קטון

דמיון: וככה נתן הציל את אמית למרות מה שקרה והם שילבו כוות כדי... מציאות: מה אתה עושה? דמיון: מדבר כרגיל מציאות: תהיה רציני כבר כולם יודעים שאתה מזיק דמיון: היי! איך אני מזיק? מציאות: בתנועת החסידות יצר הרע נקרא "כח המדמה" משמע שהדמיון מביא לדברים רעים דמיון: באמת. אם אני מוביל לדברים רעים אז איך יש דיסני? איך יש קומיקס? איך יש מוזיאונים או מלחמות? הכל בזכות מחשבה מחוץ לגבולות שחוקקת, חוץ מזה למה אתה מי שחוקק את מקום ההיגיון אולי אתה הרע שמנסה להגביל אותי ולמנוע מהמציאות להתקדם? מציאות: אתה מתחצף אליי? בלעדיי לא הייתה לך אחיזה אף על פי שמטוסים הומצאו בזכות הדמיון של יכולת לעוף ,הם פועלים גם בעזרת המדע שהוא תחת שליטתי, אז בעצם אתה רק טיפה מותח את היכולות שלי ולפעמים זה מועיל... דמיון: רק לפעמים? מציאות: נוכלים ורמאים מוליכים שולל בעזרת יצירת אשליה מעוות ואתה מי שיוצר אשליות כאלה דמיון: חכה שניה, בתחילת השיחה הבאת מתורת החסידות להוכיח שאני רע. למרות שהחסידות נסמכת עליי הרבה כל עבודת התפילה של לשער שאתה באמון מלך נסמכת עליי, הבנת הלימוד נסמכת עליי, סתם דיבורים וחדשות נסמכות עליי, אתה מגביל אמונה כי אתה פוחד מהכוח שלא נגמר שבידי מציאות: לא ככה אני עושה זאת. יש בעולם חוקים שנקראים טבע אתה לא יכול להתנגד לטבע דמיון: הטבע נותן את הכלים לדמיון. יערות סלעים ארמונות יות מופלאות והכוכבים בשמים הם תמיד דברים שאני חוזר עליהם, בוא נהיה אמיתיים למה אתה נגדי הרי אתה הולך במציאות מקובעת וגם אני, כל הסיפורים שלי הם מישהו שמוצא כלי ויוצא למסע ומנצח זה מסעו של גיבור, התוצאה שנינו הולכים במעגל של מסלול קבוע .אז למה אתה נגדי? מציאות: כי.... טוב אני מקנא בך אמנם אני אוהב לחיות על פי הכללים אבל אם המעגל שאני הולך בו נהיה שחור הוא נותר שחור בעוד אתה יכול לשנות אותו דמיון: אמרת שאני רק טיפה מותח את היכולות שלך. אז אני יכול להוציא אותך מתוך מעגל שחור מתי שתרצה פשוט תחשוב טוב יהיה טוב מציאות: אתה אומר כאילו זה קל לדמיין דמיון: ואתה אומר כאילו זה קשה ללכת במסלול קבוע מציאות: בוא נעשה הסכם שלום דמיון: מתי היינו במלחמה אנחנו רק צריכים להבין מתי בדיוק אתה מוביל המסלול ומתי אני ----------------------------------------------------------------------------------- שיחה זאת כתבתי לעצמי במטרה לברר מה הדרך הטובה ללכת בה ובסוף כרגיל התוצאה היא פשוטה. לשמור על איזון, אפשר לדמיין רק לזכור שזה עוזר במציאות

אתה יודע מי כתב את התנ"ך?

