עבור לתוכן
  • צור חשבון

Yonatan

משתמשים
  • הודעות פעילות

    144
  • הצטרפות

  • ביקר לאחרונה

  • Days Won

    8

יצח לאחרונה ב October 17

ל- Yonatan היו הכי הרבה סימוני אהבתי לתכנים!

2 עוקבים

אודות Yonatan

  • דרגה
    חבר בליגה

פרטים נוספים

  • מין
    זכר
  • שם במשחק
    Divergent

מבקרים אחרונים

876 צפיות בפרופיל
  1. Yonatan

    מועדפים

    הצעה מעולה - פוקימונים מסויימים מוצאים מהבית בתדירות גבוהה והם לא תמיד נמצאים בעמוד הראשון, אופציית מועדפים תוסיף לנוחות ותחסוך מאמץ מיותר.
  2. Yonatan

    לא התקבל

    הוספת שלבים חדשים למסע הקיים תמיד רעיון טוב D:
  3. הסבר מפורט שלב אחר שלב בשפה פשוטה וברורה, התמונות ממחישות את הכתוב ותורמות להבנה... כל מה שמתחיל צריך. שאפו על ההשקעה D:
  4. Yonatan

    Cuphead - סיקור

    סיקור מצויין, מחזק את העובדה שאפשר להנות באותה מידה ממשחקים בסגנון ישן
  5. טבעות לא קובעות הכל, שילוב בין כוח לתכנית טובה יכול להביא ניצחון גם כשהריב חזק ממך משמעותית. אני מבין אותך ואישית אין לי בעיה עם השפעות זה רק יקל עליי, כמו שהציעו אוונט בו כולם מתחילים מדרגה 1 ובסופו מנצח בעל הדרגה הגבוהה ביותר... הצבעתי נגד גם בהצעה ההיא למרות ששתיהן לגמרי לטובתי, כי הן לא לטובת הכלל. למען האמת מאז שנרשמתי הכרתי רק אדם אחד אחר שבאמת מיקסם את יכולות החשיבה והידע במשחק - במערכת הנוכחית "הפשוטה" שלו, והוא כבר לא פעיל. אולי שנינו ועוד כמה נהנה ונדע להשתמש בזה בצורה טובה/מושלמת, אבל מה לגבי היתר? * שאלה רטורית
  6. גלעד, לפי התגובה שלי יכולת להבין שיש הרבה יותר חשיבה ממה שנדמה לך בליגה (לחשוב מה טוב לך לעשות ומה לא), וממש לא כל אחד יכול להגיע לטופ. קרבות גדולים הוכרעו בעזרת אסטרטגיה, למרות פערים עצומים בכוח וזה עצמו אומר הכל. בודדים השחקנים שיודעים להלחם טוב, וכמעט אף שחקן לא יודע הכל. מה הטעם להעלות את רמת הקושי אם כבר עכשיו קשה כמעט לכולם? קודם כל חכה ליום בו ליגת הפוקימונים תהיה קלה מדי לך ולאחרים (היום הזה רחוק), ואז יהיה מה לדבר. בינתיים תעבור שוב על התגובה הקודמת שלי, ונסה לגלות למה צריך הרבה יותר מאשר "ללחוץ על כפתורים" כדי להיות מאמן טוב ורציני :)
  7. נגד. יש מגוון גדול מדי של מתקפות כאלה, והרוב המוחלט של השחקנים לא ישלוט בהן בצורה טובה אלא להפך. אסטרטגיה היא מעבר לרק סוגים וסטאב... צריך להסתכל על הבייס, לדעת להעריך נזק, להשתמש במהירות בזמן הנכון עם הפוקימון המתאים, לפני הקרב ובמהלכו לחשוב קדימה על תרחישים שונים ואפשריים לפי שישיות, לתכנן אם רק להחליש פוקימוני יריב או להביס - בהתאם לסיטואציה בקרב ועוד. כשל90 אחוז+ אין מושג מה רשמתי כרגע מחוסר הבנה וידע, ברור שאין סיבה להכניס כאלה השפעות כי מאמנים כבר לא יהנו להלחם מרוב סיבוכים. ועוד דבר אגב, במשחקים בהם יש השפעות אין בוסטים בניגוד לליגה... לכן הם יגרמו לחוסר איזון.
  8. Yonatan

