סטודיואים באנימה (חלק 2)

[ashchild 20]

חלק 2 של סטודיואים באנימה🥳

למי שלא קרא את חלק 1 אני ממליץ ללכת לקרוא בשביל להבין מה הולך להיות כתוב באשכול הראשון על ידי לחיצה פה

אז בלי יותר מידי הקדמות הנה מה שיש באשכול:

1:שינויים מהאשכול הקודם / הבהרות

2:סטודיו Madhouse

3:סטודיו Sunrise

4:סטודיו Kyoto Animation

5: סטודיו ufotable

6:סטודיו Pierrot

7:מילון מונחים

1-שינויים מהאשכול הקודם / הבהרות:

1- אני אשתדל לא לדבר על כמה שסטודיואים מסוימים מעבידים את העובדים שלהם באשכול הפעם גם בגלל שזה חוזר על עצמו לא מעט וגם בגלל שזה מוריד מהאווירה שאני רוצה שתהיה לאשכול הזה.

2- בסוף כל אחד מהסטודיואים אני הולך לתת אנימה אחת שהיא בשבילי האנימה שהכי מאפיינת את הסטודיו המסוים בתור דוגמה לתוצר מוכן של הסטודיו ולהסביר על הסדרה קצת.

3- המילים אשר היו באשכול הקודם במילון המונחים יהיו גם פה לטובת אנשים שיקראו רק האשכול הזה או שפשוט אין להם כוח ללכת עכשיו לאשכול הקודם ולבדוק מה זה כל דבר.

4-לקחתי מידע מכמה וכמה מקורות מידע חלקם יותר אמינים מאחרים אז אם אתם רואים פה טעות או משהו פשוט תכתבו בתגובות ואני ישתדל לבדוק את העניין ולתקן בהתאם.

2-סטודיו Madhouse:

סטודיו Madhouse נוסד בשנת 1972 על ידי מאסו מרויאמה, אוסאמו דזאקי ויושיאקי קוואג'ר לסטודיו יש מוניטין של סטודיו שיודע מה הוא רוצה לעשות והוא עושה זאת באופן מעולה. בשנים הראשונות של הסטודיו הסטודיו באמת היה אחד מהמתחרים היותר גדולים בקרב על התואר של הסטודיו אנימה הכי טוב בעולם, הרבה מזה בזכות מאסו מרויאמה שהוא אחד האנשים הכי מקושרים בעולם האנימה ועזר לסטודיו לקבל הצעות לסדרות גדולות מאוד באותו זמן כמו מחברת המוות ומונסטר שהפכו לחלק מאבני היסוד של ג'אנר האנימה כמו שאנו מכירים אותו כיום.

ב2010 היה פיצוץ ענק בסטודיו Madhouse שגרם להמון אנשי צוות לעזוב מה שפגע אנושות בMadhouse, בנוסף לכך כאילו שזה לא היה מספיק באותה שנה גם מאסו מרויאמה עזב את הסטודיו בשביל לפתוח את סטודיו MAPPA, שנשאל בראיון שנערך בשנת 2016 למה הוא עשה את זה זוהי הייתה התשובה שלו:

מראיין: מה גרם לך לרצות לעזוב את Madhouse וליצור את MAPPA?

מרויאמה: תראה אני הייתי עם סטודיו Madhouse כבר 30 שנה. וב30 שנה האלה אני הרגשתי שזה הפך מארגון קטן לארגון גדול מאוד. היה לי שם מעט מאוד חופשיות בדברים שעבדתי עליהם ובגלל שאני רציתי חופש בדברים שאני עושה אני החלטתי ליצור חברה אחרת-MAPPA ולעזוב את Madhouse וזאת בשביל שאני אוכל לעבוד על דברים שאני רוצה לעבוד עליהם באופן חופשי. באופן אישי, חברות גדולות עם מעט חופשיות זה לא הטעם שלי. אני רוצה לעבוד על מה שאני רוצה עם אנשים שאני נהנה להיות איתם. כמובן שעכשיו MAPPA הפכה לחברה גדולה אז אני לא בטוח כל כך מה לעשות 😂

כיום סטודיו Madhouse הצליח להשתקם בצורה כמעט מלאה והוא יוצר סדרות מדהימות כמו פרירן ששמעתי מאנשים שהאנימציה שם פשוט מתאימה את עצמה באופן מטורף לסדרה מכל המובנים.