פרק 8 "ואולי אני בעצם טועה ולא צריך לעבוד בשוק השחור כי אני רק נער. מה אתה אומר ד"ר?" הדובי עם המשקפיים שישב מול יונתן לא ענה לו ובצדק לא היה לדובי דוקטורט או רישיון להיות פסיכולוג. בעקבות האירוע הקיצוני בו יונתן נלחם נגד איש האמת האינסופי ונכלא בספר שלו הוא החל לחשוש. עד כה הוא נלחם במדענים מרושעים ובמאפיות, יש להם כלים רגילים אקדחים רובי לייזר ורעל, אבל לכלוא בתוך עולם שחור מוזר ו......... מוזר? יונתן התיישב מול המחשב ופתח שוב את כל המיילים שהוא קיבל מהמנקה, רגע אחד, כתוב כאן תיזהר מאיש מזוקן עם ספר, המנקה הזהיר אותו מראש, עין הצדק שהוזכר במיילים האם האיש המזוקן הוא מהארגון הזה?. טוב די ברור שכן. והמשך המייל יותר הפחיד ואיש לבוש בגדים קרועים גם ממנו צריך להיזהר, להגיב למייל יונתן לא הספיק כי אם הוא לא יגיע עכשיו לאכול ארוחת ערב זה באמת יהיה חשוד. למחרת בבית-הספר. עוד כשבועיים תגמר שנת הלימודים כולם יהיו מאושרים חוץ מילד חנון בצורה קשה שאוהב ללמוד. יונתן ישב במקומו לא היה לא כח לצאת החוצה לשחק בהפסקה והוא נותר עם התוכי של אפרים התוכי של אפרים הוא ילד בשם מנשה שטוענים שהוא כמו תוכי שעושה חיקויים מנסה לחקות את אחיו אפרים. יונתן ומנשה לא דיברו הרבה אבל עתה היה דבר מה שמשך את גופו לעבר מקומו של מנשה. "מנשה? מה זה הספר הזה?" שאל יונתן בחשבו כי הוא אציל בריטי, "זה? אבא שלי הביא לי ספר מהספרייה שקוראים לו 'עין-הצדק' על איש שנוסע ברכבת מלאה פועים בדרכו לבית-שמש ששם בסיס סודי שאליו הוא צריך להעביר משלוח ויש לו נשק מיוחד ואולי אפסיק לדבר לא לעשות לך ספויילר" "לא ,לא ,תמשיך אני רוצה לשמוע" מנשה הביט בתימהון והמשיך "אז יש לו נשק מיוחד מעין אגרופן מלא ברעלים אבל השימוש בו יקר מאוד אז רק נגד הבוס הגדול הוא רוצה להשתמש בזה, מכאן לא קראתי" הספציפיות הפריעה ליונתן והרעיון של האגרופן המורעל, מעניין. "תודה מנשה אתה אדם טוב" מנשה המשיך לקרוא כשהוא תוהה מה כל כך נחמד היה מעשהו הוא לא התכוון לקרוא ליונתן לשאול אותו כי הוא הלך כבר. "אוי ווי!" זעק מנשה "אני מקווה שיונתן לא התחבר לדמות של האיש בסיפור, הבוס הגדול כל כך מרושע, רק אילו הייתי יכול להזהיר את הדמות בסיפור מהסכנה הזאת שהוא לא יוכל להינצל ממנה" "מנשה שקט השיעור מתחיל" אמר בתקיפות המורה "ואל תקרא ספרים כאלו במהלך השיעור" מנשה הכניס את הספר לתיקו ובחשכה צללו האיש הרכבת והבוס הגדול, וכשחשכה ירדה עליהם יונתן נכנס לכיתה באיחור של דקה מתחילת השיעור בגן הירקון על ספסל ישב איש מזוקן עם עיניים כתומות ולפני שפתח את ספרו שאל "אם אצטרף לתכנית החדשה ששרף הציע לי האם אשאר חי?" הספר נכתב מחדש ובאותיות אדומות גדולות ומודגשות כנראה כי לספר אכפת מבעליו נכתב לא! המשך יבוא --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- לזכר התוכי של אפרים כי היה לו גם תוכי אמיתי

חבל יש הרבה דברים מעניים בתנ"ך

בוא נעשה פה דיון חשוב כמו..... האם הסכת זה בעצם רדיו. או האם יש מה לשפר בעולם. או איזה קומיקס עדיף לקרוא קומיקס על ישעיהו או על ירמיהו?

