במרכז המדבר, תחת חום שגורם אפילו ללטאות לשקול הגירה, התאספה חבורת חברים יוצאת דופן:

נדב – פילוסוף חובב עם התמחות בהטלת ספק בכל, כולל בקיומו של השלט של המזגן שבידו.

שירי – אדריכלית נוירוטית שהתעקשה שהאוהל יעמוד בדיוק על קו הרוח.

גידי – גיימר לשעבר שמאמין שכל אתגר ניתן לפתור באמצעות קומבינציית מקשים (ועם חיבה גדולה לאש משום מה).

ודורון – צלם טבע שבפועל מצלם בעיקר את עצמו ליד טבע.

הם הגיעו למדבר לחופשת "התנתקות", יוזמה של שירי שהבטיחה: "לא טכנולוגיה, לא מסכים, רק הטבע והלב."

בפועל, תוך שעה גידי ניסה להדליק את הרחפן בעזרת מצית, דורון בנה אנטנה מגליל נייר טואלט, ונדב שכנע את כולם שצפייה בנטפליקס זה סוג של מדיטציה מודרנית.

הם התמקמו ליד ארבעה קקטוסים @cactus שעמדו כמו שומרי סף של פסטיבל שכולם שכחו להזמין אליו קהל.

שירי החליטה שכל אחד יספר סיפור אישי סביב המדורה, כחלק מתרגול של קרבה רגשית. נדב סיפר על הפעם שהטיל ספק במשמעות של סנדוויץ'. גידי דיבר על איך כמעט התאהב באווטאר במשחק רטרו. שירי דיברה על הפחד מחללים ריקים. ודורון שתק, אבל הדליק פנס, האיר את עצמו בזווית דרמטית ולחש: "גם שתיקה היא סיפור."

בלילה השני התחיל פנצ'ר פילוסופי בנוגע לקקטוסים – נדב טען שהקקטוסים הם למעשה משל לארבעת היסודות. גידי התעקש שזה מיינקראפט במציאות. שירי ניסתה למדוד את הצללים שלהם ולבנות מודל תלת-ממדי בדמיון.

דורון, לעומתם, החליט לראיין את אחד הקקטוסים לסדרה דוקומנטרית על "שתיקה וצמיחה פנימית."

_________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

בלילה השלישי הכל התפוצץ – מילולית. גידי בנה מצית מגניב מדי, ופה לשם כמה קצוות שרופים באוהל, רוח וחוסר אחריות משווע של הקבוצה- והאוהל התרומם באוויר כמו בלון יום הולדת עם בעיות שליטה עצמית.

הם ברחו ממנו בצחוק ובצרחות, עד שהתגלגלו אל דיונה שבה התברר ששוכנת חממה חקלאית נטושה מלאה באבוקדו.

הם בילו שם את הלילה, ניסו ביחד לאלתר סוג של גוואקמולי לא כל כך מוצלח.

וכשדורון גילה לראשונה בחייו שאבוקדו גורם לו להקיא, כולם עזרו לנקות את הזוהמה.

תוך כדי שהם מנסים להציל את השאריות של החופשה המבטיחה, הם עצרו לרגע וגילו שדווקא כשדברים יוצאים משליטה – החברות הכי חזקה.

בבוקר הם עזבו, והשאירו מאחוריהם אוהל קרוע, ארבעה קקטוסים קצת מבולבלים, ושלט קרטון קטן שדורון השאיר:
"כאן היינו. פה נפרדנו מהקליטה, מהציניות, ומהרחפן. אה, וגם מהמצית של גידי."

הקקטוסים לא הגיבו.
אבל נדב נשבע שאחד מהם קרץ.

 

אשמח לתגובות, הערות, תיקונים. תודה!

נערך בתאריך יוני 12, 2025יונ 12 - על-ידי Lightning hammer

אשכול מעולה. אהבתי שתייגת את מנש, מוסיף לסיפור.

מחכה לעוד חלקים מצחיקים!🙂

לפני ב-25.5.2025 ב 2:36 AM מאזליסט 21 כתב:

אשכול מעולה. אהבתי שתייגת את מנש, מוסיף לסיפור.

מחכה לעוד חלקים מצחיקים!🙂

תודה, כן הרעיון עלה לי ככה בהבזק והצחיק אותי אז הכנסתי.

משלים תגובות ששכחתי לענות...

אשכול לא כל כך ברור אבל אהבתי