עבור לתוכן
  • צור חשבון
×
×
  • צור חדש...

סלחכם

משתמשים
  • הודעות פעילות

    1,663
  • הצטרפות

  • ביקר לאחרונה

  • ימי ניצחון

    11

כל דבר שפורסם על-ידי סלחכם

  1. שלום, אני מנהל פורום משחקים לשעבר. סילקתם אותי מסיבה שלא אציין כרגע (אך לדעתי אתה לא הבנת את המטרה של הדבר שלא מוזכר נכון). אבל היום אני גיליתי שעדיין יש לי יכולות ניהול ואיזה חצי מהאשכולות בפורום הנ"ל נמחקו... וזה מוזר ברמות למרות שלא עשיתי את זה, אלא רק ראיתי ובדקתי שזה נותן לי להמשיך לשלב השני. אבל לא לחצתי על משהו שאישר את הפעולה. נא לטפל
  2. ישנו מספר נכבד של תארים שאני אמור לקבל, אך לא קיבלתי... האלוף היומי - פעם היה לי אותו ומשום מה הוא נעלם... זכיתי כבר מקום ראשון. פעם... מאמן בעניינים - אם... יש לי איוולטל. והוא ההגדרה המושלמת ל"נדיר מאוד מדור 6". בנקאי + אוהב לדוג + פטפטן - טוב, הייתי אומר שמגיע לי אבל... הייתי שמח שתגדירו את הרף לקבלת התארים... אוונט מאסטר - כמו בתואר של האלוף היומי. זכיתי באבן האוונט, פעמיים, ופעם גם התואר היה ברשותי - ועכשיו לא. הערה - עשיתי בדיקת תארים. לא הוסיף לי את התארים הנ"ל. תודה מראש
  3. צוחקים על הסרט 300. צפו (בקליפ בעיקרון) -

  4. מעכשיו אני סוגר את האפשרות להצטרף עקב ריבוי במשתתפים. (עד להודעה חדשה)
  5. אם להיות כנה... הוא חמוד וכל זה אבל לא הייתי משתמש בו לשישיה. הוא חזק, אבל לא ביחס לאגדיים אחרים שיש... באותה מידה הייתי יכול לפתוח נושא כזה רק על מדקיפ אבל זה לא נראה לי ריאלי. כי הוא חמוד וכל זה, אבל חזק? לא. ההתחלתי הכי חזק לדעתי הוא בלזיקן. בדבר אחד אני מסכים איתך - שזה לא ריאלי ש35% מהקהילה לא מכירים כלל את קלאדו. טוב נו... שני דברים. השני הוא שהגיע לו סרט.
  6. ברוכים הבאים למרכז הרביות. למקרה שלא ידעתם, שמי במשחק הוא MudTorch. ישנם שלושה שותפים: Power + deidara + FireRWLF. --- אגדיים זכרים (+נכחד אחד) MudTorch: אגדיים נקבות MudTorch: --- אגדיים זכרים Power: --- אגדיים נקבות Power: --- אגדיים זכרים deidara: --- אגדיים נקבות (+נכחד אחד) deidara: --- אגדיים זכרים (+שני נכחדים) FireRWLF: --- אגדיים נקבות FireRWLF: --- מחירון: זכר אחד בלבד: 5 זהב נקבה אחת בלבד: 10 זהב אנון ארכאוס בלבד: 20 זהב וולקראקן בלבד: 15 זהב בלון דיאלגה בלבד: 20 זהב קרסליה בלבד: 10 זהב קובליון בלבד: 10 זהב דיאנסי בלבד: 15 זהב מגה דיאנסי בלבד: 15 זהב הופה בלבד: 15 זהב מגה רייקוזה בלבד: 15 זהב מילוטאה פירואט בלבד: 15 זהב טאנדורוס בלבד: 15 זהב ויריזיון בלבד: 15 זהב *מחיר שני פוקימונים הוא מחיר הראשון + מחיר השני שימו לב! מחירים אלו הם בנוסף לאבן רבייה ו-150 זהב שצריך בשביל רבייה (אתם תספקו את המצרכים לרבייה כמובן, ולא אני). --- איך תתבצע הזמנה? דבר ראשון יש למלא בתגובות טופס. שם משתמש בליגה: זכר: נקבה: האם אני מצרף אבן הגנה: כמה זהב אני צריך לשלם (בשביל שלא ייוצרו בילבולים): לאחר שאראה את ההזמנה, אני אשלח טופס תיווך לאחד המתווכים הזמינים. זאת אומרת שאין טעם לנסות לרמות אותי. לאחר שהמתווך מאשר שאכן יש עסקה, יש לשלוח לי את המצרכים + הזהב על הפוקימונים. שימו לב! ניתן להרבות פוקימונים של שני שחקנים שונים שבמרכז --- קנייה מהנה ומקווה שהרביות יהיו מוצלחות!
