עבור לתוכן
Constantine

עיר של חורף

Recommended Posts

עבר הרבה זמן מאז שניסיתי להתחייב למשהו שהוא לא סיפור קצר. האשכול הזה הוא סוג של טיוטה בשבילי לנסות דברים ולראות לאן אני יכול להגיע עם זה. מקווה שתהנו מהקריאה ויותר מכל, מקווה לביקורת. תודה רבה אם הגעתם עד פה, רועי.


אני אוהב חיות. אני בייסיקלי מנסה ליצור סיפור פוסט-אפוקליפטי על חיות אקסטרה-מואנשות כי זה קונספט נורא מגניב. אני לא טיפוס של ספרות עלילתית במיוחד, אני כותב בעיקר שירה\סיפורים קצרים, אבל אני חושב שמומלץ להתנסות בדברים חדשים. 

פרולוג: זאב בדלת

"שמעתי פעם סיפור," אמרה דמות חייתית, עומדת על-יד דלת מלון דרכים. האוויר היה מלוכלך, מספיק כדי לא לראות דבר. "הסיפור קורה לפני המון זמן, בתקופה עתיקה. רומא, האימפריה הגדולה ביותר שהצליחו אי פעם ליצור. קופים מטומטמים". יבבה נשמעה מהעבר השני של הדלת, הדמות עצרה לרגע. "אני משעמם אותך?", הדמות פסעה לכיוון האור המרצד של נורת הפלורוסנט המוארכת. האור פגע בשיערו המוחלק לאחור, אוזניו הזדקרו. עיניו נצצו כאילו היה מוכן לצאת לציד, לטרוף כל חיה שטעתה והצליבה מבט איתו. הוא הושיט את כפתו לפתוח את הדלת, "אגיד לך מה, למה שלא נשלים את הסיפור בפנים?", כפתו לחצה על ידית הדלת, היא נפתחה. קול יריה חזק נשמע, והדמות נעצרה. דם החל ליזול על פניה.
"חמוד. זה קפצונים?", הדמות גירדה בכפתה את עינה, לופתת את הקליע שנכנס פנימה ושולפת אותו החוצה. "תהיה בטוח בדבר אחד, לא מגיעים לקרב אגרוף עם קפצונים." הדמות הלמה בבטנו של הדב שעמד מולה והעיפה אותו אחורה.
הדמות נכנסה לחדר המלון. פרצופה סוף סוף נגלה במלואו. הוא היה זאב. מכיס החליפה שלו שלף ממחטה והתחיל למחות את הדם מעינו. על הרצפה ישב דב בגופייה ותחתוני בוקסר, מכוון אקדח לכיוון הדלת.
דלת השירותים של החדר נפתחה, דב צעיר יותר יצא משם. "אבא! מה קרה?", הוא התחיל לרוץ לעבר דלת הכניסה. "זה הבן שלך?", שאל הזאב. הדב המבוגר הנהן בפחד למראה החיוך של הזאב שעומד בתוך חדר המלון, המקום היחיד שקרא לו בית בחודש האחרון. "שלום, איך קוראים לך?" אמר הזאב בזמן שהתכופף עד שעיניו נפגשו בעיני הדב הצעיר. "אנ.. אני מקס. אבא שלי עשה את זה לך? אתה יודע.. את העין?", שאל מקס. הזאב הנהן. "אני מצטער. אתה יודע, אבא שלי שוטר. הרבה פעמים הוא מפחד. בעיקר מזאבים. הוא אמר שהם שולטים באיזור, וזה למה עברנו דירה. הוא עושה את זה הרבה. איך קוראים לך?"
"השם שלי הוא רומולוס. נעים להכיר אותך מקס. אתה יודע, אבא שלך מאוד פגע בי", אמר רומולוס.
"מקס, תתרחק. עכשיו." אמר הדב הבוגר, עדיין על הרצפה.
"למה, אבא? אתה זה שירית בו! הוא הקרבן פה!", צעק מקס חזרה על אביו.
"מקס, כאן הטעות שלך. אני לא הקרבן פה." ענה רומולוס.
"אם לא אתה, אז מי כן?" שאל מקס.
"ילדים. כל כך תמימים. למקרה שעוד לא הבנת מקס, הקרבן הוא אתה." רומולוס התנפל על מקס, קורע את הבשר שלו בשיניו. הדב המבוגר לחץ על ההדק כאחוז טירוף, אבל באקדח נגמרו הכדורים. הוא רצה לזוז, אבל השתתק כהלום.
רומולוס ליקק את הדם משפתיו והניח את כפתו על הדב הבוגר, מצמיד אותו לרצפה. "אתה מבין, למעשים יש השלכות, אלן."
אלן המשותק שכב על הרצפה, מקבל את מה שעומד לבוא. מתמסר לזעמו של רומולוס, ומוכן למות. 
"לא. אתה לא מקבל את זה, אלן. אתה מבין, אתה צריך לשלם." רומולוס אמר, מצמיד את כפתו חזק יותר. "מקס, מקס הוא כלום. הוא היה גדל להיות בדיוק כמו אבא שלו, בורח ממקום למקום."
"מקס.. למקס היה עתיד. עתיד שאתה הרסת!" אלן צעק מהרצפה. רומולוס צחק.
"עתיד? איזה עתיד בדיוק? הוא היה לוקח את החובות שלך. אתה כל כך תמים!" רומולוס נשמע משועשע מהסיטואציה. "אתה באמת חושב שאחרי שהיית מת זה היה נגמר? אנחנו זאבים. אנחנו חיים בשביל המרדף. שום דבר לא מרגש יותר מציד."
"בן של.." אלן הרים את כפתו וניסה להפיל את רומולוס, אבל רומולוס רק לחץ עליו חזק יותר ויותר.
"אלן, שפה.. יש פה ילדים. או לפחות היו." רומולוס התפקע מצחוק. "אתה יודע, אלן, אנחנו לא כאלו שונים. ההבדל היחיד בינינו הוא שאתה, אתה פשוט פתטי. הבן שלך, או לפחות מה שנשאר ממנו, מת. וזה הכול בגללך. אתה יודע מה, אלן? עברת מספיק להיום. אמנם היה יום קשה, אבל לפחות קיבלת שיעור באבהות. לך לישון, אלן."
רומולוס הכה בראשו של אלן עד שהתרסק סופית על הרצפה, מעולף. מכיס המכנס רומולוס הוציא כרטיס וקשקש ברכה. הוא זרק אותו על הגופה המדממת של מקס ויצא מהדלת, מותיר אחריו שובל של דם, אבא מרוסק וברכות חגיגיות לילד.




