אני מתחיל לזמזם 3 דקות ברצף עד שאחד השרים צועק עליי "אדוני ראש הממשלה! זה לא מתאים עכשיו... או בכלל".
"אוי סליחה, אתה צודק שימי, בחרתי בשיר קשה מדי. ובכל זאת, נתתי לכם 3 דקות לשמוע אז נסו לנחש איזה שיר זמזמתי 🙂"
השרים מתחילים לזרוק שמות של שירים "כולם הלכו לג'מבו? טלטאביז?? big girls don't cry, big girls cry, נתי ואני - סוודר!!!!"
"לאלאלאלא.... דממה שתהיה פה!! כולכם אכזבה אחד אחד..... במיוחד אתה שימי, סוודר? באמת? -_- תתבייש לך מפוטר צא מפה. אף אחד מכם אפילו לא קרוב. חבורת לא יוצלחים חסרי תועלת, איכסה.
לשיר קוראים קרן אור. עכשיו תחשבו מה אם היה לכם את המכשיר של קרן המדענית המתוקה - שאיתה הייתי יוצא בעבר ואיזה כיף היה לנו אתם לא מבינים עיצבנו במבוקים ביער וואי תקשיבו... אהמ נסחפתי אספר לכם פעם אחרת.
בכל מקרה, עם המכשיר הייתם יכולים לגלות בדיוק איזה שיר זמזמתי ישר ומיד! גם מבלי לשמוע. מבינים???? המכשיר גם ככה כבר הגיע לשאר העולם וממש בא לי לדעת מה אחרים חושבים על החליפות שלי אז... אני מצביע בעד. קפצו לי נכבדיי."
"כבוד ראש הממשלה במטותא ממך!!! אלה לא שיקולים לגיטימיים, עלינו להתחשב בטובת האוכלוסייה.
בשחקני הפוקר העבריינים בקזינו שרק רוצים לשחק בהגינות מבלי שיגלו להם את הקלפים ביד, בקוסמים הנוכלים שמתפרנסים מלדעת על איזה מספר חשבת, ביעקב מהמכולת שמנסה לדחוף לך מבצע של החיים בקבוק מיץ כרוב טרי ב70.99 שקלים - המכונה תהרוס לו ותגלה כמה זה מגעיל מזיק ולא שווה! איך יעקב ימשיך לחיות כך איךךךךךך??? איך תגיד לי אדוני ראש פקק".
"ריגשת יוסי, באמת ריגשת... לבי נמס. תזכיר לי להכות אותך לאחר הישיבה. תראו מה נעשה חבר'ה, משום שאני אדם רגיש גמיש ושקול דעת - אתן לכם הזדמנות לשנות את דעתי.
קפצו להביא לי מזוודות מפוצצות בשטרות של 200, ואזזז אוליייייי איכשהו פתאום אחשוב שכדאי להצביע נגד. חובה לצרף ציור של צרצר נחמד מקועקע.
יאללה נווווווו בפעם השלישית קפצו לי כבר צאו לדרך! ואל תשכחו להביא לי גלידה כי פעם שלישית גלידה וממש ממש בא לי."
השרים מביאים את המזוודות, הגלידות וציורים מביכים של צרצר נחמד מקועקע. למרות זאת אני מצביע בעד המכונה, מפטר את כל מי שהצביע נגד ומשתמש במכונה כדי לשלוט עליהם שלא יספרו לאף אחד על השוחד והגלידות.
שכחתי לעצור אותם מלספר על הצרצר הנחמד המקועקע, הם מספרים על הצרצר ליונית לוי במהדורה המרכזית. כל העם חושב שאני מוזר אש אז עושים הפגנות המוניות להעיף אותי מהשלטון. אני בא להשתמש במכונה לשלוט על העם להירגע, נשפך לי קפה על המכונה והיא נהרסה... אז בכיתי שעתיים בלי הפסקה - מישהו צילם אותי בוכה והלשין ליונית לוי.
מרוב בושה ברחתי מהארץ לפקסיטן, שיניתי זהות כולל מראה והכל והמשכתי לצייר צרצרים נחמדים מקועקעים בעושר(מהמזוודות של השרים) צער ובבכי עד עצם היום הזה