כמה מהאנימות היותר מפורסמות של סטודיו Madhouse: מונסטר, מחברת המוות, וואן פאנץ מאן (עונה 1), no game no life

אנימה לדוגמה-מחברת המוות:

 מחברת המוות או דת' נוט היא בעצם אנימה על איזה בחור אחד שמשיג מחברת שיכולה להרוג אנשים אם אתה כותב את השם שלהם בה והוא מתכנן להרוג את כל האנשים הרעים בעולם איתה. האנימה ללא ספק נחשבת בשביל אנשים רבים לאחת מהאנימות הכי טובות אי פעם, לא רק בגלל הסיפור המעולה אלא גם בגלל הדרך שמציגים את הסיפור. כאילו היה הכי קל פשוט לעבור ממצלמה סטטית אחת לאחרת בזמן הדיאלוגים הארוכים יותר אבל לא Madhouse לעולם לא יעשו משהו משעמם שכזה הם יהפכו את זה למהנה לצפייה כמה שיותר בשביל הצופה. הם עושים זאת בעזרת הרבה דברים דוגמה טובה לכך היא זום אין על הפנים של הדמויות שבה אפשר לראות איך הפנים שלהם מתעוותות ממש טיפה ואז חוזרים למצב הרגיל או הסצנות שבהם ממש עוברים לאיזה מימד רביעי שבו רק הם נמצאים וזה נראה כאילו הם מדברים אחד לשני בלי להגיד שום דבר והגאוניות הזאת זה מה שמייחד את Madhouse בשבילי.

3-סטודיו Sunrise:

סטודיו Sunrise  נוסד בשנת 1976 על ידי קבוצה של אנשים מMushi Production שהחליטו שהם רוצים לפתוח סטודיו משלהם. הסטודיו ידוע בעיקר בגלל העבר שלו שבו הוא עשה אדפטציה* מעולה למנגות גדולות מאוד בזמן ההוא כמו קוד גיאס וקאובוי ביפופ שנחשבות לקלאסיקות בעולם האנימה כיום.

כמובן שאי אפשר לדבר על סטודיו Sunrise בלי לדבר על הסדרה שנחשבת בעיני רבים לסדרה הטובה ביותר שהסטודיו הוציא אי פעם גנדאם, הסדרה גנדאם היא סדרת מכה* מאוד מפורסמת (ככל הנראה סדרת המכה הגדולה אי פעם) שקיבלה הרבה מאוד מחמאות והיוותה חלק משמעותי בעלייה של הפופולריות של ג'אנר המכה. הסדרה עצמה התחילה בשנת 1979(!) עם העונה הראשונה שלה וממשיכה עד היום עם עונות חדשות מה שהופך אותה לאחת מהסדרות האנימה שהיו הכי הרבה זמן באוויר אי פעם באנימה והסדרה היא בהחלט מהמשפיעות ביותר על כל עולם האנימה.

כיום לצערי אנו רואים פחות ופחות מהסדרות של סטודיו Sunrise שהופכות לפופולריות, כאילו חוץ מהסדרות שהיו פעם פופולריות שהם עדיין מקבלות אחלה כמות של צפיות הסטודיו לא מצליח להביא משהו חדש שיצליח באופן טוב בעידן החדש של האנימה, וזה נראה כאילו הסטודיו לאט לאט מאבד את היכולת שלו ליצור סדרות טובות ויוצא לו כרגע רק סדרות שהם חצי קלאץ' (זוהי לפחות דעתי האישית)

כמה מהאנימות היותר מפורסמות של סטודיו Sunrise:  גנדאם, קוד גיאס, קאובוי ביפופ, גינטאמה

אנימה לדוגמה-גנדאם:

 דבר ראשון שאני אגיד זה שאני לא צפיתי בסדרה אבל אני אשתדל לתת לכם את כל המידע שמצאתי באינטרנט עליה, הרבה מכם כנראה ישאלו את עצמם למה לקחתי את הסדרה אם לא צפיתי והתשובה מאוד פשוטה-הסדרה הזאת היא פשוט האנימה שעיצבה את סטודיו Sunrise וזה יהיה ממש פשע לא לשים אותה פה.

