חפצים התחלתיים:
      כסף: 100 סהרונים, 
      *הערה: צריך לקנות. אתה מתחיל עם 100 סהרונים וקונה ציוד עם זה
      *השחקן הקודם שלי נמחק בטעות ולכן מעכשיו הכל יהיה כאן
    • על-ידי Real Angel Rayquaza
      בלאק:
      החיים של בלאק היו קשים ברובם. הוא זכר שמאז שנולד הציקו לו על דם הטיטאנים שלו, הכו אותו ולפעמים אפילו נסו לפצוע אותו בצורה חמורה.
      זה תמיד כאב, ותמיד נגמר בבכי של הילדים האחרים. הרי, הוא יכול להשתנות לשועל גדול, והטפרים מאוד כואבים. גם הנשיכה.
      ותמיד כשזה קרה, בלאק אפילו לא הרגיש רע שהוא מכניס אותם לתחבושות ולפעמים אפילו לבית חולים.
      אחרי הכל, מה יותר מתוק מטעמה של נקמה?
      כשגדל אנשים למדו להתרחק ממנו. למדו שהוא מסוכן. והוא שמח על זה. זה עדיף בהרבה מאשר להכאיב לו ולהם.
      כולם התרחקו ממנו, אפילו הוריו.
      כולם חוץ מאחת.
      קראו לה ליאן. היא הייתה היחידה שלא הייתה רעה אליו, והכי יפה לדעתו מבין הבנות שראה אי פעם. הוא זכר את היום על החוף, שבו ראה איתה את מטר המטאורים.
      הוא זכר את הנשיקה הראשונה שלו.
      והוא ידע שהוא משתוקק לכך שוב, משהו שעדיין לא קרה.
      וזה הרתיח אותו. הפך אותו לשונה יותר, אלים יותר, אכזרי יותר.
      מרושע יותר.
      ------------------------------------------------------------------------------------------------------------
      ליאן:
      היא הייתה עם בלאק מאז הגן, אבל נראה שהוא שם לב אליה מאז שהיא התחילה לעזור לו.
      היא תמיד הסתכלה עליו בגניבה, הסיטה מבט ברגע שהפנה את מבטו, פחדה שיבין מה היא מרגישה כלפיו.
      היא ידעה שזה לא בסדר, אבל היא יכלה שלא לאהוב את הנער הקודר והמסוכן. היא הרגישה כאילו הוא חלק מגופה שנפרד ממנה.
      היא ראתה את השינוי בו לאחר הלילה ההוא, וידעה שהנער שהיא אהבה השתנה.
      וזה גרם לה לאהוב אותו אפילו יותר.
      היא ניסתה להדחיק את זה, ניסתה להרחיק אותו ממנה, אבל לא הצליחה.
      לכן היא הסכימה לצאת איתו לבד ביער.
      אבל כמובן, מאז הכל השתבש.
      ------------------------------------------------------------------------------------------------
      ראיקוזה:
      ראיקוזה היה בודד תמיד.
      הוא עבר כל חייו בין בתים מאמצים, וכל פעם זרקו אותו ברגע שגילו את אישיותו.
      שהוא מוכן לעשות הכל בשביל עצמו.
      בבית הספר הוא למד איך להבליט את עצמו כדי שיוכל להשתמש בקשריו.
      הוא עזר, תמך, עודד ולא החזיר אף פעם. זה נגד את האינטרסים שלו כי הוא ידע שלא זה יכאב יותר.
      הוא ידע שזה יהיה נורמלי.
      הוא התאמן המון של שינוי הצורה ושימוש בה, כל יום רוב היום, עד שאנשים התחילו גם לפחד ממנו. השאר לא האמינו שזה הילד הקטן והעדין, שגדל והפך לצייד ראשים.
      הצייד הכי צעיר בהיסטוריית צוות הריסה.
      ------------------------------------------------------------------------------------
      ברק:
      ברק היה כמעט תמיד מוקף חברים. לא היה חסר לו כלום.
      חוץ מאח שלו.
      הוא נדד ברחבי הארץ עם חבר אחד בלבד בתקווה למצוא את אחיו האבוד, אך נכשלו בכך.
      הוא לא למד בבית הספר עד סופו, הוא יצא משם למען החיפושים בגיל 15, ולא חזר להשלים.
      הוא תמיד ידע איך ואיפה להשיג חברים וחברות ואפילו לא ידע למה. אולי המזג והמראה שלו גרמו להם לאהוב אותו.
      אבל כמו תמיד הוא היה שקט, וחיכה להזדמנות שלו להתפוצץ.
      והוא מצא אותה בקרבות.
       
       
      וזהו לבינתיים! מקווה שנהנתם!
      (יצטרפו עוד דמויות בהמשך)
    • על-ידי Real Angel Rayquaza
      היי לכולם, זה ראיקוזה.
      כחלק מספיישל מאה מוניטין אני עושה פה הסבר על צוות הריסה המעורפל והמסתורי.
      מקווה שתלמדו!
       
      היסטוריית הצוות
      הצוות התחיל לפעול 100 שנים לפני התקופה של בלאק, בשנת 25 לבוא הטיטאנים (לב"ט). מטרתו הראשונית הייתה להשתלט על ארץ שנקס, והם הצליחו. כעת ראש הצוות מנהל את הארץ. מטרתם השנייה הייתה לאסוף, למספר ולכלוא את כל בעלי דם הטיטאנים, דבר שהושלם חלקית בלבד. הם לא הצליחו ללכוד אותם כי הם שינו צורה וברחו או שהבריחו אותם. לאחר 97 שנים, 3 שנים לפני סיפורו של בלאק, הם גילו מתכת מסוימת שחוסמת את שינוי הצורה. לא ידוע שמה, צורתה המקורית וצבעה המקורי. ידוע רק שכל בעל דם טיטאנים שהם מוצאים הם מצרפים אליהם או כולאים בתא שעשוי מהמתכת הזו. כל 15 שנה משתנה ראש הצוות, בבחירה של הסגנים שמתחלפים רק במקרה של מוות.
      מנהיגות הצוות
      אף אחד לא יודע מי המנהיג, ידוע רק כינויו "הבלתי אמיתי". שמם וכינוים של רבים מחברי הצוות לא ידוע.
      דרגות הצוות
      החלוקה של דרגות הצוות די ידועות-
      ראש הצוות-הלא אמיתי
      מנהל הצוות-
      סגנים-
      סגנים משניים-
      חבר צוות-
      מרגלים וציידים-אסף, צ'יטה
      טירונים-רוקי
      הצוות בימינו
      בימינו הצוות הולך ונהיה יותר ויותר מרושע  ופחות ופחות עושה את מטרתו הראשונית. מטרתו הנוכחית לא ידועה, אך היא משתנה עם שינוי ראש הצוות.
       
      מקווה שנהנתם ללמוד על הצוות! אשמח לתגובות!
      (עוד מידע יגיע בהמשך)
    • על-ידי Real Angel Rayquaza
      חשבתי שכל הקטע של שינוי הצורה קצת מבלבל, ולכן אכתוב פה כמה דברים עליו:
      שינוי הצורה משפיע גם על דברים שעליך/אתה מחזיק, כך לדוגמה בסיפור בלאק משתנה עם החרבות ביד ומופיע בחזרה איתן.
      שינוי צורה הוא דבר תורשתי לאנשים בעלי דם טיטאנים, כלומר שלפחות אחד מאבותיהם בורך על ידי אחד הטיטאנים.
      שינוי הצורה לא נקבע לפי השם אלא להפך, אם בעל דם טיטאנים נולד אחרי 42 דקות בדיוק הוא משנה צורה בפעם הראשונה ואז קוראים לו לפי זה.
      השם נקבע לפי איך ששינוי הצורה נראה.
      כל חסרי דם הטיטאנים שונאים ומקנאים בבעלי דם הטיטאנים, ולכן צוות הריסה בעל חסידים רבים מאוד.
      שינוי צורה מוגזם גורם לשינוי בצבע העור ובמראה הגוף שלך.
      (זהו לבינתיים יתווספו עוד בהמשך)
    • על-ידי Real Angel Rayquaza
      לפרק 14:
       
      פרק 15:
      בלאק לא האמין שליאן הצליחה להיפגע. הוא שם תחבושת וקילל את עצמו במחשבה שהוא לא שם לב מי הוריד את הפיגיון.
      אבל הוא ציפה לתקיפה מצוות הריסה.
      למרות זאת הוא נשבע שמי שעשה את זה לא ישרוד ברגע שהוא ימצא אותו.
      ---------------------------------------------------
      ליאן לא סיפרה לבלאק שזה היה פיגיון טיטאני. היא ידעה עד כמה הוא יתעצבן מזה וכנראה ילך למפקדה המקומית של צוות הריסה ויתחיל לתקוף אותם, דבר שלא יעזור להם.
      היא נאנחה ונתנה לו לקשור את התחבושת.
      לפעמים בנים הם כאלה מעצבנים.
      -----------------------------------------------
      רועי פחד לחזור למפקדה. הוא אהב לחיות, והוא היה די בטוח שלחזור זה לא משהו שיעזור לו עם זה.
      הוא נאנח והמשיך להסתובב בעיר, בתקווה למצוא מישהו שעליו הוא יוכל להוציא את הכעס.
      הוא הכיר מקומות מעולים להסתרת גופות.
      -----------------------------------------
      צ'יטה ראה את המבצר של הלא אמיתי. אחרי ריצה מאומצת עם הפסקות בודדות של אכילה הוא הגיע בתוך זמן קצר.
      לרוע מזלו הוא ידע שהוא ייענש. הוא חשב רגע והחליט לא להיכנס.
      עם קצת מזל הקבוצה תחזור אליו. בינתיים הוא יתאמן, וינסה לפגוע במטרות נעות בצורה מעולה.
      כדי שיוכל לפגוע אפילו בשועל שרץ.
      ---------------------------------------------
      ברק התיישב על ספסל שעמד קרוב לפונדק, וחשב איך זה שתמיד הוא זה שנכשל.
      הוא נכשל עם אחיו, עם הוריו, עם בית הספר. בעצם, עם כל דבר טוב שקרה לו. הוא תמיד הצליח להרוס.
      ואז הוא נכנס לפונדק וקיווה שלא יהרוס שוב.
      ברק נכנס לפונדק, וראה את הנערה הבלונדינית שבלאק דיבר איתה לפני כמה שעות. הוא אמר שקוראים לה... לוליפופ? הוא חייך אליה בעייפות וניסה לעקוף אותה. למרבה הפתעתו היא חסמה לו את הדרך עם חיוך שובב. "אתה לא רוצה לשתות משהו?" היא שאלה. "על חשבון הבית?"
      ברק באמת רצה משהו שישכיח את הזכרונות שעלו, ולכן הסכים והתיישב.
      -------------------------------------------
      לוליפופ הוסיפה מרכיב סודי למשקה של ברק. קראו לו סם הרדמה, חומר נדיר ויקר מאוד, אבל מאוד יעיל.
      לוליפופ הביאה לו את המשקה, באה להתיישב ואז ראתה שברק כבר גמר את כל מה שהיה בכוס. היא לא האמינה לרגע אפילו שהיא תצליח דבר פשוט כזה, והנה הוא פשוט שותה הכל.
      כשברק התמוטט היא הכניסה אותו במאמץ לשק והתחילה לגרור אותו.
      -----------------------------------------------------
      כשראיקוזה התעורר הוא ציפה לבלאגן, לא לשקט ולפתק חטיפה.
      הוא לקח את הפתק, וברגע שסיים אותו הוא העיר את כולם וסיפר להם מה כתוב בפתק. היה כתוב בפתק שני משפטים בלבד:
      "אנחנו מחזיקים בברק, התכוננו לעידכונים. צוות תמיכה".
      ------------------------------------------------
      כשברק התעורר הוא הרגיש כאילו מישהו חבט לו בראש עם אלה כבדה כמה פעמים.
      הוא ניסה לדבר ולא הצליח. הוא פקח את עיניו וראה שהוא במחסן חשוך וריק, מלבד שומר אחד. הוא שיער שיש עוד כמה מחוץ למחסן.
      השומר התקרב אליו. "הישנוני שלנו התעורר" הוא שאל בחיוך קר. "אז, למידע כללי, אתה נמצא כעת במחסן שבבעלות צוות תמיכה, שאתה ושאר המורדים מכנים צוות הריסה. אני קאיטו, חבר ומתנקש גאה בצוות תמיכה והאחראי על החטיפה שלך."
      ברק רצה לבעוט בו, מה שהיה קשה אחרי שגילה שידיו ורגליו קשורות לבליטה בקיר.
      הוא נשם עמוקות ותיכנן איך לצאת.
      -------------------------------------------------------
      גבי הביט על הכל מרחוק. הוא לא האמין שפחות מיום אחרי שהוא מציל את ליאן גם ברק זקוק להצלה, אבל אין לו ברירה.
      השבועות שנשבע למנש חייבו אותו, ואם מנש אמר לדאוג להם זה מה שהוא יעשה.
      הוא נאנח ויצא לכיוון המחסן. הוא אף פעם לא אהב להרוג. זה היה בזבוז זמן ומשעמם. לא הייתה התלהבות מספיקה באנשים שפשוט נופלים כי אתה טוב מדי בשבילם.
      טוב יותר מרוב הדברים בעולם.
      ---------------------------------------------------------
      באני אהב לצאת לחיפושים. הוא היה מעולה בזה. הוא שינה צורה לארנב בחדר ויצא.
      אחרי חמש דקות הוא כבר שמע רעשים חשודים שנשמעו היטב בלילה, והלך לקראתם.
      הוא ראה מחסן ישן, ושמע מישהו שאמר שהוא מצוות הריסה ושהוא חטף מישהו.
      באני נכנס והתכונן לקרב. מה שהוא ראה אחר כך השאיר אותו בהלם.
      ------------------------------------------------------------------
      הלא אמיתי הביט מהמראה שלו, מזועזע.
      אז גבי הצטרף? עכשיו? אחרי שהסוכנת שלו התגלתה וברק נחטף?
      זה יכול להיות אסון. הוא ייאלץ לשלוח מישהו שיחסל אותו לפני שימשיך את התוכנית.
      הוא קרא לאייל. הוא אמור להספיק בהחלט כדי לחסל את כולם.
       
