מעבר לתוכן
View in the app

A better way to browse. Learn more.

פורום ליגת הפוקימונים

A full-screen app on your home screen with push notifications, badges and more.

To install this app on iOS and iPadOS
  1. Tap the Share icon in Safari
  2. Scroll the menu and tap Add to Home Screen.
  3. Tap Add in the top-right corner.
To install this app on Android
  1. Tap the 3-dot menu (⋮) in the top-right corner of the browser.
  2. Tap Add to Home screen or Install app.
  3. Confirm by tapping Install.

שיתוף חוויות| חופש פסח

Featured Replies

פורסם

אנחנו בעיצומו של חופש פסח, ואפשר להריח כבר את סוף שנת הלימודים. 2969516.png  

לאחר הנקיונות הרבים, סידור הבית וזריקה של הרבה שקיות זבל, הגיע הזמן מעט להירגע. 17069079.png

זה זמן אותו אנשים מנצלים על מנת לצאת קצת מהשגרה – נפגשים עם המשפחה בליל הסדר, מטיילים, טסים לחול או נופשים בארץ, ונפגשים עם המשפחה שלא יצא להם לראות הרבה זמן. 1350222.png 

מוזמנים לשתף אותנו בחוויות מליל הסדר, בחוויות שכבר הספקתם לחוות, ובתכנונים שלכם להמשך החופש. (ואם מצאתם דברים מעניינים במהלך הנקיונות, נשמח לשמוע גם על כך 😉) 

 

  • גילעד שינה כותרת לשיתוף חוויות| חופש פסח
פורסם

חג פסח-סיפור לגילעד

היום התחיל כמו כל יום רגיל… כלומר לא, ממש לא. זה היה יום מיוחד. יום ששום דבר לא הכין אותי אליו. יום שייזכר לדורות – לא בגלל נס גדול או מציאת אפיקומן עם 200 שקל. אלא בגלל דבר אחד פשוט: ⭐️ניקיונות⭐️.

השעון צלצל, קמתי, פיהקתי, חשבתי לחזור לישון. אבל אז שמעתי את הקריאה – לא קול מהשמיים, אלא קול אמא מהמטבח: "קום, מתחילים לנקות!!". ומה עשיתי? רצתי לתוך חדרי, כאילו מדובר באקשן של גיבורי על. שכבתי כשהגב שלי כבר שבור, חצי חי, חצי מת, כמו פוקימון עם 1HP.

אבל זה לא נגמר שם – לא! לא ניקיתי רק את הרצפה, לא רק את המדפים – אני עליתי שלב. ניקיתי לכלוכים על התקרה. כן. על התקרה. למה? כי אמא שלי מאמינה שאנחנו אוכלים בעמידה, הפוכה, כמו באקרובטיקה קרקסית. לפי הגיונה, אם יש תקרה – יש עליה לכלוך. ואם יש לכלוך – צריך לנקות. אז ניקיתי. עם מגב. על קצה הסולם. עם נשמה שבורחת החוצה.

סיימתי? לא ולא. זה היה רק השלב הראשון. השלב הבא במסלול ההכשרה לפסח: ארגון הארון.

פתחתי את הדלת של הארון והרגשתי כאילו אני פותח פתח לעולם מקביל – בגדים שלא ראיתי מאז כיתה ג', גרביים בלי בני זוג, וסוודר עם פרצוף של דוב קוטב שאני לא זוכר מתי בכלל לבשתי.

לקחתי חולצה ועוד חולצה. כל מה שקרוע – נזרק. כל מה שישן – נתרם. כל מה שבמצב טוב – קיפלתי. אבל לא סתם קיפלתי – קיפלתי כמו נזיר יפני שמקפל סושי ביד אחת. ערימות על גבי ערימות. שלוש שעות של יוגה למפרקים.

ועכשיו? הגיע רגע האמת: המקרר.

פתחתי אותו כמו פותחים כספת גרעינית. אור לבן בוהק יצא מתוכו, יחד עם ריח של פטרוזיליה מהפירמידות. כל מוצר מקולקל – הרחה מהירה (ואולי גם קצת עילפון), ואז שלחתי אותו לפרחים. לא לפח – לפרחים! שיאכלו את זה, אולי יצמח מהם עץ טונה.

כל מוצר תקין, אבל חמץ? גורלו נחרץ. נזרק בגבורה, הובל בטקס ממלכתי לפחי הגיהינום.

ואז, סוף סוף, כ־reward על כל העינויים – צפייה בפרק של אנימה על גילעד. ככה אני עושה כל לילה. כי גם כשפסח משתולל, אנימה זה החוק האחד שמחזיק את העולם.

ואז הגיע יום שישי.

בצהריים – הסתפרתי. אחרי שעזרתי להם להכין אוכל!

בערב – ארוחת שישי. שניצלים, עוף, צחוקים, מלא אוכל, חצי שולחן נשפך, אבל הלב מלא. חגיגי, נעים, משפחתי.