העלילה עצמה היא בעיקרון מלחמה שיש בין מושבות החלל לבין כדור הארץ. ונכון שיש דמות ראשית אבל אנחנו מקבלים לראות כמה דמויות חשובות משני המחנות ככה שאין רעים ואין טובים באמת בסדרה עצמה אלא יש 2 עמדות פליסופיות שנלחמות אחת בשנייה על מה צודק. חלק מהיופי בסדרה הוא שהדמויות ממש מתבגרות ביחד איתנו לדוגמה בגלל המלחמה חלק מהדמויות מתקשחות באופי שלהם, חלק מהדמויות אפילו ממש מגיעים למצב שהם משיגים את המטרה שלהם ובכך התפקיד שלהם בסיפור האישי שלהם טכנית נגמר והם מנסים להבין מה לעשות עכשיו.

לפי מה שקראתי מביקורות האנימציה רק משתפרת ומשתפרת, כמובן שעם השנים היא אמורה להשתפר באופן טבעי עם התקדמות הטכנולוגיה אבל לפי מה שכתוב היא משתפרת גם באופן יחסי לאנימה ממוצעת של אותו זמן ושיוצרים אנימה ארוכה כל כך זה דבר חשוב מאוד בשביל להשאיר את הצופים מלאי אנרגיה וציפייה לעונות הבאות

4-סטודיו Kyoto Animation:

סטודיו Kyoto Animation שידוע גם בתור Kyoani נוסד בשנת 1985 על ידי זוג נשוי הידאקי ויוקו האטה, לסטודיו עצמו יש מוניטין מעולה לכל הנוגע ליצירת אנימציה בכלליות ואנימה בפרט, זה קורה בעיקר בגלל שהעובדים שלהם מקבלים תנאים מעולים כמו משכורת קבועה מראש עם שכר טוב וחופשת לידה מה שבאופן אוטומטי משפיע על האיכות של הפרוייקטים שהם עושים בצורה טובה.

עוד דבר שמייחד את Kyoani זה שהם עורכים כל שנה את הannual Kyoto Animation Awards שזה בעצם תחרות עם 3 קטגוריות: אוריג'ינל נובל*, מנגה ותרחישים*. חלק מהמנצחים מקבלים אדפטציה לפרוייקט שלהם (בין אם זה הוצאה לאור של המנגה שלהם או יצירת אנימה של ממש מהעבודה שהם הגישו) מה שנותן סיכוי להרבה מאוד אנשים לפרוץ אם הם מספיק טובים, דוגמה טובה לזה היא violet evergarden מנגה שזכתה בתחרות מספר 5 של הסטודיו וכיום היא אנימה מעולה שאני באופן אישי מאוד אוהב.

הסטודיו Kyoani ידוע גם ביכולת שלו לגרום לאנשים לבכות עם אנימציה באמת שוברת לב, כאילו למי מאיתנו לא היו התחלות של דמעות בעיניים מתי שהוא צפה בa silent voice? או דוגמה אפילו יותר טובה שהיא clannad מה שללא צל של ספק נחשבת לאחת מהאנימות היותר עצובות אי פעם ואני יכול להעיד על עצמי שבכיתי מתי שצפיתי בה. (אני יודע שזה לא תקף לכולם ושיש אנשים שיראו אנשים שבוכים מאנימה דיי אידיוטי אבל אין מה לעשות ברגע שאתה מושקע רגשית במשהו אתה לא שולט בזה וזה מה שקורה לי בהרבה פעמים)

כמה מהאנימות היותר מפורסמות של סטודיו Kyoto Animation: היוקה, clannad , violet evergarden ,a silent voice

אנימה לדוגמה- a silent voice:

