אתחיל ולהמליץ לכם קודם להאזין לשיר להאזנה אנא לחץ כאן

עידן האלוהים הינו שיר של להקת "היהודים" שיצא באלבום "היהודים" בשנת 1998 והיום אני ארצה לנתח אותו להנאתי. כמובן הכל פה לפי דעתי, לא נבדק כלום בתהליך חוץ מכמה רפרנסים שאני מביא. תהנו

בתור התחלה נדבר רגע על האמירה "שלוש דתות ואלוהים אחד בשמיים" בכללי אל אחד הוא מונח של דתות מונותאיסטיות שכיום הן סוג הדתות הכי מקובל (נצרות ואיסלאם), עכשיו אני מאמין שהרעיון הוא לומר ש"המת האחרון" לא הצליח לגרום לחזון שלו להתממש כמו שצריך ולכן זה רק שלוש דתות.

עכשיו בהרגשה של המשך הבית היא לומר שיש אלוהים אחד בשמיים, שאולי יום יבוא וגם אני אראה אותו כמו שמיליון אחרים ראו אותו בתקופה עליה השיר מדבר.

ולי סיבות יש מיליון מיליון- כל סיבה מייצגת בן אדם אחר שמת בתקופת הזמן הזו ולדעתי לומר את זה "בשם המת האחרון" זה תגובה גאונית כי בעיניי המת האחרון הלו הוא אדולף חברינו…  

שורה ממש חזקה זה במקום דפים רושמים על מצבות, פשוט וקל רשימת המתים שנספו בשואה ולאחר מכן הופך להיות מוות מכבד במדינתינו. 

עכשיו אני חושב שזו פרשנות לגמרי אבל השורות "אם יש שדים. יש מיליון, מיליון. בשם השד האחרון" זה אזכור לשיר "על השחיטה" של ביאליק בו הוא אומר "וְאָרוּר הָאוֹמֵר: נְקֹם! נְקָמָה כָזֹאת, נִקְמַת דַּם יֶלֶד קָטָן עוֹד לֹא-בָרָא הַשָּׂטָן".

לאחר מכן מרגע שהוא אומר "אז לא מאוחר" ולמשך שאר הבית, הוא מדבר על התראומה שנוצרת לניצולים עקב הדבר שהם חוו. (שאדאווט לשורה "אז כמה זמן עבר איך לא נמחק לי המספר").

בכללי אני חושב שזה שיר שואה קלאסי שבא לצאת בשאלה כלפי אלוהים על איך המצב הזה יכל לקרות ואיך עד שהמת האחרון נפל והפיל עמו קללה כלפי שאר אהוביהם שנספו בתהליך. התהום שנוצרה מכאן עד אלוהים של פקפוק באמונה שנוצרה עקב כל זה.

אם הייתי מדרג את השיר הזה הייתי נותן לו 8.4/10

והחלטתי שהוא ידבר על המנון מדינת ישראל

התקווה

אז לכל מי שלא יודע המנון הוא שיר שמייצג מלך/ממלכה/מדינה ובתוך השיר הזה משולבות העקרונות של המקום ששר אותו.

השיר עצמו כתב נפתלי אימבר, ובשיר המקורי יש עשרה בתים (או אחת עשרה). אבל הממשלה החליטה לקחת רק את הבית הראשון בתור ההמנון ואני לא יודע למה, כאילו כן זה ארוך אבל בטקס יום העצמאות יש זמן לזה לא? טוב זאת רק דעתי.

והשיר המקורי בכלל נקרא תקוותינו, והוא מדבר על התקווה של עם ישראל לשוב לארץ ישראל.

בשיר הוא משתמש בכמה אלמנטים כדי להראות שעוד יש תקווה, עם ישראל זוכר את ארצו, את ירושליים הנחרבת, את פלאיה, את מנהיגיה, וכל עוד העם ממשיך להאמין ולזכור את העבר יש תקווה לעתיד, וחשבתי שיצא לי ארוך יותר,

אה וגם הוא כותב בבית האחרון משפט מוזר

שמעו אחי בארצות נודי

את קול אחד מחוזינו

כי רק עם אחרון היהודי

גם אחרית תקוותינו

שזה מוזר כי משפט כזה אין בנביא, וגם בין הוגי הדעות של אותה עת.

(זה אשכול ראשון שלי במוזיקה אז תבינו שאני עוד לא בטוח איך לדבר או לנסח הסברים על שירים, כי יש הרבה שירים ופיוטים שאני רוצה לדבר עליהם)

מקווה שעזרתי, למרות שזה די ידוע.

ממליץ לשיר ביום העצמאות את השיר המלא.

(זהו רק דעתי האישית)

(זה כיף לומר את זה)

באשכול של היום, אנחנו נמשיך לדבר על מה שהתחלנו: יוצרים יהודים – כאלו שהם יהודים בעצמם או שאחד מבני משפחתם יהודי. היום נדבר על זמרת מדהימה, אחת הגדולות ביותר שהיו בסגנון שלה – איימי ויינהאוס.

בואו נקרא קצת את קרות החיים של איימי ויינהאוס

כדי להבין את איימי ויינהאוס, צריך להסתכל על מסלול חיים שהיה רכבת הרים של כישרון מתפרץ לצד פגיעות עמוקה. הנה ציר הזמן של חייה:

הילדות והשורשים (1983–1999)

איימי נולדה ב-14 בספטמבר 1983 בפרבר סאות'גייט שבלונדון, למשפחה יהודית ממעמד הביניים.

הבית: אביה, מיץ', היה נהג מונית חובב ג'אז, ואמה, ג'ניס, הייתה רוקחת. המוזיקה הייתה חלק בלתי נפרד מהבית – דודיה היו נגני ג'אז מקצועיים וסבתה, סינתיה, הייתה זמרת בעברה.

המרדנות המוקדמת: כבר כילדה איימי הייתה דעתנית ומורדת. היא נשלחה לבית ספר לאמנויות הבמה, אך נזרקה ממנו בגיל 14 (השמועה אומרת שזה היה בגלל שעשתה עגיל באף, בניגוד לנהלים).

הגיטרה הראשונה: בגיל 13 היא קיבלה את הגיטרה הראשונה שלה והחלה לכתוב שירים ולשיר במועדוני ג'אז קטנים.

אלבום הבכורה: Frank (2003–2005)

בגיל 19 בלבד, איימי הוציאה את אלבומה הראשון, "Frank" (על שם פרנק סינטרה).

האלבום היה בסגנון ג'אז טהור יחסית והציג לעולם נערה עם קול של אישה מבוגרת ומנוסה.

הוא זכה לשבחים מהמבקרים והיה מועמד לפרסי המרקורי, אך איימי עצמה לא הייתה מרוצה ממנו לגמרי והרגישה שחברת התקליטים התערבה לה מדי ביצירה.

השיא העולמי: Back to Black (2006–2008)

בתקופה זו איימי עברה שינוי תדמיתי קיצוני – היא אימצה את תסרוקת ה"כוורת", הקעקועים והאייליינר הכבד.

ההשראה: האלבום נכתב בעקבות פרידה כואבת (זמנית) מבן זוגה, בלייק פילדר-סיביל. הוא שילב מוזיקת סול משנות ה-60 עם טקסטים מודרניים, חריפים וחשופים.

ההצלחה: השיר "Rehab" הפך ללהיט ענק שבו היא שרה על סירובה להיכנס לגמילה – שיר שהפך לנבואה טראגית.

הגראמי: ב-2008 היא זכתה ב-5 פרסי גראמי, אך לא יכלה להגיע לטקס בארה"ב בגלל בעיות בוויזה (שנבעו מהסתבכויות עם החוק) והופיעה בלוויין מלונדון.

ההתדרדרות והסוף הטראגי (2009–2011)

השנים האחרונות של איימי היו קשות מאוד. היא הפכה למטרה קבועה של צלמי הפפראצי, שתיעדו אותה ברגעיה השפלים ביותר.

התמכרויות: היא נאבקה בהתמכרות קשה לסמים קשים ולאלכוהול, לצד הפרעות אכילה (בולימיה) ודיכאון.

ההופעה האחרונה: ביוני 2011, בהופעה בבלגרד, היא נראתה מבולבלת, לא זכרה את המילים ולא הצליחה לשיר. סיבוב ההופעות בוטל מיד לאחר מכן.

המוות: ב-23 ביולי 2011, היא נמצאה ללא רוח חיים בדירתה בקמדן טאון, לונדון. סיבת המוות נקבעה כהרעלת אלכוהול.

המורשת לאחר מותה

איימי השאירה אחריה חלל עצום. היא סללה את הדרך לזמרות בריטיות מצליחות אחרות כמו אדל ודאפי, שהחזירו את ה"סול" למרכז הבמה. אביה הקים את "קרן איימי ויינהאוס" המסייעת לבני נוער המתמודדים עם התמכרויות.

עוד מידע מעניין על איימי ויינהאוס

איימי ויינהאוס הייתה הרבה יותר מסתם זמרת; היא הייתה תופעה תרבותית. עם קול סול עמוק (קונטרה-אלט) שנשמע כאילו הגיע משנות ה-50, היא הצליחה לחבר בין ג'אז, סול, ורית'ם אנד בלוז למוזיקה מודרנית.

הנה סקירה של הנקודות המרכזיות בקריירה ובחיים שלה:

1. הפריצה וההצלחה: "Back to Black"

איימי פרצה לתודעה העולמית עם אלבומה השני, "Back to Black" (2006). האלבום, שהופק על ידי מארק רונסון, הפך לאחד האלבומים הנמכרים ביותר במאה ה-21.

• להיטים ענקיים: שירים כמו "Rehab", "You Know I'm No Good" ו-"Back to Black" הפכו להמנונים.

• הישג היסטורי: היא הייתה האישה הבריטית הראשונה שזכתה ב-5 פרסי גראמי בערב אחד (בשנת 2008).

2. הסגנון הייחודי

איימי יצרה לעצמה מראה איקוני שהיה בלתי ניתן לבלבול:

• תסרוקת ה"כוורת" (Beehive): שיער מנופח לגובה רב.

• האייליינר העבה: סגנון "עיני חתול" שהפך לסימן ההיכר שלה.

• הקעקועים: סגנון אולד-סקול שהשלים מראה של כוכבת ג'אז מתקופה אחרת.

3. הקשר היהודי

איימי הגיעה ממשפחה יהודית בלונדון והייתה גאה מאוד בשורשים שלה. למרות שלא הייתה שומרת מצוות, היא תמיד ציינה את החשיבות של המסורת המשפחתית והחגים היהודיים בבית. הסבתא שלה, שהייתה דמות מפתח בחייה, היא זו שעודדה אותה ללמוד בבית ספר לאמנויות.

4. הטרגדיה ומועדון ה-27

לצד ההצלחה המוזיקלית, חייה של איימי היו רצופים במאבקים קשים בהתמכרויות לסמים ואלכוהול, ובמערכות יחסים הרסניות.

• מותה: היא נפטרה מהרעלת אלכוהול ב-23 ביולי 2011, כשהיא בת 27 בלבד.

• המורשת: מותה בגיל זה צירף אותה ל"מועדון ה-27" המפורסם (לצד אמנים כמו ג'ימי הנדריקס, ג'ניס ג'ופלין וקורט קוביין).

"אני כותבת רק על דברים שקרו לי... דברים שאני לא יכולה פשוט לעבור עליהם. למזלי, אני הופכת אותם לשירים." (איימי ויינהאוס)

השירים הכי מושמעים של איימי ויינהאוס 

 

השירים של איימי היו כמעט תמיד אוטוביוגרפיים – היא כתבה על הכאבים, ההתמכרויות והאהבות שלה בלי פילטרים.

Rehab (2006): השיר המזוהה ביותר איתה. הוא נכתב אחרי שיחה עם אביה שבה הוא הציע לה ללכת לטיפול גמילה והיא ענתה: "No, No, No". השיר משלב קצב עליז של מוזיקת סול משנות ה-60 עם מילים טרגיות על סירוב לעזרה. הוא זיכה אותה ב-3 פרסי גראמי.

Back to Black (2006): שיר הנושא של אלבומה השני. זהו שיר פרידה אפל ודרמטי שנכתב על בן זוגה בלייק שעזב אותה וחזר לאקסית שלו. המשפט "You go back to her and I go back to black" מתאר את הצלילה שלה לדיכאון.

You Know I'm No Good: שיר שמציג את הצד ה"אנטי-גיבורה" שלה. היא שרה על חוסר נאמנות ועל ההרס העצמי שלה, בתוך עיבוד מוזיקלי מבריק של כלי נשיפה.

Love Is a Losing Game: בלדה קצרה וחשופה שמתארת את האהבה כהימור שבו תמיד מפסידים. זהו אחד השירים המוערכים ביותר שלה מבחינה לירית, ואפילו ג'ורג' מייקל ציין שזה אחד השירים האהובים עליו בכל הזמנים.

Valerie (2007): למעשה זהו קאבר ללהקת "The Zutons", אבל הביצוע של איימי יחד עם מארק רונסון הפך אותו ללהיט ענק שמושמע עד היום בכל מועדון ומסיבה.

בואו נגלה איך איימי ויינהאוס השפיעה על האופנה 

איימי יצרה מראה שהיה שילוב של "פין-אפ" משנות ה-50, זמרת ג'אז משנות ה-40 ונערת רוק-אנ-רול מודרנית מקמדן טאון.

תסרוקת ה"כוורת" (The Beehive): איימי החזירה לאופנה את התסרוקת המנופחת לגובה. ככל שמצבה הנפשי היה סוער יותר, כך התסרוקת הפכה גבוהה ופרועה יותר. המראה הזה השפיע על תצוגות אופנה של מעצבי על כמו קארל לגרפלד (שאנל), שהקדיש לה תצוגה שלמה ב-2007.

האייליינר (The Winged Eyeliner): פס האייליינר השחור והעבה שלה הפך לטרנד עולמי. הוא לא היה "מושלם" או עדין, אלא מודגש ודרמטי, ושידר עוצמה לצד שבריריות.

חולצות הפולו והלוק ה"בריטי": איימי שילבה שמלות רטרו עם נעלי בלרינה פשוטות וחולצות פולו (במיוחד של המותג Fred Perry). הקשר שלה עם המותג היה כה חזק, שהיא עיצבה עבורם קולקציה, והם ממשיכים להוציא פריטים בשיתוף פעולה עם הקרן שלה עד היום.

קעקועי ה"אולד סקול": הקעקועים שלה (כמו הנערה בבגד הים או השם של סבתה) נראו כמו קעקועים של מלחים משנות ה-40. היא הפכה את המראה המקועקע לנשי וחשוף, בתקופה שבה זה היה פחות נפוץ בקרב זמרות פופ.

