Username

רן אהב לבלות בים. להוריו הייתה מסבאה. וכשהיה לו זמן פנוי הוא אהב לקפוץ לים. יום אחד אביו והוא שחו. וראו שרידים של לוויתנים קדומים. עטופים בפלדה. ענקי הים. שוכבים שם. מתים. אלה אבותיך אמר אביו. הם נלחמו על זכותם לחיות ועל חירותם. וכתוצאה מזה אתה פה נושם. חי וקיים. באותו זמן רן לא הבין למה התכוון אביו. והוא עמד להבין זאת בצורה הכואבת ביותר שאדם יכול לחוות. יום אחד בעודו שותה קולה מחוץ למסבאה של הוריו. הוא ראה פס מתקדם על פני המים. ואחריו עוד אחד. ועוד אחד. עשרות תמנוני ענק עלו מהמים. להקתם נראתה כמים עצמם. וזרועותיהם יכלו לרסק הרים. הקרקע החלה לרעוד תחת רגליו של רן. בעודו רץ בצרחות וקורא לאביו. זרוע ענקית הוטחה בבית. והעיפה אותו לאחור. ובעודו מאבד אט אט את הכרתו. כמו מתוך הזיה הוא שם לב שהעיר שלו מתרוממת מעלה מעלה ומסביבה עולים שרידי הליוויתנים כחומת מגן עשויה מתכת. והוא לא ראה עוד. בחלומו אביו ציווה עליו למצוא את קלשון פוסידון! בכדי שיוכל לגבור על דיונוני הענק! כשהתעורר רן הוא היה חדור מטרה. הוא היה חייב לעשות מסע אל הים. פעם אחת אחרונה. בכדי להגן על בני עמו! רן התגנב עד הים וקפץ. הוא החל לשחות לכיוון קלשון פוסידון! שהיה במקום המאובטח ביותר של אנשיו. במערה מוסתרת. אם זגיליארד חומרי נפץ. כרישים ומלכודות. בעודו שוחה לקלשון הוא חש צמרמורת עזה בעורפו! אט אט הוא הסתובב ומצא את עצמו מול... מלך דיונוני הענק! עיניו המרושעות ננעצו בו. רן שקל את האפשרויות העומדות בפניו. וקיבל החלטה! הוא החל לשחות במהירות בלתי נתפסת לתוך המנהרה! מתחמק מחומרי נפץ. עושה רונדלים בין המלכודות ונאבק בכרישי ענק! לבסוף הוא החל לראות אור. הוא נכנס לאולם גדול ובמרכזו הוא ראה אותו. מוקף בבועת מגן שרק כף יד של אחד מאנשיו תוכל לפתוח. הוא החל לשחות לכיוון בועת המגן. אך יד עצומה הטיחה אותו בחוזקה לתוך רצפת האולם. שם הוא שכב. מתבוסס בכאבו. ובעודו מתפתה להיכנע הוא שמע את קולו של אביו! מדרבן אותו לקום ולהילחם עד נשימתו האחורנה! הוא הרים את ידו מן הרצפה. נגע בבועת המגן תפס בקלשון הסתובב לכיוון מלך דיונוני הענק ובזעקה אחרונה ומלאת ייאוש נעץ את הקלשון בראשו העצום. וכך סיים רן את מלחמתם העקובה מדם של אבותיו!

אוקיי אני כאן כי הובא לתשומת ליבי שאנשים לא מצליחים לפתוח שישיית משנה. אני עצמי לא ידעתי עד היום. ולכן. אני עומד להסביר. קודם כל הולכים ל"שישיות משנה" פותחים שישייה וקוראים לה בשם. עכשיו כדי להכניס פוקימונים לשישיית משנה מה שצריך לעשות זה ככה: שימו את הפוקימונים שאתם שאתם רוצים לשישיית משנה בשישייה, לכו לפרופיל שלכם, כנסו ל"נתונים נוספים" (זה רשום ממש מתחת ל"התקפות") ומצד שמאל למטה יהיה רשום לכם ניהול פוקימון. ומלמעלה ממש מתחת לתמונה של הפוקימון שאתם רוצים לשים בשישיית משנה. יהיה כתוב את שם השישיית משנה וליד זה שיוך. לחצו על שיוך והנה יש לכם פוקימון בשישיית משנה. כנסו לשישייות משנה ותראו שהפוקימון שהכנסתם שם. בכדי להשתמש בשישיית המשנה לחצו "השתמש" בהצלחה! 😊