עלילה כללית: הסרט עוקב אחריי ילד בשם שויה אישידה שהוא בהתחלה ילד רגיל יחסית שהוא סוג של מנהיג חבורה של ילדים שהולכים ביחד לכל מקום ועושים דברים כיפיים ביחד, יום אחד נכנסת לכיתה ילדה חדשה: שוקו נישמיה שמהר מאוד מבינים שהיא חירשת מה שבאופן טבעי גורם לתקשורת עם אנשים אחרים להיות יותר מסובכת. בהתחלה הבנות שבחבורה מנסות להתחבר אליה ועוזרות לה אבל לאט לאט הדברים משתנים עד שמגיעים למצב של ממש התעללות, זה קורה בהרבה מובנים בין אם זה לצחוק עליה במהלך השיעור בקול ועד אפילו לרמה של לזרוק את המכשירי שמיעה שלה מחוץ לחלון יום אחר יום. הסרט מתמקד בעיקר על שויה אישידה מתי שהוא מבוגר יותר והוא רוצה לכפר על המעשים שלו בתור ילד.

ועכשיו לאנימציה בסרט, במילה אחת וואו. במהלך כל הסרט ואני מתכוון לזה לא היה אפילו סצנה אחת שלא אהבתי מבחינה וויזואלית. כאילו ממש היה אפשר לראות שלכל מי שעבד על הסרט אשכרה היה אכפת איך הסרט יצא ולא פשוט עבד בשביל להגיד שהוא עבד ולקבל כסף על זה, כל השוטים מההתחלה ועד הסוף היו פשוט מעולים בין אם זה סצנה שעשו לה בילד אפ ענק למשך 10 דקות מהסרט ובין אם זה סתם איזה סצנה שהם הולכים בה ברחוב ומדברים על נושא שאפילו לא חשוב לסרט. ובאמת שאני רוצה להרחיב כאן על כל סצנה וסצנה בנפרד אבל לטובת אלה שלא צפו עדיין בסרט (מה אתם עושים לכו לצפות בו עכשיו) ולטובת הזמן הפנוי שעוד יש לי בחיים אני ארחיב רק על סצנה אחת. סצנת הפתיחה.

אזהרת ספויילר לסצנה הראשונה של הסרט (אני יודע שזה לא נשמע כמו הרבה אבל תאמינו לי אם אתם מתכננים לצפות בסרט אל תקראו את הפסקאות הבאות) לטובת אלה שלא אכפת להם מספויילרים  ולא צפו בסרט אני אספר לכם מהי הסצנה הראשונה - הסצנה מתחילה בכך שהיא מראה לנו מסך שחור עם נקודה של אור באמצע מתי שיש מוזיקה רגועה ברקע, לאט לאט אנחנו מתקרבים לנקודה של האור ו2 מילים נכתבות על המסך ונעלמות אחת אחריי השנייה: נקודה, של האור. לאחר מכן הנקודה של האור נעלמת ואנחנו מקבלים מן סוג של אפקט של מים שפגע בהם משהו בנקודה מסוימת ביחד עם הכיתוב: הצורה של הקול, כבר פה ממש יש לי כבר צמרמורות בכל הגוף אבל הסצנה לא נגמרת פה, היא עוברת לתמונה של דגים במן סוג של אגם ואז עולה לאט לאט בשביל לראות את הדמות הראשית שלנו שויה בתור מבוגר הולך במן סוג של שדה, לאחר מכן אנחנו עוברים במעבר חד לחדר של שויה שבו הוא קורע לוח שנה שכתוב בו מספר דברים בימים מסוימים כולל ביום האחרון אנחנו כמובן לא יכולים לקרוא מה כתוב בכל אחד מהימים כרגע. ככל שעוברים הימים אנחנו מקבלים לראות מה כתוב בחלק מהימים ואיך שויה עושה אותם, אלה הדברים שכתובים שם- ב9 לחודש כתוב "לעזוב את העבודה" ב11 לחודש כתוב "להיפטר (בעצם למכור) מהחפצים" ב14 לחודש כתוב "בנק" שפה אנחנו רואים אותו מרוקן את חשבון הבנק שלו. לאחר מכן אנחנו רואים אותו מניח מעטפה של כסף ליד הראש של אמא שלו עם הכיתוב "הנה הכסף שלך בחזרה" ומפה יש מעבר חד נוסף לשויה הולך על גשר ומתכוון לקפוץ ממנו אבל עוצר ברגע האחרון אחריי שהוא ראה ילדים שמדליקים מיני-זיקוקים בצד הנהר שאליו הוא הוא תכנן לקפוץ ולגמור את הכל. אחריי זה אנחנו רואים אותו שוב בחדר שלו מוחק את יום 15 בלוח שנה שעכשיו אנחנו רואים שהיה כתוב שם "יום אחרון" ואת שויה הולך על גשר אחר עם פרחים הפעם. לאחר מכן המוזיקה משתנה ממוזיקה רגועה למוזיקה קצבית ולאחר כמה שניות הקרדיטים מתחילים לצוץ ביחד עם מעבר מדהים לשויה הקטן.