       
      וזהו לבינתיים! מקווה שאהבתם! אשמח לתגובות!
      (נ"ב יש עכשיו מועדון מעריצים לסיפור אתם מוזמנים להיכנס כאן)
    • על-ידי Real Angel Rayquaza
      לפרק 13:
      פרק 14:
       
      בלאק כעס על עצמו שהוא הצטרף לתגרה שהייתה אתמול. עדיין.
      הוא בדרך כלל לא היה חושב על זה, אבל כשנזכר בפניה של ליאן... על איך שהיא התאכזבה ממנו...
      הוא התנער והמשיך בויכוח עם המוכר, שניסה לטעון שכיכר לחם אחת עולה 20 סהרונים.
      --------------------------------------------------
      הקיבא חייך בזמן הויכוח. בלאק יודע לריב טוב, להרביץ מעולה אבל לא להבחין בין מוכר לשכן?
      הוא שם לב שבעל הדוכן האמיתי מתקרב וסיכם איתו על סהרון אחד אם הוא יסתלק מהר.
      ------------------------------------------------
      ליאן הלכה, הפעם בלי יוחאי. הוא הלך לחפש משהו שהוא לא אמר, ולכן השאיר אותה לבד לחפש מידע בעיר.
      היא הלכה לבר הקרוב, "רשיראם", נשמה עמוק ונכנסה. הבר היה טיפוסי-מעומעם חלקית, שולחנות וכיסאות גסים, אנשים עם מראה מפוקפק וריח אלכוהול באוויר.
      היא הסתכלה סביב ומיד ראתה את הברמן, איש שנראה די חביב וגבוה. היא הלכה אליו.
      -----------------------------------------------
      רועי שנא את "רשיראם". יותר מדי חשוף, פחות מדי אנשים חכמים ובירה מגעילה כל כך שבפעם הראשונה שהוא טעם ממנה הוא פנה לברמן בטענה שהוא ניסה להרעיל אותו.
      לרוע מזלו ליאן נכנסה ולכן הוא נכנס והזמין בירה. הוא ראה עציץ בפנים והתנצל מראש בפניו.
      הוא שפך חצי מהכוס לתוך העציץ והוא דמיין את הצמח נובל מיד.
      רועי תפס שולחן בקצה והשקיף על ליאן. למרבה המזל, חצי מהאנשים בפונדק עשו ככה גם.
      ------------------------------------------------------
      שון נהנה לדבר עם ברק. הם פשוט התאימו אחד לשני. שחצנים, חתיכים, גדולים יותר משאר החבורה וכריזמטים מדי.
      אחרי הליכה של חמש דקות הם מצאו את עצמם מול חבורה מצחקקת של נערות, וחייכו אחד לשני.
      הם התערבו על סהרון מי יצליח להשיג יותר בנות מהקבוצה.
      -----------------------------------------------------------
      ליאן הרגישה את המבטים של רוב השיכורים שם, וזה לא גרם לה להרגיש בנוח. היא התחרטה שיצאה עם מכנסיים קצרים, גופייה והכובע שלה.
      הברמן הסתובב אליה בחיוך, וכשראה את פניה החיוך קפא עליו והוא המשיך את סיבובו עד שהגיע לכוסות מאחוריו, שאותן הוא קרצף במרץ.
       היא הבינה שהוא יודע כנראה שהיא משנה צורה, ונאנחה. כזה קשה לחיות בעיר הגדולה לפעמים.
      -----------------------------------------------------------
      לבלאק הייתה תחושה רעה מאוד פתאום. הוא מצא את ראיקוזה, שאחרי שקם מהמיטה התחיל לעזור בקניות, גרר אותו מדוכן שמכר אשכוליות והתחיל ללכת לכיוון שאליו ליאן הלכה היום.
      בדרך הוא הבחין רגע בשון מדבר עם כמה בחורות ואז הוא נעלם.
      בלאק הניד בראשו, ואז התאפק לא לתת מכה לראיקוזה כשהתחיל לקלל.
      ---------------------------------------------------------------
      רועי לא האמין עד כמה בר מזל הוא יכול להיות. ליאן מפנה אליו את הגב, באזור מלא שיכורים, כשיש עליו סכין והכל חשוך חלקית.
      הוא התקרב בזהירות והרים את סכנין הטיטאנים, מכוון ישירות לגב.
      --------------------------------------------------------
      ראיקוזה הבין פתאום מה קורה שם והקים את עצמו. הוא ניער מעליו אבק וחול, ואז רץ ליד בלאק.
      הם מצאו את עצמם לי "רשיראם". בלאק פתח את הדלת, וראה את הסכין צונחת.
      ---------------------------------------------------------
      ליאן הרגישה את משב הרוח שהסכין השאירה מאחוריה, ואז הרגישה משהו דוחף אותה והיא רק נשרטה קלות ביד.
      לרוע מזלה זה כנראה הייתה סכין טיטאנית, מכיוון שהיא מיד הרגישה את הצריבה החזרה שהתלוותה לפציעה.
      היא הסתכלה מאחוריה ולא ראתה איש, וגם לא מצדדיה.
      התוקף והמציל המסתוריים שלה נעלמו בין יושבי הבר.
      ------------------------------------------
      כשברק ראה אותם חוזרים, הוא התנתק מהנערה שעמדה לידו ואמר שהוא רואה את חברה שלו. זה תמיד עבד, והפעם זה גרם לה לתת לו גם סטירה לפני.
      הוא התקדם אליהם, וכשראה את החתך על זרועה של ליאן הבין את הרוב.
      הוא קרא לשון, שחזר בלי סימן אדום ענקי על הפנים. כנראה עבד לו יותר טוב. ברק הביא לו א הסהרון שהם התערבו עליו והקשיבו לסיפור.
      ------------------------------------------------------
      רועי התחיל לשנוא את עצמו. בהתחלה הוא לא מצליח לחטוף את בלאק, אחר כך ליאן הצליחה לצאת מהמסעדה הזאת ועכשיו הוא איבד שימוש של סכין טיטאנים על חתך?!
      ואז הוא הבין את החלק הכי גרוע-נתנאל ישמע על זה.
      הוא בלע רוק וקיווה שהראש שלו ישאר על כתפיו עד סוף היום.
      -----------------------------------------------------
      יוחאי חזר, והתחיל לספר שהוא לא מצא חנות פרחים עדיין כששם לב פתאום לשני דברים:
      הראשון, מתעלמים ממנו.
      השני, ליאן פצועה.
      הוא הרגיע את עצמו במחשבה שהכל יהיה בסדר.
      אלא אם כן הלא אמיתי שלח את המתנקש, ואז הסיכויים נטים לרעתם.
      מאוד.
      -----------------------------------
      אחרי שבלאק סיפר את הסיפור מהצד שלו, הוא חשב רגע.
      היחידים בעיר הזו שיכולים לעשות את זה ויש להם את המניעים אלה צוות הריסה. כנראה זה היה מתנקש.
      הם יצטרכו לשים לב יותר. להיות זהירים יותר.
      אם לא הם לא ישרדו.
      ----------------------------------------------
      הלא אמיתי הביט ממראתו הגדולה, ושקל האם להוציא את רועי להורג בפומבי או לזרוק אותו באיזו סמטה.
      הוא החליט שנתנאל יעשה כרצונו ואפילו שלח לו מכתב עם ההוראה הזאת.
      לאחר מכן הוא עזב את החדר, כי אפילו הוא זקוק למנוחה.
      בזמן הזה הוא ייתן לעדן להשגיח. ולפני שהוא יצא מהחדר הוא נשבע לנקום בחבורה הזאת.
      פתאום עלה בדעתו רעיון מבריק. רעיון כל כך טוב שהוא לא ידע איך לא חשב עליו עד עכשיו.
      הוא שלח מכתב לסוכנת שלו, וכתב בו פקודה:
      השקיעי את כל המאמצים עכשיו בברק.
       
       
       
      וזהו לבינתיים! מקווה שאהבתם! אשמח לתגובות!
      (גבי לא לדאוג אתה בפרק הבא 🙂 כנ"ל צ'יטה)
    • על-ידי Real Angel Rayquaza
      לפרק 12:
      פרק 13:
      בלאק ישב על הרצפה אחרי הפגישה. כל השאר יצאו. הוא נשאר בפנים אך ורק כדי לחשוב ומיד אחרי יצא לפונדקים אחרים בתקווה לשמוע מידע.
      הוא שמע צעדים מאחורי הדלת, ובמחשבה שזה שון שאמר שיחזור בקרוב הוא פתח אותה.
      מאחוריה עמדה לוליפופ, עם מגש ביד ומבט מופתע על הפנים.
      ---------------------------------------------------------------------
      אחרי העונש שלו רועי צלע ברחבי העיר במטרה למצוא אחד מה... הוא חיפש מילה מתאימה לתאר אותם. הוא החליט פשוט לחשוב עליהם כאל ה"הם".
      הוא הסתובב וקיווה לפגוש מישהו מהקבוצה. מישהו.
      בשביל הנקמה שלו.
      -------------------------------------------------------------------------------
      ליאן, שדיברה עם יוחאי במסעדה פתוחה לאוויר, הבחינה באדם שנראה מאוד מסכן. הוא צלע, החזיק את ידו השמאלית עם הימנית ותחבושת כיסתה חלק מראשו. היא הצביעה עליו כחלק מהמשחק שיוחאי הציע-מי האיש הכי מוזר שמוצאים-והכריזה, "ניצחתי! מצאתי נער שנראה כמו שק אגרוף!" יוחאי הביט לשם וצחק. "ניצחת," הוא אמר וחזר לעיין בתפריט.
      ליאן הרגישה מבוכה קלה. הוא היה מוזר לפעמים, משנה מצבי רוח בקלות. איך היא תוכל להרשים אותו?
      בגלל המחשבות שלה היא לא ראתה את האדם שעמד מאחוריה.
      את האדם עם הסכין.
      ----------------------------------------------------------------
      בלאק לא הבין מה היא עושה פה, אבל הסומק שפרח עליה הבהיר לו מיד הכל.
      "את חושבת," הוא שאל בקול נמוך, "שאת תהיי החברה שלי? באמת?"
      לוליפופ נסוגה אחורה ברעד, ובלאק הבין מה הוא עושה. הוא ניסה להתחיל התנצלות אבל היא כבר ברחה משם.
      בלאק קילל את עצמו. תמיד הוא דופק הכל.
      ----------------------------------------------------------
      הקיבא הביט מחדרו. הוא החליט שהמהומה שבלאק התחיל לא קשורה אליו ורק המשיך לעקוב אחריו, וירד בעקבותיו למטה.
      הוא טעה. גם במחשבה וגם במעקב.
      ----------------------------------------------------
      אחרי כמה דקות שון וברק מצאו את עצמם בחדר האוכל, מול שתי נערות יפות וארבע כוסות יין.
      אף אחד מהם לא היה בטוח איך הם הגיעו למצב הזה, אבל היו עסוקים בלהנות ממנו יותר מדי מכדי שיהיה אכפת להם.
      כמובן שהיו כמה אנשים שרצו להיות במצב הזה גם. איש שמן אחד ניסה להפיל את שון מאחור, מה שעורר תגובה אוטומטית של קימה מהכיסא ותקיעת אגרוף לפניו של האיש.
      האיש נפל על אדם אחר, שהחליק למרק שלו שהשפריץ לכל עבר, מה שעורר תגובות נוספות של ריבים.
      בלי שהם ניסו אפילו הם עוררו מלחמה בחדר האוכל.
      ------------------------------------------------
      בלאק שמע את המהומה וירד למטה, והחליט שחדר האוכל נראה כמו שדה קרב שהוריקן פגע בו. אנשים הולכים מכות בכל פינה, כיסאות מתעופפים והעוזרות והשפית קשורות בפינה. כנראה הן ניסו לעצור את הריב.
      הוא הפשיל שרוולים וחייך.
      איך שהוא אהב ריבים. הוא קפץ לתוך המהומה ובמכה אחת עילף את האדם שעמד מולו. לרוע מזלו זה היה שון.
      ---------------------------------------------
      ליאן ראתה את האיש הזה משתקף בכף שלה, אבל הוא פתאום נעלם.
      היא נאנחה והזמינה חשבון. אם היא פה מספיק זמן כדי לדמיין היא כנראה צריכה ללכת כבר.
      מה שהיא לא ידעה זה שהיא לא דמיינה את רועי, שהבטיח שהיא תהיה מוקד הנקמה שלו.
      ------------------------------------------------------
      כשליאן ראתה את פניו של יוחאי שנכנס ראשון לפנודק, היא הבינה מיד שמשהו גדול קרה.
      היא לא ציפתה למלחמה של ממש. אפילו השכן מהחדר ליד השתתף, אחרי שאתמול הוא התלונן שברק נוחר חזק מדי.
      היא ראתה את המבט שהופיע על פניו של יוחאי פתאום והחזיקה אותו במקום. היא לא תיתן לו להצטרף.
      ואז היא ראתה שבלאק מחלק אגרופים כמו סוכריות בבר מצווה והלכה להביא אותו, מה שנתן ליוחאי להצטרף.
      היא נאנחה. למה בנים צריכים להיות כאלה בנים?
      -----------------------------------------------
      אחרי שרוב הנוכחים עולפו והמשטרה המקומית הוזמנה על ידי ליאן, המהומה נפסקה.
      שון חזר מתנדנד, ברק עם פנס בעין וחתך ביד מסכין. התברר בסוף שראיקוזה התעורר וצורף שלא מרצונו על ידי אדם שגרר אותו והוא חזר עם שפה פצועה. יוחאי חטף אגרוף בראש מברק והוא עדיין ראה כפול מדי פעם.
      בלאק, למרבה ההפתעה, לא חזר עם פציעה.
      ליאן קיללה בכל קללה ששמעה אי פעם אותם, כולל הלא ידועות של ראיקוזה, והביאה תחבושות מהאחות שהגיעה לפנות את בעלי השברים.
      ------------------------------------------------------
      הקיבא מישש את ידו בזמן שהביט עליהם. הוא נגרר למהומה וחשב ששבר יד של מישהו בינתיים, אבל הוא גם נפצע.
      הוא שנא את בלאק עכשיו. המפקד שלו לא אמר לו להביא אותו שלם, אז אולי הוא יוכל לנקום בו לפני.
      -----------------------------------------------------
      הלא אמיתי הביט מהמראה, ולא צחק.
      הפעם אייל היה איתו, והוא צחקק מהמהומה לפני שראה את פניו של הלא אמיתי והרצין.
      זה, הלא אמיתי חשב, רע מאוד. הם אוספים שבועות נקמה כמו חיטים בעת הקציר. זה רע מאוד. לא אכפת לו לגבי הנערה הזאת, אבל בלאק צריך להגיע אליו חי.
      הוא ייאלץ לשלוח עוד מישהו אם זה ימשיך.
       
