הארכטייפ הכי חשוב באנימה - קול ההגיון

AlphaZero · ינואר 7

אנימה זה ברדק. המדיה המצויירת מאפשרת לראות דברים שלא קיימים וגם ספק אם חוקי לצלם גם עם האפקטים המיוחדים של ימינו והגבינה המלאכותית.

תופעה זו מביאה לסצנות ציטוטים וסיפורים שלמים שנועדו לשעשע ולזעזע.

מה לא תראו באנימה שלא במקום אה? מכות במסדרון של נשיאת מועצת התלמידים ומכשפה מוזרה? פףףף זה תמים מדי. בכל מקרה בלי להרחיב יותר מדי על דברים הזויים באנימה כי 99% מהם הם מוטיב חוזר בכל סדרה בין אם זה הוצאות גדולות ובין אם זה סטודיו ב300 ין (יכולתי להיות גיישה ביפן ולעשות מליונים של ינים במקום מלצרית פה ולעשות שכר מינימום אה רגע סטינו מהנושא)

וכדי לאזן את הכאוס יש את המוטיב החוזר שמציל את הסדרה מקריסה

יש לה הרבה שמות ביפנית ואנגלית אבל אנחנו נקרא לה "קול ההגיון"

מי זו קול ההגיון? ובכן זו בדרך כלל דמות נשית חצי ראשית בסיפור. שכל פעם שהעניינים יוצאים משליטה ולכותב אין דרך לעצור אותם בצורה טבעית היא נכנסת ובמשפט אחד עוצרת את הטמטמת וממשיכה את הסיפור.

מאפיינים משותפים לכמעט כל דמויות קול ההגיון בכל סדרה

1 היא בדרך כלל אישה (במקרה שהדמות הראשית המרכזית אישה היא לפעמים תהיה גבר אבל זה לא מחייב)

2 היא בעיקר מראה נוכחות ופחות מדברת או פועלת וזה מספיק ואם היא מדברת או פועלת זה למשפט אחד או פחות וגם זה בקול חלש וקר בניגוד לצעקות והרעש של אנימה.

3 היא נוטה להיות צעירה או קטנה פיזית אבל מאד חזקה ואלימה לזמן קצר

4 היא שוברת קיר רביעי לעיתים תכופות ומודעת לסיפור כולו גם כשזה מרגיש ממש לא טבעי לבניית העולם ובאופן כללי היא השכל בחבורת הדבילים הזו.

5 יש לה רצון להיות הדמות הראשית המרכזית השנייה אבל בין אם מתוך בחירה מודעת ובין אם מתוך פחד וחוסר ביטחון היא לוקחת תפקיד צדדי ואחורי וזה לרוב לא משותף עם שאר הדמויות ולעיתים רק נרמז קלות לצופה וכאשר בתוך הסיפור הנושא עולה היא מגיבה באלימות מוגזמת.

אז איך מתנהלת סצנה טיפוסית שמככבת בה קול ההיגיון?

אחת הדמויות מציעה רעיון בתקווה שהדמות הראשית הגברית תסכים והוא כמובן לא יודע איך להגיב. שאר הקאסט התומך מגיב לזה בחיוב או מתחיל לבצע את הרעיון המטומטם אקטיבית. מוזיקת הרקע תתחיל להיות קרקס ולפתע תיפתח הדלת - המוזיקה תעצור - קול ההיגיון תהיה עם פרצוף מוגזם ותגיד בשקט "באקה" ומשם זה או אלימות או שהיא משאירה אותם לעשות מה שהם עשו קודם אבל עם רגשות אשמה.

כמובן שיש עוד דרכים יותר מורכבות להתנהל בסצנת קול היגיון אבל השליטה במאזן היא הקו הדק בין אשפה ויצירת מופת

ישנן אנימות שהן קימרה של קומדיית סלפסטיק ודרמה שמסוגלות באמצעות מאזן קול ההיגיון לגרום לצופה לבכות מהתרגשות ואז לבכות מצחוק באותה הסצנה. כאילו... התלהבתי מהגדילה הרוחנית שלך כבן אדם ואז זה הפך לבדיחה.... אוי ואבוי.... וזה מדהים

בכל מקרה אי אפשר לעזוב בלי לתת דוגמא לדמות כזו

סורה גינקו - הכינוי שלה: המלכה.

תפקידה בתוך הסיפור הוא לרדוף אחרי "המלך" בנסיון להביס אותו

תפקידה מחוץ לסיפור: לעצור את הטמטום שיש הרבה ממנו

אחד הדברים שמבדלים אותה מקולות הגיון אחרים: מתישהו היא החליטה ש"כשמגיע אז מגיע" ועצרה את השטויות באמצעות להרביץ לגיבור ולהטיח בו את כל האמיתות שמשאירות אותו והקהל עם תחושה עצובה אבל כשמגיע מגיע. (בשם ההוגנות היא בידלה את עצמה בקולות הגיון בכך שהיא הבעיה את אהבתה לדמות הראשית ברמזים עמוקים ביותר והוא בן אדיוט שלא מבין כלום אז מגיע לו)

מוסר השכל: הדמות של קול ההגיון אמורה לבטא מה שהצופה צורח על הטלוויזיה וככל שזה יותר קרוב למציאות זה יותר מוצלח ויותר מציל סצנה שיכלה להיות משעממת ופשטנית