    עיצוב

    העיצוב באמת מושקע ויפה וכולנו מעריכים את השינוי, הבעיה כמו שאמרו לפניי הקרבות נהפכו איטיים יותר... לרוב השחקנים מהירות חשובה יותר מהמראה לדעתי ובכל מקרה לא פחות. לא יודע אם האפשרות להחזיר את העיצוב הקודם קיימת מבחינת ההנהלה, ועדיין חווית המשחק תשתפר משמעותית כשהמהירות תחזור לרגיל - בדרך כזאת או אחרת
  9. שם החג: תענית אסתר שם הכותב: Divergent קישור לאשכול: האשכול ראוי להיות באשכול רשמי זה משום ש: מכסה את מקור הצום, סיבתו והלכותיו
  10. תענית אסתר היא יום תענית הנהוג בי"ג באדר, ערב חג הפורים (ברוב השנים, כשחל פורים ביום ראשון חלה התענית בי"א באדר). רקע לתענית זו תוקף של מנהג, ובשונה מצומות ישראל האחרים, איננה מוזכרת בגמרא, אלא רק במקורות מאוחרים יותר מימי הגאונים על כן ביטוי הלכתויה קלים יותר מהצומות האחרים. בימי המלך אחשוורוש, הסית המן האגגי את המלך לגזור על השמדת העם היהודי. לאחר סדרת מהפכים פוליטיים, המן נתלה על העץ ואסתר המלכה ביקשה מהמלך לבטל את הגזירה. אחשוורוש לא הסכים אך נתן ליהודים רשות להתגונן על נפשם, היום המיועד להשמדת העם היהודי היה י"ג באדר. לבסוף, ביום זה הרגו היהודים את אויביהם. במגילה (פרק ד', פסוק ט"ז), מבקש מרדכי מאסתר לגשת אל המלך מיוזמתה ולבקש לבטל את אשר נגזר. היא מסכימה אמנם לגשת אליו על אף הסכנה הצפויה לה, אך היא מבקשת מבני עמה לצום במשך שלושה ימים לפני כן ואכן כך עשו, שכן מי שניגש אל המלך בלא שנקרא גזר דינו מוות, אלא אם כן המלך חס עליו ומושיט לו את שרביט הזהב. מקור המנהג במגילת תענית, שחוברה בסוף ימי בית המקדש שני, לאחר זמן מגילת אסתר, מוזכר יום י"ג באדר כיום שמחה - יום ניקנור, לציון ניצחונו של יהודה המכבי על ניקנור. זמן תענית אסתר היה יום שמחה, אך משבטלה מגילת תענית איסור התענית בזמן זה פג ומותר היה להתענות. המנהג לצום בי"ג באדר אינו מוזכר בתנ"ך ואף לא בתלמוד. המנהג לצום מופיע לראשונה במדרש תנחומא (הקדום לתלמוד) וב"שאילתות דרב אחאי גאון", מגאוני בבל שחי במאה ה-8, ואחר כך אצל רש"י והרמב"ם. הרי"ף לא הזכיר את המנהג. במסכת סופרים (שחוברה ככל הנראה במאה השמינית) מוזכרת תענית לפורים בחודש אדר המכונה גם "ימי צום מרדכי ואסתר" במשך שלושה ימים, בימים שני, חמישי, ושני בשבוע. המנהג היה להתענות לפני פורים, ומנהג ארץ ישראל היה להתענות לאחר פורים, בגלל יום ניקנור שחל לפני פורים. זהו גם המקור הקדום למנהג אשכנז של תענית בה"ב. טעם המנהג טעמים שונים נאמרו לתענית זו. הרמב"ם מציין: "וי"ג באדר זכר לתענית שהתענו בימי המן שנאמר 'דברי הצומות וזעקתם'". דעת רב אחאי גאון ורבנו תם, שתענית אסתר לא נקבעה כזכר לשלושת