חיפוש הקהילה

כמו שרובכם יודעים - חזרתי לליגה לפני מס' חודשים, ואני מאוד נהנה מהקהילה ומהמשחק, ובעיקר מהתהליך של בניית הפוקימונים המטרה העיקרית שאני רוצה מהדיון הזה הוא שיפור חווית המשחק לי, לשאר הקהילה, ולשחקנים חדשים שיצטרפו. הייתי רוצה להעלות מספר נקודות שאני חושב שצריך למצוא להם פתרון, או לפחות להציף אותם ולראות מה לא בסדר. אז בואו נתחיל במספר נקודות שלי אישית חשוב להציף 1. בחודש וחצי האחרונים אנחנו חווים לא מעט קשיים טכניים במשחק - איטיות, תקיעות, קפיאות, ובאגים כאלה ואחרים. בתור מישהו עם קצת ניסיון בקוד, ברור לי שאין דבר כזה קוד בלי באגים, ויש בעיות שלוקחות זמן לפתור - וזה בסדר גמור ! הבעיה שלי היא בניהול הסיטואציה. כאשר יש קומץ שחקנים שלמרות הבעיות, מקדיש כל יום שעות על מנת להינות מהמשחק, היינו מצפים מהנהלת המשחק לדאוג לפיצוי הוגן למרות הקשיים הטכניים. דוגמה פשוטה - היום כל X קרבות יש קיפאון בקרבות, מן הראוי שיהיה "איזון" בצורה של סיכוי מוגבר לחפצים/ניסיון בסדר גודל קטן והוגן שיהווה תיקון לאיטיות שחווית השחקנים. 2. רמת הקושי באיוונטים - בשני האיוונטים האחרונים, אני אישית, ולאחר בדיקה גם עוד מספר לא קטן של שחקנים פעילים - חווים הורדה משמעותית במוטיבציה, פעולה הפוכה ממה שהאיוונט אמור לעשות לצערי. איוונט אמור לעורר את השחקנים לשחק יותר, לתת להם פרסים אקסטרה, וליצור תחושת החמצה למי שלא משתתף - כדי לגרום גם למי שלא פעיל להתחיל להיות פעיל. היום לצערנו זה לא קורה, מכיוון ורמת הקושי לא סבירה בכלל. להערכתי הגסה באיוונט הבועות, יש סיכוי של כ1 ל 1000 להשיג בועה. בחישוב קל נגיע לזה ששחקן שרוצה שבועות מולטרס יחיד (נכחד שבן 10 שנים בערך) - יצתרך לעשות כ300 אלף קרבות ! כמובן שיש טענות נגד כמו "אפשר לקנות מאחרים בהמשך" או "הסיכויים יכולים להשתנות" אבל נוצר פה מקרה מאוד בעייתי - האיוונט מתחיל עם ציפייה ומחירים מסויימים, שלאחר מכן עולים פי 2 וגורמים להורדת מוטיבציה משמעותית רוחבית בליגה. פתרון אחר היה הורדת סיכוי המציאה (שקוף לשחקנים ונותן אותה תמורה). והנקודה הכי חשובה - כמות ההשקעה ששחקן חדש/ותיק צריך לעשות בשביל לקבל נכחד היא אדירה, ולדעת רבים פה לא משתלמת. אני חושב שרובכם תסכימו איתי שלא ייתכן שצריך במשך תקופה קצרה לבצע קרבות 200 שעות, כשיש באגים, בשביל נכחד. הייתי שמח לשמוע מה הייתם עושים כדי לפתור את הבעיה 3. רמת הקושי בליגה לשחקן חדש/שחקן בשלב "ביניים" (הרוב המוחלט) לטעמי זה טוב שהמשחק ברמת קושי קשה, אבל עם זאת צריך לשמור על מוטיבציה של השחקנים לאורך זמן, וגם לדאוג שהוא לא יהיה קשה מידי. עם הערכה גסה ששחקן רגיל ירוויח בממוצע טבעת אחת בכל יום שהוא פעיל, יקח לו בסביבות ה4 שנים להשיג נכחד מושקע 5004 ולהיות רלוונטי בקרבות מול אחרים. נכניס לחישוב איוונטים/הכנסות אקסטרה ונהיה נדיבים ונגיד שנתיים. ברגע שאנחנו השחקנים רואים שהפער כלכך גדול וקשה להדבקה (מן הסתם גם הוותיקים מתקדמים בזמן הזה בקצב זהה) - קשה מאוד להישאר ולא לפרוש. אני הייתי מציע מספר פתרונות: א. ביניהם הגדל סיכוי