"שמחה רבה, שמחה רבה — אביב הגיע, פסח בא!" או... שלא?   דמיינו לעצמכם את היום שבו כל עם ישראל מתכונן בהתרגשות לקורבן הפסח. משפחות מצטופפות בחצרות ירושלים, כבשים נישאים על הכתפיים, כולם באים - אך חלק לא יכולים. באותם ימים, טהרה לא הייתה דבר סמלי - היא הייתה תנאי הכרחי, ומי שלא היה טהור? נותר בחוץ. מחוץ לשולחן. מחוץ לקורבן. מחוץ לסיפור. אך במקום לומר להם: "תבואו שנה הבאה", התורה עוצרת – ויוצרת מציאות חדשה: פסח שני.   הפסוקים שמאחורי החג 📜 "וַיְהִי אֲנָשִׁים