  7. מצאתי ענן וזה לא מראה שקיבלתי אותו/שאני מקום ראשון באיוונט העננים! הוכחה: נא לתקן; עדכון: לעוד מישהו זה קרה והוא לא קיבל וגם אני לא ראיתי אותו בטבלת המובילים
  8. יש פרק חדש (ניתן לקרוא אותו גם בתגובה הראשית. הוא נמצא אחרי הפרק הקודם)
  9. זהו סיפור שלא גמרתי והתחלתי לכתוב אותו פה. נראה אם הוא יצליח. אם כן, אני אפרסם עוד קטעים (פרקים). --- לא. זה לא הגיוני. חשבתי לעצמי בראש. רוצח... נרצח. בטח אתם לא מבינים על מה אני מדבר, אז אני אספר לכם איך הגעתי למחשבה המטרידה הזאת. ​--- אני אריאל, ילד בכיתה ה'. אני מתעניין בעיקר בדברים מפחידים ובקריפיפסטות. זה הסיפור שקרה; --- זה היה יום שני בהיר באביב. היה לנו בשעה שנייה ובשעה שלישית שיעור אומנות, שאנחנו תמיד מקיימים אותו במקלט. היום המורה לא הגיעה, והמנהלת אמרה שהיא סומכת עלינו שלא נעשה בלגן בלי מורה, אבל היא בכל זאת מינתה את ג'ק, החנון של הכיתה, לדווח במקרה של בלגן. הייתה לנו הרגשה שהיא לא סומכת עלינו, היא בטח מנסה לתת לנו תחושה של אחריות אישית. ירדנו למקלט בשביל לפתוח בשיעור. כשירדנו, פתאום רעש נשמע מן הקיר שעליו נתלה הלוח של צרחות. כל הכיתה הצמידה אוזן ללוח והאזינה. אלה היו בנות שצרחו "Please, leave us alone! We want to... to... to... איך אומרים לחיות דנה?" "Still alive אני חושבת" "still alive, please!". כל הכיתה הבינה שמדובר בניסיון רצח, חוץ מטים, אשר לא ממש הבין אנגלית. הלוח שלנו נתלה עם חוט על יתד ברזל, אז הורדנו את הלוח מתלייה. ראינו שאין קיר מאחורי הלוח... יש מערה... ושם ראינו דמות, עם מסכה לבנה אני חושב, מנסה לרצוח את דנה ואמנדה, הבנות מכיתה ה'2! פתאום, הדמות התקרבה וראינו אותה יותר טוב. היה לה חיוך שטני ומלחיץ, והיא לבשה מסכת הוקי. לרגע התחוור לי שזה ג'ף הרוצח, כל ילד שמתעניין בדברים מפחידים ובקריפיפסטות מכיר את ג'ף הרוצח. נבהלנו. כולנו נבהלנו. הדמות באה לעברנו ושלפה סכין, היא נגשה אל אחד מהתלמידים. אוי לא! חשבתם שג'ף רצח את התלמיד, אני צודק או לא צודק? אם כן, אז טעיתם. שנייה לפני שלהב הסכין לקחה לתלמיד את חייו, האורות נכבו. לא היה שום אור. במקלט, יש רק חלונות שהם יציאות חירום, אבל הם סגורים. ילדה אחת צרחה, אני חושב שזאת הייתה אמנדה שניצלה בנס. האורות חזרו להאיר, וג'ף נעלם. דנה ואמנדה חזרו למקום בו הן היו אמורות להיות, והכיתה המשיכה בשיעור אומנות כרגיל. אחרי יום הלימודים הקשה והמעייף, חזרתי הביתה. במהלך חזרתי, ראיתי כתובות גרפיטי על הקירות שכתוב עליהן "GO SLEEP". זה לא ממש הזיז לי. --- צחצחתי שיניים והלכתי לישון עם הרגשה לא ממש טובה בבטן. כששכבתי במיטה, פתאום ראיתי עיניים משקיפות עלי דרך החלון. מהר מאוד הבנתי מי זה, אני בטוח שגם אתם. אני ניסיתי לעשות כאילו שאני