מציאה לטבעות (רוחבי, או אפילו למשתמש+, או גם וגם) ב. מעלה יותר את הדרכים שאפשר להשיג את המשאב המוגבל "טבעת" - כמו מקום ראשון בקרבות יומיות ג. הכנסת Pity system - משתמש שלא מצא טבעת כבר 5 או 10 אלף קרבות יקבל טבעת רנדומלית ד. משתמש שמתחבר כל יום במהלך החודש ועושה 100 קרבות ביום (או כמות סמלית אחרת) יקבל כל X ימי פעילות רצופים טבעת ואפשר להביא עוד המון רעיונות. המטרה הסופית היא לעודד שחקנים להשקיע זמן ולהתקדם, ובו זמנית לשמור על הקושי וההגינות לאלו שהשקיעו שנים כדי להתקדם במשחק. לסיכום אשמח לשמוע מה דעתכם ואם יש עוד דברים שפספסתי ומפריעים לכם בתור קהילה ששווה לדבר עליו ולנסות לעשות שינוי אני אשמח שתעלו את זה

היי, אהלן, מה המצב, מה קורה? לא זוכר ששאלתי. כאילו, לא יכול שאני היחיד שאוהב להשוות מאבקים בין דמויות בספרים שאני קורא. אז... בא לי לדעת מי הדמות שאתם חושבים, שיכולה להקרא 'הדמות הכי חזקה בספרים'. כמה הגבלות: 1. מנגות וקומיקסים לא נחשבים(כנ"ל לגבי ספרים שנכתבו על מנגות וקומיקסים) כי בגלל שהויזואליות חשובה בסוגים של ספרים כאלו יותר מהסיפורת, ולעיתים פשוט יוצרים דמויות לא הוגנות שייראו מגניבות. 2. אלים מכל הסוגים לא יכולים להחשב (שיקול דעתכם יגיד לכם מה זה אל). 3. אנחנו מניחים שהדמות תלחם כמו שהיא נלחמת בספר, לכן לא משתמשים בקומבואים שבורים שהיא 'יכולה' לעשות אבל לא עושה. 4. הדמויות נמצאות ביקום נייטרלי בו לשני המשתתפים יהיה סביבה הוגנת, +אין plot armor בחישוב, בדיוק בגלל זה אין להם זמן להכין את הקרקע מראש. 5. בבקשה לשמור על דיון מכבד... הנה כמה רעיונות שהיו לי לדמויות שיכולות להגיע לפודיום: 1. ניקו די אנג'לו- כנראה החצוי הכי חזק בספרים של ריק: ניקו הוא הבן של האל האדס, הוא מומחה בקרב חרבות, מסעות צללים, והרבה יכולות מגניבות אחרות. בשיא הכוח שלו, אנחנו רואים את ניקו הופך את יריבו לרוח, והוריד אותה לשאול, ללא מודעות או זיכרון- מבלי לגעת ביריבו בכלל. אני מבין שסוג כזה של מתקפה הוא כנראה נדיר, ואכן, ניקו התעלף למשך 3 ימים אחרי המתקפה הזו- ועדיין אין להכחיש שגם ג'ייסון וגם פרסי פוחדים מהילד הזה. 2. ג'ון סמית- מספר ארבע במועצת בני לוריאן: ג'ון הוא יליד לגזע כעט נכחד של חייזרים, שנראים, מתנהגים, ומדברים כמו בני אנוש- אבל עם שוני מאוד ברור: לחייזרים מהסוג הזה יש כוחות על, או 'מורשות' בשפה שלהם. ג'ון עצמו קיבל את אחת היכולות הכי חזקות בסדרה- מעבר ליכולת שלו לשלוט באש, לדבר עם חיות, ולרפא... הוא יכול גם ללמוד מורשות של אחרים, מה שאומר שאם הוא ראה חייזר אחר משתמש ביכולת שלו, הוא צריך שנייה כדי לקלוט אותה- ואז גם הוא יוכל להשתמש בה, מתי שיירצה. לג'ון יהיה חולשה בעולם נייטרלי כי זה אומר שהוא לא יוכל לחקות את היריב שלו, אבל כל היכולות של כל המספרים האחרים עדיין שגורות אצלו בזיכרון- ואלו הרבה מאוד יכולות (מהירות, הקפאה, ריפוי, שריפה, זימון סופות, טלפורציה, שינוי חומר לגוף, שינוי גרביטציה, מבט מאבן, שליטה בטכנולוגיה, טלפתיה, אי נראות, ועוד ועוד ועוד). 