ימי התענית בימי מרדכי ואסתר (בזמן ביטול גזירת ההשמדה), אלא כזכר לתענית היהודים בי"ג באדר ביום שנקמו באויביהם. במגילת אסתר אין רמז לכך שהיהודים התענו בזמן המלחמה, אך רבנו תם טוען, שכשם שמשה רבנו עשה תענית כשנלחם בעמלק, ודאי שבימי מרדכי, שהיו צריכים לרחמים עשו תענית ולהראות שלא בכוח המלחמה או בכוח האנושי ינצחו. רב אחאי גאון וכן רבנו תם פירשו את דברי הגמרא (בתחילת מסכת מגילה) 'י"ג זמן קהילה לכל הוא', שביום זה מתאספים כולם לצום. יש התולים את טעם התענית בצום 3 הימים של מרדכי ואסתר, ומסבירים שמכיוון שעל פי ההלכה חל איסור על תענית בחודש ניסן, תיקנו חכמים להתענות בחודש אדר. על פי טעם זה יש הנוהגים לצום שלושה ימים. מחצית השקל ביום זה המנהג לתת מחצית השקל, זכר למצות מחצית השקל שנהגה בזמן שבית המקדש היה קיים. יש שנהגו לתתם קודם לתפילת המנחה ויש שכ' לתת לאחר התפילה. הלכות התענית מאחר שתענית זו אינה תענית מדברי קבלה, אלא רק מנהג, הקילו בה פוסקים בכמה דברים יותר משאר צומות: - צום תענית אסתר נמשך מעלות השחר ועד צאת הכוכבים. ברוב ארץ ישראל (למעט בירושלים) שליל פורים חל בסיום התענית, אסור לאכול עד סיום קריאת המגילה, אך מותרת טעימה קודם לקריאת המגילה. - אם פורים חל ביום ראשון בשבוע מקדימים את תענית אסתר ליום חמישי, כיוון שאין מתענים בשבת. בפרובאנס, נהגו לצום ביום שישי במקום ביום חמישי. - מי שיש לו כאב ראש או עיניים, פטור מלהתענות, ואף אינו צריך להשלים את התענית אם לא צם. וכן מי שחולה ואפילו אין בחוליו סכנה, וכן הלוקח אנטיביוטיקה, לא יתענה (אך כאב ראש חלש הנפוץ אינו פוטר מתענית). - התפילה בתענית אסתר כדין הצומות הקלים. כאשר תענית אסתר סמוכה לפורים בתפילת מנחה אין אומרים תחנון ונפילת אפיים במנחה. - נשים הרות או מניקות (אפילו הנקה חלקית) פטורות מלהתענות. - חתן בשבעת ימי המשתה, פטור מלהתענות. - בעל ברית, הסנדק והמוהל, פטורים מלהתענות. אולם הקרואים לסעודת ברית חייבים להתענות ולכן יש לעשות את סעודת הברית במוצאי התענית. - מי שעורך פדיון הבן לבנו חייב להתענות, ויעשה את פדיון הבן סמוך לערב ומיד לאחר תפילת ערבית יערכו את הסעודה. - מותר להתרחץ בתענית אסתר. ומכל מקום יש הנוהגים שלא לרחוץ את הפה. בכל תענית ציבור, אם לא במקום צער גדול. אומנם רב הפוסקים מקילים בשאר הצומות ולכן בתענית אסתר מותר לכתחילה ולכן מותר לצחצח שיניים למשל. הובא מאתר ויקיפדיה https://he.wikipedia.org/wiki/תענית_אסתר
  11. שם החג: חג סוכות שם הכותב: Divergent קישור לאשכול: האשכול ראוי להיות באשכול רשמי זה משום ש: מסביר על החג בדיוק ובלשון ברורה, באופן מפורט ומתומצת ככל הניתן
  12. Yonatan

