הרפתקאות יונתן פרק 10. המוציא לפועל

[קטון 41]

פרק 10

יום ראשון יונתן חולה והולך לרופא. "שלום אני המחליף של ד"ר איתון, ד"ר שלמה". "יש לך תעודת רופא?" שאלה אימו של יונתן

-כן

-תואר?

-כן

-תעודת הוקרה?

-כן

-מספר טלפון של טכנאי?

-כן, וזה לא קשור

-טוב אז יונתן חולה יש לו איזו שפעת..

"אימא אני יכול לדבר לבד" אמר יונתן בצרידות. "אם זאת שפעת יש לי תרופה שתטפל בזה ברגע. הנה" תוך כדי אמירתו שם בקבוקון על השולחן ונתן כפית מהבקבוקון ליונתן. לא ברור מי חשד יותר יונתן או אימו בכל מקרה יונתן בסדר גמור.

יונתן שראה כבר ספר דובר אמת לא הופתע מהאירוע, אימו הייתה מופתעת כי היא חיה חיים רגילים, גם פה לא ברור למי קל יותר.

בסמטת רחוב כלשהי

"טוב שרף קיבלנו אות משלמה אפשר להוציא את התכנית לפועל", "המפקד, רק שאלה למה שלמה/ג'אן לא יכל לעשות את זה כבר מהתחלה?". המפקד גילגל עיניים ופנה להסביר "ככה, הבוס גילה שבדם של שלמה/ג'אן יש יכולת לשלוט על אנשים, אחרי בדיקות קצרות התגלה שהוא יכול רק בנגיעה עם ידו להכניס במשקאות את הכח שלו אבל רק חלק קטן שמאפשר להרעיד טיפה את האיברים הפנימים, כדי שתהיה לו שליטה מלאה צריך או כמות גדולה של משקה נגוע הוא שהוא יהיה קרוב, אז שלמה/ג'אן ילך מאחורי הנער ואני ואתה נתקדם כפי שהסברתי לך". שרף נראה מהוסס "אם אתה נגד הנער הזה אז תהרוג אותו", פניו של המפקד התעוותו ועיניו האדומות בוהקות נראו כאילו עומדות לירות לייזר "שלושים ושתיים פעמים אמרתי לך, צריך שהוא ישאר חי", התשובה גרמה לשרף לחשוב על שאלה פילוסופית חדשה האם מישהו ירצה לחיות חיים שאינם חיים 

יום שני 

יונתן לא קיבל משמיות חדשות מאנשי השוק השחור, הוא כן עסה קצת סחר חליפין ,אבל משימות לא. בדרכו חזרה מבית הספר הוא הרגיש מוזר לפתע רגליו הוליכו אותו מבלי מחשבה לפניה אחרת מהדרך לביתו. רגע זה לא הדרך הביתה, יונתן ניסה לסבוב אך רגליו המשיכו בכיון ישיר לעבר סמטה בין שני אתרי בניה, יונתן זכר את המקום הוא קיבל משימה להרוס את אד האתרים, למה?, לא יודע. אולי הוא כל כך מתגעגע לקבל משימות, מחשבת השווא הזאת התבטלה ברגע ששרף בא מולו

"אני זוכר אותך אתה הבאת לי ציוד לתיקון מפרופסור ג'..". "כן, כן" קטע אותו בגסות והסיר את הכפפות על ידיו שחשפו שני ראשי נחשים כתומים. "מה זה?" שאל יונתן המבועת. "ידיים" תשובה קרה וחלקה של שרף כאילו זה רגיל "אני שרף ואני הולך לנצח אותך". "אוו אתה לא, מצב סכנה" משקפיו של יונתן נהיו אדומות בצורת איקס הוא שם את ברדס הסוודר על ראשו והופיע לו גרזן קרב אדום ביד "אתן לך אפשרות להיכנע". שרף גיחך "ילד אתה די שחצן" בפתאומיות מוחלטת שרף עשה גלגלון לעבר יונתן ואז קפיצה מרשימה מעל לראשו של יונתן , עמידה על הרגליים, והופ נחש כתום כרוך על צווארו של יונתן ומוציא את ניביו ולשונו. יונתן ניסה לזוז ולהשתמש בגרזן אבל ללא הצלחה, היכולות להנעת רגליו וידיו כאילו נגנזה ממנו.

גם מבלי להסתכל היה אפשר להרגיש את חיוכו של שרף מרחק שנייה מנשיכה, וכמו שההיסטוריה לימדה כל העולם יכול להתהפך בשנייה אחת. "מצב חום" המשקפיים נהיו מרובעות כתומות והסוודר נהיה רותח, הנחשים ושרף צעקו בבהלה מהחום ונפלו לאחור. יונתן רצה להסתובב לראות את מראהו המובס של שרף ברם הוא לא יכל. היאוש החל להתכסות חרף הניצחון. ושרף פשוט ברח. ויונתן יכל לזוז.

כנראה האיש עם הנחשים גרם לו חוסר יכולת לזוז. יונתן המשיך בשמחה את דרכו, רק שהוא שכח שקלות ראש היא לא דבר חיובי

גם עתה בלי שום סימן מזהיר הורגש לחץ אדיר על הצוואר, יונתן הונף באוויר וראה אותו, האיש שהזהירו אותו מפניו עם בגדים לבנים קרועים ועיניים בורקות אדומות. קולו היה מצמרר "סוף סוף נפגשים יונתן, אם אתה מביט בעיניי כנראה כבר הבנת מה הוא שמי" שתיקתו גם הייתה מצמררת "שמי הוא האדום מדם"

המשך יבוא

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

בבקשה תגיבו ככה אני אדע את דעתכם

נערך בתאריך יולי 28, 2025 - על-ידי קטון

[Username 45]

סיפור מרתק ומעניין. אם הרבה דרמה. לא קראתי את הקודמים. אבל רק מזה אני מבין שיש פה לא מעט עלילה. עבודה יפה!

רק שים לב. לפעמים. אתה שוכח נקודות. או לא מוסיף סימני קריאה. (זו לא חובה אבל מוסיף לחווית הקריאה. כל אחד והסגנון שלו. אתה בוחר אם לקבל את העצות)

 

ככה: אני זוכר אותך אתה הבאת לי ציוד לתיקון מפרופסור ג'. ו: לא ברור מי חשד יותר יונתן או אימו בכל מקרה יונתן בסדר גמור.

 

ואם תוסיף נקודות. זה יהיה שונה: אני זוכר אותך... אתה הבאת לי ציוד לתיקון מפרופסור ג'! ו: לא ברור מי חשד יותר. יונתן או אימו. בכל מקרה. יונתן היה בסדר

[קטון 41]

לפני 19 שעות Username כתב:

רק שים לב. לפעמים. אתה שוכח נקודות. או לא מוסיף סימני קריאה. (זו לא חובה אבל מוסיף לחווית הקריאה. כל אחד והסגנון שלו. אתה בוחר אם לקבל את העצות)

 

תודה