הרפתקאות יונתן פרק 19. מייללות רוחות

[קטון 32]

פרק 19

אדום-מדם פנה משם מהר, אושר נותר מבולבל והביט באביו, עוזה התאנח אנחה כבדה והסביר "על אדום-מדם יש קללה, מי שיהרוג אותו ימות באותו רגע, אף על פי שאנחנו בני אלמוות אני פוחד שהקללה האת חזקה מאיתנו". אושר שמע את זה והחליט לרדוף אחרי אדום-מדם.

יונתן ישב מהורר על הרצפה, הוא הבין שרוב האזור נהרס מהשעון, וקיוה שהתכנית שלו עבדה, המנקה ישב מולו ונראה שלא היה אכפת לו מהמצב, יונתן המשיך לחשוב בדאגה, הרי התכנית כה טובה לא, התכנית הייתה שיונתן יקח את האקדח שאושר הביא, יכין ממנו את השס"מ (כן זה פשוט להכין את זה), יתן לאושר, ואז אושר יפרק מכות את אדום-מדם. אז למה יש חשש בליבו של יונתן.

קול שעבר באוויר החלל עורר את הגנותיו, הקול ליחשש בצורה מוזרה "ללמד את בני יהודה קשת", יונתן נבהל, זאת הפתיחה של קינת דוד על שאול ויונתן, כלומר איום כלפיו, ואכן אדום-מדם הגיע, נשען על מקל ברזל חרוך, משתעל, והולך כפוף, הוא הביט מטה ודיבר "בבקשה רחם עליי". יונתן לקח את מוט הברזל מידיו של אדום-מדם, הוא נפל ויונתן עמד מעליו, "למה לי לרחם עליך אחרי שניסית להרוג אותי", יונתן עמד להניף את מוט הברזל ולפגוע באדום-מדם אבל דמות נוספת הפריעה לו.

ג'אן מלווה בשני חיילים, משך את יונתן אחורה, יונתן נפל והמוט נתפס בידי ג'אן, "אי אי, נער משונה אתה, להרוג את האויב לא ישלם את הנקמה שתרצה ממנו", יונתן אימץ את ליבו כדי שהדברים לא יערערו את המצב, "מה אתה רוצה?", ג'אן חייך חיוך ערמומי "אני? רק שמונה מיליון דולר, שליטה במחוז שלם בצרפת או רומניה, ומנייה שולטת בבורסת היהלומים". יונתן והמנקה הביטו בו במבט תמוה, ג'אן התכופף לעבר אדום-מדם ולקח מברדסו מפתח, "להתראות אברינו, תודה על המסוק", ג'אן מוט הברזל ושני החיילים שאיתו פנו משם, יונתן והמנקה עדיין מבולבלים, ולפתע יונתן שם לב שאושר עמד שם כל הזמן.

"אושר, למה לא ניצחת כבר?", אושר הוציא את טלפונו והפעיל הקלטה, "חתולים זה חמוד". מה?, אושר החל בלחץ ובפזיזות לעבור על כל ההקלטות בטלפון שלו ,אין סיכוי שאין לו מילים כמו קללה, רצח, זהירות, וכו'. עזוב טכנולוגיה, אושר הוציא עיפרון מכיסו וכתב על הרצפה "זעירט אדום מדאם מכוללל, אל תהרועג איתו". באסה הוא ילד קטן ויכולת הכתיבה לא משהו, אדום-מדם הבין שיונתן עלול לא להרוג אותו, אז הוא קם ובעט באושר כדי שיונתן יהרוג אותו, יונתן התהפך לכיון אדום-מדם בא לתת לו אגרוף ו.. מוסר, האם בסדר להרוג רוצח פסיכופט שחטף אותי פצע אותי וכמעט השמיד את העולם?. כן! מה ההתלבטות, עוזה הגיע וגם שרף, עוזה מיהר להסביר "יונתן, אסור להרוג את אדום-מדם מי שהורג אותו מת מיד", אדום-מדם הבין שרעיונו נכשל , אז פשוט נהרוג את יונתן עכשיו, יונתן ז הצידה כשאדום-מדם קפץ לכיוונו, יונתן עוד לא החלים מהקרב הקודם וזעק "אז מה להשאיר אותו חי שירדוף אחרי?". עוזה נבוך,

שרף הוציא סכין והתקרב, "אברינו, בוגד, שקרן, היית לי מאסטר מורה דרך, מנהיג, טיפלתי בך, אתה היית אמור למות מזמן, תמות!!!" שרף בא לנעוץ את סכינו במרושע הכי גדול לדעתו, יונתן דחף את אדום-מדם וצעק "שרף, אתה תהרוג גם את עצמך", שרף מנע עצמו מלבכות נראה שהמפגשים הקצרים גרמו להם להתחבר, שרף נשם לאט, ואז בעט באדום-מדם, נראה כי אין מה לעשות אי אפשר להרוג את אדום-מדם מבלי שיהיה קרבן, אלא אם כן.., המנקה קם והציע "הבה נטילה גורלות, אני ושרף ניקח את הסכין ואם אחד מאיתנו ימות אז הוא ראוי למות". שרף התקרב , ויונתן עוזה ואושר הביטו בתדהמה, אדום-מדם קם וכשהבין ששרף והמנקה מחיקים יחד סכין לכיוונו הוא החל לצעוק "ללללללללללללאאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!", סלאששש, אדום-מדם מת.