שלום לכולם . נזכרתי בפורום הקודם ובכל מה שעשיתי בו אז החלטתי להגיש קצת מהעבודות הישנות שלי ולקוות שמישהו זוכר אותם 1. הסגנון, רוב מה שעשיתי היה רצף שטויות אבל הקפדתי שהדמויות הטקסט שלהם יהיה בצבעים מסויימים הנה: קטון, מנש, אח של מנש, רועי, ברק 77, ג'ק, לאה ויאיר, ראיקוזה , חמצוץ ואני לא זוכר מי עוד הופיע (בבקשה תאמרו לי) 2. אמנגס-אס שיגועים, בתקופה שבה אמונגס-אס היה להיט הייתה בדיחה שהשחקן ברק-77 הוא אלוף בתור רוצח אז הכנתי על זה סדרה של ארבע פרקים 3. אח של מנש, דמות שהוספתי והכנסתי מהצד כמו ניצב שמופיע ברגע האחרון ועוזר הפסקתי כשלמנש נמאס מזה 4. רועי בתהום הזמן. בעמותת ארבוק היה מחלקת רוח המנהל שלה היה רועי והוא מינה אותי לסגן שלו אז הכנתי סרט (כאילו רק התסריט) בו משתמשים בפוקימון דאלגיה כדי לחזור בזמן ולמנוע את האירועים החשובים שעיצבו את רועי כמו היום בו הוא השיג את מימיקיו 5. האשטג#. סדרה שלא ברור למה הכנתי אותה זה היה אמור להיות סוג של פעילות קבועה בה יש תוכניות ואורחים וכו' 6. הריב עם ראיקוזה. אני לא זוכר מה קרה אבל רבתי עם ראיקוזה וזה הוביל לשפל המדרגה והורדת מוניטין. ניסיתי לעשות אשכול שבו אני מבקש ממנו סליחה אבל זה היה סתם חנפנות (ככה כל התגובות כתבו) אני לא יודע אם ראיקוזה סלח לי על זה (בבקשה תסלח) 7. עמותת מיו. האוייבת של עמותת ארבוק לא הופיעה הרבה זה מה שאני זוכר.אם מישהו זוכר עוד בבקשה שיכתוב

יש דעות שלא חובה להשתכר. ונראה כאילו היית שיכור כשכתבת את זה. אהבתי

כל הכבוד על הסיכום המעולה. רק לא ציינת שבגאולה י"ז בתמוז יהיה חג

אתה מתכוון לשנות את צבע הטקסט או לעשות יותר חיות בסיפור

פרק 7 אלפרד רענן לא ידע לתאר את השמחה שלו כשגילה שהוא יכול להשיג הרבה כסף בתמורה לקצת עבודה. הוא היה מתכנת מוצלח שהחברה שלו פשטה רגל וקיבל עבודות מזדמנות תמורת אגורות. עכשיו יהיה לו עושר רב הוא רק צריך לסיים לתכנן את התוכנה להטעין על כרטיס זיכרון וללכת לבית הקפה מול ביתו בהליכתו הנרגשת שהוא מנסה לא לרקוד מרוב אושר נתקל בו נער . אלפרד פתח את ידיו בבהלה והכרטיס נפל. כמבון הוא התכופף להרים אבל הנער והכרטיס לא היו שם. אלפרד הרים את המכתב שהיה על הרצפה והכותרת שלו סיפקה אותו "למר אלפרד הנה הכסף. תודה על עבודתך" אבל אלפרד הוא לא הדמות הראשית היא נמצאת עכשיו בבית קפה שאלפרד רצה ללכת אליו. יונתן נכנס לבית קפה רק בשביל המזגן זה מה שקורה כשמסתובבים עם