הגענו לחלק של התמונות והסרטונים

הגענו לחלק של סיכום האשכול. אני נהנה לעשות אשכולות; אין כמו לחפש רעיונות חדשים, למרות שזה לפעמים יכול לקחת זמן או להיות מעייף. זו אחלה דרך להעביר מידע.

לגבי היוצרת הזו – אני נחשפתי אליה יחסית לא מזמן. יש כל מיני קולות במוזיקה, וזה מה שיפה בה לדעתי. תמיד כיף להעביר מידע, במיוחד על זמרים או יוצרים; כי עם כל הכבוד לזמרים הנוצרים או המוסלמים (ויש כאלו נחמדים מאוד לדעתי), כיף לדעת שגם לנו, היהודים, יש לא מעט שמות גדולים ולא פחות מפורסמים.

מה שאני מנסה להעביר, במיוחד בסדרת האשכולות הזו על אמנים, יוצרים או מלחינים, זה: חברים, תהיו גאים במי שאתם! המוזיקה היא עניין משותף ומאחד, אבל עדיין כיף לדעת שהיו לנו יוצרים שיש פה אנשים שלא שמעו עליהם או הכירו אותם, ופתאום לאט-לאט הם מכירים.

חברים, זה הכוח האמיתי של האשכול: להעביר מידע אחד לשני

חשבתי היום להכין אשכול מיוחד שהוא גם מעניין: היום אנחנו נדבר על עוד שני זמרים יהודים – או שהם יהודים בעצמם, או שלמישהו ממשפחתם יש צד יהודי. לדעתי, אין כמו לדעת ולהכיר את האנשים הנפלאים שעומדים ועובדים קשה כדי שתהיה לנו מוזיקה יפה וטובה.

באשכול הזה אנחנו נדבר על ברברה סטרייסנד, שהיא יהודייה, ועל בוב דילן, שנולד למשפחה יהודית ממוצא אשכנזי בעיקרה. אני מאוד מקווה שתיהנו

בואו נתחיל להכיר את ברברה סטרייסנד

ברברה סטרייסנד היא סיפור קלאסי של "סינדרלה מברוקלין" שהצליחה בזכות כישרון גולמי וכוח רצון פלדה. הנה ציר הזמן של חייה ופעילותה:

השנים הראשונות: ילדות בברוקלין

1942: נולדה ב-24 באפריל בברוקלין, ניו יורק, למשפחה יהודית. אביה, עמנואל, נפטר כשהייתה בת שנה וחצי בלבד – אירוע שהשפיע עמוקות על חייה.

שנות ה-50: היא למדה בתיכון "ארסמוס הול" (שם שרה במקהלה עם ניל דיימונד). למרות חלומותיה להיות שחקנית, אמה לא עודדה אותה בטענה שהיא "לא מספיק יפה" למקצוע.

שנות ה-60: הפריצה הגדולה

1960: היא החלה לשיר במועדוני גייז בגריניץ' וילג' וצברה קהל מעריצים נאמן בזכות הקול הייחודי וההומור שלה.

1962: הופעת בכורה בברודוויי במחזמר I Can Get It for You Wholesale. היא גנבה את ההצגה וזכתה למועמדות לפרס הטוני הראשון שלה.

1963: אלבומה הראשון, The Barbra Streisand Album, יצא לאור וזכה בשני פרסי גראמי (כולל "אלבום השנה").

1964: כיכבה במחזמר "מצחיקונת" (Funny Girl) בברודוויי בתפקיד פאני ברייס – התפקיד שהפך אותה לכוכבת-על בינלאומית.

1968: הופעת הבכורה הקולנועית שלה בגרסה הקולנועית של "מצחיקונת", עליה זכתה בפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר.

שנות ה-70 וה-80: שליטה מוחלטת

1973: כיכבה בסרט "כך היינו" (The Way We Were) לצד רוברט רדפורד. שיר הנושא הפך לאחד המזוהים איתה ביותר.

1976: הפיקה וכיכבה בגרסה המחודשת של "כוכב נולד". היא זכתה באוסקר שני על הלחנת השיר "Evergreen" – האישה הראשונה בהיסטוריה שזכתה באוסקר על הלחנה.

1983: הפיקה, ביימה, כתבה ושיחקה בסרט "ינטל". למרות שהאקדמיה התעלמה ממנה בקטגוריית הבימוי, הסרט היה הצלחה אדירה והיא הפכה לאישה הראשונה שזוכה בגלובוס הזהב כבמאית.

שנות ה-90 ועד היום: מורשת ופילנתרופיה

1991: ביימה וכיכבה ב**"נסיך הגאות והשפל"**, שהיה מועמד ל-7 פרסי אוסקר.

2000 ואילך: סטרייסנד התמקדה יותר בהופעות חיות (ששברו שיאי מכירות), באקטיביזם פוליטי ובפילנתרופיה דרך "קרן סטרייסנד".

2023: הוציאה לאור את האוטוביוגרפיה המקיפה שלה, "My Name Is Barbra", ספר עב-כרס שסוקר את כל תחנות חייה בקולה ובסגנונה הייחודי.

חייים אישיים

נישואים: הייתה נשואה לשחקן אליוט גולד (1963–1971), ממנו נולד בנה היחיד, ג'ייסון גולד. מאז 1998 היא נשואה לשחקן ג'יימס ברולין.

יהדות: לאורך כל הקריירה, סטרייסנד שמרה על זהותה היהודית בגאווה, הן בבחירת התפקידים שלה (ינטל, פאני ברייס) והן בתרומותיה הרבות למוסדות יהודיים ולישראל

בואו נשמע עוד על ברברה 

ברברה סטרייסנד היא הרבה יותר מזמרת או שחקנית – היא אייקון תרבותי חד-פעמי, אישה ששינתה את פני עולם הבידור ושברה כל תקרת זכוכית אפשרית (ועשתה זאת עם המון סטייל ואופי).

הנה כמה דברים שחשוב לדעת על ה"פני" של עולם הבידור:

1. המועדון האקסקלוסיבי: EGOT

סטרייסנד היא אחת הבודדות בהיסטוריה שמחזיקה בתואר EGOT – כלומר, היא זכתה בכל ארבעת הפרסים המרכזיים של תעשיית הבידור האמריקאית:

Emmy (טלוויזיה)

Grammy (מוזיקה)

Oscar (קולנוע)

Tony (תיאטרון - פרס כבוד)

2. הקול והמוזיקה

הקול של ברברה נחשב לאחד הקולות הגדולים והמזוהים ביותר במאה ה-20. היא התחילה במועדוני לילה בניו יורק ובמהרה הפכה למכונת להיטים.

היא מחזיקה בשיא של אלבומי "מקום ראשון" במצעדים לאורך חמישה עשורים רצופים.

בין להיטיה הגדולים: "The Way We Were", "Woman in Love", ו-"People".

3. הקריירה הקולנועית והפריצה

היא פרצה לתודעה העולמית בסרט "מצחיקונת" (Funny Girl) משנת 1968, עליו זכתה באוסקר הראשון שלה. היא גילמה את פאני ברייס, תפקיד שהפך למזוהה איתה ביותר בגלל השילוב של הומור עצמי, פגיעות וקול ענק. סרטים בולטים נוספים:

"כך היינו": דרמה רומנטית בלתי נשכחת לצד רוברט רדפורד.

"כוכב נולד" (1976): עליו זכתה באוסקר שני (על כתיבת השיר "Evergreen").

"ינטל": פרויקט חייה, בו היא לא רק שיחקה אלא גם ביימה והפיקה – מה שהפך אותה לאישה הראשונה שזכתה בגלובוס הזהב על בימוי.

4. אישיות פורצת דרך

ברברה מעולם לא התנצלה על מי שהיא. בתחילת הדרך לחצו עליה לשנות את המראה שלה (ובמיוחד את האף המפורסם שלה) כדי להתאים לסטנדרט היופי של הוליווד, אך היא סירבה בתוקף והוכיחה שכישרון וכריזמה חזקים מכל תבנית.

היא ידועה גם כפעילה פוליטית חריפה, תומכת במפלגה הדמוקרטית ופילנתרופית שתורמת רבות למחקר רפואי (במיוחד לבריאות הלב אצל נשים) ולזכויות אדם.

עובדת בונוס: המושג "אפקט סטרייסנד" קרוי על שמה. זהו מונח אינטרנטי שמתאר מצב שבו ניסיון להסתיר או להסיר מידע מסוים (היא ניסתה לתבוע צלם שצילם את ביתה מהאוויר) גורם דווקא לחשיפה רבה הרבה יותר של אותו המידע.

לברברה יש קשר מיוחד אם העם שלנו 

הקשר של ברברה סטרייסנד עם ישראל ועם הזהות היהודית שלה הוא אחד המאפיינים הבולטים ביותר בקריירה שלה. בניגוד לכוכבים רבים בתקופתה ששינו את שמם או הסתירו את מוצאם כדי "להשתלב" בהוליווד, סטרייסנד תמיד הציבה את יהדותה בחזית.

הנה הנקודות המרכזיות בקשר המיוחד הזה:

1. גאווה יהודית על המסך

סטרייסנד הביאה את הדמות היהודית למרכז הבמה ההוליוודית בצורה חסרת תקדים:

"מצחיקונת" ו"ינטל": היא גילמה דמויות יהודיות חזקות, חכמות ומורכבות. בסרט "ינטל" (1983), היא לא רק שיחקה אלא גם ביימה והפיקה סיפור שעוסק כולו בלימוד תורה וזהות יהודית – צעד שנחשב אז לסיכון מסחרי אדיר, אך הפך להצלחה כבירה.

סירוב לשינוי המראה: היא סירבה לעבור ניתוח פלסטי באפה או לשנות את שמה (היא רק הורידה 'a' אחת משמה המקורי, Barbara), ובכך הפכה למודל לחיקוי עבור דורות של נשים יהודיות.

2. תמיכה ופילנתרופיה

סטרייסנד תרמה לאורך השנים מיליוני דולרים למוסדות בישראל:

האוניברסיטה העברית: היא הקימה את "מרכז ברברה סטרייסנד למדעי היהדות" בקמפוס הר הצופים. בשנת 2013 היא אף קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה.

תמיכה בחיילי צה"ל: היא הופיעה והשתתפה באירועי התרמה של ארגון ה-FIDF (ידידי צה"ל בארה"ב), וגייסה סכומי עתק לרווחת החיילים.

3. ביקורים ואירועים היסטוריים

חגיגות ה-30 למדינה (1978): אחד הרגעים המפורסמים ביותר היה כשהיא שרה את "התקווה" בשידור חי בטלוויזיה האמריקאית במסגרת משדר מיוחד לכבוד יום העצמאות ה-30 של ישראל. בסיום השיר היא שוחחה בשידור חי עם גולדה מאיר – רגע שנחשב לאייקוני בתולדות הקשר בין יהדות ארה"ב לישראל.

ביקור ב-2013: היא הגיעה לישראל לרגל חגיגות יום ההולדת ה-90 של הנשיא שמעון פרס (שהיה חבר קרוב שלה). במהלך הביקור היא קיימה שתי הופעות ענק באצטדיון בלומפילד – הופעותיה הראשונות והיחידות בישראל, שזכו להתרגשות עצומה.

4. הקשר הרגשי והפוליטי

סטרייסנד תמיד הגדירה את עצמה כציונית ואוהבת ישראל, גם אם לעיתים הביעה ביקורת פוליטית (כחלק מהשקפת עולמה הליברלית). היא תמיד הדגישה שישראל היא הבית של העם היהודי ושיש לה קשר נפשי עמוק למדינה.

"אני גאה במוצא שלי, ואני גאה להיות יהודייה. ישראל היא מקום של תקווה עבור כולנו." (מתוך נאומה באוניברסיטה העברית).

הגענו לחלק האמנותי! בחלק של ברברה סטרייסנד: תמונות וסרטונים. קריאה וצפייה מהנה

חברים יקרים, אני יודע – האשכול הזה יצא ארוך, אבל בכל זאת בא לי להשקיע ולעשות אותו הכי טוב שאפשר!

אז בואו נעבור לזמר הבא, ונתחיל לדבר על בוב דילן

בוב דילן הוא כנראה הדמות המשפיעה ביותר במוזיקה הפופולרית של המאה ה-20. הוא לא רק זמר, אלא משורר, נביא תרבותי, ומי ששינה את הדרך שבה כותבים שירים.

הנה התחנות המרכזיות בחייו של ה"טרובדור":

1. השנים הראשונות: ממינסוטה לניו יורק

1941: נולד בשם רוברט אלן צימרמן בדלוּת', מינסוטה, למשפחה יהודית מהמעמד הבינוני.

1961: נשר מהאוניברסיטה ועבר לניו יורק עם מטרה אחת: לפגוש את אלילו, זמר הפולק וודי גאת'רי. הוא החל להופיע במועדונים הקטנים של הגריניץ' וילג' ואימץ את השם "בוב דילן" (ככל הנראה בהשראת המשורר דילן תומאס).

2. "קולו של דור" (שנות ה-60 המוקדמות)

1962-1963: הוציא את אלבומיו הראשונים. השיר "Blowin' in the Wind" הפך להמנון של התנועה לזכויות האזרח והתנועה נגד המלחמה.

דילן הפך למנהיג לא רשמי של דור ה"סיקסטיז", למרות שהוא עצמו שנא את התווית הזו וטען שהוא "רק זמר שירים".

3. הבגידה הגדולה: המעבר לחשמלי

1965: באחד הרגעים הדרמטיים בתולדות הרוק, דילן עלה לבמה בפסטיבל הפולק של ניופורט עם גיטרה חשמלית. מעריצי הפולק השמרנים קראו לו "יהודה איש קריות" וראו בכך בגידה, אך זה היה הרגע שבו נולד הפולק-רוק.

בתקופה זו הוציא יצירות מופת כמו "Like a Rolling Stone" – שיר של 6 דקות ששבר את כל חוקי הרדיו של אז.

4. התאונה וההתכנסות (שנות ה-70)

1966: לאחר תאונת אופנוע מסתורית, הוא נעלם מעין הציבור למספר שנים.

1975: הוציא את האלבום "Blood on the Tracks", שנחשב לאחד מאלבומי הפרידה (מגרושתו שרה) הכואבים והיפים ביותר שנכתבו.

באותה שנה יצא למסע ההופעות המפורסם "Rolling Thunder Revue".

