הסיפור על רבי אלעזר בן עזריה בהקשר של פסח מופיע במשנה במסכת ברכות ובהגדה של פסח. רבי אלעזר בן עזריה מונה לראש ישיבה במקום רבי גמליאל, והוא היה רק בן 18 באותו הזמן. כדי להוסיף כבוד ומראית עין של חכמה וזיקנה לדבריו, נסה לו נס וזקנו פתאום, כך שהוא נראה כאילו הוא בן 70.
בהתייחסותו "הרי אני כבן 70 שנה", רבי אלעזר בן עזריה לא אומר שהוא בפועל בן 70, אלא שהוא נראה ככזה. הוא משתמש בזה כדי להדגיש את רוב חייו שבהם לא הבין את החשיבות של לזכור את יציאת מצרים בלילות, עד שדרשו בן זומא מפסוק בתורה, שממנו למד שצריך לזכור את יציאת מצרים גם בלילה. הדגש הוא על חשיבות הזיכרון הזה ועל השינוי בהבנתו ובהוראתו.