סוודר כל היום בתקופת תמוז. ואז נכנס לשם נער עם חולצה תכלת וכפפות אדומות שיער בלונדיני מבולגן וכנראה גם מחשבותיו היו כך. "שלום צעיף שחור" אמר הנער כשהוא מסתכל על יונתן, יונתן נבהל והתקרב אל הנער ולחש לו "אתה מי שהזמנתי מהרשת האפלה. קבענו להיפגש במקום אחר". הנער רק חייך יותר וענה "כן אבל ראיתי אותך, פרופסור ג'יי-איק סיפר לי עליך והנה החבילה שביקשת" יונתן לקח את החבילה בידיעה שפרופסור ג'יי-איק לא ירמה אותו ממרחק כה רב רק פנים אל פנים הנער הלך ואחרי כמה דקות גם יונתן יונתן סיים לבנות מחדש את המשקפיים של השס"מ אחרי ששברם לפני יומיים. בשני ידיו הרים את המשקפיים הירוקות בהירות במנם הקבוע משולש למטה ומשולש למעלה בשמחה רבה ועדיין המצב הכחול לא עבד באותו ערב בחדר לבן הוא הוריד את כובעו מהמתלה ושם על ראשו "להתראות בוס אני הולך הביתה" המנקה יצא בחדר סמוך לאותה דלת שכב בבגדים לבנים קרועים ובלויים על מיטת חולים והמתלה לידו היה עם הברדס שלו שגם כן קרוע. נער בלונדיני עם חולצה תכלת ושיער בלונדיני מבולגן ומחשבות מסודרות נכנס לחדר בלי כפפות מה שגילה שכפות ידיו הם ראשי נחשים כתומים ועצבניים "סוף סוף הגעת שרף" אמר בקול חלוש האיש החולה "האם עשית את המשימה?" . הנער הבלונדיני עם חיוך מרוצה ענה בקול הכי בטוח שיכל לעשות "כן. מפקד 1" ואז הוציא מכיסו בקבוקון והחל להאכיל את החולה. פרצופו הזחוח והשמח נעשה למסופק ואז שרף פנה למפקד "סלח לי מפקד מספר 1, אבל אנו כבר כמעט חצי שנה על התכנית הזאת ועדיין לא נתת לי את התרופה שלי כי זה לא נראה הגיוני שאני מחזיק כפית בעזרת פה של נחש ארסי". החולה כביכול פתח את עיניו לרווחה ובאישוניו האדומים והנוצצים הביט בסגנו "סבלנות" ענה בלחישה. "יכולתי במקום תרופה להביא לך רעל" הגיב שרף במעט עצבנות עיני המפקד נהיו אדומות יותר מבוהק רגיל נעמד על רגליו והכה את שרף. טראח . שרף חבוט בקיר הבין את האיום. "תזכור היחיד פה שבדרגה מעליי זה רק הבוס אתה לא יכול לומר לי כלום, התרופה שלך תגיע כשנסיים את המשימה וכדי לסיים אותה צריך יותר ממכשיר הריגול שבמשקפיי הנער". שרף כורע על ברכיו מסוחרר מהמכה ותוהה האם אלפרד רענן היה יודע באמת למה התוכנה הזאת משמשת היה מסכים להכין אותה ולעזור להם לעקוב אחרי יונתן המשך יבוא ----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- (אלפרד רענן הינו דמיונו אם מישהו מוצא קשר בינו לבין המציאות אז שידע שזה לא נכון)