a story 1: איתי התעורר בבוקר. התמתח ופיהק. הוא הגיע היום לגיל 18. וזה היה יום מיוחד מאוד. כי היום הוא עוזב את החווה. הוא רצה להיות אדם מוצלח ועמיד ואי אפשר היה לעשות זאת כבעל חווה. הוא השקיף מהמרפסת על הפרות ושתה קפה. הוא החל לבחון כמה דירות באינטרנט והלך לבדוק אותן אבל אף אחת מהן לא התאימה לו... אז הוא החליט לעצב בית בעצמו. וכמו המטומטם שהוא היה הוא הלך לבנות בית על צוק. הוא בנה את הבית מרעפים ואת הגג מבטון. ובעודו בונה את הקיר שקרוב לצוק (בלי מלט) פרה ענקית באה ודחפה אותו (אל תשאלו מאיפה באה הפרה כי אין לי מושג) הוא החל לנפול נפילה חופשית אל הסלעים המשוננים שמתחת!... ופתאום הוא קלט שהוא נמצא על רצפת חדרו וכל גופו דואב מכאבים. (מסקנה: אם אתה ישן במיטת קומותיים אל תחלום על צוקים🤣) a story 2: הייתי מוצף בטוב. זה היה היום הטוב בחיי. ההורים קנו לי בניין דירות! נכנסתי עם הוריי לנכס והסתכלתי סביב. היו מכונות משחק בכל מקום משחקי מחשב בהגזמה והכי חשוב... צ'יפס התחלתי להינות. מבלי להיות מודע... שמשהו אינו כשורה... בעודי משחק ב"ליגת הפוקימונים" כיסה שק את ראשי! ולא ראיתי עוד... כאשר הסירו את השק מראשי סוף סוף כבר היה ערב! הגבעות נצבעו בצבעים של אדום דם ועמד ריח של פגרים באוויר! אבל עזבו את זה! הייתי הפיניאטה של כמה טרולים מטומטמים במיוחד! אני חושב שמעולם לא הרגשתי כל כך לא ממוצא כמו באותו יום. הם החטיאו כל כך הרבה פעמים שאפילו התחלתי לרחם עליהם קצת!🤣 לבסוף הם עזבו אותי והלכו לשחק כדורגל (רק למקרה ששאלתם את עצמכם הם אפילו לא הצליחו לבעוט בכדור🤣) הייתי תלוי שם. מתבוסס באומללותי. כשלפתע כל העולם הפך לשחור לבן והרגשתי איך נשמתי אט אט יוצאת מגופי. התעוררתי בבהלה. ממשש את חזי. כאילו לבדוק שנשמתי עוד במקומה. ועד היום אני דיי בטוח שכמעט מתתי באותו הלילה.

סידרתי את השורות. תודה על העצה

הסיפור הזה מתחיל בנער בן 16 וחצי שהלך לישון בסביבות 3 בבוקר. בחלום הוא החל לצעוד בדרך לא סלולה. והחל לראות טירה מלפניו. הוא נכנס לטירה שם היו אנשים אדיבים ונחמדים שהציעו לו מזון ושתייה. אחרי כמה צלחות של אוכל זימנה אותו שליטת הטירה לפגישה. שם למרבה הפליאה היא הציעה לו נישואין. וכמו כל גבר הגיוני בסיטואציה כזו. הוא ברח. בעודו רץ הוא ראה מאחוריו חיילים. מה שהיה נורא מוזר. כי. כאילו איזו בחורה מציעה לך נישואין ואז מנסה לרצוח אותך? הוא רץ ביתר עז לכיוון ההפוך והחל לראות בית כפרי קטן. הוא הציץ לאחור וראה שאיבד את החיילים. הוא החל לצעוד בנינוחות לכיוון הבית. מאחורי הבית גילה כמה צבים והרים אחד. מיד הניח אותו. כי נזכר ש90% מהצבים נושאים את המחלה "סלמונלה" אפילו בתוך החלום. אין דבר ששנא יותר מלהקיא! הוא הלך לבית הכפרי והחל לשטוף ידיים. לפתע הוא זינק בבהלה. ממש מולו. ליד שולחן אם שני ספלי תה. ישבה המלכה הקריפית שניסתה לרצוח אותו. הוא ניסה למצוא יציאות מילוט או איזה ממ"ד נחמד אבל מצא רק ידית בכיור שבו רחץ ידיים. הוא פתח את הדלת הנסתרת וגילה שהוא נמצא בחלל באולם לייזר טאג אם שתי תעלות מים שחודרות מתחת לגדר שחוצה בין שני צדדים. אחד כחול ואחד אדום. הוא שחה בתוך התעלה לצד השני תחת אש כבדה. כמו חייל שמסתער בחזית לבדו! ובדיוק כשהגיע לצד השני בלע חור שחור את כולם! עיניו נפתחו בפתאומיות והוא נשבע לעצמו בדממה לעולם לא לקרוא עוד ספרים על ימי הביניים לפני השינה🙃