    חג סוכות

    חג הסוכות הינו החג האחרון משלושת הרגלים(פסח, שבועות וסוכות), הנמשך 7 ימים בין התאריכים ט"ו בתשרי - כ"א בתשרי. בחג זה מצווה לשבת בסוכה ולהשתמש בה בכל השימושים הרגילים של בית. המצווה היא לגור בסוכה ממש: לאכול, לשתות ולישון בה כל שבעת ימי החג. את הסוכה נוהגים לקשט בכל מיני קישוטים, תמונות, והם הנקראים בלשון חז"ל(חכמינו זכרונם לברכה) "נויי סוכה". נהוג להתחיל את בניית הסוכה כבר במוצאי יום כיפור, ובכך להתחיל במצווה ראשונה מיד לאחר יום כיפור שהוא יום כפרת עוונות. החג נקרא כך בשל אותה מצוות ישיבה בסוכה, ושמו הנוסף "חג האסיף" - שהרי נחגג לאחר אסיפת תבואת הקיץ. מדוע יושבים בסוכה? לזכר יציאת מצרים בה הוציא אלוקים את בני ישראל מעבדות לחירות "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא פרק כ"ג, פסוקים מב, מג) ישנם 2 הסברים בתלמוד לפסוקים אלה: 1. לאחר יציאת מצרים, בני ישראל בנו לעצמם סוכות וישבו בהם בחסותו של הקב"ה(הקדוש ברוך הוא). 2. לפי ההסבר השני מדובר בענני הכבוד איתם הגן הקב"ה על בני ישראל והדריכם במדבר. המשותף לנימוקים אלה למרות הבדליהם היא העובדה כי אלוקים סכך (מלשון סכך הסוכה) על עם ישראל משום היותו העם הנבחר, מה שמהווה בסיס לאמונה בקיומו. עם זאת, גם המשמעות החקלאית - חג האסיף קשורה לישיבה בסוכה. בעבר הקדום הקימו החקלאים סוכות בכרמים ובשדות ושהו בהן בכל תקופת הקציר בחודשי הקיץ, עד סיום האסיף בו שמחו וחגגו על אסיפת היבול. מטרת הסוכה היא לסוכך ולהגן על יושביה מפני אור השמש, אך לא לגמרי בכדי להשאיר מעט מקום לראיית הכוכבים מתוכה. ההקשר לבורא עולם הסכך מסתיר מהאדם את השמיים, אולם מצד שני מגן עליו - שני תפקידים מנוגדים. בהיבט הדתי, אמנם לא ניתן לראות את הבורא ישירות, אולם הוא תמיד נמצא ועוטף את האדם גם אם לעתים נדמה אחרת. עקב כך הסוכה על פי ההלכה צריכה להבנות מתחת לכיפת השמיים, כדי שיהיה ניתן לראות את השגחתו של הבורא מבעד לפתחי הסכך. חומרי הסכך מקורם מהטבע, הם ניתנו כמתנה על ידי ה' ומתנתו המשמשת כסכך מסמלת את ההגנה עלינו. ארבעת המינים וסמליותם בחג הסוכות, מצווה ליטול את ארבעת המינים. נטילת ארבעת המינים, או נטילת לולב - כפי שהמצווה מכונה בלשון חז"ל, היא לקיחת ארבעה מיני צמחים: לולב (השדרה המרכזית של הדקל), אתרוג (ממשפחת פירות ההדר), שלושה הדסים ושתי ערבות (ערבי נחל), ונענועם בכל יום מימי החג, חוץ מיום השבת. כל אחד מארבעתם בעל תכונות ייחודיות, ביחד מסמלים הם את עם ישראל. אתרוג - לו ריח וטעם, דומה לאלו השומרים על התורה וגם עושים מעשים טובים. לולב - לו יש טעם ואין לו ריח, כמו אלו השומרים את התורה אך אינם עושים מעשים טובים. הדס - בניגוד ללולב יש לו ריח ואין לו טעם, כשם אלו אשר עושים מעשים טובים, אך אינם שומרים את התורה. ערבה - שאין לה לא טעם ולא ריח, בדומה לאלו אשר אינם עושים מעשים טובים, ואף אינם שומרים את הדת. מצוות השביתה ממלאכה יום ראשון של סוכות נקרא יום טוב, והוא אסור בעשיית מלאכה, מלבד מלאכת אוכל נפש שהותרה ביום טוב. מצוות ערבה בבית המקדש היו מקיפים את מזבח העולה עם ענפי ערבה, תוך אמירת הושענות, בכל יום במהלך החג. את ענפי הערבה היו זוקפים מסביב למזבח. כמו מצוות ניסוך המים, על פי רוב הדעות, מצוות ערבה היא החכה למשה מסיני. כיום נותר זכר למצווה זו באמירת פיוטי הושענות והקפת התיבה עם ארבעת המינים בכל יום מימי החג, ובמנהג חיבוט ערבה המתקיים ביום האחרון של סוכות בלבד. מנהגים אושפיזין: מנהג קבלי נפוץ הוא הזמנת אורחים סמליים, הנקראים אושפיזין ("אורחים" בארמית), לשבת בסוכה. בכל יום משבעת ימי החג מזמינים אורח אחד, לרוב לפי הסדר הבא: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף ודוד. כל אורח מסמל את המידות המאפיינות אותו, שנכנסות יחד איתו