5. המהפך הדתי (סוף שנות ה-70)

בסוף שנות ה-70 דילן הפתיע את העולם כשהפך לנוצרי אדוק והוציא סדרה של אלבומי גוספל. מאוחר יותר הוא חזר להתקרב לשורשיו היהודיים (נראה לא פעם באירועי חב"ד), ומאז הוא שומר על עמימות בנוגע לאמונתו הדתית.

6. פרס נובל וה"טור הבלתי נגמר"

1988 ועד היום: דילן נמצא בסיבוב הופעות רצוף שנקרא "The Never Ending Tour". הוא מופיע כמעט 100 פעמים בשנה ברחבי העולם.

2016: רגע היסטורי – בוב דילן הופך למוזיקאי הראשון בהיסטוריה שזוכה בפרס נובל לספרות על "יצירת ביטויים פואטיים חדשים במסורת השירה האמריקאית הגדולה".

הקשר היהודי והישראלי

דילן ביקר בישראל מספר פעמים (הופעות ב-1987, 1993 וב-2011). למרות שמעולם לא היה "דובר" רשמי, הוא כתב שירים עם זיקה לזהות היהודית שלו (כמו "Neighborhood Bully" שנחשב למגן על ישראל). בנו, ג'ייקוב דילן, הוא סולן להקת ה-Wallflowers.

ציטוט מפורסם: "אדם הוא מצליח אם הוא קם בבוקר והולך לישון בלילה, ובאמצע הוא עושה את מה שהוא רוצה לעשות."

עוד דברים מעניינים על בוב דילן 

בוב דילן הוא דמות מלאה בסתירות, מסתורין וסיפורים כמעט דמיוניים. הנה כמה צדדים פחות מוכרים ומרתקים באישיות שלו:

1. השקרן הפתולוגי (במובן האמנותי)

בתחילת דרכו בניו יורק, דילן המציא לעצמו ביוגרפיות שלמות. הוא סיפר לעיתונאים שהוא יתום, שהוא ברח מהבית והצטרף לקרקס, ושהוא נדד ברחבי ארה"ב ברכבות משא.

למה? הוא רצה לבנות לעצמו דמות של "טרובדור מסתורי" מהפולקלור האמריקאי, במקום להודות שהוא פשוט בחור יהודי ממעמד הבינוני ממינסוטה.

2. הקשר עם הביטלס (והקנאביס)

דילן הוא האיש שאחראי לאחד המהפכים הגדולים בתולדות המוזיקה. ב-1964, הוא נפגש עם חברי להקת הביטלס במלון בניו יורק.

לפי הסיפור המפורסם, דילן היה זה שהכיר להם לראשונה את המריחואנה.

מעבר לזה, הוא אמר לג'ון לנון: "השירים שלכם לא אומרים כלום". בעקבות המפגש הזה, הביטלס עברו לכתוב טקסטים עמוקים ופילוסופיים יותר (כמו ב-Rubber Soul), ודילן בתמורה עבר לנגן עם כלים חשמליים.

3. "בריון השכונה" (Neighborhood Bully)

דילן תמיד שמר על עמימות פוליטית, אבל ב-1983 הוא הוציא שיר יוצא דופן בשם "Neighborhood Bully".

השיר הוא הגנה נלהבת ודי נדירה בהוליווד על מדינת ישראל.

הוא מתאר עם שנרדף לאורך ההיסטוריה, שכולם מנסים להטיף לו מוסר בזמן שהוא רק מנסה לשרוד ב"שכונה" עוינת. זהו אחד הטקסטים הכי פרו-ישראליים שנכתבו על ידי אמן בסדר גודל כזה.

4. אמן רב-תחומי: הציור והברזל

דילן הוא לא רק מוזיקאי וכותב. בעשורים האחרונים הוא הפך לאמן ויזואלי מוערך:

ציור: הוא מציג בגלריות הנחשבות בעולם. הציורים שלו מתעדים את הנופים האמריקאיים והדרכים שבהן עבר.

פיסול בברזל: תחביב מפתיע שלו הוא נפחות. הוא מעצב ומרתך שערי ברזל ענקיים מחלקים של מכונות ישנות וגרוטאות. הוא אמר פעם שהוא אוהב את הברזל כי הוא "חומר שלא משתנה".

5. המסתורין של פרס נובל

כשדילן זכה בפרס נובל לספרות ב-2016, הוא התנהג בצורה הכי "דילנית" שיש:

הוא לא ענה לטלפונים מהאקדמיה השוודית במשך שבועות.

הוא לא הגיע לטקס קבלת הפרס (טען שיש לו "התחייבויות קודמות").

בסוף הוא שלח נאום מוקלט שבו השווה את כתיבת השירים שלו להומרוס ולמלחמות עתיקות.

6. חובב איגרוף מושבע

דילן מעריץ איגרוף מושבע. הוא לא רק כתב את השיר המפורסם "Hurricane" על המתאגרף רובין קרטר שנכלא על לא עוול בכפו, אלא שהוא מחזיק בבעלותו מכון איגרוף פרטי בסנטה מוניקה ונהג להתאמן שם בקביעות גם בגיל מתקדם.

עובדה קטנה ומוזרה: בשנות ה-80, דילן נהג להסתובב ברחובות לונדון כשהוא לבוש כמו הומלס (עם קפוצ'ון עמוק) כדי שאף אחד לא יזהה אותו. פעם אחת שוטרת צעירה אפילו עצרה אותו כי הוא נראה לה חשוד, והוא נאלץ לשכנע אותה שהוא אכן בוב דילן המפורסם.

אחרי שקראתם על בוב דילן, הגיע הזמן לתמונות ולסרטונים עליו!

הגענו לסיכום של האשכול. קודם כל, סליחה מראש שזה יצא כזה ארוך. נכון שביקשתי סליחה קודם, אבל אני מרגיש צורך לבקש שוב, כי בכל זאת – זה יצא ארוך. היה לי חשוב ליצור אשכול יפה ומושקע, גם בגלל התחרות וגם בזכותה.

לגבי כל המשתתפים האחרים שמשתתפים בתחרות הזו – בהצלחה לכם! הטובים ביותר יזכו במה שמגיע להם.

לגבי האשכול עצמו, השתדלתי מאוד לערוך אותו הכי טוב שיכולתי, אם זה מבחינת הצבעים ואם מבחינת התמונות. כמובן שיכולתי להוסיף עוד סרטונים, אבל הרגשתי שהאשכול מספיק ארוך, ובעיקר שמתי לכם סרטונים ארוכים כדי שתוכלו לשמוע כמה שיותר.

בזמן האחרון אני נהנה להכין אשכולות (למרות שלפעמים אין לי כוח). לפי דעתי דיברנו מספיק על כל מיני יוצרים יהודים, ואני חושב שבחרתי אנשים מעניינים (למרות שיש כמובן עוד רבים).

זהו הכול לאשכול הזה. מקווה שאהבתם ושנהניתם מהקריאה

באשכולות הקרובים אנחנו נדבר על כל מיני זמרים מפורסמים שהם יהודים; יש כל מיני כאלו שהם יהודים, או שההורים שלהם חצי יהודים. חשבתי שבשביל ההתחלה נדבר על מי שלדעתי הוא בין היוצרים המפורסמים ביותר שהיו בזמנו – לאונרד כהן.

הוא כתב כל מיני שירים מפורסמים, ומה שכל כך מיוחד בהם הוא השילוב של מוטיבים מהמקורות היהודיים. סתם לידע כללי, בין השירים הכי יפים לדעתי שהוא כתב (והכי מפורסמים שלו), נמצא השיר "הללויה" (Hallelujah) – שיר נורא יפה לדעתי.

בואו נתחיל להבין: מי זה לאונרד כהן, ולמה הוא כזה מעניין?

1. השורשים המשפחתיים

כהן נולד במונטריאול, קנדה, למשפחה יהודית מיוחסת מאוד. סבו מצד אביו היה הנשיא המייסד של הקונגרס היהודי הקנדי, וסבו מצד אמו היה רב ומחבר ספרי הלכה (הרב שלמה קליניצקי). השם "כהן" עצמו העיד על הייחוס שלו, והוא תמיד ראה בעצמו "כהן" – כזה שמגיש מנחה ומברך את הקהל דרך שיריו.

2. הטקסטים כשילוב של תפילה ושירה

רבים משיריו המפורסמים ביותר הם למעשה עיבודים למקורות יהודיים:

"Who by Fire": השיר מבוסס כמעט מילה במילה על הפיוט "ונתנה תוקף" שנאמר ביום כיפור ("מי באש ומי במים").

"Hallelujah": השיר שואב השראה מסיפורי התנ"ך – דוד המלך המנגן לפני אלוהים, וחטאו עם בת שבע ("ראית אותה רוחצת על הגג").

"Story of Isaac": שיר שמנתח את נקודת המבט של יצחק בסיפור העקידה.

3. הביקור במלחמת יום כיפור (1973)

זהו אחד הרגעים המרתקים בקריירה שלו. כשהתפרצה המלחמה בארץ, כהן הגיע לישראל כדי להתנדב בקיבוץ. בסופו של דבר הוא ירד לסיני והופיע מול חיילים בקו האש. החוויה הזו טלטלה אותו והולידה את השיר "Lover Lover Lover", שנכתב עבור החיילים הישראלים והמצרים כאחד.

4. האלבום האחרון וה"הנני"

זמן קצר לפני מותו, הוציא כהן את האלבום You Want It Darker. בשיר הנושא, הוא משתמש במילה העברית "הנני" – המילה שאמר אברהם לאלוהים בעקידה. בצעד מרגש, הוא שילב בשיר את מקהלת בית הכנסת שבו התפלל בילדותו ואת החזן גדעון זלרמאייר. זו הייתה הפרידה שלו מהעולם – חזרה לשורשים הכי עמוקים שלו.

השירים שלאונרד  כהן  רשם לאומנים אחרים הם 

1. Suzanne (סוזן)

זהו השיר שפרץ לו את הדרך. הראשונה שהקליטה אותו והפכה אותו ללהיט הייתה ג'ודי קולינס בשנת 1966. היא הייתה זו שגילתה את הכישרון שלו לעולם, עוד לפני שהוא עצמו העז לשיר.

2. Hallelujah (הללויה)

למרות שכהן כתב וביצע אותו במקור, הוא כמעט נשכח. מי שהפכו אותו ליצירת מופת עולמית היו:

ג'ון קייל: שהיה הראשון לעשות לו גרסת כיסוי מפורסמת.

ג'ף באקלי: שהביצוע שלו נחשב לאחד השירים המושמעים ביותר בהיסטוריה.

3. First We Take Manhattan

השיר הזה נכתב והוקלט במקור על ידי ג'ניפר וורנס (Jennifer Warnes) בשנת 1986, באלבום מחווה שלם שהיא הקדישה לשיריו. רק שנתיים לאחר מכן, כהן הוציא גרסה משלו.

4. Bird on the Wire (ציפור על תיל)

זהו אחד השירים האהובים ביותר על מוזיקאים אחרים. אמנים ענקים ביצעו אותו והפכו אותו לחלק מהרפרטואר שלהם, ביניהם:

ג'וני קאש.

ג'ו קוקר.

ווילי נלסון.

5. Song of Bernadette

זהו שיר שכהן כתב יחד עם ג'ניפר וורנס וביל אליוט. וורנס היא זו שביצעה אותו והפכה אותו למפורסם מאוד בארצות הברית.

נקודה מעניינת:

לאונרד כהן היה ידוע כפרפקציוניסט קיצוני. הוא היה מסוגל לשבת בחדר מלון בתחתונים ולכתוב 80 בתים לשיר אחד (כמו שעשה עם "הללויה"), עד שזיקק מתוכם את הבתים המושלמים.

אחרי שדיברנו על לאונרד כהן, אני חושב שהגיע הזמן לראות תמונות שלו ואפילו לשמוע קצת שירים שלו.

עוד אשכול הסתיים, מקווה שאתם אהבתם את האשכול.

אני חושב שאחת המטרות שלי – לפעמים בפורום הזה או בכללי – היא להכיר לקהל הצעיר (או היותר בוגר) מוזיקה יפה וסגנון שונה; כי יש מלא אמנים טובים. שלא תחשבו, גם היום יש אחלה מוזיקה, תלוי בטעם המוזיקלי של כל אחד, אבל אני חושב שפעם היה מבחר לא פחות טוב של מוזיקה ויש זמרים מעולים.

והכי חשוב לדעתי: אני נהנה לכתוב דברים כאלה כי זה כיף לשתף. לדעתי, זמרים ברמה של לאונרד כהן צריך להכיר. לפי דעתי לא חייב להכיר את כל סיפור החיים של זמרים, אבל צריך לזהות לפחות כמה שירים שלהם; כי לדעתי זה הכבוד הראוי שאנחנו יכולים להחזיר לאנשים כאלה, שחשבו ויצרו – וואלה, בסוף יצאו שירים נהדרים לדעתי.

דעה אישית

אתי ביטון היא עבורי אחת הזמרות הבולטות והמרעננות ביותר שהגיחו מתוך זרם המוזיקה הים-תיכונית בתחילת שנות ה-2000.

בניגוד לזמרות רבות בז'אנר שהתמקדו בעיקר בבלדות מרגשות, ביטון הביאה עמה קול בעל עוצמה טבעית ובריאה,

יחד עם השפעה ערבית וקלאסית שהעניקה לשיריה עומק יוצא דופן. הקול שלה, שהוא טהור ומדויק,

יחד עם האותנטיות שבה היא מביאה את סיפורה האישי (כמו בשירים מאוחרים יותר), הופכים אותה

לאמנית חשובה המשלבת בין מסורת מוזיקלית מזרחית עשירה לבין פופ ישראלי מודרני.

היא מייצגת את הכוח של הכישרון שבא מהשטח ומשתלב בנחישות בפסגת המיינסטרים.

🎶 סיקור מלא: אתי ביטון

אתי ביטון (נולדה ב-21 בדצמבר 1988), היא זמרת ישראלית שפרצה לתודעה הציבורית בז'אנר הים-תיכוני-פופ, והפכה לאחת הנשים המובילות בו.

👶 תחילת הדרך והשפעות מוזיקליות

אתי ביטון נולדה וגדלה בבאר שבע, וספגה את אהבתה למוזיקה כבר מגיל צעיר. אביה, שהיה פייטן בבתי כנסת, היווה השפעה מוזיקלית ראשונית חשובה. ביטון הפגינה כישרון מוזיקלי רב, וידעה לנגן במגוון כלים, בהם תופים, דרבוקה וגיטרה.