אוקיי ועכשיו מה דעתי על הסצנה הראשונה (כן אם דילגתם על זה לפה ופתאום אתם רואים שאפילו לא אמרתי עדיין את דעתי אזזזזזזזזז כע דלגו גם על זה😂)

בתור אחד שנכנס לסרט ללא כל ידע מקדים אני יכול להגיד שהסצנה הזאת הייתה מאוד מפתיעה, אני חשבתי אני יראה איזה סרט רומנטיקה חמוד שמתחיל בבית ספר וממשיך במהלך השנה ופתאום אתם מביאים לי בן אדם שרוצה לגמור הכל? כאילו מה??!?!?!!?!?. חוץ מהרגשות המעורבים שהסצנה הביאה הסצנה הזאת גם פיתחה המון ואני מתכוון המון ציפיות לסרט, במיוחד בגלל השימוש הכל כך טוב בהבעות פנים שהיו לדמות הראשית ולמוזיקה שהתאימה את עצמה ב100% למה שהיה על המסך וכמובן הרקעים שהיה לכל מקום שהוא הלך אליהם שהביאו את הרגעים לרמה אחרת לגמריי של הבנה ואמפתיות לגביי הדמות הראשית. ללא ספק אחת הסצנות האהובות עלי אי פעם באנימה.

(מצטער מראש פה האיכות של המידע טיפה יורדת ברמה שלה, מצטער אבל עכשיו אני נכנס לסטודיואים שרק ידעתי שהם קיימים ואין לי ידע קודם עליהם ככה שיהיה לי יותר קשה להביא עליהם מידע) 

5-סטודיו ufotable:

סטודיו ufotable נוסד בשנת 2000 על ידי Hikaru Kondō, הסטודיו ידוע בעיקר בגלל 2 דברים, הדבר הראשון שהם ידועים בזכותו הוא האנימה הפופולרית שלהם demon slayer שבאמת עברה את כל הציפיות שהציבו לה תוך כדי שהיא מראה את הצדדים הכי טובים של סטודיו ufotable

הדבר השני שהסטודיו ידוע בזכותו הוא הקשר ההדוק עם חברת המשחקים type-moon, בזכות הקשר הזה סטודיו ufotable עשה אדפטציה לחלק מהמשחקים של type-moon דוגמאות טובות לזה הם Fate וגינת החוטאים ובחלק השני של המשוואה סטודיו ufotable יצר חלק מהסצנות שאפשר לראות במשחקים של type-moon.

הסטודיו נחשב לאחד הסטודיואים שיותר טוב לעבוד אצלו מכיוון שהוא מעסיק למעלה מ250 עובדים במשרה מלאה, דבר שהוא מאוד נדיר בתעשיית האנימציה היפנית וזה באמת חבל כי מגיע לאנימטורים שיהיה להם ביטחון כלכלי ושהם לא יאלצו לעבוד שעות נוספות בשביל להצליח לחיות כמו בני אדם נורמלים.