עוצם את עיני, וזה הצליח! פתאום רעש של זכוכית נשברת מצלצל באוזני. את הצליל הזה אני לא אשכח בחיים. מהר מאוד הוא התקרב אליי, וניסה לחבוט בי באלה. ברגע האחרון ניצלתי מהחבטה. התגלגלתי לעבר צידו האחר של המיטה. החלטתי לברוח להורים, שיראו שיש אצלנו רוצח בבית. לרגע, התחוור לי שראיתי כתובות גרפיטי שכתוב עליהן "GO SLEEP". יש מצב שזה קשור? טוב אם הייתי צריך לבחור האם לחשוב על הקשר בין כתובת גרפיטי שמלחיצה רק בן שנה שעושה במכנסיים לבין רוצח שפרץ אליי הביתה, לבין לחשוב על מה אני אמור לעשות לעזאזל כדי להינצל, הייתי בוחר באפשרות השנייה כמובן, למרות שיש כאלה שיעדיפו ללכת קפוט אבל לדעת על המשמעות של דבר כלשהו שהם ראו. לבעלי מחשבה כזאת, אני קורא "עכברים חטטנים", כי כל פרט הם רוצים לדעת. כן, כמה מחשבות מתרוצצות לי בראש ברגע הכי לא נכון... חוק לחיים חברים, כשהחיים שלכם בין חיים למוות, אל תחשבו על משהו שלא קשור. זה יכול להוציא אתכם מדעתכם. זה בדיוק מה שקרה לי, זה הטריף אותי ובסוף הוא הצליח לעשות לי חתך קטן באצבע, לא יותר מזה. בנינו, בבית ספר אני לא מפגין את יכולת הריצה האמיתית שלי. עוד חוק לחיים: לפעמים צריך לאגור כוחות במקום להפגין אותם בפומבי, זה עוזר מאוד כשפסיכופת שאתה לא מכיר אותו רודף אחריך. לעזאזל, כל החוקים האלה מטריפים אותי עוד יותר. אני מרגיש כמו ספר חוקים וזאת הרגשה די מחרפנת. אז כן, אחרי שסיימנו את המליאה בכנסת וחוקקנו חוקים חדשים למדינת ישראל, הגיע הזמן לחזור לאיפה שהיינו. אחרי שהוא גרם לחתך באצבע שלי, רצתי מהר לגינה (כי היה למשפחתי בית פרטי) ועמדתי ליד הגדר. הוא קפץ עלי, וברגע הלפני אחרון (נראה לכם שבלילה אפשר לסמוך על התזמון שלכם?!) זזתי ימינה. הוא נתקע בגדר, והתעלף. למדתם שאני מהיר, קבלו עוד משהו: אני גם חזק! הרמתי אותו וזרקתי אותו מחוץ לגדר, לחתולים הסטלנים (כן, הם סטלנים!) שמעבר לגינה שלנו. אז חברים, עכשיו טיפ לחיים: תמיד לדאוג שיהיו חתולים שיטפלו באנשים לא רצויים כמו... אח שלך? טוב בואו לא נגזים... רוצח אולי. --- בבית ספר לא האמינו לי בכלל, אפילו כאלה שאף פעם לא ביקרו אצלי אמרו שאין לי בית פרטי בכלל! מכירים את ההרגשה הזאת? לפחות עכשיו יש לי זמן לחשוב על זה ושום דבר אחר לא אמור להעסיק אותי... אולי חוץ מדבר אחד- שיעור תנ"ך! היום יש לנו את הדקלום בע"פ של קינת דוד, דחו את זה כבר שבועיים... מה לעשות, המורה לתנ"ך שלנו די עסוקה לפעמים. לא למדתי בכלל לקינה, הדבר היחיד שאני זוכר את "איך נפלו גיבורים" אבל אפילו אין לי מושג מתי אומרים את זה! אז כן, היום לא יטרידו אותי מחשבות מרובות כמו אתמול. בהפסקה, בא אליי ילד אחד עם כובע על הפנים שלו, אבל לפי הגובה שלו ניחשתי שזה טים. זוכרים שהוא לא הבין את מה שהבנות אמרו לג'ף בשביל שיחוס