3. סזת' בן בן ולאנו- אנטי גיבור מדהים מהעולם של דרך המלכים: לסזת' יש עבר מערער, אבל אחרי שקאלאדין (גיבור הספר) ניצח אותו בקרב, הוא היה כפסע מן המוות. דמות מסתורית בשם נאלאן, הצילה אותו, וצירפה אותו לפלוגה של אבירי האור שלה "שוברי השחקים" (אביר אור, הוא דמות המשתמשת במשאב הנקרא 'אור סער' כדי להפעיל את כוחותיה). סזת' התחיל להתאמן בפלוגה של נאלאן כבר הרבה זמן, וקיבל חרב- שיש היטענו שהיא אולי אחד הנשקים הכי חזקים בעולם, (צריך לבזבז אור סער כל הזמן רק כדי שתוכל להגן על עצמך מלמות מהמגע שלה, אפילו אם אתה זה שמחזיק בה). הוא אולי לא הדמות הראשית, אבל אחד מ10 ה'מבשרים' (סוג של אלים כוזבים, בני אלמוות אבירי אור), הפסיד לו, מבלי שום הזדמנות להכניס אפילו מכה אחת על סזת'.

היי, הפעם הדיון יהיה הרבה יותר פשוט: מה הציטוט האהוב עליכם בספרים? ספרים הם מקור מידע מעולה, וזו דרך מצויינת לסופרים להעביר מחשבות עמוקות על החיים- או לספר שטויות ולהרוויח כסף. אבל לא משנה מה המטרה שלך- כמעט תמיד אתם תראו ציטוט בכל ספר ותחשבו לעצמכם 'וואו, זו דרך מאוד מעניינת להסתכל על החיים', ואני מתערב שרובכם כבר מתחילים להזכר במשהו, שמישהו, אמר מתישהו, איפשהו. צריכים השראה? מעולה! יש לי ציטוט- שאני מת עליו, וזו בכלל לא תחרות. אבל קודם כל: אני רוצה לתת מקום לציטוטים ראויים להערכה. "זה לביוסה- לא לביוסאררר" ומי שקרא או ראה הארי פוטר לא יכול לשכוח את הציטוט, לא כי הוא חכם- בגלל שהוא מימי, אותי זה מאוד הצחיק. "חיים לפני מוות, כוח לפני חולשה, מסע לפני יעד", ציטוט מאוד מפורסם בגנזך אורות הסער, ואני יודע שיש לי סלידה מסויימת מהספרים של ברנדון סנדרסון, אבל אף פעם לא הכחשתי שהבן אדם גאון, והכתיבה שלו/הבניית עולם שלו/ בניית הדמויות שלו כולן יצירות מופת- ובמקרה של הציטוט- זה האידיאל הראשון שאבירי אור צריכים להגיד לפני שהם הופכים לאבירי אור. זה לא מפתיע, יש הרבה חוכמה באידיאל והוא בהחלט משרת את המטרות של אבירי בככליותם. אבל עכשיו- מה הציטוט האהוב עליי? "בפעם הבאה, אני אצטרך לחשוב על טריק חדש", מ'קלע הכשף'. כן, הסדרה האהובה עליי, הסופר האהוב עליי, וגם הציטוט האהוב עליי- אין משהו שסבסטיאן לא יודע לעשות. בהקשר- פריוס היא אישה ערמומית, וגאון לכל הדעות- כשרון שהיא אחר כך העבירה לתלמיד שלה- קלן (גיבור הספר). הכשרון של שניהם מתבטא באמרה 'אני הכי טוב נגד אנשים שחזקים יותר ממני', ובמיליון אסטרטגיות וחכמות שדורשות מלא חשיבה ומניפולציות. אבל דבר חשוב שצריך לדעת: האסטרטגיות שלהם- לא יכולות לעבוד פעמיים, (בעיקר כי הם נהנים להשוויץ בהם), אבל בכל פעם שנראה שהמצב אבוד- הם שולפים עוד טריק מהשרוול. קלן לא הפסיק לשאול את פריוס מה היא תעשה ב'פעם הבאה' והיא תמיד ענתה לו 'בפעם הבאה אצטרך לחשוב על טריק חדש', והמשפט כשלעצמו מלא השראה. אבל הוא אפילו יותר מדהים כשבספר ה6, אחרי שקלן כבר נפרד מפריוס והלך לעצמו בעולם- הוא מבצע מזימה שלא תבייש את פריוס עצמה- ובסופה כמובן ששואלים אותו "מדהים! אבל מה תעשה בפעם הבא?". וקלן תלמיד מעולה: "בפעם הבאה אני אצטרך- לחשוב על טריק חדש".

