דיון| מה האנימות הכי מוזרות שראיתם

היי,

איך אתם? מה קורה?

דעתכם חשובה לנו, אך לא כמו שדעתכם לגבי זה חשובה לי.

אז פעם חשבתם לעצמכם אני לא יודע איזה אנימה לראות, ופשוט זרמתם אם הדבר הראשון שיצא לכם? וגילתם אנימה טובה או גרועה אבל כל-כך מוזרה? 

אז הגעתם למקום הנכון✌️

 

כמה חוקים רק לפני שנתחיל:

1. לשמור על שיח מכבד

2. מותר (ורצוי) לתת תקציר על האנימה שבחרתם, אך אם אתם מוסיפים ספוילרים מאמצע האנימה/ המנגה נא לשים במצב מוסתר - כדי לא להרוס לאחרים שרוצים לכתוב.

3. לא להתבייש לכתוב כמה שרוצים!

אז יאללה- אתן לכם תאנימות שלי לפני שיגיע תורכם.

אנימות:

1. סוף הפלטינה

תקציר: אלוהים עומד למות, והמאלכים שלו צריכים למצוא לו מחליף עד 1000 ימים. אז מלאך דרגה מיוחדת יש לו חץ אדום חץ לבן וכנפיים,  דרגה ראשונה חץ אדום וכנפיים ודרגה שלישית רק כנפיים. והמאלכים מחפשים אנשים שרוצים למות והם מצילים אותם ונותנים להם כוחות כדי שאחד מהם יהפוך לאלוהים.

ספויילר

אז בסוף כולם נפגשים וזה ויש אחד שאומר שאלוהים לא קיים ונוצר מכאלה שמאמינים בו מביאים לו כוח ואז הופכים איזה ילד אובדני לאלוהים ויום אחרי הוא הורג את עצמו וכל האנושות נעלמת וזהו נגמר האנימה- זה היה לי כל כך מוזר.

אזהרה: מה שבספויילר זה סוף האנימה, אז מי שירצה לראות בעתיד/ רוצה להמנע מספוילרים נע לא להסתכל.

 

2. מחברת המוות

זו אנימה שהתלבטתי אם להכניס פה, מצד אחד זו אנימה מטורפת והיא מוזרה לטובה- אבל יש לה כמה קטעים מוזרים בקטע מטריד.

תקציר: אם אתם רוצים תקציר.. יש לכם הכל באשכול הבא:

אחלה סיקור ואנימה פסיכית, ממליץ לקרוא ולראות.

ספויילר

הקטע המוזר בה לדעתי, זה הקטע עם איך שלייט משתגע לאט לאט ופשוט משמיד את העולם, או שריוקו עושה המון דברים מוזרים- שלא נדבר על המחברת ואיך שלייט מת

ספוילרים למחברת המוות, גם לסוף הסדרה.

זה היה האשכול להיום, מחכה לראות את הדעות שלכם🙂

strike witches

קודם כל הפתיח מדהים

זה בצד זה אנימה על מכשפות חצי מטוסי קרב שכח הקסם שלהם מגיע מהתחתונים מה לא מוזר בזה

עוד מוזרה: keijo

אנימה על בנות הולכות מכות שאחרי נקודת החצי הופך לבנות הולכות מכות עם מהלכים מיוגיהו (זה לא איסיקאי או קסם)

איך אני אוהב את הנושא של האשכול שנותן לי הזדמנות מעולה לשתף באחת האנימות האהובות עלי!
שמה של האנימה המטורפת הזו הוא: parasyte: the maxim
אנימה שמשלבת אימה, מדע בדיוני, דרמה פסיכולוגית ואקשן אינטנסיבי, ומצליחה להיות גם מהנה וגם מטרידה בו זמנית.
תקציר:
הסיפור מציג את שיניצ'י איזומי, נער בן 17 שפלש לגופו טפיל חייזרי שתוקף בני אדם ומשתלט על מוחם. במקרה שלו, הניסיון נכשל חלקית, והטפיל משתלט רק על ידו הימנית. בעולם שבו הטפילים לא רק חיים בתוך בני אדם, אלא גם טורפים אותם כדי לשרוד, שיניצ'י מוצא את עצמו שותף לא רצוני ליצור שהוא קורא לו "מיגי".

*ספוילרים לא רציניים מדי, שמתי ליתר ביטחון. אם הייתם רוצים לדעת עוד על הסדרה, אז אתם מוזמנים לקרוא.

ספויילר

מה שהופך את האנימה הזו למוזרה, זו הדרך שבה היא משחקת עם גבולות האנושיות.
במהלך העלילה שיניצ’י עצמו מתחיל להשתנות, ובשלב מסוים נראה שהוא נהיה אדיש ואטום רגשית אפילו יותר מהטפיל שבתוכו (מיגי).
מיגי מתפקד כמו יצור לוגי, שמונע מהישרדות, סקרנות ואינטרס עצמי. הוא לא מדחיק רגשות, פשוט כי אין לו כאלה בכלל. מבחינתו, רגשות הם תופעה משונה שהוא רק מנתח מהצד. לעומתו שיניצ’י מתחיל את הסיפור כבחור רגיש בעל חמלה, ולכן בהמשך שרואים אותו מאבד קשר לרגשות שלו, זה מרגיש כאילו דווקא הוא זה שהולך ומתרחק מהאנושיות.
עם כל פרק שעובר, מתחילות לעלות שאלות שקשה להתעלם מהן כמו:
מה בעצם הופך אותנו לבני אדם?
האם הרג יכול להיות מוצדק כשהחיים תלויים בזה?
האם ניתן להרגיש משהו אמיתי כלפי דבר שהוא שונה לגמרי ממך? 
ויש עוד הרבה שאלות עמוקות שהיוצר רומז להן, אבל משאיר לנו את החלק הקשה באמת, והוא לחשוב.

ציטוט אחד שתפס אותי בסדרה הזו היה באחת הנקודות ששיניצ’י שואל: "Human life is precious, isn’t it?"
זו נשמעת כמו שאלה פשוטה, אבל הסדרה לא מספקת תשובה ברורה.
בשביל מיגי שמביט על העולם בעיניים קרות, לא מבין למה בכלל צריך לייחס ערך לחיים של מישהו אחר. מבחינתו, הישרדות היא לא עניין מוסרי, אלא היא פשוט תנאי לקיום. וכשגם בני האדם וגם הטפילים הורגים כדי לשרוד, קשה שלא לתהות: מי באמת המפלצת כאן?

וזה מה שהופך את Parasyte לאחת האנימות הכי מוזרות ומעניינות שראיתי. לא בגלל המפלצות או היד שמתחילה לדבר, אלא בגלל שהיא גורמת לך לעצור ולשאול שאלות שלא ציפית לשאול מסדרת אנימה.
שאלות על מוסר, על אנושיות, ועל ערך החיים עצמם.
עד היום Parasyte נשארה אחת הסדרות הכי טובות שראיתי לא רק בגלל מה שקורה בה, אלא בגלל הערך שהיא משאירה אחריה, והסוף המרגש שלה.

ספויילר

אה וגם יש בחור עם סנטר מדבר!
יכלתי לחסוך את כל הקריאה הזאת פשוט...