בדומה לאמנים ישראלים רבים, היא שירתה בלהקת הנח"ל, שם צברה ניסיון בימתי. למרות שניסתה את מזלה בתוכניות ריאליטי כגון "כוכב נולד 5" ולא עברה את שלב האודישנים, היא לא ויתרה על חלומה. לאחר שירותה הצבאי, חתמה ביטון בחברת התקליטים "הליקון", שסימנה את תחילת הקריירה המקצועית שלה.

🚀 הפריצה והסגנון המוזיקלי

סגנונה המוזיקלי של אתי ביטון משלב בין מוזיקה ים-תיכונית קצבית לבין פופ ישראלי ולעיתים נוגע גם בהשפעות של מוזיקה ערבית קלאסית ועכשווית. קולה מאופיין בגוון ייחודי, עוצמתי אך גם רך ומדויק, המאפשר לה לבצע מגוון רחב של שירים – מלהיטי דאנס ועד בלדות מרגשות.

🌟 שירים בולטים ופירוט על הלהיטים המרכזיים

1. "פתגם סיני" (2010)

• המשמעות לקריירה: זהו סינגל הבכורה הפורץ של ביטון, והוא זה שהכניס אותה למיינסטרים.

• תוכן: שיר קצבי ומעצים המשלב סלסולים ים-תיכוניים עם פופ. השיר כולל את המשפט המפורסם: "על קיר ברחוב קראתי פתגם סיני, הכול מתחיל מלמטה כמו הפרחים, כווני תמיד גבוה ותחלמי להגיע לשם".

• השפעה: השיר הפך ללהיט ענק ששילב מוטיבציה וצליל מזרחי עכשווי, ומיצב אותה ככוח חדש בז'אנר.

2. "רק לאמא"

• תוכן: בלדת געגוע והערכה לאם. השיר נוגע בנושאים של משפחה, תמיכה, וגעגוע לבית.

• השפעה: שיר זה חיזק את מעמדה כזמרת שמסוגלת להגיש חומרים אישיים ומרגשים, וזכה להשמעות רבות.

3. "נצא בשושו" (2022)

• תוכן ומשמעות אישית: שיר זה הוא משמעותי במיוחד כיוון שבו יצאה ביטון מהארון כאישה לסבית. השיר עוסק במערכת יחסים סודית בין שתי נשים ("הוא אומר לי בואי נצא בשושו... אני אוהבת בנות").

• השפעה: השיר זכה לתשומת לב רבה והפך להמנון גאווה בז'אנר הים-תיכוני, תוך שהוא משלב פופ קליל עם טקסט נועז ואישי.

שירים בולטים נוספים

• "הלב שלי נקי": שיר שמציג צד בוגר ומפויס יותר של הזמרת.

• "דירה שני חדרים": שיר קצבי ומשמח.

• "סגאפו" (חידוש): ביצועים בולטים שלה לשירים קלאסיים, המדגישים את יכולותיה הווקאליות והעיסוק שלה בז'אנרים שונים.

•  

  🎬 הופעות בטלוויזיה ופרויקטים

•  

  במהלך הקריירה שלה, השתתפה ביטון גם בפרויקטים שאינם מוזיקליים באופן ישיר, כמו תוכנית הדוקו-ריאליטי "היחידה" בשנת 2014, שבה הופיעה לצד מפורסמים נוספים. כמו כן, היא משתתפת בפרויקטים מוזיקליים שונים כגון חידוש הלהיט "הרועה הקטנה" לזכרה של שושנה דמארי, המעידים על הערכתה לזמר העברי הקלאסי.

   

  💖 החיים האישיים והשפעתם על המוזיקה

• בשנים האחרונות ביטון הפכה לאישה עצמאית ובטוחה בעצמה, והדבר ניכר בבחירות האמנותיות שלה. חשיפתה כאישה לסבית והפיכתה לאם, השפיעו ישירות על התכנים שהיא בוחרת ליצור, והיא משתמשת בפלטפורמה שלה כדי לקדם קבלה ואהבה עצמית.

שיהיה שבת שלום לכולם 🙂

האשכול שלי הולך להיות מחוות יום הולדת לראפר האהוב עלי XXXTentacion.

אז בואו נתחיל!

ג'זה דווין ריקרדו אונפרוי הידוע בשם הבמה שלו XXXTentacion או X בקצרה, היה ראפר זמר ופזמונאי אמריקאי, המתמחה בסוגי מוזיקה כמו" סאונדקלאוד ראפ, רוק אלטרנטיבי, trap metal, ראפ מטאל, R&B, הארדקור ראפ, אינדי רוק, פאנק ראפ, היפ הופ, אימו ראפ ועוד.

הוא נולד ב23 בינאור 1988 ונרצח ב18 ביוני 2018.

XXXTentacion הוציא את אלבום הבכורה שלו ב-25 באוגוסט 2017 אבל הוציא כבר שירים לפני כן בפלטפורמת מוזיקה בשם "SoundCloud" ב2013.

פירוש השם: XXX - הנעלם/ Unknown והמילה בלטינית Tentacion שפירושה Temptation - פיתוי, ביחד: Unknown Temptation - פיתוי לא ידוע - XXXTentacion.

יש לו כ-5 אלבומים, מייקסטייפ אחד, 7 מיני-אלבומים, ו-4 אוספים.

אלבומים:

17 - 

?  - 

SKINS - 

Bad Vibes Forever - 

LOOK AT ME: THE ALBUM - 

XXXTentacion היה חלק מקבוצת ראפרים שנקרא Members Only ואיתם יש לו כ-4 אוספים של שירים.

Members Only, vol 1 - 

Members Only, vol 2 - 

Members Only, vol 3  - 

Members Only, vol 4 - 

XXXTentacion תמיד הוגדר כאדם מורכב ושונה, הוא תמיד עשה דברים שאחרים פחדו לומר או לעשות וזה הגדיר אותו כ-"לא אנושי".

"תקופת השיער השחור" - בצעירותו X נקלע להרבה קטטות בבית הספר, לעיתים קרובות בשל רצון להגן על משפחתו, כמו במקרה שתקף ילד שדיבר על אימו, והוא תיאר את עצמו כ-"לוחם מלוכלך" שלא פחד מאף אחד.

בגיל 15 המוזיקה הפכה לדרך של X לבטא את עצמו, הוא הושפע ממגוון רחב של סגנונות: ראפ ועד מטאל ורוק וזה מה שעזר לו לעצב את הסאונד הייחודי שלו.

לאחר שנעצר על עבירות כמו שוד והחזק נשק XXX פגש ראפר מתחיל נוסף בשם Ski Mask the Slump God, השניים התחברו במהירות והחליטו לשתף פעולה מוזיקלית.

לאחר שהשתחררו החליטו השניים ליצור את קבוצת הראפרים Members Only, הם הקליטו בציוד זול מאוד(מיקרופון Snowball) בבית אמו של X, מה שיצר את הסאונד המעוות והמחוספס שהפך לסימן ההיכר שלהם.

תקופת ה"שיער הצהוב-שחור" - בתקופה ששיערו היה צבוע חצי שחור וחצי צהוב X נעצר. בזמן שהיה בכלא השיר שלו Look At Me! הפך ללהיט ענק. באותו הזמן הסתכסך עם דרייק (ראפר מוצלח אחר) בטענה שגנב לו את ה"פלואו" של השיר "Look At Me!" בשיר "KMT".

לאחר שהוציא את האלבומים "17" ו"?" X החל תהליך של ניסיון להשתפר כאדם. הוא גילח את גבותיו וצבע את שיערו, ויצר שירים שמסרם הם שלום, אהבה וחיוביות.

ב-18 ביוני 2018, X נורה למוות במהלך שוד ביציאה מסוכנות אופנועים בברווארד קאונטי פלורידה, כשהוא בן 20 בלבד. ארבעה גברים הורשעו ברצח ונגזרו עליהם עונשי מאסר עולם.

שלושה ימים לאחר מותו, הודיעה אימו של X שבת זוגתו בהריון ממנו, וב-26 בינואר 2019, נולד בנו, שלושה ימים לאחר מה שהיה אמור להיות יום הולדתו ה-21 של X.

זמן קצר לאחר מותו, Kanye West שהיה חבר טוב של X הוציא שיר בשם "True Love" שמיועד לבנו.

ביולי יצאו שני שירים נוספים עם X, אחד מהם רמיקס לשיר Whoa (min in awe) שנוסף לו עוד חלק עם Jucie wrld ועוד שיר שנקרא The Way שהוא גם כן עם jucie wrld.

טיפה על האלבומים:

1. "17" - האלבום יצא לאור ב-2017, באלבום יש כ-10 שירים והוא באורך של 22 דקות. באלבום יש כ-3 שירים מוכרים שאחד מהם הוא Jocelyn Flores, שנכתב על חברה של X שהתאבדה.

בו נכללים השירים: Jocelyn Flores, Depression & Obsession, Everybody Dies In Their Nightmares, Revenge, Save Me, Dead Inside, F*ck Love, Carry On, Orlando, Ayala.

2. "?" - האלבום יצא לאור ב-2018, באלבום יש כ-17 שירים והוא באורך של 37 דקות, באלבום יש כ-5 שירים מוכרים כמו Hope שנכתב עבור נרצחים בירי בבית הספר התיכון Parkland. בשיר ההסבר על האלבום X מסביר שהוא רוצה שהאלבום יוכל להישמע בכל מקום על ידי כל אחד.

ובו נכללים השירים: ALONE PART3 , Moonlight, SAD!, the remedy for the broken heart, Floor 555, NUMB, Infinity(888), going down!, Pain = BESTFRIEND, $$$, love yourself, SMASH!, I don't even speak spanish lol, changes, Hope, schizophrenia, before I close my eyes.

3. "SKINS" - האלבום יצא לאור ב-2018, באלבום יש כ-9 שירים והוא בעורך של 20 דקות. האלבום יצא אחרי שX נרצח. באלבום יש את השיר המוכר "BAD!".

ובו נכללים השירים: Gurdian angel, Train food, whoa (mind in wae), BAD!, STARING AT THE SKY, One Minute, difference, I don't let go, what are you so afraid of.

4. "Bad Vibes Forever" - האלבום יצא לאור ב-2019, באלבום יש כ-24 שירים והוא בעורך של 57 דקות.  

ובו נכללים השירים: bad vibes forever, Ex B*tch, UGLY, School Shooters, I Changd Her Life, Triumph, LIMBO, before i realize, Ecstasy, Kill My Vibe, Hot Gyal, THE ONLY TIME I FEEL ALIVE, the interlude that never ends, Daemons, ATTENTION!, Eat It Up, Voss, Royalty, wanna grow old, HEARTEATER, NorthStar, CHASE, numb the pain, IT'S ALL FADING TO BLACK

5. "Look At Me!: The Album" - האלבום יצא ב-2022, האלבום מורכב מ-2 דיסקים שכוללים בהם 25 שירים בסך הכל. השירים שבו הם שירים שיצאו מתחילת דרכו של X במוזיקה עד לסופו, כמו "YuNg BrAtZ" שיצא ב-2016 עד ל "Moonlight" שיצא באלבום "?" ב-2018.

למה אני אוהב את XXXTentacion?

אני התחלתי לשמוע את המוזיקה שלו ב2020 שנתיים אחרי שנרצח, השיר הראשון ששמעתי שלו היה "Hope" מאלבום "?", ולאחר מכן המשכתי לשמוע שירים כמו "Moonlight" ו "the remedy for the broken heart" מאותו אלבום ו "Revenge" מאלבום "17".

אחד הסיבות שאני אוהב את X כל כך זה בגלל הסיפור שלו, מזה שהוא היה אלים ושהוא ניסה לשפר את עצמו בכל דרך אפשרית.

המוזיקה שלו נתנה לי הרגשה כאילו יש לי מקום בטוח לברוח אילו, ואני מרגיש כאילו המוזיקה שלו נותנת לי אפשרות לבטא את עצמי גם.

רבים חושבים שהמוזיקה שלו תמיד עצובה אבל בגלל שהוא התנסה על סוגי מוזיקה רחבים יש לו גם את השירים ה"הארדקור ראפ" האלו וגם את השירים היותר רגועים שמדברים על דיכאון ועצב.

כרגע יש לי כ-78 שירים של X בפלייליסט שלי כאשר האלבום הכי מושמע שלי הוא "?" שהאזנתי לו כ-1,196 דקות ב2025 והשיר שאני הכי אוהב הוא infinity (888) עם $$Joey Bada מאותו אלבום.

ב-2025 הקשבתי לו כ-3,388 דקות בסך הכל.

If I die, I want to make sure my life has made at least 5 millions childern happy" - XXXTentacion"

אייל גולן הוא אחד השמות המזוהים ביותר עם הזמר הים־תיכוני בישראל, אולי הפנים המזוהות ביותר של הז’אנר מאז סוף שנות התשעים. הוא זמר, יוצר, מפיק, מנכ״ל חברת תקליטים, שופט תוכניות טלוויזיה, ואדם שהפך מתופעה מוזיקלית מקומית  לתופעה תרבותית בקנה מידה לאומי. יש שיראו בו המלך הבלתי מוכתר של המוזיקה הים־תיכונית, ואחרים יראו בו דמות שנויה במחלוקת, אך קשה לחלוק על השפעתו העצומה על התרבות הישראלית ועל הדרך שבה היא תופסת את הזמר המזרחי, את הרגש, ואת העם.

דעה אישית

האמת? אני לא סובל את כל הדרמות סביבו, אבל חייב להכיר — הבן אדם יודע לעשות מוזיקה. יש לו את זה, את היכולת לקחת שיר ים־תיכוני טיפוסי ולהפוך אותו למשהו שאנשים ממש מתחברים אליו, כאילו הוא מדבר להם ישירות ללב. אתה שומע אותו ושומע רגש, גם אם לפעמים זה קצת מנוסח, קצת מתוק מדי או “מוכתב” לקהל.

מה שמצחיק הוא שאצלו הכל גדול — הצלחה, אהבה, שערוריות, וכל מה שבא באמצע. אי אפשר להתעלם מהנוכחות שלו. אבל אם לשפוט כאדם, קשה לא להרגיש שלפעמים הוא קצת “מוכר מדי” את עצמו, כאילו המותג שלו חשוב יותר מהיצירתיות.בקיצור, אני חושב שאייל גולן הוא בן אדם עם טאלנט אמיתי, אבל גם עם צדדים קצת מסובכים. אתה אוהב או לא, הוא פשוט חלק בלתי נפרד מהמוזיקה שלנו, ולאט או מהר, הוא שם כבר עשרים שנה.