המנקה פנה אל כולם בחיוך "מי שמכיר את איש-האמת-האינוסופי יודע שיש לו ספר שאומר את כל האמת, שאלתי את הספר כי אני פארנויאד איך לנצח כל אחד מהארגון, מה שאדום-מדם אמר זה רק אם איש אחד הורג אותו ,אבל שניים זה סיפור אחר"

מין דממה שרתה שם בזמן שהחיילים פינו את הגופה, יונתן התעורר מההלם ופנה לעוזה, "עכשיו, אפשר בבקשה הסבר" עוזה חייך "כן. אז ככה אני ואושר כמו כל האדם נמות יום אחד העניין שלנו זה לוקח הרבה, אני כרגע בן מאה ארבעים וארבע, אבי זכרונו לברכה גידל אותי במסירות עד שהוא מת, במותו הוא הוריש לי את עין-הצדק הארגון שהוא הקים, התברר שבגלל אלימות שסבלתי בתור ילד אבי החליט ליצור את פצצת-ת"ק שתשמיד את האנושות, ואני החלטתי להסב את הארגון לחקירת דברים מוזרים כמוני שלא משנה כמה מתעללים נותר חי, ככה התלקטו כל האנשים בארגון, ויש עוד הרבה, כפי שהסברתי לך השס"מ הוא חלק מההמצאה של אבי, האיימיילים שקיבלת מהמנקה היו כי הוא החל לחשוד באדום-מדם, מה שהתברר כנכון, והוא החליט לשלוח אליך כי הוא קיוה שהשס"מ יעזור. עתה רק שאלה קטנה לי אליך מה עשית עם השס"מ?" יונתן החל להיות נבוך וענה בלחש "עשיתי עסקאות בשוק השחור להרוויח כסף", עוזה הינן גירד בזקנו ואז המשיך לדבר "יונתן אתה יודע איפה אנו נמצאים?" יונתן ענה "לא". עוזה המשיך "אנחנו בבסיס עין-הצדק בישראל שבנוי מתחת לעיר בית-שמש, ואם לא שמת לב אני ואושר יהודים", יונתן הופתע מזה הוא לא ציפה שפריקים כאלה יהיו מעמו, הוא עדיין לא עיכל את מה שקרה, עוזה התקדם "כפי שראית במצב כזה, במיוחד עכשיו שרוב הבסיס נהרס, וגם כי המקום לא אידיאלי לגידול ילדים, אני מבקש ממך האם תסכים להסב את מקצועך ולהיות החונך של אושר, אשלם לך" יונתן ואושר חייכו, יונתן ענה "בוודאי" והמנקה אסף את המגב והדלי ואמר "נראה שיש לי עכשיו הרבה מה לנקות", המנקה הלך ועוזה הביט בחייליו המפנים את המקום, אמנם הכל חרב אבל זה מרגיש כמו שלמות. אז כנראה זה..

..הסוף

 

סתם בצחוק.

על ספסל מול נהר הירקון ישב איש-האמת-האינוסופי עם ספרו, כולם הכירוהו בתור סתם זקן שאוהב לשבת מול נחל, ועתה הגיע מישהו שפנה אליו בצורה אחרת, בתחילה הוא לא זיהה את האיש שהגיע ואמר לו "שלום זבולון, אני רוצה את הפיקדון שלי חזרה", איש-האמת-האינסופי חייך, קם על רגליו , פרש את ידיו ודיבר בקול גבוה ושמח "אחי!! מה שלומך?" האיש מולו השתיק אותו, ואיש-האמת-האינוסופי שפך דיו על ספרו, ואז שניהם נעלמו בסערה מוזרה שהופיעה סביבם ,לאזור חשוך וסמיך, מולם הייתה תיבה ,האיש התכופף ופתח אותו וגילה בה הרבה כרטיסים "תודה זבולון, עתה הקרדיטים יופיעו"

"מה זה?"

"אסביר לך אחר כך"

המשך יבוא

סוף חלק ראשון

נערך בתאריך אוגוסט 31 - על-ידי קטון

[Username 45]

יפה מאוד! מעניין מה קורה אחר כך...