אני מתגעגע לפורום הקודם עם הנו"ד הארוך הסובך והמעניין אבל יש שינויים בחיים וצריך לקבל אותם

פרק 6 הכל היה חשוך וסמיך, תחושה רכה ומוזרה, רצון לקום אבל חוסר יכולת, ואז ההבנה שאם לא תקום לא תתקדם יונתן קם ועמד על רגליו מסוחרר ומבולל הוא ששה כמה שניות ונזכר שהוא היה באמצע קרב עם מישהו שקרא לעצמו "איש האמת האינסופי" ושיש לו ספר עם תשובות להכל ופתאום הוא שפך מלא דיו ו.... תזכורת לנשום להירגע. "יש פה מישהו" יונתן שאל בצעקה לעבר המרחב הארוך מולו אדמה שחורה וגושית כמו בוץ רק שהנעלים לא מתלכלכים. שמיים אם אפשר לקרוא להם כך היו אפורים ויונתן היה מבולבל "איך הגעתי לפה?" במהירות הוא שם יד על פיו והשתיק את עצמו הוא היה בטוח שאם הוא מדבר לעצמו הוא השתגע והוא לא רוצה שזה יקרה עכשיו ההליכה הייתה ארוכה ומייגעת ולא ברור אם יש לאן ללכת בכל המרחב השומם והשחור הניצב מולו. והנה הגיעה הישועה מישהו שיכול לעזור. בן-אדם בוגר נראה מרחוק עומד איתן ,השמחה שהייתה ליונתן בראותו איש נוסף ביטלה את כל העייפות והוא רץ לעברו. והעצבות שהייתה לינותן הכפילה את כל העייפות והייאוש שהיו לו מקודם. זה לא היה אדם זה היה פסל של אדם עם לוחית למטה ובלוחית באותיות סגולות בולטות נכתב נחמיה הסקוב מטייל צעיר נאמן לחבריו נהפך לפסל אנושי בהגנתו עליהם הכתב הלא ברור גרם לתחושת חשש שהוכחה כנכונה ברגע שלעבר פניו טס חץ לבן שנודף ממנו עשן שחור, במהירות יונתן שינה את השס"מ למצב סכנה (אדום) הוציא את הגרזן שבא עם מצב הסכנה וחתך את החץ בתנועה חלקה בעודו מתנשף מהלחץ באו לעברו קבוצה של ארבעה אנשים. "שלום לך" אמרו בשמחה רבה מאוד , אחד מהם התקרב יותר "אתה בטח מבולבל רק תענה לנו בבקשה באיזה שנה אנחנו?". יונתן בתמהיה ממושכת ענה בפשטות "2022" . האיש שהלך מקדימה המשיך לדבר "אנחנו יצאנו לטייל בשנת 1995 בקבוצה של כמה חבר'ה ולפתע הופיע למולנו איש מזוקן עם עיניים כתומות וכובע וחליפה, תקפנו אותו בחשד שהוא אסיר נמלט בתחפושת פשוט אז היינו חבורת נערים והמוח לא בדיוק עובד ביושר, המזוקן התעצבן עלינו הוציא ספר סגול שפך עליו דיו מקסת ומצאנו את עצמנו פה. הלכנו קצת זמן וגילונו את החיצים השחורים שעפים פתאום, וכפי שאתה רואה מהפסל של נחמיה ברגע שהחץ פוגע בך אתה נהיה פסל" האיש התחיל לעוות את פרצופו משמח לעצוב כמה רגעים, הוא הפסיק ברגע שנשאלה השאלה המתבקשת "איך יוצאים מכאן?" כל הארבעה החלו לממלמל המהירות ואחרי המילמולים אחד מהם ענה "עליך לשבור חפץ שמאוד חשוב לך. לנו אין יותר חפצים אז אין דרך לצאת אבל היו איתנו שניים אחרים שיצאו ככה וכנראה היום הם במוסד למשוגעים" הם המשיכו לדבר בינהם והביטו אל יונתן ברחמים דבר חשוב המחשבה והמילה הידהדו בראשו של יונתן. הוא לובש את השס"מ אך כל החלקים בשס"מ חשובים הסוודר נותן לו במצב סכנה (אדום) ובמצב כוח (סגול) כלי נשק ושריון . השעון משנה את המצבים. והמשקפיים ברגיל (ירוק) נותנים לו ראיית לילה ובמצב חום ראיית חום (כתום) ובמצב אור (צהוב) ראייה לרחוק (לכל מי שלא זוכר יש מצב כחול שלא פועל) יונתן הסיר את משקפיו באיטיות שם אותם על הארץ השחורה. הדבר שיהיה הכי קל לו ליצור מחדש. הנעל דרכה בחוזק ורמסה לחלוטין את המשקפיים האדומים שהתנפצו וחתיכתות זכוכית ושבבי חשמל נזרקו מהם. מי ידע שלראות חבל חרוך יהיה משמח כל-כך עוד מחשבה מוזרה שהייתה היום בראש של יונתן כשהוא שכב בחדר השרת איש-האמת-האינסופי נעלם ובשעון היה כתוב שעברה רק שעה בשובו לביתו רשם בעט על פתק "צריך להבין איך הספר הסגול עובד" תחושה הסיפוק והשמחה שהייתה לו כעת הייתה מוזרה אולי היא כי הארבעה האנשים שנשארו בעולם השחור שמחו בחירותו ואולי יש סיבה אחרת. ברם היו ליונתן כבר מספיק מחשבות מוזרות להיום והלך לנוח בנוחות ובאושר רב על מיטתו המשך יבוא ----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- (והפעם אולי לא אחרי שנה)