       
       
      וזהו לבנתיים! אשמח לתגובות והמלצות!
      (סליחה שלקח לי הרבה זמן לעשות את הפרק הזה, לא היה לי הרבה זמן לכתוב סיפור)
    • על-ידי Real Angel Rayquaza
      לפרק 11:
       
      פרק 12:
      בלאק הרים את חרבו הנותרת והתכונן לקרב. כמובן, פגיעה אחת מסכין טיטאנית במקום נכון והוא מפסיד. רועי המשיך בחיוכו הגדול והתקדם מעט, חרבו של בלאק מונפת גבוה ולפי שריריו המתוחים הוא התכונן למכה.
      בלאק לא נתן לו להתחיל. הוא זינק קדימה בתנועת שיסוף גדולה, שבלי רפסלקים ומזל מצד רועי הוא היה עכשיו מדדה עם חזה משוסף. הם התחילו בדו קרב רציני, בלאק מטעה מצד אחד, רועי מגיב מהצד האחר, רועי דוקר, בלאק מפתל את חרבו ומכריח את רועי לסגת אחורה. ככה במשך דקות ארוכות עד שרועי הוריד את חיוכו והחיל להשתמש גם בפגיון. מרגע זה בלאק הלך והפסיד כי העדיף שהחרב תפגע מאשר הפגיון, מכיוון שפגיעה מפגיון טיטאנים אי אפשר לרפא. הוא כשל והחליק על משהו, וחרבו נזרקה ממנו. רועי חייך חיוך רחב, שפתאום קפא על פניו. הוא קרס עם פניו קדימה, ומאחוריו עמדה הנערה הבלונדינית עם חץ קטן ביד. חץ נשיפה משוח ברעל! בלאק הבין. לפי תגובתו של רועי זה היה סם שינה כלשהו. "מהר!" היא אמרה לו, "חברים שלו יכולים להיות כאן!" הוא הביט אחורה אל ספיר שעדיין השתעלה והרים אותה על גבו.
      הם יצאו החוצה מהסמטה, משאירים את רועי מאחור.
      -------------------------------------------------------------------------
      יוחאי משך אותה הצידה, והיא צחקקה אבל בתוכה התכוננה לכל דבר. "תקשיבי," הוא אמר לה, "אני יודע מה קורה בינך לבין בלאק."
      היא נבהלה. זה עד כדי כך מובן?
      "אבל, אם את רוצה אותי כחבר זמני שלך להסחת דעת," הוא חייך אליה, "למה שזה יהיה רק זמני?"
      ------------------------------------------------------------------------------
      הסגן ניסה להעיר את רועי, וכשלא הצליח הוא קילל את הנערה הבלונדינית.
      כן, זו הייתה חלקית אשמתו, לשלוח את רועי לבד מול בלאק, אבל הוא חשב שיש לו סיכוי. לא שיעשו לו מארב כל כך שפל!
      הוא הרים את רועי ובדק אם הפגיון עליו. הוא חייך חיוך קודר.
      הם השאירו אצלו את אחד הנשקים הקטלניים שיש.
      ------------------------------------------------------------------------
      הנערה הבלונדינית הובילה אותם בחזרה לפונדק. "קוראים לי לוליפופ," התנשפה.
      "לי קוראים בלאק," הוא ענה לה. היא חייכה אליו. היא הובילה אותו לחדרו ושאלה אם היא יכולה לעזור במשהו. "לא," הוא ענה בתקיפות. היא נאנחה והלכה משם.
      בלאק אמר לעצמו לחפש רופא, לראיקוזה שעדיין התעוות ולעצמו.
      -----------------------------------------------------------------
      ראיקוזה התעורר. הוא הרגיש עדיין כאילו הריאות שלו מעוכות, אבל קצת פחות. הוא ראה שבלאק גם בחדר ולכן שתק.
      הוא לא ידע שבלאק דאג לו, ולכן פחד להזכיר לו שוב את הבריחה שלו.
      הוא פחד לפגוש שוב את בלאק הלוחם.
      -------------------------------------------------------------------------
      לוליפופ נאנחה. היא כל כך שנאה את ספיר, ובלאק השאיר אותה על הכניסה ולכן היא נאלצה לטפל בה. אולי אם היא תחנוק אותה אף אחד לא ישים לב?
      בלאק ישים לב, היא הזכירה לעצמה. וזה אסור. הוא כזה... חתיך. היא שקעה בדימיונות עליה ועליו והצטערה שהמשימה שלה היא לא להיות חברה שלו.
      למרות שזו חלק מהמשימה.
      -------------------------------------------------------------------
      ליאן חזרה לשוק וראתה את שון וברק מדברים עם איזו בחורה. נו באמת, חשבה לעצמה, שולחים אותם לסייר בשוק והם מחפשים בנות.
      היא התקדמה אליהם וראתה שברגע שהם ראו אותה הם נפרדו ממנה והלכו בטבעיות בשוק כאילו הם היו כל הזמן ככה.
      ליאן הנידה בראשה. צמד שקרנים מעולים אלה היא עוד לא ראתה. אולי ראיקוזה אבל הוא לבד...
      היא הנידה בראשה שוב, הפעם משועשעת. הם יכולים להיות יעילים מאוד.
      ----------------------------------------------------------------------
      הקיבא הביט מחדרו. שלחו אותו כדי להשגיח על הקבוצה הזאת.
      להשגיח שהם לא ירצחו אנשים ברחוב. כמו שהלא אמיתי רצה. באני רץ בחזרה לחדר עכשיו.
      תחכה לו שם ההפתעה.
      ------------------------------------------------------------------
      באני נכנס לחדר וראה מיד שני דברים-הראשון, ראיקוזה ישן על המיטה, ובלאק יושב על המזרון שלו עם עיניים עצומות.
      השני הוא פתק שהודבק על החלון של החדר. היה כתוב עליו-"ראו הוזהרתם. פגיעה במישהו בעיר לא מתקבלת בברכה. בפעם הבאה זה יהיה אחד מכם."
      -------------------------------------------------------------------
      נתנאל הצליח לבסוף להעיר את רועי. הוא התעורר וקפץ, ומיד ראה שחרבו של בלאק לא בידו אבל פגיונו כן.
      רועי חייך. עוד יש לו סיכוי לכפר.
      ואז כשראה את פניו של נתנאל חיוכו ירד מפניו.
      ------------------------------------------------------------------
      כשכולם חזרו לחדר באני העיר את ראיקוזה והראה להם את הפתק.
      כולם פנו את בלאק להסבר והוא אמר בקצרה מה קרה בשוק היום.
      "אז..." אמר שון, "כולכם מבינים שעכשיו לא רק צוות הריסה עוקב אחרינו אלא גם עוד מישהו?"
      ברק הנהן. "כנראה נפגשנו בהם כבר."
      בלאק נזכר פתאום בספיר. היא כנראה מהצוות האחר.
      הוא היה שמח לחקור אותה עכשיו.
      --------------------------------------------------------------
      ומתוך מבצרו, צפו הלא אמיתי ועדן במראה. אייל ניסה לצפות גם אבל הלא אמיתי לא קרה לו עדיין ולכן הוא נכשל.
      רועי נכשל. איך?
      אבל לא נראה. הסוכן האחר שלו קרוב מאוד אליהם. מאוד.
       
       
       
      וזהו לבינתיים! מקווה שאהבתם! אשמח לתגובות!
      (אם למישהו יש רעיון לדמות נוספת הוא מוזמן להציע אותה בפרטי איפשהו)
       
    • על-ידי Real Angel Rayquaza
      לפרק 10:
       