🎤 תחילת הדרך – הילד מרמלה שחלם לשיר

אייל גולן נולד בשם אייל ביטון, ב־12 באפריל 1971, בעיר רחובות, למשפחה ממוצא תימני־מרוקאי. בילדותו עבר עם משפחתו לעיר רמלה, שבה גדל והתחנך. מגיל צעיר נחשף למוזיקה מזרחית אותנטית – אום כולתום, זוהר ארגוב, ניסים סרוסי, חיים משה, ולצד אלה גם מוזיקה מערבית, פופ ישראלי וצרפתי.
עוד כנער נהג לשיר באירועים משפחתיים ובחתונות, ובמקביל עבד כמתקין מעליות – מקצוע שבו החזיק עד שהחיים לקחו אותו למסלול של תהילה.

בסוף שנות ה־80 ותחילת ה־90 החל לשיר באולמות שמחות ובמועדונים קטנים. היה לו קול מיוחד – חם, עמוק ועתיר ויברציות, שבלט מיד. אנשים התחילו לדבר עליו, על ״הבחור הזה מרמלה״ שמרגש בקולו.

💿 הפריצה הגדולה – שנות התשעים

את אלבומו הראשון, "לחייך ולחיי עינייך" (1996), הוציא כשהיה בן 25. האלבום זכה להצלחה לא קטנה, אך את ההצלחה האמיתית הביא האלבום השני – "בלעדייך" (1997) – שבו כבר שיתף פעולה עם רוני בוחניק ויוצרי הז’אנר המרכזיים. באותה תקופה נולד הדימוי הציבורי של אייל גולן ככוכב חדש שמביא את הזמר הים־תיכוני לקדמת הבמה, אחרי שנים שבהן הוא הושמע בעיקר בתחנות פיראטיות.

ב־1998 הגיע השלב ששינה הכול: האלבום "דרך לחיים" שבו הופיע הלהיט הענק "דמעות", הפך את גולן לאייקון לאומי. השיר הזה נחשב בעיני רבים ל״המנון הדמעות״ של הז’אנר כולו – פשוט, ישיר, נוגע בלב.

🌈 אייל גולן & אתניקס – הסינרגיה ששינתה את ההיסטוריה

אחת התקופות המעניינות בקריירה של גולן היא שיתוף הפעולה שלו עם להקת אתניקס, שהפכה לצמד היוצרים המרכזי שלו. איתם הוא יצר סדרת אלבומים מצליחים – "בלעדייך", "דרך לחיים", "חייל של אהבה", ו־"בשבילך נוצרתי". השילוב בין קולו המזרחי החם של גולן לבין ההפקה הפופית המודרנית של אתניקס יצר נוסחה חדשה: מוזיקה ים־תיכונית עכשווית עם גישה מערבית.

השירים היו מלודיים, עיבודי הסינתיסייזר התערבבו עם בוזוקי, ומילים פשוטות נכתבו במבנה של פופ. זו הייתה הנוסחה שהכניסה את הז’אנר לתוך הזרם המרכזי של המוזיקה הישראלית.

🏆 שיאים, פרסים והשפעה

מאז שנות ה־2000 ואילך, אייל גולן הפך למכונת להיטים:
שירים כמו "צליל מיתר", "הוזה אותך מולי", "רק היום", "הוזה אותך מולי", "כשאת איתו", "ואני קורא לך", "מיליון כוכבים", "מקור הרוע", "מאה אחוז גבר", ו־"יפה שלי" – הפכו ללהיטים עצומים שנכנסו לפלייליסט הישראלי, וליוו חתונות, ימי הולדת, נסיעות וחיים שלמים של מאזינים.

הוא זכה כמעט בכל פרס אפשרי בתעשייה הישראלית:

• זמר השנה בעשרות טקסים (גלגל״צ, רשת ג׳, ישראל היום, וואלה, MAKO ועוד).

• אלבום הזהב והפלטינה כמעט לכל פרויקט שהוציא.

• פרס זמר העשור (2010–2020) בכמה מצעדים.

לצד זאת, הפך למושא חיקוי עבור עשרות זמרים צעירים, שראו בו מודל לחיקוי. אפשר לומר בביטחון שאייל גולן פתח את הדלת לזמרים ים־תיכוניים צעירים כמו עומר אדם, איתי לוי, ליאור נרקיס ושרית חדד להיכנס אל המיינסטרים הישראלי.

📺 הקריירה הטלוויזיונית

גולן לא נשאר רק בעולם המוזיקה. הוא השתלב גם בטלוויזיה – בעיקר בתור שופט בתוכניות ריאליטי מוזיקליות:

• "אייל גולן קורא לך" – תכנית כישרונות שגילה באמצעותה זמרים חדשים (כמו נסרין קדרי, ליאל בן־דוד, הראל פרץ ואחרים).

• "הכוכב הבא" ו־"דה ווייס" – בהן התארח או השתתף כאורח כבוד.

דרך המסך נחשף גם הצד האנושי שלו – לעיתים חם ואבהי, ולעיתים קשוח וביקורתי – אבל תמיד אמיתי. זה היה חלק מהקסם שלו: ישירות, אותנטיות, וחיבור אמיתי לרגש.

🎶 סגנון מוזיקלי והשפעה תרבותית

אייל גולן יצר סגנון ייחודי – תערובת של מזרחיות מסורתית עם אלמנטים של פופ, רוק ואפילו דאנס. הקול שלו הפך לסימן היכר של ישראל: עמוק, נוגע, מלא רגש, עם חיתוך מיוחד ומודולציות שמזכירות תפילות.

הוא הביא את השירה המזרחית למרכז הבמה, כך שמה שפעם הושמע רק בתחנות פיראטיות נהיה חלק מהפלייליסט הארצי של גלגל״צ, מה שלא היה מובן מאליו לפני שנות ה־2000.

מעבר לכך, הוא הפך לסמל תרבותי – הגאה המזרחי, הביטוי של ישראל השנייה שמצאה את קולה. הוא נתן ביטוי לרבדים של החברה הישראלית שלא תמיד זכו לבמה, ושירתו נגעה באנשים מכל שכבות האוכלוסייה – מהמעמד הנמוך ועד הגבוה ביותר.

💔 החיים האישיים

אייל גולן היה ונשאר דמות שמושכת תשומת לב תקשורתית רבה. נישואיו לדוגמנית אילנית לוי, נחשבו בשעתם לזוגיות מתוקשרת מאוד. לשניים שני ילדים – ליאם ואלין – שנמצאים כיום בתעשייה בעצמם (ליאם גולן הפך למנהל אישי של אביו ולכוכב רשת).

בהמשך נולדו לו ילדים נוספים מקשרים שונים. חיי האהבה והמשפחה שלו תמיד סוקרו בהרחבה בתקשורת, לעיתים תוך פלישה לפרטיותו, אך הוא למד לאורך השנים להתנהל בתוך הזרקורים ולשמור על איזון בין הקריירה לחיים האישיים.

⚡ מחלוקות ותקשורת

כמו אמנים רבים בקנה מידה כזה, גם אייל גולן עבר תקופות קשות ושערוריות תקשורתיות. היו תקופות של האשמות, שמועות, ריבים בתעשייה ובתקשורת. אך לאורך השנים הוא הצליח לשמור על קהל עצום ונאמן – אולי משום שאף פעם לא ניסה להיות מושלם, אלא פשוט הוא עצמו.

המוזיקה שלו תמיד דיברה ישירות אל הלב, לא אל השכל – וזה מה ששמר עליו רלוונטי גם אחרי יותר מ־25 שנות קריירה.

💼 יזמות, עסקים והפקות

מלבד שירתו, גולן הקים חברת הפקה משלו, ליאם הפקות, שמנהלת אמנים, מפיקה מופעים, ומתעסקת בניהול קריירות של זמרים צעירים. החברה הפכה לגורם חזק מאוד בתעשיית הבידור הישראלית.
בנוסף, הוא מעורב בנדל״ן, בעסקים שונים ובשיתופי פעולה מסחריים.

🎤 הופעות ופרפורמנס

אחד הדברים שהפכו את גולן לאגדה הוא נוכחות הבמה שלו. הוא שר בגובה העיניים, עם חום ואמפתיה, מרגש את הקהל בשירים שקטים כמו "צליל מיתר" ו־"האחת שלי", ויודע גם להרים את האנרגיות עם שירים כמו "יפה שלי" או "מפה לשם".

המופעים שלו ממלאים היכלים ופארקים – קיסריה, אמפי פארק רעננה, בריכת הסולטן, והיכל מנורה. אלפים שרים איתו מילה במילה, לעיתים עם דמעות בעיניים.

🎧 יצירה עדכנית והמשכיות

גם בעשור האחרון, גולן לא עוצר לרגע. הוא ממשיך להוציא שירים ואלבומים בקצב מרשים, משתף פעולה עם אמנים צעירים כמו עומר אדם, סטטיק ובן אל, ליאור נרקיס, עדן בן זקן ואחרים.
הוא מתחדש בסגנון – לעיתים בבלדות קלאסיות, לעיתים בפופ מודרני עם נגיעות של רגאטון או טראפ, אך תמיד עם חתימת קולו הייחודית.

❤️ השפעה בין־דורית

היום, כמעט שלושה עשורים מאז פריצתו, אין כמעט ישראלי שלא מכיר את שמו או את קולו. שיריו מושמעים באירועים, ברדיו, ובכל פינה בארץ. הוא חלק בלתי נפרד מהתודעה הקולקטיבית – הפסקול של חייהם של מיליוני ישראלים.

אפשר לומר שהוא ממזג בתוכו את ישראל עצמה – מזרח ומערב, עושר ועממיות, דמעה וחיוך.

⚜️ סיכום כללי

אייל גולן הוא הרבה מעבר לזמר מצליח: הוא תופעה חברתית, סמל תרבותי, וסיפור של נחישות, כישרון ואמונה עצמית. הוא האיש שהוכיח שאפשר לצאת מרמלה ולהפוך לאחד האמנים הגדולים בתולדות ישראל.
הוא הביא את הקול המזרחי למרכז הבמה, גרם לדור שלם לשיר מהלב, והשאיר חותם שיישאר עוד שנים רבות קדימה.

שיהיה כולם סופש נעים! 🙂 

דעה אישית:
בעבר הרחוק הייתי שומע שירים שלו במהלך הצבא וכאלה חבר מהבסיס השמיע לי שירים שלו וממש התחברתי ואהבתי את השירים שלו אני זוכר שישבנו באמצע הים בשום מקום ושומעים שירים שלו בלופים חוזרים הכן הזמר מת בגלל מנת יתר ומאוד חבל שמישהו עם פוטנציאל הצלחה כמו שלו נופל בדברים כאלה השיר האהוב עליי הוא Good News ממליץ מאוד לשמוע והאזין תנו כמה דקות כדי לשמוע את המילים של הישרים שלו ותבינו לבד את העומק. לסיכום אני חושב שהזמר לא מימש את מלוא הפוטנציל שלו בגלל פטירה מוקדמת השירים שלו מעולים ונעימים לשמיע הוא בין הזמרים שאני יותר מעריך באנגלית .

מקווה שתהנו מהסיקור שיהיה יום שלישי פעמיים כי טוב 🙂

ביוגרפיה
מלקולם ג'יימס מק'קורמיק נולד בפיטסבורג, פנסילבניה שבארצות הברית, לאב נוצרי ולאם יהודייה. אמו, קארן מאיירס, היא צלמת ואביו, מארק מק'קורמיק, הוא ארכיטקט. התחנך בבית ספר יסודי קתולי, אם כי הוא ואחיו הגדול, מילר, גדלו כיהודים והוא סיפר שבגיל 13 חגג בר מצווה. מלקולם סיים ללמוד בבית הספר ת'רסטון וינצ'סטר ובתיכון טיילור אלדרדייס. בתיכון מילר החליט להתמקד בקריירת ההיפ הופ שלו, מאוחר יותר הוא ציין: "ברגע שהגעתי לגיל 15, אני נהייתי מאוד רציני בקשר לזה ושינתי לחלוטין את החיים שלי... נהגתי לשחק בכל סוגי הספורט, ללכת לכל מסיבות התיכונים. אך ברגע שגיליתי את ההיפ הופ, הוא היה כמעט כמו מקצוע, זה כל מה שעשיתי". מילר לימד את עצמו מוזיקה, לנגן על פסנתר, גיטרה, תופים ובס.

2011–2012: Blue Slide Park ו-פרויקטים נוספים

מלקולם מופיע ב-NYC Governor's Ball‏, 2011
ב-2011 הוציא מלקולם לאור את המיקסטייפ החמישי שלו, "Best Day Ever", שכלל בתוכו את הסינגלים: "Donald Trump", "Wear My Hat" ו-"All Around The World". המיקסטייפ הופק על ידי ג'אסט בלייז, 9th Wonder וצ'אק אינגליש (מההרכב דה קול קידס). ב-29 במרץ הוא הוציא לאור את המיני אלבום "On And On And Beyond". באוקטובר מלקולם הוציא לאור את המיקסטייפ "I Love Life, Thank You", שכלל הופעות אורח של האומנים: סר מייקל רוקס (מההרכב דה קול קידס), טאליב קוולי ובאן בי.

בפברואר 2011, בזמן שמילר היה במסע ההופעות "Upstate New York", הוא נעצר יחד עם חבריו בגין החזקת מריחואנה. מילר וחבריו נכלאו למשך לילה אחד ושוחררו.

ב-8 בנובמבר 2011 הוא הוציא לאור את אלבום הבכורה שלו, שנקרא "Blue Slide Park". האלבום הגיע למקום ה-1 במצעד בילבורד 200, כשנמכרו כ-145 אלף עותקים של האלבום בשבוע הראשון לצאתו. אלבום זה הוא האלבום הראשון שיצא לאור בהפצה עצמאית והגיע לראש המצעד, מאז האלבום "Dogg Food" של ההרכב דה דוג פאונד ב-1995[. באותה השנה מלקולם עשה את ההופעה הטלוויזיונית הראשונה שלו בתוכנית Single Ladies של הערוץ VH1.

ב-23 במרץ 2012 הוציא מלקולם לאור את המיקסטייפ השביעי שלו, "Macadelic", שכלל את הסינגל "Loud" שהגיע למקום ה-53 במצעד בילבורד הוט 100. ב-21 בנובמבר הוא הוציא לאור את המיני אלבום "You" בלעדית לאייטונס. באלבום הוא השתמש בשם הבמה "לארי לאבשטיין ודה ולווט רבייבל" (Larry Lovestein & The Velvet Revival).

