הרפתקאות יונתן פרק 14. שמחת עולם

[קטון 32]

פרק 14

יונתן הרגיש עלוב, זה כמו במשחקי אימה, ברגע שאתה מתעלף אתה עובר לחדר אחר, כך קרה לו אחרי שנורה בחיצי הרדמה, עתה הוא התעורר על כיסא פלסטיק המיועד לילדי כיתה א', משהו שלא בנוח לנער בן 12. מולו היה שולחן ירוק קטן עם דפים וטושים, זה הזכיר לו את הגן, וגם מזכיר לו שהוא עכשיו בבסיס של עין-הצדק הארגון שנלחם נגדו מבלי באמת לדעת מה הוא. הוא ניגש לדלת הכחולה שמולו וגילה שהיא נעולה,

הוא נעול בחדר לבן, יונתן החל לספור את הריבועים בתקרה וברצפה מרוב שיעמום, ואז הדלת הכחולה נפתחה, ויונתן הופתע, כל מה שהוא ראה עד כה זה אנשים מטורפים עם יכולות חסרות היגיון, לכן היה מוזר שנכנס ילד קטן כבן חמש.

הילד לבש חולצת פסים כחולה ירוקה עם שני כפתורים למעלה, ומכנס שחור או כחול, נעליים, וכובע אדום, ושיער שחור, יונתן החל לשים לב שהוא מתרכז יותר מדי בצבעים, והילד הקטן התקרב והחל לצייר, יונתן חשב כנראה הוא נתקל באיש היחיד הנורמלי במוסד הזה, לצערו זה לא נכון, ברגע שהילד נגע באחד הדפים הוא לפתע זהר באדום למשך כשנייה, ואחריו הילד נגע בשולחן והשולחן זהר בסגול, הוא לקח אחד מהטושים והטוש זהר באפור, יונתן ניסה להתיישב על הכיסא שלא בגודל שלו ופנה אל הילד "היי, שלום, מי אתה?"

הילד לא ענה הוא הכניס את ידו לכיס והוציא טלפון, הוא לחץ על כמה מקשים ואז הטלפון החל להפעיל הקלטה, "שלום, אני אושר, ואם אתה שואל למה אני משתמש בטלפון, אני אילם". יונתן נראה מעט מוטרד מהמצב שמולו ילד אילם עם ידיים שעושות דברים זוהרים.

"אז אושר, מה קורה פה?, למה אתה לא בגן?, אתה אמור להיות בגן נכון?", אושר הביט ביונתן במבט מבולבל ולחץ על כפתור בטלפון "אתה לא מנומס, קודם תציג את עצמך". באסה הוא קיבל שיעור בנימוסים והליכות מילד קטן "כן סליחה, אני יונתן ואני הגעתי לפה אחרי שחישמלתי את עצמי והתעלפתי ואז ירו בי חיצי הרדמה". יונתן ראה שמה שאושר מצייר זה אותו עם משקפיו הירוקים והסוודר השחור, "למה אתה מצייר אותי?", אושר הביט בו והפך את הדף וצייר עליו דמות אחרת שיונתן כבר הכיר, את אדום-מדם.

ואם לא היה מספיק מאיים עד עכשיו הדלת נפתחה, ואיש מזוקן בחליפה וכובע נכנס לחדר עם אקדח שלוף לכיוון אושר. וירה בו. יונתן נבהל מהאיש האקראי שלא היסס בילד קטן אבל לפני שהוא הספיק להגיב אושר קם, ללא סימני פגיעה. אושר הפעיל עוד הקלטה "אי אפשר להרוג אותי, גם את אבא שלי אי אפשר". טוב אושר הוא לא נורמלי.

האיש המזוקן פנה אל יונתן ואמר לו "טוב יונתן סוף סוף נפגשים, אני המנקה". יונתן רצה כמובן לשאול אותו שאלות כמו למה נשלחו אליו המיילים ואיך הוא ידע שיש עוד כמו יונתן אבל הכל נקטע שוב, ירייה פגעה בצוואר המנקה ובמסדרון נראה אדום-מדם עם אקדח שלוף, עיניו ברקו ושפתו ליחשה אימה "הפעם לא תברח"

המשך יבוא

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

אשכול זה הוא אחד מתוך חמישה אשכולות עונש שפרון הטיל עליי, וגם ארבעה עשר מתוך כמה שיצא לי של בסיפור הזה

 

 

נערך בתאריך אוגוסט 10 - על-ידי קטון