      פרק 11:
      בלאק השתומם ממראה העיר. היא הייתה יותר יפה, נקייה וגדולה מבפעם האחרונה שהיה בה. הוא ראה אנשים בכל מקום, קונים דברים, מוכרים דברים, מתווכחים, עובדים, חוזרים הביתה, משחקים. רעש בכל מקום. הוא לא האמין שבעיר הזו יש את כל הסמטאות השקטות שמתאימות ללימוד שינוי צורה. הוא הריח קינמון, מור, מרווה, לימונית ועוד תבלינים רבים. ליאן הובילה אותם בביטחה בין כל אלפי האנשים שגדשו את המקום, אבל אפילו היא לא יכלה שלא להתנגש באנשים, איש עם מגבעת עגולה נפל בגלל ברק, שון החליק על רגל של מישהו, ראיקוזה נתמך על בלאק כדי שהלחץ על הגוף שלו לא יפיל אותו. בלאק עצמו נתקל בנער שחור שיער עם משקפי שמש, מה שהיה מובן מאוד בחום הזה. הוא מיהר להתרחק אחר כך.
      ----------------------------------------------------------------------
      "אדוני," אמר בהכרעת ראש סגן המשנה, בעל משקפי השמש, "הם בהחלט בעיר. ולא נזהרים."
      הסגן, שציפה לדבר כזה, לא חייך. הוא ידע שהם מסוכנים. הוא קיווה שהסגנית משנה האחרת שלו תצליח לפתות אחד מהם כדי שיוכלו לחקור אותו.
      אם מישהו יכול לעשות את זה, זו היא.
      --------------------------------------------------------------------
      מתוך הכרכה, עם הפקודות מאדונה, ישבה הנערה בעלת השיער השחור ועקבה אחרי החבורה.
      היא לא הבינה איך הם שרדו עד עכשיו עם רמת חוסר הזהירות שלהם.
      היא תוודא שזה ישתנה.
      ------------------------------------------------------------------
      "שלום וברוכים הבאים לפונדק 'הסוויקון!'" אמרה בחביבות נערה בלונדינית ויפה שישבה מאחורי שולחן. "חדר ללילה יעלה לכם 10 סהרונים."
      בלאק הושיט לה את סכום הכסף ועלה עם כולם לחדר שלהם, תומך בראיקוזה.
      ראיקוזה מחה, אבל היה חלוש מכדי לצעוק ולכן פשוט נתן לו אחרי כמה שניות. כנראה מנש עזר לו נגד הפציעות שעל הגוף אבל לא בפנימיות. אפילו תיק עזרה לא היה יעיל כי זה לא היה קרב, זה היה תקיפה קצרה ואכזרית. הוא השכיב את ראיקוזה על אחת מארבעת המיטות שבחדר, והחליט שהוא ויוחאי יהיו על מזרונים. יוחאי לא התנגד ולכן כולם פרקו חפצים והתחילו לסדר שם הכל.
      לאחר שסיימו הייתה כבר שעת שקיעה ולכן הם החליטו לאכול ארוחת ערב למטה ואז לחזור לישון ולמחרת לסייר בעיר.
      פתאום נשמעה דפיקה על הדלת. בלאק הרים חרב ופתח אותה. הנערה הבלונדינית שדיברה איתם מקודם מצמצה כשראתה את החרב. "חשבתי," היא אמרה לאט, "שאתם רוצים ארוחת ערב. יש אפשרות להזמנה לחדר ויש יין למטה למי שרוצה."
      בלאק הוריד את החרב. הוא הסתובב לשאול את השאר וראה שכולם ישנים בנחת כבר חוץ מראיקוזה, שהתהפך ונרעד תוך כדי. הוא פנה אל הנערה בחזרה ואמר "אני אשמח לאכול למטה."
      היא חייכה אליו וירדה איתו. הוא שם לב עד כמה היא יפה ועד כמה היא מבליטה את זה, עם חצאית מיני, נעלי עקב גבוהות וחולצה צמודה. הוא השתדל להתעלם מזה.
      בחדר האוכל היא הלכה למטבח והשאירה אותו לבד. הוא ראה שם שולחנות וכיסאות רבים, קבוצות קבוצות של אנשים, חלקם בשלבי שיכרון, והחליט שזו לא הייתה החלטה טובה לרדת לבד אבל אם הוא יעלה הוא יראה כפחדן ולכן נשאר.
      לאחר שהוא התמקם הנערה הגיעה אליו ושאלה אותו מה הוא רוצה לארוחת הערב. הוא הזמין קצת בשר בקר בתור התחלה. כשהבשר הגיע הוא אכל קצת והרגיש עד כמה הוא עייף מהמסע שלו. הוא הרגיש שהוא מניח את ראשו על השולחן.
      הנערה התקרבה אליו. "אתה מרגיש בסדר?" היא שאלה בדאגה. הוא הנהן ועלה לחדר.
      רגע אחרי שהוא נעל אחריו, דלת הפונדק נפתחה ונערה בעלת שיער שחור ומשקפיים שחורים נכנסה.
      ------------------------------------------------------------------
      ספיר הסתכלה מסביב דרך המשקפיים שלה. היא חיפשה את בלאק, ולא מצאה אותו.
      היא נאנחה ויצאה החוצה.
      ------------------------------------------------------------------
      כשבלאק התעורר הוא היה לבד בחדר עם ראיקוזה שעדיין התעוות. הוא שקל אם להביא אותו לרופא, והחליט שזה מסוכן מדי. עלולים לעלות עליהם. או שהוא יביא רופא אמין או שהוא ייאלץ לחכות ולבדוק אם ראיקוזה ייפגע באופן מתמשך. הוא לקח את חרבותיו ואת חגורת הנשק שלו ויצא מהפונדק, עצר רק כדי לנופף לשלום לנערה הבלונדינית.
      הוא התחיל לחפש דמויות שיהיו מוכרות לו.
      ----------------------------------------------------------------
      ספיר הביטה מהסמטה הקרובה על בלאק. הוא התאים בדיוק לתיאורים שהמפקד שלה נתן לה. היא החליטה לא להרפות עד הרגע האחרון.
      -----------------------------------------------------------------------
      בלאק מצא את ליאן ויוחאי מתווכחים עם סוחר פירות. "הי, אתה!" קרא אליו המוכר, "בוא ותכריע. נכון שקילו תפוחים בהחלט שווה 20 סהרונים?"
      בלאק מצמץ. "מובן שלא." הסוחר הזעיף פנים ואחרי ויכוח גדול הוא מכר להם חצי קילו בחמישה סהרונים, חצי מהמחיר שהוא רצה.
      ליאן ויוחאי פשוט עזבו אותו אחרי שאמרו שהם יחזרו עוד בערך שעה.
      הוא עמד המום באמצע העיר והחליט לחפש את השאר.
      ----------------------------------------------------------------
      ספיר ראתה את בלאק מתקרב ואמרה לעצמה שזו ההזדמנות שלה וקפצה עליו, חרבה מונפת.
      -------------------------------------------------------------
      בלאק קלט את התזוזה, זז הצידה ושלף את חרבותיו. בראשונה הוא הדף את חרבה של הנערה ואת השנייה הצמיד לגרונה ודחף אותה על הקיר.
      היא עזבה את חרבה והשתנקה כשהוא תפס את צווארה בידו והחזיק אותה תלויה על הקיר.
      "ת..תקשי-י-יב..." השתעלה, "זה.. לא... מ-מ-מה ש-שאתה חוש-שב..."
      בלאק הרפה מעט את אחיזתו. הוא הרים את החרב שהוא לא הפיל כדי לאחוז בה וקירב אותה לבטנה. "דברי," הוא נהם עליה.
      "אני לא חלק מצוות הריסה," היא אמרה לו.
      בלאק לא האמין. הוא הידק את אחיזתו בחרב והתכונן לתת מכה. הנערה קלטה את מבטו והתחילה להתחנן ולבכות. בלאק הכין את עצמו למכה ואז הוא שמע.
      "נו, נו," נשמע קול גברי מאחוריו, "נראה ששניים מאויבינו נלחמים בינם. כמה נפלא."
      בלאק עזב את הנערה, המום. היא נפלה מיד ושפשפה את גרונה, משתעלת על הקרקע.
      מולו עמד האיש עם המשקפיים שהתנגש בו. הנער חייך ושלף חרב. החרב שבלאק הפיל. עם היד השנייה הוא שלף פגיון טיטאנית. בלאק הבין שזה לא יהיה קרב קל.
      "מי אתה?" הוא שאל.
      הנער חייך חיוך יותר רחב. "אתה יכול לקרוא לי רועי."
      ----------------------------------------------------------------------
      הלא אמיתי צחק בזמן שראה את זה. ספיר מושבתת, בלאק עם חרב אחת ומולם יש את אחד הלוחמים הטובים ביותר שלו.
      סוף סוף הוא ילכוד את בלאק, ויוודא משהו אחד.
      שהוא לא יטריד אותו יותר.
       
       
       
      וזהו לבנתיים! מקווה שאהבתם! אשמח לתגובות!
      (ההרשמה נסגרה, מעכשיו בסוגריים יהיה משהו אחר)
      נערך על-ידי ARayquaza
    • על-ידי Real Angel Rayquaza
      לפרק 9:
       
      פרק 10:
      היתרון בפציעה של ראיקוזה היה שהוא הפסיק להציק מאז. הוא שתק ונגרר אחריהם ברגליים כושלות, נאנח עדיין מדי פעם. מנש לא ריפא אותו לחלוטין.
      אפילו באני שתק. משהו באווירה של היער השתיק הכל.
      לרוע המזל, ככל הנראה גם הייתה ביצה באיזור מכיוון שהיו שם גם יתושים ענקיים, וליאן לבשה את הבגדים שלבשה בתמונה שלה.
      היא לא נהנתה.
      לאחר כמה זמן ראיקוזה התחיל לזמזם בשקט משהו, ובאני הצטרף אליו. הם זימזמו שיר ישן וקצת מצחיק מהעיר שמדבר על אייל שרוצה לשתות אבל כל הזמן יש ציפור אחרת שמשכנעת אותו לא לשתות או להביא לה את המים. המוזיקה הייתה קופצנית מעט ועד מהרה גם ליאן הצטרפה. שון ובלאק השתדלו להתעלם בזמן שברק הצטרף גם.
      בלאק הפך לשועל והלך לסייר ביער.
      ----------------------------------------------------------------------------------------------------------
      "זו ההזדמנות שלנו!" אמר רוקי, "הוא לבד ולא מסתכל. אנחנו צריכים לתקוף עכשיו!"
      אסף הנהן וחייך. זה יהיה הקרב הקל ביותר עד כה.
      ----------------------------------------------------------------------------------------------------------
      חושיו השועליים של בלאק הריחו אותם לפני שהתקרבו, ולכן ברגע שהיו בטווח הראייה הוא קפץ על רוקי ונשך את ידו.
      רוקי צרח מכאב וניסה להעיף ממנו את בלאק, שנשך עמוק יותר.
      אסף הרים את חניתו, והנחית אותה. בלאק חמק הצידה, חזר לדמות אדם ושיסף את קצה החנית בחרב אחת ובשנייה דקר את רוקי, שנסוג והרים את גרזנו.
      הם ניסו להכות אותו אך ללא הואיל. הוא היה סופת חרבות של ממש.
      אחרי ששון הופיע בריצה מבין העצים הם הבינו שהם צריכים עזרה כדי לנצח וברחו.
      ------------------------------------------------------------------------------------------------
      בלאק ושון חזרו, בלאק מיוזע ושון מסודר ומאורגן כתמיד. יוחאי חייך אליהם אבל בלאק חשף אליו שיניים והוא הסב מבט מיד.
      והתמקם יותר קרוב לליאן. בלאק כמעט התחיל איתו קרב גם, אבל החליט שזו לא אשמתו שהוא חושב שליאן אוהבת אותו.
      אחרי הכל, היא אוהבת את בלאק, נכון?
      -----------------------------------------------------------------------------------
      צ'יטה המשיך לרוץ, ואחרי שלושת הימים הללו של ריצה מאומצת הוא הגיע למבצר.
      שבו יחרצו את גורלו.
      ---------------------------------------------------------------------------------------------
      ברק הביט בראיקוזה. הוא לא אהב את השתיקה הזו. מהזמן שהיה איתו הוא ידע שזה אומר שאו שהוא מפחד וחסר מילים.
      או שהוא מתכנן תוכנית מורכבת ממה שהוא יודע.
      --------------------------------------------------------------------------------------
      לאחר מסע של עוד יום, אבל בלי יתושים הפעם, הם יצאו מהיער. הם הגיעו לאור שמש לוהט ולחומה שהקיפה את העיר.
      בלאק חייך. השמש פשוט מעולה בימים האלה.
      -----------------------------------------------------------------------------
      ליאן התפעלה מהשמש, אבל הרבה יותר התעניינה באיך שהשמש משנה את פניו של בלאק לרכים יותר, נחמדים יותר, זויתיים פחות, וכיצד היא נוצצת על שערו.
      היא ניסתה להתמקד ביוחאי, אבל הוא פשוט לא היה אותו הדבר.
      הוא לא היה מישהו שהיא מאוהבת בו.
      --------------------------------------------------------------------------------------
      יוחאי הבין מה קורה בין ליאן ובלאק ושמח לעזור לליאן, למרות שרמת ההתמודדות שלה הייתה פשוט בתחתית.
      היא צריכה להעמיד פנים שהוא לא שם. הוא חייך.
      הוא יכול לעזור לה לשכוח אותו.
      --------------------------------------------------------------------------
      באני אהב את השמש. מה צריך חוץ ממנה? שמש ומים לשחות בהם.
      לא צריך מעבר. ואז הוא ראה נצנוץ של מים. הוא לא האמין למזלו הטוב.
      מעיין!
      --------------------------------------------------------------------
      כולם שיבחו את באני על שהוא מצא אותו, ולפני שהם נכנסו לעיר הם עצרו במעיין.
      כולם לבשו את בגדי הים שלהם, חוץ משון שטען שזה "לא לגילו", ושיחקו כמו קבוצה נלהבת של תלמידים ביסודי.
      בלאק הרים פתאום את ליאן על כתפיו וברק עלה על יוחאי והם התחרו ככה, שיחקו ובאני שחה לו, מדי פעם הצטרף אליהם ובשאר הזמן פשוט הסתכל על השמיים.
      ראיקוזה החליט שהוא מיצה לזמן הקרוב וניסה לצאת. שון הושיט לו יד ורגע אחרי שתפס את ידו של ראיקוזה הוא שיחרר אותו והוא נפל לתוך המעיין בחזרה, מה שגרר צחוק מכולם, התנשפות כועסת מראיקוזה ומבט תמים משון.
      לאחר שהם גמרו להנות הם התלבשו והלכו לעיר.
      -------------------------------------------------------------------------------------
      הסגן הביט ממקומו ליד השער.
      הוא כתב מכתב זריז ובו תיאר את הקבוצה ושאל מה לעשות איתם.
      להשאיר בחיים או לחסל.
      ------------------------------------------------------------------------------------------
      הלא אמיתי קיבל את המכתב באותו יום, תודות לקסם שהוא המציא. הוא פתח את המכתב, חשב מעט וענה.
      הוא ענה-תשגיח אליהם. אם הם מנסים לעזוב את העיר, חסל אותם.
      את כולם.
       
       
       
      וזהו לבינתיים! מקווה שאהבתם! אשמח לתגובות!
      (שימו לב-כל מי שלא נרשם עד עכשיו לסיפור יופיע רק אם אני רוצה. זה הפרק האחרון להרשמה.)
       