על חייהן? זה בגלל שהוא לא טוב באנגלית, או במשהו בבית ספר. אפילו לא בספורט! טים אמר לי: "אני מאמין לסיפור שלך. שמתי את הכובע שלא ידעו שאני אומר לך את זה, וכדי שאת לא תדע מי אני ותספר." "אבל אתה טים!". "רגע... מה?" הוא אמר ונעלם. באותה הפסקה, ניגש אליי ג'ף הרוצח. הפעם לא הייתי מבוהל בכלל, כי אני יכול לנהל איתו שיח באנגלית וכי הוא ממש לא אמור להטריד את לוחם המדקיפ! (כן, לוחם המדקיפ. אני אוהב את מדקיפ! וגם שוקולד. אבל מי יקרא לעצמו לוחם השוקולד?! אולי טים, אבל זה טים... זאת לא אמורה להיות הפתעה). הפעם הוא ניגש אליי ונתן לי סוכריה והלך. בלי לחשוב פעמיים, זרקתי אותה באמצע הליכה, אבל זרקתי אותה לאחור במטרה שזה יפגע בג'ף. כשזה פגע בו, הוא הסתובב עם הראש שלו 180 מעלות (אמאלה!) והסתכל עליי. רק עליי... ופתאום הייתה לי הרגשה כאילו אני טיילס מ-Sonic.EXE, שה-"מוות" (סוניק -___-) רודף אחריו. גם זה משהו שכל אחד שמתעניין בדברים מפחידים וקריפיפסטות אמור לדעת. הגעתי לתחנת אוטובוס, ופתאום חבטה חזקה נשמעה. "איפה אני..." שאלתי. מיד הבנתי שאני התנגשתי בעמוד, כמו החתולים הסטלנים שגרים מחוץ לגדר של הגינה של הבית שלי. שכבתי. ראשו של ג'ף היה מעליי, זה היה כ"כ מלחיץ. הוא קירב אליי סכין, ודקר אותי בדיוק בלב. ואז עפתי לגן עדן ו... רגע, משהו לא נשמע לי פה הגיוני. "הלו? אריאל? תתעורר!". "מה קרה לי..." שאלתי. מסתבר שהתעלפתי, וזה היה חלום. סיפרתי להם על החלום שלי והם אמרו "זה לא היה חלום, כולנו בגן עדן עכשיו". מה?! נרצחתי בייחד עם החברים שלי? "אחד באפריל!" צרחו חבריי בקול לגלגני. וואי, כל שנה יהיה אותו הדבר? אני תמיד שוכח! ולהגיד בלי חוקים כשרואים אותי אחרי שאני מסתפר אני זוכר... כן, אלו יהיו חיי לתמיד. אבל גם המרדף היה מתיחה...? --- פסח הגיע! שמחה רבה שמחה רבה, אביב הגיע... חופש בא! מתערב אתכם שאפגוש שוב פעם את "האיש במסכה". לאחרונה הוא לא מופיע, בטח הוא יושב כמו סטלן מול הטלוויזיה וצופה במרתון "וואן פיס". אבל עם כל הזמן שיהיה לו בחופש, בטוח שהוא ירצה קצת לראות קטשופ באוויר. האמת, גם אני מקווה לראות קטשופ באוויר. אבל קטשופ שלי. לפני כמה ימים לא הכנתי שיעורים והמורה שלי נתנה לי עבודת בית, ולכיתה היא לא! אבל בנינו, אני אעשה אותם בשבע וחצי בבוקר ביום שנחזור מהחופש. היום החלטתי לשחק בפוקימון ירוק באימולטור. נכנסתי לאימולטור והתחלתי לשחק. אוי... זה נוראי... חשבתי לעצמי. אתם יכולים לנחש לאיזה עיירה הגעתי. כן, זאת Lavender. מסתבר שהאדיוט שבנה את האימולטור ואת גרסת המשחק לאימולטור שכח לשים את הגרסה החדשה של ירוק, שבה שינו את המוסיקה של Lavender Town. אמא שלי נכנסה לחדר, ולא הבינה מה קרה לי. אמרתי לה על האידיוט הסטלן הזה (יש מצב שאחד החתולים שגרים ליד