ערכתי את הפרק

כן

פרק 5 יש ימים בהם אתה בטוח שהכל יהיה טוב, ומגלה שההרגשה לא נכונה, כך היה יום שלישי הזה ליונתן. אחרי המפגש בפארק עם נערים שגם להם יש שס"מ כמוהו וכל האיימלים המוזרים של המנקה כלום לא התחבר לא בראש למצוא קרש הגיוני בין האירועים. אך אם יונתן היה רואה את האישונים הכתומים והבוהקים מאחורי הסמטה בדרך הוא כנראה היה מחבר שתי נקודות בעניין ומוצא דרך לפתרון. (כעבור חמש שיעורי שיעמום בבית ספר) התוכנית שלו הייתה מאודפשוטה הוא ישלח ליונתן פתק כאילו מחבר שלו שאומר לו להיפגש בחדר השרת הוא יכנס ואז בהפתעה מאיימת התוכנית שלו תצא לפועל. דלת נפתחת, "תפסתי אותך" נשמע קול מאיש מזוקן חבוש כובע וחליפה. יונתן שנכבלו עתה ידיו בחוט עבה הבין מה קרה. מכל האירועים שעברו עליו הוא זכר שהכי חשוב לשמור על קור רוח . נשימה. נשימה. "מי אתה?" שאל בקול נואש, האיש המזוקן שרק שריקה ולפתע ספר סגול מרחף שעל כריכתו משולש כתום עם עין ירוקה עופף סביב האיש. "זכור את שמי היטב אני הוא איש האמת האינסופי" . "מה זה אומר?" שאל יונתן בצורה כל כך מסופקת "שאל שאלה" "האם שדים קיימים?" הספר הסגול נפתח מאליו ועל דפיו הכהים צהובים מעט היה כתוב כן. יונתן התלבט ממה להיות מופתע יותר מהספר או מכך ששדים קיימים, ההתלבטות של יונתן לא נמשכה הרבה זמן, איש האמת האינסופי צחק בציחקוק מרושע כמו בסרטים ישנים והסביר לו "אתה נכנע לי עכשיו חבוב" לעומת חיוכו הקטן והזדוני של האיש היה לנער חיוך זדוני יותר 'מפעיל מצב חום' כפות ידיו של יונתן הפיקו חום רב והחבל שעל ידיו נחרך והחליק ממנו לרצפה. "נו, מי ינצח בקרב אני או אתה?" הספר הסגול נפתח והיה כתוב בו 50/50 "יונתן בן סיוון אתה עומד לקבל את כוחי המלא" צעק האיש. יונתן מעט איבד מביטחונו העצמי כשגילה שהאיש מולו יודע עליו יותר מאת שמו איש האמת האינסופי הוציא מכיסו מכל דיו ושפך את תכולתו על הספר שני דפים שלמים נעשו שחורים משחור. הרגע שבו זה קרה היה מוזר ומאיים יונתן הרגיש עייפות אך מבלי להיות עייף החל להסתחרר ונפל על הרצפה לצד החבל החרוך המשך יבוא --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- וסליחה שלא העליתי מלא זמן

השיר מדבר על גוליית אז עשיתי כאילו זה מדרש על גוליית

אני מתעניין בידע על הנביאים בעיקר עובדיה כי למדתי עם חבר שלי. באיזה תאריך בדיוק זה פטירתו של עובדיה הנביא ומה מקורך

שלום החלטתי להביא מדרש לא מפורסם שמצאתי המדרש התגלה בשנת 1975 ע"י הרב אלון.א והרב דני.ס הם פירסמו אותו בחיבורם המקבץ עוד כהנה .בשם צ"ב הנה מדרש גוליית הפלשתי: דרש רב גידי על גוליית הפלשתי ואמר: מה הייתה גבורתו של גוליית שכל שומע שמו בוכה ונעצב. ומה הייתה בינתו שבשעה שנולד דיבר וצעק לא בשם בני ישראל אקרא אלא גוליית שמי לעולם. דרש רבן יצחק: היה גוליית תינוק, וכבר הרים סלעים בביתו ,וגרם לכל סובביו לעמוד מולו ברתת וזיע, וכל חיה שראה מיד פגע בה ופצעה וברחה לה דרש מאיר: לא תועיל גבורה נגד ה' . שכן נמסר בידי רועה צאן. ומיהו? דוד מלך ישראל הוא! דרש רב אפרים: כל העדר שרעה דוד לא היה אלא שני גמלים וגדי . פעם אחת יצא לראות ושמע רעת גוליית מההולכים ואמר אלך לנצחו לשם ה'. עמד דוד לקרב מול גוליית ודיבר דוד לגוליית בכבוד גדול ענה רב יוני:דיבר דויד לגולית בזלזול גדול מאוד. אמר לו אי גיבור בכף ידי אשימך. אמר גוליית אני פלשתי אם אדבר בשפה אחרת וילעג לשפה זאת אדע שטיפש הוא. דיבר גוליית בלשון אשקלון,עוד הוא מדבר ודויד הכהו בקלע. אמרו חכמים: לא היה הקרב אלא בשעה שישית ליום זה היה מדרש גוליית הפלשתי (לכל מי שלא הבין זה לא מדרש אמיתי. זה בדיחה שאני מקווה שתבינו. אם לא תבינו אני אסביר)