    • על-ידי Real Angel Rayquaza
      לפרק 8:
       
      פרק 9:
      בלאק התעורר. הוא שמע רעשים חזקים. הוא ראה את כולם חוזרים מהיער ונאנח בהקלה.
      הוא נכנס לקרון מיד אחריהם. הוא ראה שברק מחזיק את החרב שלו וששון מגיע ראשון, כלומר היה קרב קצר ושון לא השתתף בו.
      הוא הפנה את מבטו לליאן והיא הנידה לו בראשה. עוד מעט זה סימן.
      הוא נשען על השולחן והביט עליהם. מנש כבר דיבר איתם כאילו הם חברים. לו לוקח עשר דקות כדי להפוך לחבר ולו לקח שש עשרה שנים להשיג חברה אחת.
      הוא הצטער לפעמים על חיי הבדידות שלו.
      ------------------------------------------------------------------------------------------
      צ'יטה רץ כאילו חייו תלויים בזה. יש לו את המפה, וזה הרבה מידע, אבל הוא לא הצליח לחסל את הקבוצה.
      הוא קיווה שיסלחו לו, במבצר.
      דבר שלא קרה בכל ימי צוות הריסה.
      -----------------------------------------------------------------------------
      אסף ורוקי הסתכלו על הקרון. הם יעזו לתקוף שם רק עם פקודה ישירה.
      הם חיכו לה.
      ---------------------------------------------------------------------------
      ליאן ראתה את בלאק מביט בה, הסמיקה והפנתה את ראשה. לא-להסתכל-עליו-לא-להסתכל!
      היא התמקדה במנש שחיטט בין ערימות של דברים ממתכת, ואז העבירה מבט ליוחאי.
      יוחאי היה... חתיך. אין דרך אחרת לתאר את זה. בעיניה הוא לא השתווה לבלאק בשום צורה, אבל אולי איתו היא תוכל להירגע קצת?
      היא צריכה לחשוב על זה.
      ------------------------------------------------------------------------
      יוני הביט עם הלא אמיתי במראה.
      "צ'יטה נכשל," הוא ציין. "העונש הרגיל?"
      הלא אמיתי פנה אליו. "נחכה. אם הוא יגיע בכלל נחשוב מה לעשות איתו."
      יוני השתחווה ויצא מהחדר.
      הלא אמיתי חזר למראתו.
      ----------------------------------------------------------------
      בלאק הביט במנש, ואז יצא החוצה קצת. הוא ראה חלק אדום קצת בין השיחים, אל אז מצמץ וזה נעלם.
      אסור לך לדמיין ככה דברים, נזף בעצמו וחזר פניהמ.
      ---------------------------------------------------------------
      "וואו," התנשף בהקלה אסף, "חשבתי שהוא שם לב אלי רגע."
      ----------------------------------------------------------------
      מנש הריע קריאת ניצחון. "מצאתי! מפה חדשה!"
      ליאן מחאה כפיים כמו ילדה קטנה וצחקה. כמה כיף לשכוח רגע את העולם שבחוץ ולהיות במקום הנוח והנעים הזה.
      ואז בלאק נכנס והביא איתו הכל בחזרה.
      היא מיהרה להישען ליד יוחאי, שחייך אליה.
      היא הפנתה את ראשה אליו, אבל לא לפני שראתה את מבטו של בלאק עובר בין שניהם.
      ------------------------------------------------------------------
      רוקי צעק פתאום, "זה הגיע! זה הגיע!"
      אסף פנה אליו. "הפקודה?" שאל.
      "כן!"
      אסף חייך. "אז בוא נתחיל."
      -----------------------------------------------------------------
      ברק ושון התחילו להשתעמם ויצאו החוצה.
      לרוע מזלם, הם ראו שד גדול ומשהו שנראה כמו אדם עם עור מאבן חוסמים את דרכם ליער.
      "אני שונא בוגדים," מלמל שון ושלף את חרבו הארוכה.
      אסף צחק בבוז והשליך את עצמו לעברו. שון חמק הצידה ובאבחה אחת של חרב פער חתך עמוק בידו של אסף, ששאג בכעס אבל לא החליף לדמות הרגילה.
      בינתיים רוקי קפץ על ברק, ששינה צורה והעיף את רוקי בחזרה ליער.
      שני הבוגדים ברחו בריצה.
      -------------------------------------------------------
      ברק ושון חזרו לקרון, מיוזעים ומרוצים.
      בלאק הבין מיד מה קרה ואמר, "אם הם העזו לתקוף כאן אנחנו חייבים ללכת לעיר. שם נתערבב בין כולם."
      ליאן קמה. "נכון. אנחנו צריכים לעבור כבר."
      יוחאי חייך. "אני יכול להצטרף אליכם?"
      "לא," בלאק ענה בנוקשות ובמהירות.
      חיוכו של יוחאי דעך מעט. "כמובן שאתה יכול," אמרה ליאן.
      חיוכו עלה כמקודם והוא התחיל לסדר תיק. מנש הביט בהם והביא לבלאק חפץ קטן שנראה כמו זרע ממתכת.
      למראה מבטו השואל של בלאק הוא הסביר, "אם תצטרכו אותי אי פעם תטמנו את זה באדמה ואני אגיע תוך לא יותר מיום."
      בלאק הנהן בתודה ונפרד ממנו.
      הם ארזו את המחנה, שון שינה צורה ורתם את עצמו לעגלה, כולם נפרדו ממנש והמשיכו לכיוון העיר.
      לכיוון עיר משני הצורה.
      ------------------------------------------------------------
      ומתוך המבצר, הלא אמיתי הזמין את עדן לצפות בהם.
      הם צפו בדממה בעגלה הנוסעת, בצ'יטה שרץ, באסף ורוקי שהמשיכו אחרי החבורה ובכל חברי צוות ההריסה.
      צוות ההריסה שבקרוב יהפוך לצוות השליטה.
       
       
      וזהו לבינתיים! מקווה שאהבתם! אשמח לתגובות!
      (אם מישהו רוצה/לא רוצה להיכנס לסיפור שיכתוב לי ה"פ בפורום ואולי אני אכניס)
    • על-ידי Real Angel Rayquaza
      לפרק 7:
       
      פרק 8:
      בלאק העיר את כולם לפני שהציפורים התחילו לשיר, כי הוא ראה שמתוך הדוכן כבר בקע אור.
      הוא הסתכל מסביבו בזריזות ופתח את הדלת.
      מבפנים נישא ריח של לוונדר וציפורן. היה בפנים נער, בן 18 לכל היותר, שנשען על שולחן קטן ועמוס בדברים ועיין בספר שהיה בידו.
      "זיוף," הוא מלמל וזרק אחורה, אל השולחן, ואז הבחין בחבורה, ובעיקר בבאני שניסה להידחק פנימה בין בלאק לברק שהיו בפתח. "תיכנסו, מנש יחזור בקרוב."
      הקבוצה נכנסה פנימה.
      ----------------------------------------------------------------------------
      ראיקוזה הביט מהיער. אז הם באמת מצאו את הסוחרר, הוא חשב. הוא ידע משהו שהם לא יודעים.
      הוא ידע ממי הגיעה מגילת הקלף עם המשימה:
      'הסתנן אליהם והבא אותם אלי.'
      -------------------------------------------------------------------------------
      המרגל הביט בקרון. הסוחר הנודד כנראה לא בפנים, אחרת קרבתו הייתה מפעילה אזעקה שקטה והייתה מוציאה את כולם.
      הוא נסוג עמוק יותר ליער. עדיף שלא להסתכן.
      הרי, מי רוצה למות?
      --------------------------------------------------------------------------------------
      בלאק חיכה למנש. הוא הרגיש כאילו שנים עוברות בינתיים. קללת הציפייה, הוא קרא לזה.
      לבסוף הוא הגיע, ולא נראה בכלל כמו שהשאר ציפו. בלאק לא הופתע כי הוא פגש אותו כבר.
      הסוחר האגדי היה גדול מבלאק בשנה.
      -----------------------------------------------------------------------------------
      ראיקוזה שינה צורה. הוא ידע שזה ימשוך המון תשומת לב וזו הייתה מטרתו המדויקת.
      הרי זה עושה אור מלאכי בכל האזור. הוא החליף צורה בחזרה. אם זה לא יגרור אותם הוא לא ידע מה כן.
      ברק קפץ לאזור שבו הוא שינה צורה ראשון, ושון מיד מאחוריו. ליאן ובאני הגיעו ביחד, ומיד אחריהם בלאק.
      ראיקוזה חייך בידידות  וחיכה לרגע שבו יסלחו לו.
      בלאק התקרב אליו, עם ידיים מושטות קדימה. ראיקוזה התכונן לחיבוק, ו...
      בלאק קפץ מאחוריו, תפס אותו בצוואר והשליך אותו על הרצפה.
      ------------------------------------------------------------------------------------------
      בלאק פרק על ראיקוזה את כל הזעם שהצטבר אצלו בשבוע האחרון. הוא בעט בו שוב ושוב כשהיה על הרצפה..
      הוא התעלם מליאן שצעקה לו להפסיק, התעלם מברק שניסה להגיע אליו ובאני חסם אותו, התעלם משון שעמד ובהה בו.
      התעלם מהכל מלבד לגרום לראיקוזה כאב.
      לבסוף באני לא היה יכול יותר ונתן לברק לעבור, והוא מיד קפץ על בלאק והרחיק אותו מראיקוזה. רק אז בלאק שם לב שהוא חובט בו במשך קרוב לדקה.
      ראיקוזה שכב כמעט מעולף על האדמה וירק דם.
      -----------------------------------------------------------------------------------------------
      צ'יטה הביט מהשיחים. הוא היה צוחק אלמלא זה היה ראיקוזה.
      גם הוא ציפה שהם פשוט יסלחו לו. אם ראיקוזה שגה זה יכול לקרות לכל אחד. צריך להיזהר מבלאק, רשם לעצמו בראש.
      הוא עלול לנקום חזק.
      ----------------------------------------------------------------------------------------------
      ברק הביא את ראיקוזה אל הסוחר, השאר מאחוריו.
      חוץ מבלאק, שנשאר שם, ולא הבין איך זה קרה לו. איך הוא תקף נער יותר קטן ממנו שרק רצה לחזור אליהם? אי אפשר להאשים אותו בבריחה. הוא הרי לא אהב להרוג.
      אה, כן? קנטר אותו קול בראשו. אז איך הוא הפך לצייד ראשים?
      בלאק השתיק את הקול הזה והתחיל לחזור.
      ---------------------------------------------------------------------------------------------
      ברגע שליאן נכנסה לתוך הקרון של הסוחר היא התחילה לחשוב.
      מה גרם לבלאק לעשות את זה? היא החליטה שזה כנראה הצטברות לחצים.
      מה היא מרגישה לגבי זה? לזה לא היה לה תשובה. מצד אחד ראיקוזה בגד בהם כבר פעמיים, מצד שני להכות ככה נער מסכן כשהוא על הקרקע זה מוגזם.
      איך היא מרגישה לגבי בלאק בעקבות זה? היא לא הרגישה שהלהט התקרר. למעשה הוא אפילו גדל. היא מיד הדחיקה את הרגש הזה.
      היא צפתה איך הסוחר והעוזר שלו, שאמר ששמו יוחאי, טיפלו בראיקוזה. הם נתנו לו כמה שיקויים סגולים וורודים.
      ראיקוזה נראה מתאושש.
      ----------------------------------------------------------------------------------------------
      צ'יטה לא האמין לכישוריו של הסוחר עד שראה את הטיפול בראיקוזה. כזה נזק, כנראה פנימי, שמטופל בתוך שתי דקות?
      עכשיו הוא באמת התחיל לחשוב שהוא לא יצליח להביס אותם כל עוד הם קרובים.
      הוא התחיל לפחד.
      -----------------------------------------------------------------------------------------
      בלאק חזר לקרון בצעדים כושלים וקרס על כיסא במאהל שעדיין עמד. הם לא קיפלו אותו בבוקר.
      הוא קיווה שחוץ מראיקוזה הסוחר יטפל גם בליאן. הוא ספג פעם דברים יותר חמורים ויצא מהם בזכותו.
      הוא חייב לו כל כך הרבה, ובתמורה הוא שולח אליו פצועים.
      ---------------------------------------------------------------------------------------
      הסוחר טיפל בראיקוזה בלי שאלות, אך כשפנה לליאן ראה את הסכין שלו, ושאל-"זה מהסכין הזה?"
      ליאן הנהנה.
      "אני מצטער," הוא אמר. "בזה אני לא יכול לטפל. הטיטאנים עצמם יצרו אותו, ואפילו אני לא משתווה למלך הטיטאנים."
      כל הקבוצה הסתכלו אחד על השני בהשתאות. הסכין נוצרה על ידי הטיטאנים? איך היא הגיעה לראיקוזה?
      "נשאל אותו כשהוא יתעורר." החליטה ליאן.
      "החלטה נבונה," חייך מנש, "אולי בינתיים תטפלו בצ'יטה שעומדת ליד העץ שם, כי המחשבות שלו קולניות מדי?"
      הם בהו בו בהלם. "אתה.... אתה קורא מחשבות?" גמגם שון.
      יוחאי צחק. "לא בדיוק," הוא אמר. "הוא מרגיש כוונות כלליות."
      כל הקבוצה יצאה החוצה כשברק מוביל.
      ----------------------------------------------------------------------------------
      בלאק נרדם בינתיים על הכיסא וליאן לא רצתה להעיר אותו. הם התקדמו בשקט עד שהגיעו לעץ שצ'יטה היה לידו.
      -----------------------------------------------------------------------
      צ'יטה פחד עכשיו. הוא גם יודע איפה הוא? הוא חשב שזו רק אגדה.
      הוא קפץ על ברק בניסיון לגמור את הקרב לפני שהוא מתחיל.
      ------------------------------------------------------------------------
      ברק ראה את התנועה והרים את חרבו הקצרה. צ'יטה נפל כמעט עליה.
      הוא ראה אותו חוזר לאדם ויורה חץ מקנה נשיפה, והבין שזה מי שפגע בראיקוזה בהתחלה.
      הוא זעם וחתך את החץ באוויר.
      -----------------------------------------------------------------------
      צ'יטה ברח מהחרב המונפת אליו, ובקושי שם לב לאן הוא רץ. הוא הצליח לחתוך את החץ באוויר? זו ירייה מטווח אפס עם קנה הנשיפה הטוב בעולם!
      ברק מסוכן. בלאק מסוכן. ראיקוזה מסוכן. ליאן יורה חצים בקצב ובדיוק מסחררים. שון היה היחיד שעדיין לא ניסה אותו בקרב.
      הוא צריך להביא תגבורת.
      ------------------------------------------------------------------------------
      הלא אמיתי צחק מהפרשה הזו. לא התנהל כמו שתכנן, אבל אפילו יותר טוב ממה שציפה.
      האיש שלו היה בפנים. וזה מה שהוא צריך.
       