כמה מהאנימות היותר מפורסמות של סטודיו ufotable: גינת החוטאים, demon sayer, Fate, God Eater

אנימה לדוגמה-demon slayer:

עלילה כללית: הדמות הראשית שלנו טאנג'ירו חי חיים רגילים עם המשפחה שלו שכוללת את עצמו את אמא שלו ו5 אחים קטנים (2 אחיות + 3 אחים) על הר שליד העיר, יום אחד שטאנג'ירו הולך למכור בעיר סחורה הוא עוזר ליותר מידי אנשים וכבר מאוחר מתי שהוא חוזר הביתה. מתי שהוא מנסה ללכת אדם מסוים קורא לו ואומר לו לישון אצלו בערב וללכת בבוקר הביתה. מתי שטאנג'ירו מתארח אצלו האדם מספר לו על האגדה שקיימים שדים בעולם ושיש צוות מיוחד בשם "קוטלי השדים" שאחראים על תפיסתם והריגתם, טאנג'ירו כמובן לא באמת מאמין לו שקיימים דברים כאלה והולך לישון. למוחרת בבוקר טאנג'ירו קם ומתחיל ללכת לביתו מתי שהוא מגיע הביתה הוא רואה את הגופות של בני משפחתו ללא רוח חיים, כולם חוץ מאחת, נזוקו. ישר שהוא מבין שנזוקו עדיין בחיים הוא מנסה לרוץ איתה לרופא אבל בדרך נזוקו מתחילה לזוז ולעשות רעשים מוזרים מה שגורם להם ליפול מאיפה שהם עמדו (זה היה מן סוג של צוק קטן כזה ככה שהם שרדו את הנפילה בזכות השלג או משהו). מתי שהם למטה נזוקו מתחילה לנסות לתקוף את טאנג'ירו אבל מפסיקה לאחר זמן מה עם דמעות בעיניים לאחר שטאנגירו רק ניסה להדוף אותה מפניו. מכאן והילך הסיפור הוא על טאנגירו ביחד עם נזוקו שהם מנסים למצוא תרופה שתרפא את נזוקו ותהפוך אותה משד לאדם נורמלי שוב.

הסדרה עצמה נחשבת לסדרה עם אנימציה משוגעת ולפי דעתי לאחת מ10 הסדרות עם האנימציה הטובות אי פעם. האנימה גם מראה בצורה מושלמת את היכולת המעולה של סטודיו ufotable לשלב בין cgi* עדכני לבין ציור יותר מסורתי כמו בסצנות שבהם טאנג'ירו משתמש בסגנון נשימה של האש. אם לומר את האמת אין הרבה מה לאמר על האנימציה, כאילו כן האנימציה מטורפת אבל חוץ מהשילוב בין הcgi לציור המסורתי שבאמת קשה לעשות הסטודיו לא מחדש יותר מידי ופשוט עושה דברים בצורה הכי פשוטה שהם יכולים להיות בשביל לעשות וי על זה שהאנימציה הייתה טובה מאוד+ (אני לא אומר עכשיו שזה רע או משהו כאילו זה מה שמצפים מסדרה טובה להיות, אני פשוט אומר שאני באופן אישי לא הרגשתי איזה משהו מיוחד שצפיתי בסדרה, אני הרגשתי שזה סדרה של "וואו אנימציה מעולה, כל הכבוד" וזהו ממשיך עם החיים שלי לא יותר ולא פחות)

6-סטודיו Pierrot:

סטודיו Pierrot נוסד בשנת 1979 על ידי Yuji Nunokawa, הסטודיו ידוע בעיקר בגלל הסדרות שלו שהתפרסמו ממש סדרות כמו נארוטו, בליץ וטוקיו גואל הם דוגמאות מעולות לכך אפשר לשים לב לכך שהסדרות הללו הם סדרות שונן* מה שבאמת הופך את הסטודיו לסטודיו השונן הגדול ביותר בהיסטוריה.

לפי דעתי הסטודיו הוא בין הסטודיואים עם סצנות הקרבות הכי הייפ, כאילו אני ממש הייתי על הקצה של הכסא שלי מתי שהיה את הקרב הסופי בנארוטו ופשוט נדהמתי כל פעם מחדש בקרבות של בלאק קלובר מאיכות האנימציה המשתפרת.