ביוני 2012, הגיש המפיק לורד פינס תביעה כנגד מילר על סך 10 מיליון דולר, בטענה שהאחרון השתמש, ללא רשותו של פינס, בסימפול מתוך השיר "Hip 2 Da Game" לשיר שלו "Kool-Aid and Frozen Pizza", שיצא לאור במיקסטייפ בשנת 2010; אף על פי שהשיר לא יצא לאור באופן מסחרי ומלקולם נתן קרדיט לפינס על הסימפול מלכתחילה. בינואר 2013 הם יישבו את התביעה מחוץ לבית המשפט. פרטי ההסכם ביניהם לא פורסמו.

2018–2013: The Divine Feminine
ב-26 בפברואר 2013 עלתה תוכנית מציאות על מלקולם בערוץ MTV2, שנקראת Mac Miller and the Most Dope Family. התוכנית עוקבת אחר חייו של מלקולם בלוס אנג'לס, לאחר שעבר מפיטסבורג יחד עם ארבעת חבריו הטובים. כמו כן, היא עוקבת גם אחר יצירת אלבומו החדש "Watching Movies with "the Sound Off".

ב-4 במרץ 2013 הוציא מלקולם לאור את המיקסטייפ "Run-On Sentences Vol. 1", שמכיל קטעי כלי שהוכנו על ידיו. במיקסטייפ מלקולם השתמש בשם הבמה "לארי פישרמן", שבו הוא משתמש בדרך כלל כשהוא מפיק.

ב-18 ביוני 2013 הוציא מלקולם לאור את אלבומו השני, "Watching Movies with the Sound Off", שכלל הופעות אורח של האומנים: ארל סווטשירט, סקולבוי קיו, אב-סול, ג'יי אלקטרוניקה, טיילר, דה קריאייטור ועוד. האלבום הגיע למקום ה-3 במצעד בילבורד 200 ונמכרו כ-101 אלף עותקים בשבוע הראשון לצאתו.

מלקולם מופיע ב-splash! Festival‏, 2017
בתחילת 2013 הקים מלקולם חברת התקליטים ריממבר מיוזיק (REMember Music), שנקראת על שם חברו שנפטר ראובן מיטראני (Reuben Mitrani). באותה השנה מלקולם הפיק את המיקסטייפ "Stolen Youth" של הראפר וינס סטייפלס[26]. ב-17 בדצמבר הוציא מילר לאור את אלבום ההופעה הראשון שלו, שנקרא "Live from Space".

במאי 2014 הוציא באופן עצמאי את מיקסטייפ הסולו העשירי שלו, "Faces". באוקטובר 2014 חתם חוזה בחברת וורנר ברוס הקלטות (חברת בת של וורנר מיוזיק גרופ) תמורת סכום של 10 מיליון דולר. "GO:OD AM", האלבום הראשון שלו דרך חברת הקלטות גדולה, יצא בספטמבר 2015.

בספטמבר 2016 יצא אלבום האולפן הרביעי של מילר, "The Divine Feminine".

באוגוסט 2018 יצא אלבומו החמישי, "Swimming". בפברואר 2019, האלבום היה מועמד לקבלת פרס גראמי לאלבום הראפ של השנה.

אלבומים אחרי מותו
ב-17 בינואר 2020, חברת התקליטים בה מילר היה חתום הוציאה לאור את האלבום Circles, האלבום כולל 12 שירים חדשים שלא נשמעו לפני כן.

בנובמבר 2024, אלבום לא-משוחרר של מילר בשם Balloonerism נחשף באמצעות טריילר בפסטיבל Camp Flog Gnaw של טיילר, דה קריאייטור, בלוס אנג'לס. הטריילר, באורך של כשתי דקות וחצי, הציג אנימציות וסיים עם תמונת האלבום וההודעה "בקרוב". האלבום נוצר במקור בין 2013 ל-2014, סביב האלבום Watching Movies with the Sound Off והמייקסטייפים Delusional Thomas ו-Faces. במשך שנים האלבום היה נושא לשמועות והדלפות בקרב מעריצים. תאריך השחרור הרשמי של האלבום הוא ה-17 בינואר 2025 יחד עם סרט אנימציה קצר באותו שם שמבוסס על מילות השירים והמוזיקה של מילר ויושק יומיים לפני האלבום, ב-15 בינואר בארצות הברית וביום שאחרי ברחבי העולם. הסרט, בבימויו של סמואל ג'רום מייסון, מתאר חבורה של חברים מבית הספר שמשתנים על ידי המוזיקה ונשאבים לעולם צללים. הסרט יוקרן בהקרנות חד-פעמיות בערים מרכזיות בעולם, כולל ניו יורק, פיטסבורג (עיר הולדתו של מילר), אוסטרליה, ניו זילנד, גרמניה, אירלנד, צרפת, קנדה, והממלכה המאוחדת.

שירים מפורסמים של הזמר:

הוא נולד ב-8 בינואר 1935, ונפטר בתאריך 16 באוגוסט 1977. אומנם הוא זמר מתקופה מאוד ישנה, אבל יש זמרים טובים מאוד שמגיע להם שגם הדור הצעיר יכיר. לדעתי, זהו אחד הזמרים הכי מפורסמים שהיו באמריקה, וגם מכנים אותו בתור "מלך הרוק'נרול".

יש לו סיפור חיים מעניין, ודרך אגב, עשו עליו גם סרט מעניין בשנת 2022. נדבר גם על הסרט, ומקווה שתיהנו ממנו!

הגיע הזמן שאספר לכם על אלביס פרסלי

אלביס נולד במיסיסיפי למשפחה ענייה מאוד. המוזיקה שלו צמחה מתוך שילוב של מוזיקת גוספל מהכנסייה, בלוז (מוזיקה שחורה) וקאנטרי. כשהוא פרץ בשנות ה-50, הוא הביא משהו שהעולם עוד לא ראה: שילוב של קול עמוק, כריזמה ממגנטת ותנועות אגן נועזות שנחשבו בזמנו לשערורייתיות.

אבני דרך בקריירה:

הפריצה: בשנת 1954 הוא הקליט את השיר "That's All Right" באולפני "סאן", ומשם הכל היסטוריה.

הצבא: בשיא תהילתו, אלביס התגייס לצבא ארצות הברית ושירת בגרמניה, מה שרק העלה את הפופולריות שלו והפך אותו ל"ילד הטוב של אמריקה".

הקאמבק של 68': אחרי תקופה שבה התמקד בסרטים הוליוודיים בינוניים, הוא חזר לבמה במופע טלוויזיוני מרהיב שהוכיח שהוא עדיין המלך.

שנות ה-70 ולאס וגאס: הוא הפך לסמל של העיר לאס וגאס עם חליפות האוברול הלבנות והמפורסמות, עד למותו הטרגי ב-1977 בגיל 42 בלבד.

הקריירה של אלביס פרסלי היא רכבת הרים של הצלחה מסחררת, שינויים תרבותיים ודרמות אישיות. אפשר לחלק את הקריירה שלו לארבעה "פרקים" מרכזיים:

1. שנות ה-50: המהפכה של "רוקנרול"

אלביס התחיל את דרכו באולפני "סאן" (Sun Records) בממפיס. בשנת 1954, כמעט במקרה, הוא הקליט גרסה קצבית לשיר "That's All Right". השילוב בין קול של זמר לבן לסגנון מוזיקלי שזוהה עם הקהילה השחורה יצר סגנון חדש לגמרי.

הפריצה הלאומית: ב-1956 הוא חתם בחברת RCA והוציא את "Heartbreak Hotel", שהפך ללהיט ענק.

ההופעות בטלוויזיה: כשהופיע בטלוויזיה, הצילום שלו הוגבל לעיתים מהמותניים ומעלה, כי תנועות האגן שלו נחשבו ל"מסוכנות" ומיניות מדי עבור הנוער של אז.

2. שנות ה-60: הוליווד והצבא

בשיא ההצלחה שלו, אלביס גויס לצבא (1958–1960). כשחזר, המנהל שלו, קולונל טום פארקר, דחף אותו להתרחק מהרוקנרול הפרוע ולהפוך ל"בדרן לכל המשפחה".

תקופת הסרטים: במשך רוב שנות ה-60 אלביס כמעט ולא הופיע בחיים. הוא שיחק ב-31 סרטים (כמו "Blue Hawaii" ו-"Viva Las Vegas"). הסרטים הצליחו בקופות, אבל אלביס הרגיש שהם נוסחתיים ורדודים, ושהוא מאבד את הקשר עם המוזיקה האמיתית שלו.

3. הקאמבק הגדול (1968)

בזמן שלהקות כמו ה"ביטלס" כבשו את העולם, אלביס נראה לרבים כזמר מהעבר. ב-1968 הוא עלה למופע מיוחד בטלוויזיה (שנודע בתור ה-'68 Comeback Special).

הוא לבש חליפת עור שחורה, שר בשיא העוצמה והזכיר לכולם מי המלך. המופע הזה נחשב לאחד הרגעים הגדולים בהיסטוריה של הטלוויזיה והחזיר אותו למרכז הבמה.

4. שנות ה-70: עידן לאס וגאס

בעשור האחרון לחייו, אלביס הפך למותג הגדול ביותר בלאס וגאס.

ההופעות בוגאס: הוא הופיע מאות הופעות במלון "אינטרנשיונל" (היום הווסטגייט). שם התקבע הדימוי המפורסם שלו עם חליפות האוברול הלבנות, הגלימות והנצנצים.

Aloha from Hawaii: ב-1973 הוא עשה היסטוריה כשקיים הופעה ששודרה בשידור חי בלוויין לכל העולם – המופע הראשון אי פעם ששודר כך, עם מעל מיליארד צופים.

נתונים מרשימים על הקריירה שלו:

מכירות: הוא נחשב לאמן הסולו הנמכר ביותר בכל הזמנים (מעל מיליארד עותקים).

פרסי גראמי: למרבה ההפתעה, שלושת פרסי הגראמי היחידים שבהם זכה היו על שירי גוספל (מוזיקה דתית), שהייתה קרובה מאוד לליבו.

מצעדים: הוא הכניס הכי הרבה שירים למצעד ה-Top 40 האמריקאי.

בשנת 2022 יצא סרט מאוד מעניין על אלביס; עכשיו אספר לכם עליו.

הסרט "אלביס" (Elvis) שיצא בשנת 2022 בבימויו של באז לורמן הוא חוויה קולנועית מרהיבה. הוא לא עוד סרט ביוגרפי רגיל, אלא מסע קצבי וצבעוני שעובר דרך כל התחנות הגדולות של המלך.

1. זווית הראייה המיוחדת

הסרט לא מסופר על ידי אלביס עצמו, אלא דרך העיניים של המנהל האישי שלו, "הקולונל" טום פארקר (בגילומו של טום הנקס). הבחירה הזו מאפשרת לנו לראות את המאבק בין האמנות והנשמה של אלביס לבין הצד העסקי והכסף הגדול של תעשיית המוזיקה.

2. המשחק של אוסטין באטלר

זהו כנראה הדבר הכי מדובר בסרט. אוסטין באטלר נותן הופעה של פעם בחיים. הוא לא רק "מחקה" את אלביס, אלא ממש הופך להיות הוא.

הוא למד לשיר בדיוק כמוהו (בחלקים מהסרט שומעים את קולו האמיתי של באטלר).

הוא עבד חודשים על שפת הגוף והתנועות המפורסמות של אלביס על הבמה.

הוא זכה בפרסים רבים על התפקיד הזה והיה מועמד לאוסקר.

3. הוויזואליות והקצב

הבמאי באז לורמן (שביים גם את "מולין רוז'" ו"גטסבי הגדול") ידוע בסגנון מאוד מהיר, עשיר וצבעוני. הסרט מרגיש לפעמים כמו רכבת הרים או קליפ מוזיקלי ארוך ומרהיב. התלבושות בסרט הן העתקים מדויקים של החליפות האמיתיות שאלביס לבש.

4. החיבור למוזיקה שחורה

הסרט עושה חסד עם המקורות של אלביס. הוא מראה בצורה יפה מאוד איך הילד הלבן מממפיס הושפע מהמוזיקה של הקהילה השחורה (בלוז וגוספל), ואיך החברות שלו עם אמנים כמו בי.בי קינג השפיעה על הסגנון שלו.

5. הפסקול המודרני

אחד הדברים המגניבים בסרט הוא השילוב בין שירים מקוריים של אלביס לבין ביצועים מודרניים של אמנים מהיום (כמו דוג'ה קאט, אמינם ומאנסקין). זה נותן לסרט הרגשה רעננה שמתאימה גם לקהל צעיר שלא הכיר את אלביס לפני כן.

לסיכום: גם אם אתם לא מעריצים מושבעים של אלביס, הסרט מומלץ מאוד כי הוא מספר סיפור אנושי על עלייה לגדולה, על מחיר התהילה ועל האהבה למוזיקה.

התמונה מקודם זה פוסטר של הסרט בעברית בארץ. ראיתי אותו באנגלית עם כתוביות; וואו, סרט ארוך אבל מעניין! הגענו לחלק היפה – לחלק של התמונות של אלביס.

לסיום אי אפשר לדבר על אלביס בלי מוזיקה שלו

וואו, הגענו לסיכום של האשכול הזה! אותי כל אשכול מרגש, אבל לדעתי זה טוב ויפה שיש לי את הזדמנות הזו להכיר לקהל הצעיר דברים ששמעתי. במיוחד כשמדובר על בן אדם בן 33 ששמע כל מיני סוגים של מוזיקה. לדעתי אלביס הוא ממש אחלה, יש לו מוזיקה יפה ומוכרת.

כמו שאמרתי כמה פעמים באשכולות שלי: יש מוזיקה יפה וזה סבבה, אבל יש מוזיקה ששורדת את "מבחן הזמן". ומי שלא מכיר – מבחן הזמן הוא מאוד קשוח; זה מבחן שבודק האם שיר ישן עדיין נשמע טוב גם בימים שלנו.

נגיד את אלביס בעיקר מכירים האנשים היותר מבוגרים, ופחות הצעירים של היום. אם נדבר תכל'ס, לדעתי הוא עשה אחלה מוזיקה. זה פשוט סגנון שלפעמים לוקח זמן להתחבר אליו, אבל אם יש מישהו ששולט בסגנון הזה – למה לא לתת לו צ'אנס?

סליחה על החפירה, ונתראה באשכול הבא!

🌟דעה אישית

עידן רייכל הוא, לדעתי, אמן פורץ דרך ומהפכן תרבותי. הוא לא סתם מוזיקאי;

הוא מנצח על התזמורת הישראלית במובן הרחב ביותר. הוא לקח צלילים וקולות שנדחקו לשוליים – כמו שירה באמהרית,

מקצבים אפריקאיים וקולות של עולים חדשים – ושם אותם במרכז הבמה של המיינסטרים הישראלי,

כשהוא יוצר גשרים של סובלנות וקבלת האחר דרך מוזיקת פופ סוחפת ונוגעת ללב.