    • על-ידי Real Angel Rayquaza
      לפרק 6:
       
      פרק 7:
      בלאק חזר בשקט למחנה שלהם. כשהשאר ראו אותו הם רצו אליו, חוץ מראיקוזה שהסב ממנו מבט.
      הוא התעלם מהם ומשאלותיהם ופנה אל ראיקוזה, שהחזיר אליו את מבטו.
      "עומד להיות פה קרב," אמר לו בלאק, בקול מספיק רם בשביל שגם השאר ישמעו. "אני יכול לסמוך עליך?"
      ראיקוזה הנהן.
      בלאק הוציא את הפיגיון הארוך של ראיקוזה מחגורתו והגיש לו אותו אחרי ששיחרר אותו מכבליו.
      ראיקוזה לקח אותו בזהירות, הביט מסביב ו... ברח.
      כולם עמדו המומים לרגע ונתנו לראיקוזה בדיוק את הזמן שהוא היה צריך כדי לחמוק ולהיעלם בין העצים.
      בלאק התחיל מסע קללות משלו.
      -------------------------------------------------------------------------------------------------------------
      המרגל, אסף ורוקי הקשיבו וצחקו בשקט כששמעו מה קרה.
      "אמרתי לכם," התנשף רוקי מצחוק, "הוא יעשה רק מה שיעזור לו."
      אסף כמעט נחנק מצחוק.
      ------------------------------------------------------------------------------------------------------------
      בלאק עצר את הקללות שלו. הוא שמע קולות צחוק. לפי המבטים של השאר גם הם שמעו.
      הם התחילו להתקדם לכיוון הקולות.
      --------------------------------------------------------------------------------------------------------
      המרגל היה זה שהבחין בהם כשהיו במרחק של מטרים אחדים.
      הוא הסתובב וברח, אך נתקל בשון שהגיח מהצד השני.
      הם היו מכותרים.
      -------------------------------------------------------------------------------------------------------
      בלאק זינק על הדמות האדמדמה. לרוע מזלו, באמצע הדרך הוא השתנה לשד אדום וגדול עם קרניים.
      זה כנראה הסיבה לצבע.
      בלאק זכר את הספר שליאן נתנה לו, והשתמש בעצה שהייתה שם-להוריד את הריכוז של משנה הצורה.
      בלאק נשך את השד עמוק שנייה אחרי שהוא שינה צורה.
      -----------------------------------------------------------------------------------------------------
      רוקי שמע את אסף מילל בכאב, והקסם שהוטל עליו חייב אותו להוריד את השועל ממנו.
      הוא הרים את גרזן הקרב שלו. זה יהיה קל.
      ----------------------------------------------------------------------------------------------
      המרגל הרים את קנה הנשיפה שלו והשתמש בו כמו מוט קרב.
      שון הרים את חרבו הארוכה והטעה כלפי מטה, אבל המרגל ציפה לדבר כזה.
      הוא התחמק הצידה וחבט בעוצמה בראשו של שון, שקרס על הרצפה.
      המרגל, שזהותו עכשיו הייתה תלויה בזמן בלבד, ברח אל היער.
      -------------------------------------------------------------------------------------------
      ליאן הרימה את קשתה וירתה על רוקי, שנפל מיד עם חץ בידו השמאלית.
      אסף בינתיים הצליח להוריד ממנו את בלאק, גרר איתו את רוקי ונעלם.
      "אל תעקבו אחריהם," אמר בלאק בעייפות, "הם לא..."
      ברק זינק מאחוריו אל הכיוון שאליו ברח המרגל.
      "שווים את זה," השלים בלאק. ליאן נאנחה והלכה בחזרה למאהל, מתנדנדת על רגלה הפצועה.
      --------------------------------------------------------------------------------------------
      ברק לא מצא את המרגל, שנעלם כבר, אבל מצא את שון המעולף.
      הוא תפס אותו והחזיר אותו למאהל.
      ------------------------------------------------------------------------------------
      ליאן ראתה את ברק חוזר ונאנחה בהקלה. היא התחילה להכין מדורה מענפים שאספה.
      פתאום בלאק הופיע מאחוריה והדליק את המדורה, בטנו משתפשפת בגבה.
      היא ניסתה להדחיק את הלהט שבער בה פתאום, אך ללא הואיל.
      היא השתעלה. "אין לך משהו יותר טוב לעשות?"
      בלאק חייך אליה והלך לעזור לברק.
      ליאן נאנחה בהקלה כשהוא התרחק. אמא שלה אמרה לה פעם שדברים מסוכנים מלהיטים אותה יותר מכל דבר אחר.
      אולי בגלל זה היא אהבה את בלאק.
      ----------------------------------------------------------------------------------
      המרגל חזר לעקוב אחריהם יום לאחר מכן. הוא ראה שלרוע מזלו הם במרחק של חצי קילומטר בלבד מדוכנו של הסוחר הנודד.
      הוא ידע שעכשיו הם יודעים את זהותו.
      ---------------------------------------------------------------------------------
      בלאק רץ ליד העגלה האיטית שהייתה קשורה לשון שוב, שמתברר שהיה סוס מסע מצטיין.
      באני המשיך בפטפוטיו הרגילים, אבל לשם שינוי אף אחד לא צחק או צעק עליו.
      בלאק חזר לצורת אדם והתיישב על העגלה, פתח את ספרו וחיפש את פניו של המרגל.
      שמו הוא צ'יטה.
      ---------------------------------------------------------------------
      ליאן שמעה את בלאק מספר בהתרגשות את שמו ופרטיו של המרגל, אבל היא התעניינה יותר בצורת פיו, באור שנפל של שערו, בברק שבעיניו.
      היא הכריחה את עצמה להתרכז.
      אסור לה לאהוב אף אחד. בדיוק כמו שאמרו לה.
      -------------------------------------------------------------------------------
      בלאק וחבורתו הגיעו לבסוף לדוכן של מנש.
      הם מצאו אותו סגור מכיוון שהגיעו בלילה כבר. הם הקימו את המחנה ושכבו לישון בלי משמרות. הרי, מי יעז לתקוף ליד הסוחר הנודד?
      -------------------------------------------------------------------------------
      צ'יטה הסתכל בצורת הברדלס שלו על החבורה. אפילו הוא, כשהוא כל כך נואש, לא היה מעז לתקוף בטווח של פחות מעשרה מטרים מהסוחר הנודד.
      אבל, הוא חשב לעצמו, הנקמה לא תאחר לבוא.
      ----------------------------------------------------------------------------------
      ומתוך המבצר, הרחק משם, צפה הלא אמיתי בכל, וצחק לעצמו.
      הוא הכיר מישהו שכן יעז לתקוף ליד הסוחר הנודד.
       
       
      וזהו לבינתיים! מקווה שנהנתם! אשמח לתגובות!
      (אם מישהו רוצה/לא רוצה להיות בסיפור שישלח לי ה"פ בפורום)
    • על-ידי Real Angel Rayquaza
      לפרק 5:
       