באותו יום. כהרחבה למנהג זה, נהוג גם להזמין אנשים רבים ושונים ככל האפשר להתארח בסוכה - מכרים וזרים, עניים ועשירים, צדיקים ופושעים. בית השואבה: כיום נוהגים לקיים ערבי ניגון וריקוד בלילות של חג הסוכות, כזכר לשמחת בית השואבה בימי בית המקדש. בתקופה זו היו נוהגים לנסוך מים על המזבח בכל ימי חג הסוכות, כהודאה ובקשה לירידת גשמים. הושענות: בימי בית המקדש נהגו לומר בכל ימי חג הסוכות תפילות הנקראות "הושענות" סביב מזבח העולה בעת קיום מצוות ערבה. התפילות נקראו "הושענות" בגלל הביטוי החוזר "הושע נא" שהופיע בהן. כיום נוהגים לומר פיוטים בבית הכנסת, תוך כדי הקפת הבימה עם ארבעת המינים. הבקשות בפיוטים אלו עוסקות בישועה בכלל ובירידת הגשמים והצלחת התבואה בשנה הקרובה בפרט. הושענא רבה: ביום האחרון של חול המועד נוהגים להרבות באמירת "הושענות", ועל כן נקרא יום זה "הושענא רבה". מקיימים בו מנהג נוסף לזכר מצוות ערבה במקדש, והוא חיבוט ערבה - הטחת ענפי ערבה בקרקע. יש המסבירים שהושענא רבה הוא היום האחרון בימים הנוראים, שבו ניתן עדיין לתקן את מה שנגזר על האדם בראש השנה ויום כיפור, ולכן מבקש האדם להראות באותו יום את שפלותו ונפשו החבוטה כמו ענפי הערבה מול ריבונו של עולם. מסיבה זו יש הנוהגים להישאר ערים במהלך כל ליל הושענא רבה (הלילה הקודם לשמיני עצרת) ולהקדישו ללימוד תורה (בדומה לליל חג השבועות). קריאת מגילת קהלת: מנהג בני אשכנז לקרוא את מגילת קהלת בשבת חול המועד סוכות. לפי מנהג טרוייש המיוחס לרש"י נהגו לקוראה בשמיני עצרת. כאשר סוכות חל בשבת ואין שבת חול המועד, קוראים אותה בחו"ל בשמיני עצרת, ובארץ ישראל כיוון שחוגגים שמחת תורה באותו יום, מקדימים את קריאתה ליום טוב של סוכות. שמחה כמצווה :) חג הסוכות נקרא "זמן שמחתנו", שכן המצווה לשמוח בו מוזכרת בתורה 3 פעמים. ולמה? כאמור החג נחגג לאחר סיום אסיפת היבול, אירוע משמח כשלעצמו. סיבה נוספת לשמחה היא העובדה שסוכות נחגג 4 ימים לאחר יום הכיפורים, בו נסלחים חטאי עם ישראל. לאחר שבעת ימי החג מתקיים שמיני עצרת הוא גם יום שמחת תורה, במהלכו חוגגים את סיום הקריאה של חמשת חומשי התורה שנמשכת כל השנה. משמעות כלל אנושית בחג זה היו מקריבים בבית המקדש 70 פרים כ70 אומות עולם. כמסופר בספר זכריה, באחרית הימים עתידים כל העמים לעלות לירושלים לחגוג את חג הסוכות. בספר מלכים נכתב על שלמה המלך אשר חנך את בית המקדש הראשון קרוב לחג הסוכות, מכך משערים כי לחג כמו לבית המקדש יש משמעות כללית - היא באה לידי ביטוי בתפילת שלמה בחנוכת בית המקדש "וְגַם אֶל הַנָּכְרִי אֲשֶׁר לֹא מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הוּא... וּבָא וְהִתְפַּלֵּל אֶל הַבַּיִת הַזֶּה". בימינו, בחג סוכות מתקיימות תהלוכות ברחובות ירושלים של קבוצות אנשים לא יהודיות, מטרתן לחזק את עם ישראל ולהתפלל יחדיו לאחדות העולם כולו. קרדיט לחב"ד http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=494&CategoryID=327 מט"ח http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfterm.aspx?id=573&b=true אתר התנ"ך http://www.bible.co.il/sukot.htm והובא מויקיפדיה https://he.wikipedia.org/wiki/סוכות
  13. אפשר לבדוק כל סטאט בנפרד, עם פוקימונים שיש להם את אותו הבייס בסטאט מסויים. לדוגמה תרצה לדעת אם אנון דרקראי סיים מהירות, חפש פוקימון שיש לו אותו בייס מהירות (דיאוקסיס) ובדוק רק את הסטאט הזה איתו. כך תמשיך הלאה עם הגנה (לפאלקיה יש בייס 100 הגנה כמו לאנון דרקראי) והסטאטים הנותרים - כל פעם רק אחד.
  14. צריך להלחם נגד רמות נמוכות רק כשהפוקימון שלך ברמה 99 למשל, ואין ברירה לסיים EV מלא ברמה אחת. הדרך לדעת אם סיים היא לבדוק EV לפוקימון ולרשום 252 בEffort, כשהתוצאה זהה לIV שרשום בנתונים נוספים סימן שנגמר האימון.
×