הגדר של הגינה שלנו בנה את האימולטור), והיא אמרה שהיא לא שומעת כלום. שכחתי שהמוסיקה בתדר שרק ילדים שומעים. עברתי את העיר, וכמובן שהשתקתי את הקול במחשב. כשיצאתי ממנה, פתאום ראיתי תמונה של ג'ף. ונחשו מה היה כתוב עליה... GO SLEEP. כמו הכתובת גרפיטי שראיתי. עכשיו הכל התחבר לי. אבל בנינו, הוא לא עומד לרצוח אותי בזמן שינה. תאמינו לי. סגרתי את האימולטור כי ידעתי שלאור העובדות, הסטלן הזה הוא ג'ף ובטח הוא טמן מלכודות בתוך המשחק. אם האידיוט הזה חושב שהוא יפחיד אותי עם משחק, הוא צריך ללכת לבית ספר. אם הוא כזה סטלן הוא בטח מצפה שעכשיו כאילו הפנטו אותי אני אלך לישון ואז יהיה קטשופ באוויר. אין פלא שהוא רוצח אם הוא כזה סטלן. היום הופיעה בחדשות כתבה על ג'ף. ג'פי שלנו מפורסם! כל הכבוד לו. בטח הוא רצח איזה רטטה או משהו כזה, לא יותר מזה. הוא לא מסוגל ליותר מזה. מסתבר שג'פי ג'ף שלנו לא מפורסם בחדשות למרות הכל... זה ג'ף אחר. ישנתי חלק הלילה, בלי שום סטלנים. הלכתי לגינה הציבורית ופגשתי את... את טים עם ג'ף?! --- (כאן מתחיל החידוש!) שנה עברה מאז המאורעות הקודמים. זה לא היה כזה מפחיד, ובטח ובטח שלא שינה את שגרת היום יום שלי. למה? כי מישהו שמנסה להפחיד אותי בצורות כאלה לא מפחיד אותי בכלל. אפילו מצחיק ונחשב לנושא לשיחת הסתלבטויות. קיבלתי הודעה בדואר האלקטרוני. אף פעם לא חשבתי שמישהו, חוץ מחברים שלי וחברי קהילות שאני חבר בהן, יגלה את הדואר האלקטרוני שלי בקלות. למה זה בדיוק? תחושת בטן. אבל זה היה ביום שקיבלתי וירוס והיו לי שילשולים וכאבי בטן... אז אולי התחושה לא כל-כך מדויקת כמו שאני מאמין. אבל בכל זאת, אני הולך איתה. להודעה צורף קובץ EXE. למזלי הייתי מספיק חכם בשביל לזהות מה זה. בשנה שעברה מאז המאורעות, למדתי אנגלית כמו שצריך. יכולתי לזהות את האופציות של תוכן המשחק. השם של הקובץ היה מוזר... EXE.EXE. ישר סגרתי את ההודעה כי זה נראה כמו משהו חשוד... ניסיתי למצוא קצת מידע על המשחק. נחשו מה מצאתי. תמונות של Sonic.exe. מן הסתם הבנתי שזה משהו שלא ידוע ופתוח לקהל הרחב, לכן החלטתי סופית שלא לפתוח את זה. כעבור יום אני רואה סרטון של PewDiePie (היוטיובר עם הכי הרבה רשומים) על המשחק EXE.EXE! מסתבר שזה סתם משחק בגרפיקה ישנה, אך משחק נחמד מאוד. החלטתי לפתוח את הקובץ למרות שזה עדיין היה קצת חשוד, אבל בהרבה פחות. פתחתי אותו ולא האמנתי למראה עיני... משום מה המחשב התקשר דרך הסקייפ למישהו בשם "ג'פטר מילר". בהתחלה חשבתי שזה קרוב משפחה של טים, אבל אז נזכרתי שזה בכלל שם משפחה לא כזה נדיר... אז לא שללתי את האפשרות, אבל עדיין לא הצבתי אותה בתור בטוחה. ג'פטר מילר ענה... רגע, זה לא הפרצוף של ג'ף? ג'ף שניסה להרוג אותי בערך... 5 פעמים בשבוע? הוא התחיל לדבר. "שלום... ובכן, אם