      פרק 6:
      בבוקר כולם התעוררו לריח של תה מרווה. הם שתו לרוויה והמשיכו בדרכם.
      באני התברר כגבוה ממה שחשבו, כ-1.8 מ', ויעיל בהרבה. הוא העביר להם חלק ניכר מהנסיעה בבדיחות, שירים, סיפורים וחיקויים.
      בלאק השתוקק שהנסיעה הזאת תעבור כבר, ושכל המלווים החדים, ובעיקר ראיקוזה, יעזבו כבר והוא וליאן יוכלו לחזור להיות לבד.
      כמו שהוא אהב.
      ------------------------------------------------------------------------------------------------------------
      המרגל המשיך לעקוב אחריהם. בראשו כבר נרקמה תוכנית איך להסתנן אל הקבוצה הזאת.
      ואז לחסל את כל מי ששם.
      חוץ מראיקוזה שאותו יחזיר לטירה כדי שיקבל עונש על כשלונו.
      וכהוכחה לכך שהוא חיסל אותם סוף סוף.
      ----------------------------------------------------------------------------------------------------------
      בלאק פנה אל תיקו ברצון לפתוח את המפה, ואז נזכר שגנבו אותה.
      "אני הולך לצוד," הוא נהם על כולם ורץ משם.
      שון הביט עליו. משקפיו המוזרים לא הפריעו לו לראות. "מה קורה איתו?" הוא שאל.
      "אני לא יודעת," ענתה ליאן. "כנראה לחוץ ממשהו."
      ואז היא הלכה להפריד שוב בין ברק לבאני, שלא הפסיקו לריב מהרגע שעזבו אותם לבד.
      ראיקוזה עודד אותם לריב יותר. היא התקרבה אליו והוא מיד השתתק.
      ליאן נאנחה. לפעמים היא הייתה מעדיפה להיות לבד.
      -------------------------------------------------------------------------------------------------------------
      המרגל המשיך במסעו. עם שינוי הצורה שלו לא היה קשה להשיג אוכל ולכן הוא היה יכול להמשיך במשך ימים את המסע.
      אבל אז הוא שמע רעשים. רעשים מאחוריו. רעשים שהוא ידע מהם.
      הוא חייך חיוך גדול. אולי הוא ישמיד אותם לפני הזמן שהוא חשב.
      אם לא יהרגו אותו לפני זה.
      ------------------------------------------------------------------------------------------------------------
      כולם שמעו את הרעשים, אבל התעלמו מהם.
      שון ניסה להרגיע את ברק (מה שלא עבד), ליאן ניסתה לגרום לבאני להניח את החרב (מה שלא הצליח בכלל) וראיקוזה חזר לעודד אותם לריב.
      ליאן הרימה את קשתה וכוונה אותה לפניו של ראיקוזה. הוא השתתק והתכווץ לרצפה בניסיון להקטין את אפשרות הפגיעה, למרות שהוא ידע שליאן היא אחת הקשתיות הטובות ביותר.
      ברק נגרר לבסוף לעגלה, וברגע שהוא התרחק גם באני נרגע והחזיר את חרבו לנדנה. הוא הביט בזעם לכיוון שאליו ברק הלך.
      ואז נשמעו הצעדים שוב.
      ---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
      המרגל הכין את קנה הנשיפה לכל מצב והלך לכיוון הצעדים.
      הוא ראה שם בדיוק את מה שהוא ציפה למצוא.
      הוא ראה שם את הצייד ועוזרו, הנקראים גם אסף ורוקי.
      ----------------------------------------------------------------------------------------------------------
      בלאק התבונן בצייד. הוא היה גבוה מאוד, שרירי ועם עור אדמדם. כנראה מעודף שינויי צורה, חשב לעצמו.
      הצייד ועוד מישהו שעמד לידו, שהיה לו עור אפרפר קצת, ושניהם דיברו עם מישהו שהוא לא הצליח לראות.
      ----------------------------------------------------------------------------------------------------------
      "אבל תקשיב לי," אמר המרגל בייאוש, "אנחנו צריכים להפוך לבעלי ברית זמנית. הקבוצה שלהם גדלה!"
      אסף עצר במקום. "כמה הם?" הוא שאל.
      רוקי אמר פתאום, "שון וברק הצטרפו אל שניהם, נכון? הם לא הופיעו במבצר לאחרונה."
      המרגל הנהן מהר. מהר מאוד.
      "כן! זה העניין! עכשיו הם פי שניים, אפילו יותר אם מכלילים את ראיקוזה!" הוא אמר בלהיטות.
      "ראיקוזה לא אמין," נהם עליו אסף, נשמע עכשיו יותר כמו שינוי הצורה שלו, "הוא יכול להזמין לך אוכל לבית ודקה אחר כך לשסף את גרונך אם זה יעזור לו."
      רוקי הנהן. "אני לא אופתע אם הוא הפר את ההסכם אם זה עזר לו. כנראה צריך להכליל גם אותו."
      ------------------------------------------------------------------------------------------------------------
      בלאק היה מופתע מהשיחה ששמע בתור שועל.
      ראיקוזה בוגדני? ראיקוזה, הילד התמים שאם שיקר היה אפשר לראות את זה בצורה כל כך ברורה שהוא לא שיקר בשנים האחרונות?
      כנראה צוות הריסה עשו לו משהו.
      אבל, הוא חייך לעצמו, השיחה הזאת נותנת לו יתרון. הם שכחו שהוא יכול להשתנות גם. וככה כל אחד מהאחרים.
      והם לא ידעו שאין להם את גורם ההפתעה. בלאק כמעט צחק כשחשב על כך.
      ככה יהיה קל לחסל אותם.
      --------------------------------------------------------------------------------------------------
      ומתוך הטירה החשוכה, הלא אמיתי ראה הכל ממראתו הקסומה, מתנה שנוצרה על ידי הטיטאנים עצמם.
      "אדוני?" שאל קול מאחוריו.
      "כן, רם?" הוא ענה בחזרה, בקול עמוק.
      "אני ועדן דיברנו לאחרונה, על המטרה שלך, ואנחנו לא בטוחים שמה שאמרת הוא אמת." הוא השתתק לרגע. "כמובן, אתה לא חייב לענות."
      "לא, אני אענה," הלא אמיתי אמר. "מה שאמרתי זה חלק מהאמת. את כל האמת אני אגלה לכם בשלב מאוחר יותר."
      רם הנהן ונסוג לאחור. הלא אמיתי חזר למראתו.
      עניין אותו לדעת מי מהקבוצות תמות ראשונה.
    • על-ידי Real Angel Rayquaza
      לפרק 4:
      פרק 5:
      בלאק התקדם בשקט, וכל השאר מאחוריו עשו יותר רעש. כמובן, הליכה בשקט זה אחד היתרונות בלהיות שועל.
      בלאק שינה צורה בחזרה לאדם והכריז, "עצרו. אנחנו מקימים את המחנה. נמשיך מחר בבוקר."
      השאר מייד התחילו לפרוק את העגלה שהם חיברו לשון, ואירגנו סדר שמירות.
      בלאק היה ראשון, והשגיח על ראיקוזה שמאז שהתעורר רק התלונן ולכן לא קיבל אוכל.
      הוא וידא שהחבלים שלו הדוקים מספיק, הידק אותם עוד עד שראיקוזה התכווץ ואז התיישב וחיכה לסוף המשמרת.
      ---------------------------------------------------------------------------------------------------------------
      המרגל הביט עליו.
      כזה קל לנטרול, אבל אז ראיקוזה עלול לפלוט קול למרות ההסכם עם צוות הריסה שהוא היה שם בשעת החתימה.
      ואפילו הוא לא יכול להביס שלושה אויבים לבד, לא בלי נשק לטווח קרוב. הוא קילל בשקט על ששכח את החרב בבית, אבל אין מה לעשות.
      ואז הוא שמע קולות מאחוריו.
      -------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
      בלאק שמע קולות מהיער.
      הוא לא רצה להפריע לליאן שנחה מפצעיה כרגע, ולכן השתנה מהר לשועל והתגנב אל השיחים.
      ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
      המרגל הביט בזריזות לאחור, ומכיוון שלא שמע כלום הסתובב בחזרה.
      בלאק לא היה שם.
      הוא קילל בקול והתחיל לזוז.
      מאוחר מכדי לברוח מהצללית השחורה של שועל.
      ------------------------------------------------------------------------------------------------------------
      בלאק קפץ על הזר, שבגלל החושך לא נראה מלבד צללית מטושטשת.
      לרוע מזלו, רגע לפני שנעץ את שיניו בשרוולו הוא שמע שוב צעדים מאחוריו. ממחשבה שהוא עלול להיכנס למארב הוא נסוג מהר.
      הזר רץ משם, לכיוון אחר ממקור הצעדים.
      בלאק החליט לזוז לכיוון הצעדים. הוא התגנב בשקט, ראה צללית קטנה וקפץ עליה.
      זה היה ארנב.
      בלאק חזר לצורתו הרגילה והתחיל לקלל את הארנב בכל קללה שהוא הכיר, ובכמה חדשות שלמד מראיקוזה.
      פתאום הוא שמע, "כן? ואיך אתה היית מגיב על הקללה הזאת? אני משער שתוקף ולא פחות, נכון?"
      בלאק הביט על הארנב. רק שהוא לא היה ארנב יותר. הוא היה נער נמוך, בערך בגובה של ליאן, עם פנים עכבריות (או ארנביות?) ואוזניים מחודדות קלות. שערו היה בצבע שחור והוא לבש בגדים בצבעי הסוואה.
      "רגע," אמר בלאק. "חשבתי שאתה רק ארנב רגיל. טעות שלי. אתה מצוות הריסה?"
      הנער נחר בבוז. "אני? איתם? למה לי לעשות דבר כזה? זה כמו לבוא לשוחט ולבקש ממנו עריפת ראש."
      "אז מה השם שלך?" שאל בלאק.
      "באני."
      בלאק הוביל את באני למאהל. כשהוא ראה את ברק הוא נזכר פתאום שהוא לא אמר שהוא הולך.
      ברק קפץ על באני עם חרב קצרה שלופה. באני ניסה להרים את סכינו הקטן אבל לפני שהצליח בלאק הדף את ברק הצידה.
      "הוא אחד משלנו!" הוא צעק על ברק.
      מההמולה כל השאר גם קמו, ובלאק ערך הכרות בינם לבין באני, שהתגלה כמעצבן כמעט כמו ראיקוזה. לפחות הוא לא קילל על כל דבר.
      ----------------------------------------------------------------------------------------------------------
      המרגל קילל את הארנב הזה, ובו בזמן רצה לתת לו את כל מתנות היקום. הוא ראה שהארנב התקבל לחבורה ההולכת וגדלה. זה מאוד רע.
      אם הוא יפגוש את יריבו, בן השטן, הוא יציע לו להפוך זמנית לצוות בשביל לחסל את כולם.
       
       
      וזהו לבינתיים! מקווה שנהנתם!
      (אם מישהו רוצה/לא רוצה להיות בסיפור שישלח לי ה"פ בפורום ואולי אני אכניס אותו)
    • על-ידי Real Angel Rayquaza
      לפרק 3:
       
      פרק 4:
      הצעקה של ליאן פילחה את היער.
      היא הרימה את קשתה הדרוכה וירתה לכיוון שחשבה שהוא מקור החץ. היא לא שמעה אותו פוגע במשהו.
      היא רכנה מעל ראיקוזה ובדקה את גבו. החץ ככל הנראה היה משוח בסם הרדמה ולא ברעל, כי ראיקוזה היה נראה בסדר גמור חוץ מהעילפון וזרזיף דם דק מפצעו.
      בלאק קפץ פתאום מהאוהל עם צמד חרבותיו בשאגת קרב, וכשראה את ליאן רוכנת מעל ראיקוזה מהר להגיע גם הוא.
      "מה, לעזעזל," הוא התנשף, "הייתה הצרחה הזאת? חשבתי שמישהו מת."
      ליאן נעצה בו מבט חד. "גם אני חשבתי לרגע."
      בלאק הבחין פתאום במצבו של ראיקוזה, הבין בלי מילים מה קרה ורץ מהמחנה.
      בינתיים שון וברק התעוררו גם, מפהקים, ופתאום ראו את ראיקוזה.
      ברק נראה כאילו הוא עומד להרוג את ליאן כשהוא רץ והדף אותה מעליו.
      "מה עשית לו?" הוא צעק, "מה עשית?"
      שון תפס אותו מאחורה וגרר את ברק אל תוך האוהל שבלאק נתן להם.
      בלאק חזר בריצה מהיער עם פנים קודרות. "לא מצאתי כלום חוץ מזה" הוא אמר והושיט לליאן את חיצה, ואז עזר לה לקום.
      ליאן ניקתה מעליה את החול, שחררה את ראיקוזה מכבליו וגררה אותו למאהל. כשהיא הגיעה, צולעת קשות מהפציעה ברגלה, היא קשרה את ראיקוזה.
      בלאק ניסה להתחיל משפט ואז נשמעה פתאום צעקה מהכיוון שאליו שון הלך.
      בלאק רץ, משוכנע שהייתה עוד תקיפה, ואז ראה את שון שעמד והצביע על תיקו של בלאק.
      "מה קרה?" בלאק שאל בתקיפות.
      "ה..ה..." שון גמגם "המפה שלך, היא-היא-היא..."
      בלאק הסתכל לתוך התיק. המפה שלו נעלמה.
      ------------------------------------------------------------------------------------------------------
      בתוך היער, לא רחוק משם, חייך לעצמו המרגל. הוא ידע עכשיו על פי מה הקבוצה התנהלה.
      הוא צחק כשנזכר בפניה של ליאן כשראיקוזה קרס. זה היה כל כך מספק! עכשיו הוא צריך רק להעביר את המפה ואולי הוא יקבל קידום סוף סוף.
      אולי הוא יוכל להפוך לחבר מלא בצוות ההריסה.
      הוא טען את קנה הנשיפה, שינה צורה לברדלס ויצא לדרך.
      ----------------------------------------------------------------------------------------------------
      "אתה אומר לי," שאל בלאק בפעם העשירית, "שאתה ראית צללית של חתול גדול כלשהו שבורחת עם המפה בפה?"
      שון, שכבר התחיל להתעצבן מהחקירה, צעק עליו "כן! כן! אני אומר לך, זה היה חתול כלשהו, לא יותר גדול מנמר בוגר אבל בהחלט לא חתול בית."
      ליאן עצמה את עיניה וניסתה להתרכז בדברים החיוביים של התקרית הזאת.
      היא לא הצליחה למצוא אפילו דבר חיובי אחד.
      "יש לי רעיון!" אמר פתאום ברק.
      בלאק הסתובב אליו. "והוא?"
      "אולי נלך לבקר את הסוחר ההוא שאמרת?" אמר ברק, "זה שמכר לך את המפה?"
      בלאק חשב רגע ואמר, "זה יהיה קשה למצוא אותו ואת עוזרו, אבל רעיון טוב. נתחיל לארוז עכשיו."
      הם הצליחו לארוז את המחנה על העגלה שלהם בתוך שעה בלבד והתחילו לצאת למסע החיפושים.
      המסע אחרי הסוחר הנודד האגדי, מנש.
      ----------------------------------------------------------------------------------------------
      המרגל עקב אחריהם.
      הוא ראה שהם אורזים והחליט להישאר קצת. הרי, הם לא יודעים על קיומו, אז למה לא להרוויח עוד מידע?
      הוא ראה גם שהם לא שמים לב שהם מתקדמים בקו ישר בדיוק להיכן שמסע הציד הבא של צוות ההריסה יתחיל.
      הוא חייך לעצמו. זה יהיה ציד נהדר.
    • על-ידי Real Angel Rayquaza
      לפרק 2-
       