ההצלחה הבינלאומית שלו היא רק אישור נוסף לכך ששפה מוזיקלית כנה ומחברת היא שפה גלובלית.

עידן רייכל: המוזיקאי שחיבר את הפסיפס הישראלי

🇮🇱 ביוגרפיה ותחילת הדרך: מצה"ל לאולפן הביתי:

עידן רייכל נולד בכפר סבא ולמד בנעוריו ג'אז ונגינה בקלידים ובאקורדיאון. לאחר שירותו הצבאי כקלידן בלהקה צבאית, עבד כמדריך נוער בפנימיית "הדסים". המפגש עם בני נוער ממוצא אתיופי שם שינה את עולמו המוזיקלי והחל לחשוף אותו למוזיקה אפריקאית ולשפה האמהרית.

הוא החל את דרכו המקצועית כקלידן ונגן מלווה לאמנים כמו עברי לידר וריקי גל, אך במקביל, במרתף בית הוריו בכפר סבא, החל לעבוד על פרויקט אישי שנועד להיות "תיק עבודות" שיציג את יכולות ההפקה שלו. הפרויקט הזה הפך במהרה למהפכה.

🌍 "הפרויקט של עידן רייכל": סגנון ורעיון

"הפרויקט של עידן רייכל" אינו להקה במובן המקובל, אלא הרכב מוזיקלי מתחלף שבו רייכל משמש כמלחין, מעבד, מפיק וראש הפרויקט. הרעיון המרכזי היה לתת במה לזמרים ונגנים מרקעים שונים – יוצאי אתיופיה, יוצאי תימן, אמנים ערבים וזמרים ישראלים ותיקים – ובכך ליצור סאונד שהוא "קיבוץ גלויות" מוזיקלי.

הסגנון המוזיקלי משלב בצורה ייחודית:

1. מוזיקת עולם (World Music): שימוש במקצבים אפריקאיים, כלי נגינה אתניים ושירה בשפות שונות (אמהרית, ערבית, ספרדית ועוד).

2. פופ ורוק רך ישראלי: הלחנים קליטים, נגישים ומעובדים בצורה עכשווית, מה שאפשר להם לכבוש את המיינסטרים ברדיו.

3. טקסטים: השירים עוסקים באהבה, געגוע, מסע, חיבור ושאלות קיומיות, המוגשים בפשטות נוגעת ללב.

💿אלבומים בולטים ונקודות ציון:

• אלבום הבכורה (2002): האלבום יצא ללא ציפיות והפך להצלחה מיידית ונדירה, תוך שהוא מוכר מעל 150 אלף עותקים. להיטים כמו "בואי", "אם תלך" ו**"מדברים בשקט"** הפכו אותו לאלבום הנמכר ביותר לשנת 2003.

• "ממעמקים" (2005): שיחזר את ההצלחה והכפיל אותה, עם להיטים כמו "ממעמקים", "מילים יפות מאלה" ושיתוף פעולה מרגש עם כלת פרס ישראל שושנה דמארי ("האר דמעה").

• הפריצה הגלובלית: רייכל זכה להכרה בינלאומית, בעיקר באמצעות חברת התקליטים Putumayo. הוא החל להופיע בפסטיבלים נחשבים וביצע שיתופי פעולה עם אמנים גלובליים, כולל אלישיה קיז ופטריק ברואל.

•  

• אלבומי סולו: בשנים מאוחרות יותר, החל רייכל להוציא אלבומים הנושאים את שמו בלבד, כשהוא שר את רוב השירים ומעביר חוויה אישית, נקייה ואינטימית יותר, מלווה לרוב בפסנתר (כמו באלבום "היד החמה"). הופעות הסולו שלו עם פסנתר בלבד הפכו לשם דבר.

• שיתופי פעולה בינלאומיים ייחודיים: הוא יצר את הצמד The Touré-Raichel Collective עם הגיטריסט המאלי ויו פארקה טורה, והוציא אלבומים שזכו להצלחה ולשבחים ב"ניו יורק טיימס" ובמגזיני מוזיקת עולם מובילים.

בזכות יכולתו לגעת במגוון רחב של תרבויות ורגשות דרך לחנים יפהפיים ומרגשים, הפך עידן רייכל לא רק לאחד האמנים המצליחים בישראל, אלא לשגריר תרבות ישראלי בעולם.

שבת שלום ומבורכת 🙂

חנן בן ארי (גדול זמרי ישראל בכל הזמנים) פרסם היום את האלבום "לא המשוגע היחידי" שכבר זכה לשבחים רבים ממיטב העיתונאים בארץ (כרגע רק אני שיבחתי אותו אבל זה יגיע), 
ברוכים הבאים לסיקור והדירוג הרשמי של האלבום, הדירוג היחיד שנכון לכל הדעות שחשובות (הדעות שלי ושל גבריאל*)

הקדמה קצרה: לא, חנן בן ארי לא הביא לנו את "תותים" הבא וגם לא את "אם תרצי", אבל אין ספק שמדובר באלבום רציני שמספק המון שירים שישר נוספו לרשימת ההאזנה שלי.

12. השבינו
לא שיר רע בכלל, אבל בתוך אלבום כל-כך חזק הוא פשוט נבלע.
אין בו משהו שתופס במיוחד או מייחד אותו מול השאר.
קישור

11. לב אמיץ
כאן החיבור פשוט לא קרה.
לא תפס רגשית ולא מוזיקלית כמו האחרים.
שיר טוב כמו כל האלבום, אבל לא מעבר.
קישור

10. רוזמרין
שיר אחלה לגמרי, נעים ומבצע את העבודה.
הסיבה שהוא לא גבוה יותר היא לא הוא, אלא מי שמעליו.
באלבום אחר אולי היה בולט יותר.
קישור

9. את ההוכחה שיש אלוהים
שיר נהדר.
פשוט פחות הסגנון האישי שלי, וזה מורגש בדירוג.
אובייקטיבית – איכות גבוהה מאוד.
קישור

8. סתכלי למעלה
שיר מעולה עם אווירה טובה וכתיבה יפה.
פחות קליט, ולכן קצת פחות “נדבק”.
עדיין שיר שאי אפשר להתעלם ממנו.
קישור

7. רק התחלנו
אחלה שיר, עובד טוב ושומר על רמה גבוהה.
לא מתפוצץ, אבל גם לא מאכזב.
 שיר יציב באמצע אלבום חזק.
קישור

6. היום קמתי שמח
שיר נהדר עם וייב חיובי ומדבק.
כיף לשמיעה וחי מאוד.
פשוט מאוד, לא מתחכם וממכר.
קישור

5. אחי
שיר נהדר, נוגע ומרגיש כן.
יש בו משהו מאוד ישיר ואמיתי.
נשאר בראש גם אחרי שהוא נגמר.
קישור

4. עכשיו כן
באלבום אחר זה לגמרי שיר טופ 3.
אבל כאן הרמה פשוט מטורפת.
מעיד בעיקר כמה האלבום הזה עמוס בשירים טובים.
קישור
וכעת, טופ 3

🥉3. אהבת חיי🥉
מעולה מכל הבחינות.
שיר שמרגיש שלם, גם מוזיקלית וגם רגשית.
קישור

🥈2. לא המשוגע היחידי🥈
שיר חזק בטירוף, עם פזמון שנתקע מיד.
שיר טופ אמיתי ולא רק באלבום.
קישור

🏆🥇1. גל עיני🥇🏆
באנגר רציני, בלי ויכוח.
שיר שמתפוצץ בראש ונכנס לפלייליסט שלי עוד לפני סוף הדקה הראשונה.
קל להבין למה הוא במקום הראשון.
קישור

דירוג כללי לאלבום: 4.9/5. אחד האלבומים הכי טובים שיצא לי לשמוע לאחרונה. חנן בן ארי did it again.

תודה שקראתם, נתראה בסיקור הבא.
 

*לא שאלתי את גבריאל מה דעתו

אני שומע את אמינם כבר שנים. יש משהו בלתי ניתן להסבר בדרך שבה הוא פורק תסכולים, צוחק על עצמו, ובו זמנית נותן תקווה.  היו רגעים שבהם הייתי שומע אותו בלופים, במיוחד שירים כמו "Not Afraid" או "Lose Yourself" – שהעניקו לי אנרגיה מחודשת. הוא בין האמנים היחידים שאני באמת מעריך גם על המסר וגם על הביצוע. למרות השנים הרבות בתעשייה, הוא ממשיך להפתיע, לחדש ולהיות רלוונטי. אמינם בשבילי הוא לא רק ראפר – הוא השראה.והנה קצת מידע עליו

🎤 ביוגרפיה:

אמינם, ששמו האמיתי הוא מרשל ברוס מאת'רס השלישי (Marshall Bruce Mathers III), נולד ב-17 באוקטובר 1972 בעיר סנט ג'וזף, מיזורי, וגדל בדטרויט, מישיגן. הוא גדל עם אמו דבי מאת'רס בתנאים קשים של עוני, התעללות ואפליה. נעדר דמות אב במשך רוב חייו, אמינם מצא מפלט בהיפ הופ כבר מגיל צעיר. הוא נשר מבית הספר בגיל 17 אך השקיע את כל זמנו בכתיבת מילים וראפ בקרבות רחוב.

הפריצה הגדולה הגיעה כשנחשף על ידי ד"ר דרה, שהפיק את אלבום הבכורה הגדול שלו "The Slim Shady LP" בשנת 1999. מאז הפך לאחד האמנים הבולטים, המשפיעים והשנויים במחלוקת בתולדות המוזיקה העולמית.

🎧 פריצת הדרך וקריירה:

1999 – The Slim Shady LP: הפריצה הגדולה של אמינם. שילוב בין הומור שחור, כעס עצמי, וחריזה מרשימה. זכה בפרס גראמי.

2000 – The Marshall Mathers LP: אחד האלבומים הנמכרים בהיסטוריית ההיפ הופ. כלל להיטים כמו "The Real Slim Shady" ו-"Stan".

2002 – The Eminem Show: נחשב ליצירת מופת עם להיטים כמו "Without Me", "Sing for the Moment" ו-"Cleaning Out My Closet".

2002 – הסרט "8 Mile": סיפור חייו של אמינם, עם הופעה בלתי נשכחת וזכייה באוסקר על השיר "Lose Yourself".

2004–2009: תקופה קשה עם התמכרויות, פרישה זמנית, וטרגדיות אישיות.

2009 – Relapse ו-2010 – Recovery: חזרה עוצמתית לקדמת הבמה עם טון בוגר יותר.

2013 – The Marshall Mathers LP 2: חידוש לאלבום המיתולוגי. כלל את השירים "Rap God" ו-"The Monster" עם ריהאנה.

2020 – Music to Be Murdered By: אלבום חדשני ומגוון שהראה שאמינם עדיין רלוונטי ומתוחכם.

💿 ולסיום השירים הכי מפורסמים🙂 :

אפתח עם דעתי האישית עליו: אד שירן הוא לא רק זמר מדהים, אלא קודם כול מספר סיפורים אמיתי. יש במוזיקה שלו שילוב נדיר של פשטות ורגש. הוא לא מסתתר מאחורי הפקה נוצצת או מילים מתוחכמות מדי – הוא פשוט שר מהלב, וזה נוגע בכל מי שמקשיב. בכל פעם שאני שומע שיר שלו כמו “Perfect” או “Thinking Out Loud”, אני מרגיש שהוא מצליח להעביר את התחושות האנושיות ביותר – אהבה, געגוע, תקווה, כאב – בצורה טהורה וישירה.

אני מעריך מאוד גם את היכולת שלו להתפתח ולהתנסות בסגנונות חדשים מבלי לאבד את הזהות שלו. שיר כמו “Shape of You” שונה מאוד מ־“The A Team”, אבל שניהם עדיין נשמעים כמו אד שירן, בזכות הקול הייחודי והנשמה שהוא מכניס לכל שורה.

בסופו של דבר, אד שירן הוא הרבה מעבר לזמר פופ מצליח – הוא יוצר אמיתי, כותב שירים מהלב ומצליח לגעת במיליוני אנשים ברחבי העולם. הוא הוכחה לכך שמוזיקה טובה לא נמדדת בגודל ההפקה, אלא בעומק הרגש.

עכשיו קצת מידע עליו:

אד שירן, ששמו המלא הוא אדוארד כריסטופר שירן (Edward Christopher Sheeran), נולד ב־17 בפברואר 1991 בעיר הליפקס שבאנגליה. הוא גדל בעיירה קטנה בשם פרמינגהאם, שם כבר בילדותו גילה אהבה גדולה למוזיקה. הוא התחיל לנגן בגיטרה בגיל צעיר מאוד, כתב שירים כבר בגיל 11, והושפע ממגוון רחב של אמנים – ביניהם דמיאן רייס, בוב דילן, אמינם, והביטלס. השילוב בין השראות שונות כל כך בא לידי ביטוי במוזיקה שלו, שמשלבת בין פופ, פולק, היפ־הופ, וסגנונות אקוסטיים.

אד שירן החל את דרכו בהופעות רחוב ובהופעות קטנות בפאבים באנגליה. במשך שנים הוא הקליט לבד שירים ואלבומים קצרים (EPs) שהפיץ בעצמו. ב־2011 הוא חתם בחברת התקליטים Asylum Records ושם החל את עלייתו המטאורית. האלבום הראשון שלו, "+" (Plus), יצא באותה שנה והכיל את השיר ששינה את חייו – “The A Team”. זהו שיר עדין ועמוק שמספר על אישה צעירה המתמודדת עם התמכרות וסבל חברתי. הסיפור האנושי שמאחוריו, יחד עם קולו המרגש והכתיבה הכנה של שירן, הפכו את השיר ללהיט בינלאומי ולסמל המזוהה עם תחילת דרכו.

האלבום כלל גם שירים נוספים שהצליחו מאוד, כמו “Lego House” ו־“Give Me Love”. כבר אז הוא הראה לעולם שיש לו כישרון ייחודי לכתוב שירים מלאי רגש ואמת, וליצור קשר עמוק עם המאזינים.