לא תמיד הדברים פרחו בסטודיו, למשך עשור בערך האנימה היחיה שממש התפרסמה אצלם הייתה Urusei Yatsura שיצאה בשנת 1981, הסטודיו באמת התחיל לצבור תאוצה לקראת שנת 1992 שבה הם הוציאו את YuYu Hakusho ומשם טיפה יותר הלך להם עם סדרות כמו Great techer onizuka וכמובן נארוטו ובליץ שהם חלק משלושת הגדולים (ביחד עם וואן פיס, הסדרות קיבלו את השם הזה בגלל כמה שהם השפיעו על ג'אנר השונן ועל כל עולם האנימה בכלליות)

כמה מהאנימות היותר מפורסמות של סטודיו Pierrot: נארוטו, בליץ, בלאק קלובר, טוקיו גואל

אנימה לדוגמה-בלאק קלובר:

אני שנייה אסביר למה לקחתי דווקא את בלאק קלובר ולא את נארוטו או בליץ למשל, לקחתי את בלאק קלובר כי אני מרגיש שזה לא יהיה הוגן להראות אנימה ישנה כמו נארוטו בתור אנימה לדוגמה. זה מכיוון שכמו הכל בחיים גם בסטודיואים יש שינויים והאיכות של אנימציה יכול להשתנות במהלך השנים ולכן אני מעדיף לקחת משהו טיפה יותר עדכני שיסביר יותר על איך האנימציה עובדת בסטודיו זה.

עלילה כללית מאוד: יש לנו את הבחור שלנו אסטה הוא נמסר לאימוץ ביחד עם התאום שלו שהוא גם היריב שלו, העולם שאסטה נמצא בו זה עולם של מכשפים והוא בלי כוחות קסם אבל הוא עדיין רוצה להיות מלך המכשפים או משהו והסדרה עוקבת אחריי המסע שלו להפוך לאחד.

אוקיי אז אחריי הסיכום המדהים שלי שנכתב ב4 בלילה על ידי אדם חצי רדום האדם החצי רדום הזה גם יכתוב את דעתו על האנימציה של הסדרה. חייב להודות האנימציה הייתה יותר טובה משציפיתי ובכמה רמות, כאילו מתי שאתה נכנס לסדרה אתה רואה אנימציה טובה+ סוג של אנימציה שבה כן שמים לב לפרטים קטנים אבל לפעמים יוצא שלא מדייקים ב100% ואין מה לעשות. אבל אז לאט לאט האנימציה בסדרה פשוט התחילה להשתפר ולהשתפר כאילו זה הגיע אשכרה לרמה שעצרתי את הסדרה בשביל לחזור ולצפות שוב באיזה קטע בקרב שנראה פשוט מטורף ואי אפשר להגיד שזה הפתעה מתי שסטודיו Pierrot אחראי על האנימה, כפי שכבר אמרתי שלסטודיו יש מוניטין בתור סטודיו שמעולה ביצירת קרבות מטורפים ושפשוט משאירים אותך עם פה פעור. לאחר ההתחלה החלשה האנימציה של הסדרה באמת התחילה להשתפר והגיעה לרמה כזו שבשנת 2019 היא זכתה ב2 פרסים בטקס חלוקת הפרסים של קראנצ'ירול* (סצנת הקרב הכי טובה של השנה והסדרה שעדיין יוצאת של השנה).

🤓מילון מונחים:

אדפטציה-זה בעצם לקחת מנגה/לייט נובל ולהפוך אותם לאנימה, לאנימות מסוימות יכול להיות יותר מadaptation אחד כמו ברזרק

מכה- ג'אנר מסוים של אנימה שמתמקד בקרבות בין רובוטים ענקיים דוגמה טובה לאנימת מכה היא darling in the franxx