אתה זוכר - במשך שנה שעברה ניסיתי לרדוף אחריך. זה נגמר. רדפתי אחריך בשביל לנטרל אותך מלהביס את ארגון שמתכוון להרוס את הממשל ולטלטל את העולם, על מנת שיכרע בפנינו ברך. יש לך כוחות הרסניים שאתה צריך ללמוד להשתמש בהם. אם היית נגדינו, היינו נכשלים. היום, אני מעדיף לצרף אותך אלינו. העסקה כזאת - אתה תצטרף אלינו למשך שנה לפחות, ואנחנו נלמד אותך להשתמש בכוחות ההרסניים שלך. הם יכולים לעשות כל דבר. אם אתה מסכים לעסקה, מחר ב-16:00 אחה"צ בגינה שליד ביתך, תבוא לעץ המרכזי." זה היה אחד מהחלומות הכי גדולים שלי! לשלוט בעולם? לבנות לעצמי תדמית קשוחה? זה כל מה שחסר לי בחיים. אבל מצד שני... אני באמת חייב לדרוך על כולם בשביל הדברים האלה? הם יכולים להיות חסרי תועלת אם כולם ימותו מיסורים. --- לקחו לי שתי דקות (בערך) להחליט. אז... כפי שבכל סיפור עם "דילמה" כזאת, בוחרים ללכת נגד הטמבל שקפץ לו בורג והחליט ללכת על סיכון גדול. הגיעה השעה 16:00 והייתי בגינה. ג'ף שאל: "נו, מה החלטת?" שתקתי לכמה שניות. לאחר מכן נתתי לו אגרוף בבטן (לצערי בלי לחשוב פעמיים) והתחיל מרדף, כי אפילו ג'פי שחסרה לו חצי מהבינה המקסימלית שלו, יכול להבין שזה סימן לסירוב. זה לא המרדף הראשון שלי, אז ידעתי איך לבלבל את ג'ף. הייתי גם מהיר יחסית אליו (אתם יודעים כמה חם לך כשאתה הרודף במרדף ועוד כשאתה לובש מסכת רוצח מסורבלת?! אם כן, ספרו לי את ההרגשה... זה בטח לא נעים כל כך) אז כמובן שהמרדף הזה לטובתי. פתאום משום מקום נפל על ג'ף בקבוק שמפניה. כמובן שצחקתי. כמעט הדם שלי יצא מהאף שלי, אבל לצערו של ג'פי זה לא קרה והדם שלי נשאר במקומו. לאחר המקרה, נשלחו אליי הרבה הודעות איום במיני אמצעים: דוא"ל, גרפיטי, שיחות סקייפ (שלא עניתי להן כמובן), וזה הגיע למקרה מאוד מטריד שבו בלילה ג'ף הדביק את הפרצוף שלו לחלון (הסגור) שלי וצרח לי הודעות איום. פתחתי את החלון ונתתי לו אגרוף ישר לפרצוף. מיהרתי לשים מסביבו כלוב. כשקמתי, הוא לא היה שם. העיקר שהוא לא הטריד אותי שוב כשהוא יצא מהכלוב. החלטתי שנמאס לי ושלחתי לג'ף הודעת מייל כהשבה להודעה האחרונה שהוא שלח לי. לא אפרט מה כתבתי במכתב, אבל חשוב לציין שהוא החזיר לי תמונת סלפי חמודה שלו כשהוא מחייך עם חבריו לארגון הרשע. יפה מצידו, לא? --- כן, קיבלתי השראה ממקורות. שניים אם זה כל כך מעניין. אחד זה הסיפור המוכר על ג'ף הרוצח. השני זה על אירוע שקרה בבית הספר שלי. בהפסקה ירדנו לחדר טכנולוגיה, ושמענו צרחות. צרחות של בנות. חשבו שיש רוצח בבית הספר עד שאני וחבר שלי גילינו כפתור מחוץ למקלט (חדר טכנולוגיה הוא גם מקלט) שאם לוחצים עליו, הוא משמיע רעש. אמנם לא הבנו מאיפה הגיעו הצרחות, אבל כן הבנו איך הילדים חשבו שיש רוצח. הפח! היה לו כיסוי אדום! :lol: הם חשבו שזה דם.