אז כן, זה פרולוג לסיפור שאולי ואולי לא אמשיך. אני אשמח לביקורת בונה כי אני באמת לא כזה משהו עם עלילה, לא טוב בלבנות אותה בשום צורה. אני בעיקר בתחום של שירה\סיפור קצר כמו שכתבתי, תחום שדורש הרבה פחות יכולת של בניית עלילה, מתח וכו'. אשמח מאוד להערות, כי יש לי כמה חששות או דברים שאני מרגיש שלא עשיתי כמו שצריך. אם אראה שבאמת תעירו לי עליהם, אנסה לשפר אותם להבא.

שתף אשכול


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

אני יגיד לך תאמת אני גם לא מבין בכל העניין של ספרות בכלל, אבל כשקראתי את הפרולוג שלך היה לי כיף מאוד לקרוא.

העלילה זרמה טוב, יכולתי ממש לדמיין את הסטיאוציות של קולות מלחמה, הדרמה.

אשמח אם תמשיך את הפרולוג הזה.

שתף אשכול


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

אני אומר בפשטות: אתה לא יכול להפסיק עכשיו. אני זקוק לסיפור הזה. זקוק! אתה מבין? סיפור מעולה, ארוך, מושקע וטוב. אם אתה מפסיק אני אהיה עצוב מאוד 😞

שתף אשכול


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

נחמד.

לא עפתי לשמיים,  אני מקווה שישתפר יותר באשכול הבא

שתף אשכול


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

ואוו לא סתם אני מעריץ אותך!!!

כל מילה במקומה!!! ניסיתי לתקן אותך איפשהו אבל לא מצאתי חורים!!!

הסיפור הזה פשוט אומנות!!!

שתף אשכול


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

אני לא נוהג בכללי להגיב בפורום וזה במיוחד לא לקרוא סיפורים וכדומה,אבל אני יכול להגיד לך שזה כתיבה ממש יפה וברמה גבוהה רואים שיש לך את זה ואשמח שתמשיך עם זה, כמו שאמרו לפניי הסיפור באמת זרם ובאמת יכולתי לדמיין מה הלך שם, עצם זה שהדמות של הזאב כביכול לא נחשפה מראש הפכה את הסיפור למעניין יותר יאללה מחכה לעוד אשכולות שלך🙂

שתף אשכול


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

כתיבה שוטפת, ניסוח טוב, אווירה אפלה ללא גבולות ופרולוג מעולה לסיפור.
אמנם יש לך חששות לגבי פיתוח העלילה, ויכול להיות שבאמת מדובר בעניין שיותר קשה לך איתו... אבל הבסיס טוב ואני מאמין שלא רק אותי השארת במתח לגבי ההמשך, בעיניי בהחלט יש לך את היכולות להמשיך את הסיפור בצורה מעניינת ומותחת מספיק. 
השאלה היא אם תשלים עם כך שזה בסדר לא לכתוב מושלם ולרצות את כולם - אפשר קצת לשחרר, להוריד ציפיות לזרום עם הכתיבה וגם להנות. להשתפר תמיד אפשר תוך כדי, ואם תמנע מעצמך לכתוב בגלל החששות אז בטוח לא תתפתח באותם דברים. 
לפרולוג אפל כמו שלך אין דרך אחת בטוחה להמשך, אלא להפך השמיים הם הגבול וקיימות המון אפשרויות שונות ומגוונות... אני מקווה שגם העובדה הזאת תקל עליך בהרגשה ואשמח אם תבחר להמשיך אותו 🙂

 

 

 

שתף אשכול


קישור ישיר להודעה
שתף באתרים אחרים

Join the conversation

You can post now and register later. If you have an account, sign in now to post with your account.

אורח
הוסף תגובה

×   Pasted as rich text.   Paste as plain text instead

  Only 75 emoji are allowed.

×   Your link has been automatically embedded.   Display as a link instead

×   Your previous content has been restored.   Clear editor

×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.

טוען...

  • צופים לאחרונה   0 משתמשים

    אין משתמשים רשומים שצופים בדף זה.

×
×
  • צור חדש...