סיקור| Watch Dogs

**headri22** · ינואר 27

מפתחת: Ubisoft Montreal
מוציאה לאור: Ubisoft
ז'אנר: פעולה-הרפתקאות, עולם פתוח, האקינג
פלטפורמות: PlayStation 3/4, Xbox 360/One, Microsoft Windows, Wii
שנת יציאה: 2014

רקע עלילת המשחק
המשחק מתרחש בגרסה עתידנית ודי ריאליסטית של שיקגו, שבה כל תשתיות העיר נשלטות על ידי מערכת מחשוב מרכזית הנקראת ctOS – מערכת ריכוזית שמחברת בין מצלמות אבטחה, מערכות תחבורה, מידע פיננסי ואפילו תשתיות עירוניות.

הדמות הראשית: איידן פירס (Aiden Pearce)
איידן הוא האקר מוכשר ובעל עבר פלילי, שמונע מרגש אשמה וזעם לאחר שבת אחייניתו נהרגת כתוצאה מהתנקשות שנבעה ממעשיו. מאז, הוא יוצא למסע נקמה תוך כדי שהוא משתמש בכישורי האקינג שלו כדי לשלוט בעיר כולה – לפרוץ למצלמות, לעצור רכבות, לפוצץ צינורות גז, או לחטט בסודות הכי פרטיים של אזרחים – הכל באמצעות הסמארטפון שלו.

גרפיקה ואווירה

כש-Watch Dogs נחשף לראשונה ב־E3 2012, הוא הרשים עם גרפיקה מרהיבה – אך הגרסה הסופית של 2014 הייתה נחותה משמעותית, מה שיצר אכזבה בקרב גיימרים.
עם זאת, הגרפיקה עדיין טובה: העיר שיקגו נראית חיה, גשומה, מתוחכמת.
פס הקול האלקטרוני והאווירה העירונית מוסיפים המון לאווירה הסייבר־פאנקית.
העיצוב מושקע בפרטים – לכל אזרח יש סיפור קטן, והעיר עצמה מרגישה אמיתית.

Watch Dogs הוא משחק עולם פתוח, דמוי Grand Theft Auto, אך עם טוויסט מרכזי: יכולת האקינג.

אפשרויות במשחק:

שליטה על המערכות העירוניות – למשל, להרים גשרים כדי לברוח ממכוניות, לפוצץ תשתיות מים בזמן מרדף, או לגרום לתאונות בכביש.
האקרים נגד פושעים – מערכת שמאפשרת לך להחליט אם לעזור לאזרחים או לרדוף אחרי פושעים.
גישה לפרטים אישיים – אתה יכול לפרוץ לכל אזרח ברחוב, לראות הכנסה חודשית, תחביבים, עבירות פליליות, או סודות מביכים.
משימות צד ומיני־משחקים – מירוצים, חידות מציאות רבודה, קרבות ירי, ואפילו משחקי קלפים.

🎮 קרבות ונהיגה 🎮
הקרבות מבוססים ירי מגוף שלישי, עם מערכת מחסה קלאסית.
מערכת הנהיגה זכתה לביקורת מעורבת – לעיתים מהנה, ולעיתים מרגישה לא מלוטשת.
יש דגש חזק על גישה שקטה – פריצה לבניין בלי להיכנס פיזית, דרך מצלמות ובקרים.

נושאים מרכזיים

פרטיות מול ביטחון: עד כמה אנחנו באמת בטוחים כשאנחנו מחוברים לרשת?
נקמה וצדק: איידן רוצה צדק, אבל לא ברור אם הוא חוצה גבולות מוסריים.
שליטה דרך טכנולוגיה: המשחק מעלה שאלה מהותית – מה קורה כשמערכת אחת יודעת הכול על כולם?

מצב אונליין
Watch Dogs מציע גם מצב מולטיפלייר אינטגרלי בתוך העולם הפתוח:
האקינג של שחקנים אחרים – אתה יכול "לחדור" לעולם של שחקן אחר, מבלי שידע, ולגנוב מידע. אם יזהה אותך – מתחיל מרדף.
מירוצים, קרבות ועוד – כל אלה משולבים בחוויית העולם הפתוח, לא בנפרד מהמשחק הראשי.

יתרונות:
רעיון מקורי ומרענן
מערכת האקינג חדשנית
אווירה מרשימה
עלילה מותחת עם פיתולים

חסרונות:
ירידה גרפית לעומת ההבטחה
דמות ראשית לא מאוד כריזמטית
מערכת נהיגה לא מושלמת
לעיתים חזרתיות במשימות

Watch Dogs הוא משחק שמנסה לקחת את הרעיון של שליטה דיגיטלית על העולם ולתרגם אותו לחוויית גיימינג. למרות שהביצוע לא תמיד עומד בגובה הציפיות, הרעיון, האווירה, והייחודיות שלו הופכים אותו למשחק ששווה לשחק – במיוחד אם אתה מתעניין בטכנולוגיה, עולם פתוח, והיבטים פסיכולוגיים של שליטה ומעקב.

דעה אישית

בעיניי, Watch Dogs הוא משחק עם רעיון מבריק וביצוע לא רע – אבל גם פספוס קל. הקונספט של עולם שבו אתה שולט בהכול דרך סמארטפון – מהרמזורים ועד לחשבון הבנק של עובר אורח – פשוט גאוני. זה נותן תחושת כוח שאין כמעט בשום משחק אחר. התחושה שאתה לא רק לוחם, אלא גם עין רואה־כול במערכת – ממכרת.

אבל לצד זה, הייתה לי תחושת החמצה. איידן פירס, הגיבור, מרגיש לי קר מדי – קשה להזדהות איתו רגשית, אפילו כשהמניע שלו אנושי. העולם אמנם חי ונושם, אבל לפעמים התחושה היא ש-Ubisoft לא לקחו את הרעיון עד הסוף – האקינג חכם, אבל ברוב הזמן אתה עדיין יורה, נוהג ובורח כמו בכל משחק אקשן אחר.

היו רגעים שבהם הרגשתי שאני חלק ממשהו מתוחכם, חכם, כמעט קולנועי. אבל היו גם רגעים שבהם המשחק הפך לחוזר על עצמו.

בסופו של דבר? משחק עם פוטנציאל אדיר – לא מושלם, אבל מרשים. אם אתה אוהב טכנולוגיה, שליטה ופרנויה דיגיטלית – שווה לתת לו צ'אנס.

שיהיה שלישי פעמיים כי טוב 🙂