אני די בטוח שכבר שאלו אותכם בפורום הזה מיליון פעמים מה הז'אנר האהוב עליכם בספרים. לא אני! *** כאילו, אם הייתי יכול הייתי שואל- אבל בגלל שכבר ניהלו את הדיון הזה עשרות פעמים פה בעבר, אני באתי עם רעיון אחר: מה לדעתכם השילוב ז'אנרים הכי טוב? איזה 2 ז'אנרים אתם אוהבים לראות ביחד. כמובן יש את הפופולאריים: פשע ומד"ב, קומדיה ורומנטיקה, פאנטזיה ואקשן, אימה ופילוסופיה ועוד. אבל יש גם הרבה תת סוגים- או סוגים שאפילו אף אחד לא החליט לשלב עדיין. אז זו השאלה שלי- מה הז'אנרים שאתם חושבים שהכי כיף לצוות- ואיזה 2 ז'אנרים אתם הייתם רוצים לראות ביחד- מוזמנים להתפרע קצת. אני כמובן אוהב מאוד פאנטזיה, אבל אני חושב שהצמד האהוב עליי זה פשע ואקשן- נטו בגלל שאני חושב שזה כל כך מובן מאליו שאף אחד מהם לא יכול לבוא בלי השני. 2 הז'אנרים שאני רוצה לראות ביחד זה דווקא אימה וקומדיה- כי מי יצליח להפחיד את האדם ועדיין להשאיר אותו עם חיוך על הפרצוף?

אקדים ואומר דבר חשוב ח'ברה! לא כל גיבור חייב סיפור רקע שונה, גם ילד פשוט שהופך לגיבור בהמשך לפעמים מקבל קרדיט. אבל עכשיו כשניקינו את זה- אני רוצה לשמוע את דעתכם, מה אתם אוהבים בעבר של הגיבורים שלכם, טראגי? קשה? מצחיק? מסתורי? מטומטם להחריד?. העבר של הגיבור מעצב את הדמות שלו, והרבה מהאווירה שאנחנו מקבלים ממנו תלויה באיזושהי חוויה שעברה עליו. לכן חשוב להתאים את העבר לקורא, בתור ילד אני אגיד לכם שהכעיס אותי לקרוא על סיפורי רקע של 'גאולה' שלפני הסיפור הדמות הייתה נבל, ותוך כדי הספר היא משתפרת- אבל כיום אני ממש נהנה מהקונספט. והנה עוד נקודה למחשבה- מי הדמות (ומאיפה היא באה) שאתם הכי אוהבים את הסיפור רקע שלה- ולמה. אני מאוד אוהב את הסיפור רקע של קלן לבית קה (קלע הכשף)- חיים קשים של תלמיד לא יוצלח בכשפים, אבל סה"כ רגילים. למה אני אוהב את הסיפור הזה? כי אין הרבה מידע מוקדם על הדמות, לכן כשאני מתחיל לקרוא את הספר, אני לא מרגיש כאילו איבדתי שום דבר בדרך, ואני ממש חי עם קלן את הסיפורים- שבעולם מקביל היו יכולים לקרות לי. אז הנה- אשמח לשמוע את חוות דעתכם!

