Alibaba

אתה לא מצחיק. נועם ג'וניור לא מצחיק. זה אומר ש... שניכם לא מצחיקים.

וול.. היי! אתם יודעים, סתם עוד אשכול/סקר. איך שתרצו. באשכול הזה אני אכתוב את עשרת הפוקימונים האהובים עליי, ואתם מוזמנים לכתוב מי עשרת הפוקימונים האהובים עליכם בתגובות ^_^ מס' 10! מאדסדייל/Mudsadle אני בכללי ממש אוהב את הסוג אדמה וממש אוהב את היכולת שלו בתחרותי. המראה שלו ממש יפה לדעתי ו... זהו לא? מס' 9! גארדבוויר/Gardevoir & גאלייד/Gallade על חושי זה סוג שאני ממש אוהב. אני אוהב במיוחד את גארדבוויר, אבל גם גאלייד מדהים. העיצוב שלהם מעולה, המגות שלהם מדהימות. מס' 8! דיאנסי/Diancie סוג פיה ללא ספק הוא הסוג השני האהוב עליי, ודיאנסי היא הפוקימון האהוב עליי מהסוג הזה. היא יפה, חזקה וקטלנית. מס' 7! סנורלאקס/Snorlax דאמ תסתכלו על הפרצוף שלו. זה הפרצוף שלי שאני מאושר (זה קורה לרוב שקורה משהו רע למישהו). מס' 6! מיו/Mew איזה פוקימון ורוד, קטן ומסוג על חושי? כן, מיו. סיפור האהבה שלנו התחיל כששיחקתי בפוקימון אינסורג'נס, והוא ממשיך עד היום. מס' 5! מאנפי/Manaphy אין כלכך סיבה, הוא פוקימון ממש חזק וממש חמוד. שלא נדבר שכחול זה אחד הצבעים האהובים עליי. מס' 4! אלולן ניינטיילס/Alolan Ninetales הו גאד כמה שאני אהבתי אותו כשראיתי את העיצוב שלו בפעם הראשונה. השילוב סוגים, המראה... זה פשוט חייב אותי לשים אותו ברשימה הזו. מס' 3! היטראן/Heatran אין סיבה. הוא פוקימון מעולה מבחינה תחרותית שפשוט לא הפסקתי להשתמש בו. מס' 2! דסידואיי/Deciduye & שיימין סקיי/Shaymin Sky אתם בטח שואלים מה הקשר בניהם.. כאילו, WTF. שניהם מסוג עשב, הסוג האהוב עליי. העיצוב שלהם מדהים ברמה אחרת והסוגים שלהם פשוט מעולים. מס' 1! הוא חזק, הוא נראה מעולה והסוגים שלו פשוט נפלאים. קוראים לו מטאגרוס. והוא הפוקימון האהוב עליי. אז... מי הם עשרת הפוקימונים האהובים עליכם? אתם מוזמנים לכתוב בתגובות! (; *קרדיט לאתר Serebii על התמונות

חלש אחי :/

"כן. אתה יכול לשחרר אותנו?" שאלתי אותו.

נגד. זהב יהפוך להרבה יותר קל להשגה ממה שהוא אמור להיות.

"פברואר? אלה לא החכמים?" שאלתי את איליי והוא הנהן. "למה הם שם?" שאלתי הפעם את האיש. "ומה השם שלך?" המשכתי.

"למה הם ירו בך?" שאלתי בחשד. התחלתי להכין תוכנית בראש איך לברוח מהתא הזה ואיך להביס את האיש הזה, אבל אצטרך את עזרתו של איליי.

"מ-מה קרה לה? איך היא התעלפה?" שאלתי בלחץ, דאגתי לשלומה.

הייתי בשוק לרגע, אבל אז התרכזתי שוב. "בבקשה, אדוני. אני מתחנן, בבקשה תקרא לה." התחננתי והייתי על סף דמעות. רציתי כלכך לקבל כבר את המשימה ולהיות שומר.

"כשאני חושב על זה.. כן, היה לה מבטא רוסי." אישרתי והסתכלתי עליו.

"לא הספקתי להסתכל עליה, דאגתי לאיליי." אמרתי, ממשיך לבעוט בקיר.

"הכל טוב, פשוט אני רוצה שהאישה הזו תבוא כבר!" את ארבעת המילים האחרונות צעקתי ובעטתי בקיר.