  10. ובכן... קונסולת ה-3DS מאוד אהובה בקרב קהילת הפורום, לכן החלטתי ליצור דף קשר עם כל ה-Friend Codes טופס: שם: קוד: הודעת מבקרים: משחק מועדף: הערות: דוגמא לטופס (שלי): שם: Ariel קוד: 1134-9897-1775 הודעת מבקרים: LOL משחק מועדף: Sonic Lost World הערות: אולי לא תוכלו להוסיף אותי (אלא אם כן תהיו קרובים אליי), מכיוון שאם תבחרו באפשרות אינטרנט אז אצטרך לשלוח בקשה חזרה ואסור לי להפעיל את האינטרנט, והאפשרות השנייה דורשת קרבה בין שני המכשירים... אם תרצו לבקש שיוסיפו אתכם חזרה, נא לעשות זאת בהודעה פרטית תהנו!
  11. אני חייב לתת את כל מה שעובר לי בראש ועובר את הועד :P
  12. יאפ החלק הכי מבאס בכל השינויים שהיו לסרט והפצתו: "באוגוסט 2014, זמן קצר לאחר שהוחלט לדחות את הקרנת הבכורה של הסרט, דווח כי חברת סרטי סוני עשתה שינויים בסרט על מנת להפחית את רגישותו לקוריאה הצפונית, כאשר בראשם קוצצו כמה חלקים מסצנת המוות של קים ג'ונג און.‏" זה היה יכול לכלול פאנצ'ים אדירים!
  13. מי מתכנן לצפות ב"ראיון סוף"? למרות שזה לא מוגדר לגיל שלי, בוער לי לראות את הקומדיה הזאת.
  14. לפני כמה חודשים אני זוכר שהגענו לעמוד 900... תראה לאן התדרדרנו O,O רק 932... הפורום לא פעיל באחרונה
  15. הפסקה הכי חכמה שמצאתי בחיים: "כך מפעילים משחק במחשב: בודקים שהמחשב מתאים לדרישות המינימום של המשחק. מכניסים את הדיסק למחשב. מחכים שתוכנת ההתקנה תופעל. בוחרים באיזו ספריה להתקין את המשחק. לוחצים על "התקנה". מחכים. מחכים עוד קצת. ממשיכים לחכות. לוחצים על "OK" או על "Next" כמה פעמים. אם הכל עובד כמו שצריך, עכשיו תוכלו להקליק על האייקון של המשחק והוא ייפתח. אם לא הכל עובד כמו שצריך, זה אומר שאין לכם DirectX מתאים, או שהאנטי-וירוס שלכם לא אוהב את המשחק ואתם צריכים להפסיק את פעולתו זמנית, או שיש בעיה אחרת שאין לכם מושג מה היא אבל תקראו למישהו שמבין והוא יפתור את זה אולי. כך מפעילים משחק בפלייסטיישן 2: מכניסים את הדיסק למכשיר." (קליק. וכן, משעמם לי ואני נכנס לכתבות שמכילות ידע שאני יודע)
  16. פרצו לשרתי סוני.. עריכה: מצאתי את התמונה הלא מצונזרת שחושפת לינקים לחומרים הסודיים, אבל מכיוון שאני לא תומך בדבר הזה, לא אפרסם אותה כאן
  17. תאמין לי שלא. מקסימום אשים בספויילר עם הגבלת גיל.
  18. זה הרקע שלי בטלפון מעכשיו :P טוב ליתר דיוק רק הפנים שלו... מה לעשות שטלפון אף פעם לא יכול לקלוט בתור רקע למסך ראשי תמונה מלאה