אז הנה שאלה קצרה שאני רוצה לשמוע את דעתכם עליה, בהרבה מאוד ספרים יש את ה'דמות הרעה' הדמות שהיא בדרך כלל, האחת עם האינטרסים המנוגדים לדמות הראשית אותה אנחנו אוהבים. בהארי פוטר זה וולדמורט, בפרסי ג'קסון זה קרונוס, וב3 החזירים זה הזאב הגדול והרע- הנבל יכול לבוא בהרבה צורות וצבעים. השאלה שלי היא- מה הופך נבל לנבל טוב? אנחנו צריכים לשנוא את הדמות הרעה? האם לתת לה מניע טוב זה הגיוני או שזה הורס את הקריאה? אשמח לשמוע את דעתכם! אישית, אני אוהב 2 סוגים של נבלים: הנבל הקלאסי, שהוא רע בשביל להיות רע, נהנה מסבל של אחרים אבל לא משום דבר עמוק יותר- בדרך כלל מתבטאים בתור דיקטטורים או רוצחים. הנבל הזה- מאוד קל לשנוא אותו, לכן מבחינתי הוא מבטא את דמות הנבל בצורה הגיונית, כשאתה בצד של הגיבור כשאתה יודע שאתה פשוט לא רוצה להיות בצד של הנבל. הסוג השני- הוא הנבל היוזם, 'הנאור' אם תרצו- נבל שעל פני השטח יש לו מניעים טובים (דוגמא קלאסית לנבל כזה הוא ת'אנוס ממלחמת האינסוף- רצה להשמיד חצי עולם כדי לתקן את הייקום ולתת לחצי השני חיים טובים יותר) אבל מבחינתו המטרה מקדשת את האמצעים- ולכן גם אז הגיבור לא תמיד יסכים איתו. אני אוהב נבלים כאלה, מהסיבה הפשוטה שזה גורם לי לחשוב. לא פעם ולא פעמיים קראתי ספר, שלנבל הייתה סיבה כל כך טובה להתנהג כמו עצמו- שהייתי לגמרי בעדו. כמובן יש עוד הרבה סוגים של נבלים, את חלקם אני אוהב, חלקם אני מעריך, ואת חלקם אני ממש שונא- לכן אני אשמח לשמוע את דעתכם- מה אתם חושבים שהופך נבל לנבל טוב?

אהלן! גבירותיי ורבותיי את חטאי אני מזכיר היום- שכבר כמעט חודש לא פתחתי אשכול אחד!!!! אני יכול לתרץ לכם מלא תירוצים אבל, אתם לא קוראים את זה בכל מקרה 🙂 לא מזמן דיברתי עם חבר שלי על ספרים- הפתיע אותי שהוא בכלל לא קורא להנאה, אלא בשביל להחכים. לפני שהבנתי מה קורה עוד 5 חברים הצטרפו לדיון- וכל אחד מהם שלף תשובה שונה לשאלה 'למה אני קורא?'. (להחכים, בשביל אנדרנלין, כי הוא נהנה מבניית העולם, בשביל הסוף ועוד). אני אישית מאוד התסקרנתי מהעניין, הייתי בטוח שהרבה אנשים כמוני מוצאים הנאה בלקרוא על עולם שונה מהעולם שלי, ועל אירועים שקורים לאדם שונה ממני. אחד הדברים שאני הכי אוהב בספר- זה שמה שקורא שם, לפעמים, עובד מושלם מדי- הכל מסתדר נוח מדי, משהו שלא יכול לקרות בעולם שלנו. (בגלל זה אני לא ממש אוהב ספרי היסטוריה או דוקמנטריה). אז הנה השאלה שלי- מה אתם מחפשים בספר? לצחוק? ללמוד? משהו שיחזיק את השולחן שלכם כי יש לו רגל אחת קצרה מדי? פה המקום לשתף!

היי, מה נשמע? היום טיפה שקעתי במחשבות על הספה ופתאום צץ לי בראשי רעיון, לפתוח אשכול בליגה!. אז הסתכלתי על מבחר הספרים של הארי פוטר ואז עלה בדעתי עוד רעיון, לעשות אשכול דיון, על הארי פוטר ופרסי ג'קסון. נראה לי שהבנתם את הקונספט, אבל אני אסביר בקצרה. זהו דיון רציני!(עד כמה שאפשר להיות..) וחלים בו כל החוקים הגלובאלים וכולי ;). לבסוף, אשמח שהדיון התנהל בכך שרק מי שמבין וקרא את שניהםאו מבין את הסיפור עצמו של שני הספרים ישתתף אבל אפשר גם להשתתף בלי להביע דעה. מטרתו של הדיון היא לנסות להבין מה עדיף יותר לקרוא? הארי פוטר או פרסי ג'קסון. אני לא אתייחס לסרטים והם לא יהיו קשורים לדיון.. המשך וויכוחים פורע ומהנה!(סתם ציני אל תיהיו סחי) יאללה, בוא נתחיל?