      פרק 3:
      בלאק הרים את חרבותיו, כשחיוכו השטני עדיין על פניו. הוא הגיע לשיחים וביתק אותם מהקרקע באבחה אחת של חרב.
      מאחוריו היו שני אנשים, אחד מהם היה דומה לראיקוזה, נראה תמים ושלו, והשני היה נראה כמו... מוזר. היו לו כובע צילינדר, משקפי שמש מוזרות וחליפה.
      בלאק והשניים בהו אלה באלה ואז נזכרו למה הם כאן. בלאק הרים את חרבותיו והם את... ידיהם.
      "רגע, אתם נכנעים?" שאל בלאק, "אפילו בלי קרב?"
      "כן," אמר הזה שדומה לראיקוזה, "אני רוצה להצטרף אליכם במאבק שלכם והשותף שלי מסכים איתי."
      "מי אתם?" שאל בלאק.
      "אני שון וזה ברק" אמר זה עם הכובע ומשקפי השמש.
      בלאק הוביל אותם למאהל, מזג להם מים ואמר שיחכו לליאן שתכיר אותם.
      ברגע שברק התיישב הוא הביט לעבר ראיקוזה, שישן עדיין, וסימני האגרוף שבלאק נתן לו עדיין ניכרים הייטב על פניו.
      "מה קרה לו?" שאל ברק, "מי הרביץ לו? ולמה הוא קשור?"
      בלאק הסביר להם בקצרה מה קרה עד עכשיו.
      ברק הניד בראשו. "אני לא מוכן להאמין שהוא עבר צד בקלות כזאת. בטוח הייתה לו סיבה." הוא אמר.
      בלאק בינתיים פתח את הספר שלו לבדיקת פרטים. שון הסתכל בעניין ורכן קדימה לראות גם.
      "ספר מעניין," הוא אמר. "אני משער שהשגת אותו ממנש, הסוחר הנודד?"
      בלאק נחר בבוז. "ברור שכן. מי עוד יכול לעשות דבר כזה? אני משער שאפילו הרודן לא יכול."
      בלאק הסתיר משון את הספר ופתח בעמוד שלו.
      שם-שון, שם מלא-Pgasus, גובה-1.83 מ', גיל-18, עיסוק-צייד, משתנה ל-פגסוס לבן וענקי, תמונה-לחיץ.
      הוא הביט בשון. נראה שהוא לא מתחזה. הוא הביט בחזרה בברק שהסתכל במבט מודאג על פניו של ראיקוזה.
      "זה אחיו הקטן," אמר שון בשקט, "רק ברק ואני יודעים. אפילו ראיקוזה לא יודע את זה."
      בלאק הסתכל עליו בפליאה ובדיוק אז ליאן חזרה מצייד והביאה איתה שני פסיונים.
      היא הסתכלה על האורחים, על בלאק ואז חייכה אליהם. "בני ברית חדשים?" היא שאלה בחביבות.
      ""כן," ענה ברק. הוא הסתכל על בלאק לרגע וחייך. "אז, איפה כל הדברים להילחם בהם? אני מוכן לקרב." בעיניו היה ניצוץ שרקד על הגבול בין להיטות לטירוף.
      בלאק פתח את הספר בעמוד של ברק- שם-ברק, שם מלא-ברק77, גובה-1.80 מ', גיל-18, עיסוק-צייד למען צוות תמיכה(הריסה), משתנה ל-ברק לחלקיק שנייה (עושה פיצוץ קטן ואור חזק), תמונה-לחיץ.
      הייתה שם הערה: חצי מטורף, להוט לקרב, הפכפך.
      בלאק הסתכל על ברק וראה שוב את הדימיון בין האחים.
      ליאן ובלאק העירו את ראיקוזה. הוא התעורר והתחיל שוב במסע הקללות שלו. לליאן כבר נמאס.
      "אני מזהירה פעם אחת בלבד," היא אמרה. "אם לא תשתוק לפחות לעשר הדקות הבאות אתה לא תקבל אוכל עד שתתחנן ותנשק לי את הרגליים."
      ראיקוזה השתתק.
      "ככה יותר טוב," היא אמרה. "ואתם," היא פנתה לכל השאר, "כדאי שתלכו לישון. אני אשמור ראשונה."
      כולם חוץ מליאן וראיקוזה שהרגע התעורר הלכו לישון ונרדמו מהר.
      "תקשיבי," ראיקוזה התחיל לומר, "אם את מרושעת אלי בגלל מה שעשיתי אני ממש מצטער אבל..."
      "שקט. אתה מקשיב לפעמים למה שאומרים מסביבך?" היא אמרה בקוצר רוח.
      "בבקשה," הוא ניסה שוב, "אני מוכן לעשות הכל, רק..."
      "לא מעניין אותי."
      "אבל תאמיני לי זה לא..."
      אבל המשך המשפט לא נשמע, בגלל שחץ זעיר של קנה נשיפה פגע בגבו.
      ראיקוזה קרס על רצפה.
       
      וזהו לבינתיים! מקווה שנהנתם! אשמח לתגובות!
      (אם מישהו רוצה/לא רוצה להיות בסיפור שיגיד בתגובות)
       
    • על-ידי Real Angel Rayquaza
      לפרק 1:
       
       פרק 2:
      הם הרימו את כלי נשקם. שני חברי צוות הריסה הגיחו מאוהלים וכמה יצורים שהטיטאנים כינו לפי המסורת "פוקימונים" יצאו איתם.
      ראיקוזה לא יצא מאוהלו, אבל נראה שיהיה פה קרב רציני ביותר גם בלעדיו. חבר צוות הריסה אחד הרים את פיגיונותיו והתחיל לנסות לשסף את בלאק, הנער.
      בלאק, המיומן בחרבותיו, הגיב בחסימה מוצלבת שלכדה את הפגיונות, ולאחר מכן פיתל את חרבותיו ככה שהפגיונות נפלו לקרקע.
      חבר צוות ההריסה קרא לאחד הפוקימונים שלו, "פיקאצ'ו מכת ברק!" אך בלאק עצר את מכת האנרגיה בחרבו השמאלית ובימנית השתמש כדי לחבוט בראש חבר הצוות.
      הוא קרס על הרצפה, דומם. הפוקימונים שלו נסוגו אל האוהל, כמו בכל פעם שאדונם הובס. בינתיים הוא ראה שליאן בצרות גדולות.
      חבר צוות ההריסה האחר השתמש בגרזן קרב ענקי, ונראה שהוא העיר את ראיקוזה מכיוון שהוא נלחם לצידו עם סכינו הארוך.
      בלאק שאג על הלוחמים והפך לשועל. לאחר האימונים הרבים שלו זה היה טבעי למדי.
      הוא קפץ ליד חבר צוות ההריסה וחזר לצורתו הרגילה, עם חרבותיו בידיו.
      הוא הרים את חרבותיו, באחת חבט בראשו של חבר צוות ההריסה ואת האחרת קירב לצווארו של ראיקוזה לפני שישנה צורה.
      "אתה לא תעשה את זה לחבר הכי טוב שלך," אמר ראיקוזה בחיוך, "נכון?"
      "אולי לא, אבל לבוגד אני כן."
      פניו של ראיקוזה החווירו. "אז מה אתה עומד לעשות איתי?" שאל בלחש.
      "כנראה נחטוף אותך וניקח לחקירה. אתה לא תתנגד, נכון?"
      ראיקוזה בלע רוק.
      "יופי" אמר בלאק.
      "הממ, בלאק? אני יודעת שאתה נהנה לדבר איתו, אבל אני צריכה עזרה רגע." אמרה פתאום ליאן.
      בלאק הסתובב אליה וראה אותה מנסה להצמיד תחבושת לרגלה, שפצע עמוק מסכינו של ראיקוזה היה שם.
      בלאק הסתובב בחזרה לראיקוזה, נתן לו אגרוף בפנים ורץ אל ליאן.
      ביחד הם הצליחו לקשור את התחבושת נכון ובעזרת בלאק ליאן הצליחה לדדות אל ראיקוזה.
      ברגע שהיא הגיעה היא נתנה לו סטירה.
      "אנשים, זה ממש כואב," ראיקוזה אמר בהעווית כאב. "הבנתי את המסר."
      ליאן ובלאק גררו את ראיקוזה למחנה שלהם, תוך התנשפויות ורטינות מצד ראיקוזה. באמצע הדרך בערך הם עצרו ושמו לראיקוזה מחסום פה.
      הם הגיעו למחנה, ובלאק וליאן נחו קצת מהקרב, אכלו קצת, התחילו להרתיח מים על מדרה קטנה ואז הורידו לראיקוזה את מחסום הפה.
      מפיו יצא זרם כזה שותף וחזק של קללות וגידופים שנראה שכל היער מצטרף אליו.
      "וואו." אמרה ליאן "הוא בכלל יודע מה אומרת הקללה האחרונה?" היא השתתקה לרגע ואמרה "ואם כן, הוא יכול להסביר לי אותה?"
      ראיקוזה הביט בה בזעם וחידש את רצף קללותיו.
      "שקט אתה," אמר בלאק. "אלא אם כן אתה רוצה שאני אשתיק אותך."
      ראיקוזה שתק ועצם את עיניו. נראה כי הוא מנסה לנוח קצת גם.
      בלאק הביט בו רגע, התיישב על כיסא ופתח את הספר שלו.
      בספר היה מידע ותמונות של כל בעלי דם הענקים הידועים. הוא פתח אותו בעמוד על ראיקוזה והתחיל לקרוא.
      הפרטים: שם-ראיקוזה, שם מלא-Angel Rayquaza, גובה-1.70 מ', גיל-15, עיסוק-צייד ראשים, משתנה ל-יצור שדומה לראיקוזה אבל בעל כנפיים, ענן וכוח מדהים. תמונה-לחיץ.
      הוא הביט על הנער שנרדם לידו, ולא הבין איך הוא השתנה כל-כך מאז הפעם האחרונה שנפגשו. הוא נראה אותו דבר, דיבר אותו דבר אבל האישיות שלו שונה.
      הוא דפדף בין דפים שונים, ביניהם הדף של ליאן (שם-ליאן, שם מלא-Pichu, גובה-1.60 מ', גיל-16, עיסוק-אין (נמלטת/קבצנית), משתנה ל-פיצ'ו, תמונה-לחיץ) וצחק על הכובע שלה שהיא הכי אוהבת למרות שהוא חושב שהוא מטופש עם הקרניים האלה שלו.
      פתאום נשמע מאחוריו קול נפץ, ואור פתאומי וחזק הופיע בקרחת היער.
      בלאק הסתובב מיד והספיק לשמוע לחישה "ברק אמרתי לך אל תשנה צורה כרגע!"
      בלאק דפדף במהירות לאות ב'. בעיסוק של ברק היה כתוב: 'צייד למען צוות תמיכה (הריסה)'
      בלאק חייך. הוא תמיד אהב להרוס לאנשים את התקוות.
      (קרדיס ל- TomSka על התמונות[צילום מסך מסרטון שלו])
      נערך January 24 על-ידי ARayquaza
    • על-ידי Real Angel Rayquaza
      פרק 1:
      השועל השחור הביט ממקומו החבוי בצללים.
      הוא ראה את מחנה צוות ההריסה, והשומר שלהם, ראיקוזה.
      הוא חשד בו כבר זמן רב על שיתוף הפעולה הזה.
      הוא גם ראה מצד ימין את פיצ'ו, השותפה שלו לניסיון העברת העולם הזה לטוב יותר.
      זה כלל בדיוק דבר אחד-הפלת צוות ההריסה, המכונה בפיהם בלבד "צוות תמיכה".
      הוא כמובן, לא היה היחיד. היו עוד קבוצות רבות שניסו, אבל הם היו המאורגנים והחזקים ביותר מתוכם. צוות ההריסה רדף אחריהם זמן רב כדי למחוץ אותם סופית, והם הצליחו כבר לתפוס את שותפם, אנון. הוא נעלם מאז ואיש לא שמע ממנו יותר.
      השועל והפיצ'ו התגנבו בחזרה למחנה שלהם לישון לפני הפעולה שתוכננה למחר.
      הם חזרו לצורתם הרגילה, השועל לנער גבוה, עם שיער שחור ומעיל עור שחור, והפיצ'ו לנערה נמוכה קצת עם שיער חום, עיניים ירוקות וקצת צהובות בקצוות, מכנסיים לבנים וחולצה צהובה.
      הנער אמר: "ליאן, נכון שצדקתי? ראיקוזה עבר סופית צד."
      "צדקת, ולשם שינוי זה חבל" ליאן ענתה.
      הם נסחפו לשתיקה העמוקה שליוותה את החלק הזה של היער האפל. בקצוות היו רעשי חיות בר, ציוצי ציפורים, מדי  פעם קירקורי צפרדעים, אבל כאן לא היה כלום חוץ ממפלצות, בוגדים וצוות הריסה.
      הנער פתח את המפה שהייתה מונחת על השולחן שעמד בין שני אוהלים.
      היא הייתה נראית כך- המפה
      "עדיין לא הסברת לי איך קוראים את המפה הזאת" אמרה ליאן.
      "אלו סימונים לאזורים" אמר הנער. "היער מסמן את היער האפל, הבית הגדול שם מסמן את העיר, ההר הזה מייצג את הר אות'רן, האגם לבה מייצג את הר הגעש, החוף מייצג את המדבר הגדול ואזורים צמודים, המים את האוקיינוס והמבנה הענקי באמצע את הטירה של הרודן הלא אמיתי."
      "כבר אמרתי, זה לא נראלי השם שלו" אמרה ליאן.
      "אני אומר לך, ראיקוזה אמר לי לפני שהוא הושחת" הנער ענה.
      "בסדר, בסדר" ליאן אמרה. "בוא נלך לישון ומחר נריב. כבר מאוחר."
      למחרת הם קמו ועקבו אחרי קבוצת צוות ההריסה ששינו מיקום למחנה שלהם. היו שםשלושה אוהלים, מה שאומר שהיו שם לא יותר מתשעה אנשים, שזו כמות סבירה עם צמד החרבות של הנער והקשת של ליאן.
      מייד אחרי אחרי הדימדומים הם וידאו שראיקוזה לא משנה צורה ליצור המשונה והענקי שלו, ויצאו לדרך.
      יכולת שינוי הצורה היה דבר גנטי לכל אחד שהיה לו דם טיטאנים, אפילו אם רק באופן חלקי. ואתה יכול להשתנות רק לדבר אחד שיקבע את הכינוי שלך לשאר חייך.
      הם הכינו את כלי נשקם, התכוננו להסתערות ו...
      "הי, מי זה שם?"
      עלו עליהם.
×
×
  • צור חדש...