ואז – הביאו לי מתנה! ספר שחיכיתי לו! בדיוק מה שרציתי! כמעט בכיתי מאושר (או מהחרוסת, לא סגור).

ובלילה – ליל הסדר.

המגילה (כן, אני יודע שזה לא פורים, אבל ככה הרגשתי), קראנו בה לאט, מהר, בשירה, בצחוקים, בשקט, בכל סגנון.

אחר כך – המון בשרים. שולחן שופע. מהצלי ועד הקציצה, מהמנגל שבחוץ עד הקערה עם החרוסת בפנים.

קראתי 300 עמודים בספר (אני יודע שזה כלום, אבל עם בני דודים בבית זה מחרפן).

הדודים שלי באו, והיה שמח, וצחוקים, ואז – שיחקנו הקפצות בכדורגל.

אני שמרתי. שמרתי חג פעם ראשונה.

ביום שבת בליל הסדר – נשארתי ער עד מאוחר עם הדודים.

שרנו שירים – "איפה אתה מוטי", "יהיה טוב", כאלה מתוך ספרון כזה – שירים שמעלים חיוך גם אם אכלת כבר יותר מדי מצות.

ראשון בבוקר – קמתי מאוחר. הייתי גמור.

אבל ישר קמתי לאוכל – כי היה על האש.

לא שנייה לחשוב, לא לצחצח שיניים – ישר סטייק בפה.

האוויר הריח כמו גן עדן של שיפודים. היה טעים, מטורף, מושלם.

בערב – הוצאתי את הכלבות שלי לטיול.

פסעו איתי ברחוב בגאווה, כי גם הן עברו את ניקיונות פסח ושרדו.

החזרתי אותן, התיישבתי, נשמתי – וידעתי שזה סוף הפסח.

יום ראשון בשמונה בערב – רגע יציאת החג.

נכנסתי לליגה ואמרתי שלום. כי אחרי כזה חג – הדבר שהכי בא לי זה לראות את כל האנשים שאני אוהב בצ’אט, לחייך, לשתף, ולהגיד –

עברתי את זה. אני בחיים. אני נקי. אני שבע. 

פורסם

אממ חוויה מליל הסדר כלום מה חוויה בליל הסדר לאכול מצה? אולי זה שהפסדתי שני הפיקומנים כמו טמבל, הפסד כפול היה אבל לא מעניין.

פורסם
  • מנהל ראשי

תמיד טוב כשיש חופש. מצד שני כל החופש אמרתי לעצמי שאני אלמד כל יום ובפועל אולי למדתי חצי שעה ביום וגם נכשלתי בטסט. אז היה אחלה חופש עד עכשיו.

פורסם
  • מחבר
לפני 8 דקות פו הgoat כתב:

אממ חוויה מליל הסדר כלום מה חוויה בליל הסדר לאכול מצה? אולי זה שהפסדתי שני הפיקומנים כמו טמבל, הפסד כפול היה אבל לא מעניין.

תתפלא לשמוע, אבל יש אנשים שמשום מה מאוד אוהבים לאכול מצות ועושים זאת כמעט כל השנה (לא אני)

לפני 2 דקות Doom man כתב:

תמיד טוב כשיש חופש. מצד שני כל החופש אמרתי לעצמי שאני אלמד כל יום ובפועל אולי למדתי חצי שעה ביום וגם נכשלתי בטסט. אז היה אחלה חופש עד עכשיו.

גם אני תמיד אומר לעצמי בתחילת חופשים שאני אלמד דברים ובסוף מוצא את עצמי בלי כלום 🙄

פורסם

הרבה נקיון, הרבה אפיות מצות.

וכמובן, הרבה לימודי קוד מבחינתי.

אני התחלתי לפתח משחק בג'אבה על המחשב כדי שאוכל ללמוד ג'אבה בצורה יותר אפקטיבית- אני נהניתי מכל רגע.

 

ויש גם את כנס עולמות, אז ברור שהולכים לזה.

פורסם
לפני 23 דקות FreddieNF כתב:

הרבה נקיון, הרבה אפיות מצות.

וכמובן, הרבה לימודי קוד מבחינתי.

אני התחלתי לפתח משחק בג'אבה על המחשב כדי שאוכל ללמוד ג'אבה בצורה יותר אפקטיבית- אני נהניתי מכל רגע.

 

ויש גם את כנס עולמות, אז ברור שהולכים לזה.

תהנה!

הצטרפות לשיח

באפשרותך לשלוח הודעה כעת ולהירשם מאוחר יותר. אם ברשותך חשבון, ניתן להתחבר עכשיו לשליחת הודעה דרך חשבונך.

אורח
הוספת תגובה

צופים לאחרונה 0

  • אין משתמשים רשומים שצופים בדף זה.

Account

Navigation

חיפוש

חיפוש

Configure browser push notifications

Chrome (Android)
  1. Tap the lock icon next to the address bar.
  2. Tap Permissions → Notifications.
  3. Adjust your preference.
Chrome (Desktop)
  1. Click the padlock icon in the address bar.
  2. Select Site settings.
  3. Find Notifications and adjust your preference.