אוריג'ינל נובל- עוד שם ללייט נובל שזה ממש כמו שזה נשמע, ספר שהוא פשוט יותר קליל

תרחישים- אם להגיד את האמת אני לא מצליח למצוא מקור מידע אמין שיביא לי את הפירוש אבל אני משער שהכוונה היא לוואן שוט - סיפור של מנגה שמתחיל ונגמר באותו צ'אפטר, עושים את זה בדרך כלל בשביל לראות את האיכות של העבודה שהאדם שיוצר את הוואן שוט/תרחישים ואיך הקהל הרחב מקבל את הסיפור שהאומן מנסה להעביר לנו

CGI -CGI או במילים אחרות Computer-generated Imagery זה בעצם מתי שאתה נותן למחשב לעשות שוטים מסוימים ורק מתקן אותו טיפה במקומות שהוא טעה/פשוט לא עשה לדוגמה הטיטאנים בעונה 4 של מתקפת הטיטאנים היו כמעט כל הזמן CGI ואפילו לא בן אדם אחד צייר אותם בשלמותם, במחשבה ראשונה זה נשמע כמו דבר מדהים הרי אם אפשר לעשות פשוט סדרה שלמה בלי כמעט להתאמץ למה לצייר בכלל? אך צריך להבין משהו אם הכל יהיה בCGI זה יגרום לסדרה להיראות הרבה יותר שונה ובעיני אנשים רבים גם פחות יפה. כמובן שהיה סדרות כאלה וגם עומד להיות סדרות כאלה גם בעתיד אך אני באופן אישי פשוט לא מצליח לצפות בסדרות כאלה כי הם מרגישים לי מאוד לא אנושיים וזה נראה כאילו מישהו ניסה לדחוף שם איזה משהו בכוח מתי שלא היה מקום.

שונן- שונן בתרגום חופשי לעברית זה "ילד/ילדים" (רגע אז טכנית מתי שמישהו אומר שהוא אוהב שונן הוא בעצם אומר ש... אוקיי לא ניגע בזה כאן) שונן זה ג'אנר אנימה מאוד כללי שבעצם זה כל מה שקהל היעד שלו זה ילדים/נערים (לא שזה אומר שאנשים בוגרים לא יכולים להנות מהסדרות), יש הרבה סוגים של שונן בין שונן של קרבות שזה האחד היותר מוכר ומה שאנשם חושבים עליו שאומרים שונן אבל יש גם שונן פנטזיה ועוד שאני לא אפרט עליהם כאן. סדרות פופולריות שהם שונן הם סדרות כמו וואן פיס, נארוטו, בליץ' ועוד. משהו שחשוב להגיד זה שלמרות שקהל היעד זה ילדים יש איזכורים גם לדברים שלא נועדו לילדים כמו לדוגמה בוואן פיס יש בכמה וכמה מקומות דיבור על עבדים ושפחות ועל genocide שהם דברים נוראים אבל מראים אותם בצורה שמתאימה את עצמה לילדים כך שהם לא יבינו אך מבוגרים לדוגמה שיצפו בסדרה יבינו את הדברים יותר לעומק ויבינו עד כמה הדמויות סובלות.

קראנצ'ירול- קראנצ'ירול זה אתר לצפייה באנימה הגדול ביותר בעולם (החוקי לפחות) אחת לשנה מאז 2016 אם אני זוכר נכון הם עושים טקס שבו הם מעניקים פרסים לאנימות שהיו הכי טובות באותה שנה בדברים מסוימים.

 

טוב אז הנה נגמר עוד חלק, מקווה שנהנתם מהאשכול😁

מזכיר שאני מאוד אשמח אם תתקנו אותי בחלק מהדברים אם טעיתי בהם (במיוחד ב2 הסטודיואים האחרונים)

ככל הנראה אשכול הבא יהיה על נושא אחר

אז עד לאשכול הבא ביייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי

 

 

 

 

 

נערך בתאריך יולי 28, 2024 - על-ידי ashchild

[shukush202 374]

אשכול מושקע במיוחד!

שמחתי לקרוא קצת על הסטודיואים שעומדים מאחורי האנימות האהובות עליי כגון דימון סלייר, נארוטו ודת' נוט.

תמשיך ככה!

[השועל הלבן 117]

ואוו  ניחוש עבדת על זה המון?

אני חושב שמגיע על זה פרס