ב־2014 הוציא אד שירן את האלבום השני שלו, "x" (Multiply), שהפך לאחד האלבומים הנמכרים ביותר בעולם באותה שנה. ממנו יצאו להיטים גדולים כמו “Thinking Out Loud” – בלדת אהבה שנשמעת כאילו נכתבה במיוחד לכל חתונה בעולם – וגם “Photograph” ו־“Sing”. האלבום הזה הוכיח ששירן הוא לא רק יוצר רגיש, אלא גם מוזיקאי מגוון שמסוגל לשלב קצב, גרוב ואלמנטים אלקטרוניים מבלי לאבד את החום והאנושיות שבמוזיקה שלו.

ב־2017 הגיע האלבום השלישי שלו, "÷" (Divide), שהיה הצלחה מסחררת בכל קנה מידה. השיר “Shape of You” הפך לאחד השירים המושמעים ביותר בכל הזמנים, עם מיליארדי השמעות בספוטיפיי וביוטיוב. השיר שילב מקצב טרופי, מלודיה קליטה וטקסט פשוט אך שנון. לצידו יצאו גם “Castle on the Hill”, “Perfect” ו־“Galway Girl” – ארבעה שירים שמדגימים את טווח הכתיבה הרחב של אד, מהנוסטלגי ועד הרומנטי והקליל.

בשנים האחרונות שירן המשיך להוציא חומרים חדשים, ביניהם האלבומים "=" (Equals) ו־"-" (Subtract), שבהם ניתן לשמוע בגרות רגשית וסגנונית. שירים כמו “Bad Habits” ו־“Eyes Closed” מציגים צד אחר של אד – בוגר יותר, מתמודד עם לחץ, חרדה ואובדן, אבל עדיין כותב מתוך כנות מוחלטת.
 

אחד הדברים המרשימים ביותר אצל אד שירן הוא הדרך שבה הוא מצליח להופיע לבד על במה, רק עם גיטרה ולופר. בעזרת מכשיר קטן הוא מקליט שכבות של קול וכלי נגינה בזמן אמת ויוצר צליל עשיר ומלא, כאילו יש סביבו להקה שלמה. השיטה הזו הפכה לסימן ההיכר שלו ומדגימה את הכישרון העצום והשליטה שלו במוזיקה חיה.

מעבר לכך, אד שירן ידוע בצניעותו ובאופי הפשוט שלו. הוא מעדיף חיי משפחה שקטים ומתרחק מהוליווד והזוהר. הוא מתגורר בכפר באנגליה, נשוי לחברתו מילדות צ׳רי סיבורן, ומדגיש בראיונות רבים שהדבר החשוב ביותר בחייו הוא המשפחה והמוזיקה – לא הפרסום.

ולסיום שירים מוכרים ואהובים:

שלום,
יש מישהו שם בפנים?
תן לי סימן אם תשמע אותי,
יש מישהו בבית?

קדימה,
שמעתי שנשברת,
אני יכול לרפא כאב,
להחזיר אותך אליך.

תרגע,
אני צריך קצת פרטים,
רק עובדות פשוטות –
תגיד לי איפה זה כואב.

אין עוד כאב – אתה נעלם,
ספינה רחוקה עשן באופק.
אתה מגיע בגלים,
שפתיך נעות – אך אין קול במילים.

כשהייתי ילד, החום בער בי,
ידי הרגישו כמו שני בלונים.
ועכשיו שוב חוזר אותו הרגש,
לא תבין – אי אפשר להסביר.
זה לא אני,
אני נהייתי נוח בקהות,
אני נהייתי נוח בקהות.

בסדר,
רק דקירה קטנה,
לא תצעק עוד "אהה",
אך אולי תהיה חולה.

תעמוד,
אני חושב שזה עובד,
זה יחזיק אותך במופע,
קדימה, הזמן ללכת.

אין עוד כאב – אתה נעלם,
ספינה רחוקה עשן באופק.
אתה מגיע בגלים,
שפתיך נעות – אך אין קול במילים.

כשהייתי ילד ראיתי רגע,
בזווית עיני – אך זה חלף.
הסתובבתי – אבל נעלם,
אי אפשר לגעת עוד בו.
הילד גדל,
החלום נשבר,
ואני הפכתי
נוח בקהות.

עד עכשיו מעולם לא פתחתי אשכול בנושא מוזיקה. אז חשבתי שהגיע הזמן באמת.

היום אני אנסה להדריך אתכם בעולם המוזיקה. 

ראשית. צריך לתזמן. בכל שיר יש חזרה.

הזמר חוזר על הפזמון. אבל גם הצלילים חוזרים על עצמם.

צריך לראות מתי הזמר מתזמן ולנסות לחקות אותו.

ואם יש לכם שמיעה מוזיקאלית זה ממש יעזור לכם.

קחו דוגמא מתוך השיר של עקיבא יש בך הכל.

"כל עוד לא הפסקת לחלום. אתה מנצח"

צריך לתזמן את הכניסה למשפט הזה.

כמו כל משפט אחר בשיר. אבל הנה משהו שיכול לעזור לכם. 

תנסו לספור אחורה משלוש עד 1. ככה: "3,2,1- כל עוד לא הפסקת לחלום. אתה מנצח"

ותנסו להדביק לספירה לאחור את המנגינה של השיר.

ככה יהיה לכם קל יותר לתזמן את זה.

***

יש כמה סגנונות. יש כאלה שמסלסלים.

יש כאלה שאוהבים למתוח את המילה.

יש כאלה שאוהבים לשנות את השיר ככה שהוא יתאים להם. וכולי וכולי.

לכל אחד יש את הסגנון שלו.

אם אתם רוצים ללמוד לחקות סגנון של מישהו אחר.

תצטרכו להקשיב לו הרבה.

וללמוד את השיר בעל פה טוב כל כך.

שתדעו מתי הוא עושה מה.

ורק אז תוכלו להתחיל לנסות בעצמכם.

טיפ קטן לפחד במה. ולא.

לא הטיפ הזה של לדמיין את כולם בתחתונים. אתה תתפקע מצחוק באמצע שאתה שר.

תנסו להתרכז רק בעצמכם. ולא אל תעצמו עיניים.

זה הדבר הכי לא הגיוני שתוכלו לעשות. אתם לא תראו את הטקסט.

תעצמו עיניים רק אם אתם זוכרים אותו בעל פה.

תתרכזו בעצמכם. וברגע שבו אתם נמצאים. ותתעלמו מהקהל.

תדמיינו שלא אכפת לכם מה הקהל חושב.

בעצם. תדמיינו שהקהל אפילו לא שם.

אתם שרים לעצמכם. ולא לקהל. וככה מתמודדים אם פחד במה!

בכל אופן. זהו פחות או יותר לעכשיו. נתראה בפעם הבאה. בייי!

איי איי איי הטמבל

כולנו מסתכלים בטלווזיה ותוהים לעצמינו " מה יש לטמבל הזה"

ובכן משורר רוסי לפני כמה עשורים הגיע למסקנות מעניינות שתורגמו לעברית

עם השנים השיר כמעט הפך לספר הדרכה למנהיגי מדינות

בבית הראשון אנחנו פוגשים טמבל חסר שם שהחיים התאכזרו אליו ושרוי בדיכאון קיומי סטטי ומתואר כ"עגל"

סה"כ טיפוס חמוד שניתן לפתח אליו סימפתיה

אחרי שמדגישים כמה הוא טיפש הוא במקרה לגמרי נתקל במפתחות השלטון המיוצגים בשלושה כיסאות

כיסא האורחים כיסא הקצינים וכורסת המלכים

הטמבל שמח למזלו הטוב ומתיישב בכיסא האורחים

ונהנה ממעמדו כאורח כבוד  ואוכל את כל מה שיש ושותה "כמו חזיר" ומרגיש "כמו פר" למרות שבמהותו אינו יותר מעגל עם מזל

בשכרון כח מילולי ומטפורי הוא עולה בסולם הדרגות לכיסא הקצינים

הטמבל משתולל עם הכח החדש שיש לו שאינו באמת יודע מה לעשות בו

הוא מתואר כבעל אומץ לא אחראי אבל בלי מוח 

אפילו הסלוגן שלו הוא "האדיוט הכריז מלחמה"

אבל המהלך הפזיז שלו במזל הצליח אבל הוא לא עשה  זאת לבד

"הצבא שלו כבש לו את הדרך והושיב אותו על כיסא המלך" אבל ככל שיותר ויותר כח וסמכות מגיעים אליו הוא פחות אחראי איתו לרמה שאפילו אלוהים מפחד ממנו לא בגלל כוחו הרב אלא בגלל השילוב של כח וטיפשות

בזמן המלוכה הטמבל מתואר כאיש טוב לב לכן נראה לו לחלק לעם כל מה שהיה לו

מה שמעיד על שליטה לא אחראית בתקציב הממלכה

ושליטה לא אחראית בכסף הובילה לכך שחצר המלכות דאג להפיל אותו מבית הקלפים שעליו מתנדנד כסאו

והטמבל לא למד שום םדבר או עשה חשבון נפש

הוא חזר לנקודת ההתחלה

התעורר בערימה של קש וזבל בבגדים בהם נולד - עירום וטמבל

וזה מדגיש שהיותו טמבל זה מי שהוא ושום תפקיד בצבא או כתר על הראש לא ישנה זאת

כל ההצלחות שלו במסע נבעו ממזל שימוש בכח באופן לא אחראי שרק אדיוט יצליח לעשות ומאמץ של אחרים שאמורים לעקוב אחרי טיפשותו

כאשר היה תורו לקבוע כיצד הממלכה תפעל לא היה אף אחד שיבקר את מחשבותיו כל עוד הוא אינו בכיסא המלך תמיד יש מעליו מישהו עם שכל שינהל את העניינים

הטמבל גם מייצג נאיביות של ההמון - מלמטה הכס נראה יציב אבל מלמעלה מבינים את הסיבות הרבות שאתה לא שולט בכס אלא הכס שולט עליך ומה שנראה טוב לעם לפעמים הוא המפלה הודאית של המלך שצריך לחשוב בזווית ראייה שונה ולפעמים שלילית כלפי הציבור

ומוסר ההשכל? כל טמבל שמגיע קרוב לשלטון בסוף נהיה קצין וכל קצין בסוף נהיה מלך. נקווה שהמלך הבא לא טמבל כמו הקודם

הנה השיר למקרה ובא לכם העשרה

Lost in your mind, I wanna know
Am I losin' my mind?
Never let me go

If this night is not forever, at least we are together
I know I'm not alone
I know I'm not alone

Anywhere, whenever
Apart but still together
I know I'm not alone
I know I'm not alone

I know I'm not alone

I know I'm not alone

Unconscious mind, l'm wide awake
Wanna feel one last time
Take my pain away

If this night is not forever, at least we are together
I know I'm not alone
I know I'm not alone

Anywhere, whenever
Apart but still together
I know I'm not alone
I know I'm not alone

I know I'm not alone

I know I'm not alone

I'm not alone
I'm not alone
I'm not alone (I know I'm not alone)
I'm not alone
I'm not alone
I'm not alone (I know I'm not alone)

מקום שני - Faded (סינגל)
יציאה לאור - 3 דצמבר 2015
מתוך אלבום - Different World
יוצר - Alan Walker
ביצוע ראשון - Iselin Solheim
מילים - 

You were the shadow to my light
Did you feel us
Another start
You fade away
Afraid our aim is out of sight
Wanna see us
Alive
Where are you now
Where are you now
Where are you now
Was it all in my fantasy
Where are you now
Were you only imaginary Where are you now
Atlantis
Under the sea
Under the sea
Where are you now
Another dream
The monsters running wild inside of me
I'm faded
I'm faded
So lost, I'm faded
I'm faded
So lost, I'm faded These shallow waters, never met
What I needed
I'm letting go - a deeper dive
Eternal silence of the sea - I'm breathing
Alive
Where are you now
Where are you now
Under the bright - but faded lights
You've set my heart on fire
Where are you now
Where are you now Where are you now
Atlantis
Under the sea
Under the sea
Where are you now
Another dream
The monsters running wild inside of me
I'm faded
I'm faded
So lost, I'm faded
I'm faded
So lost, I'm faded

מקום ראשון - Darkside
יציאה לאור - 27 ביולי 2018
מתוך אלבום - Different World
יוצר - Tomine Harket , Alan Walker , Au/Ra
מילים - 
 

We're not in love
We share no stories
Just something in your eyes
Don't be afraid
The shadows know me
Let's leave the world behind

Take me through the night
Fall into the dark side
We don't need the light
We'll live on the dark side
I see it, let's feel it
While we're still young and fearless
Let go of the light
Fall into the dark side

Fall into the dark side
Give into the dark side
Let go of the light
Fall into the dark side

Beneath the sky
As black as diamonds
We're running out of time (time, time)
Don't wait for truth
To come and blind us
Let's just believe their lies

Believe it, I see it
I know that you can feel it
No secrets worth keeping
So fool me like I'm dreaming

Take me through the night
Fall into the dark side
We don't need the light
We'll live on the dark side
I see it, let's feel it
While we're still young and fearless
Let go of the light
Fall into the dark side

Fall into the dark side
Give into the dark side
Let go of the light
Fall into the dark side

Take me through the night
Fall into the dark side
We don't need the light
We'll live on the dark side
I see it, let's feel it
While we're still young and fearless
Let go of the light
Fall into the dark side

זהו סוף האשכול, מקווה שנהנתם 🙂

פעם בתקופה שרכבו על דינוזאורים לבית הספר ( 1965) העולם התעסק בשאלה שתקבע את עתיד האנושות וכמעט השמידה אותה איזה פעמיים 

מי הבא בתור? 

תור למה? לפצצת אטום 

קודם ארהב השיגו פצצה וזה דבר טוב כי הם אוהבי שלום ואמהות( סין ויפן קצת לא מסכימות)

ואז רוסיה השיגה פצצה וזה טוב כי מאזן הכוחות נשמר

ואז צרפת השיגו פצצה וזה טוב כי הם בצד של הטובים. אולי

סין קיבלה פצצה וזה בסדר כי הם צריכים חמש שנים כדי לעשות כל דבר

מי הבא בתור? 

מצרים רוצה פצצה כדי לזרוק על... אתם יודעים מי

ולכן ישראל בלחץ וצריכה אחת להגנה עצמית. יש לנו את אבינו שבשמים אבל ליתר ביטחון עדיף שתהיה לנו פצצה

מי הבא בתור? 

דרום אפריקה רוצה שתיים כדי שתהיה פצצה גם לשחורים וגם ללבנים

מי הבא בתור? 

אולי לוקסמבורג או מונאקו? 

מי הבא בתור? 

איזה אחד מאינדונזיה טוען שיש לו פצצה

רק תנסו להישאר רגועים כשלאלבמה תהיה פצצה

האם השיר נגמר פה? ובכן... 

מאז 1965 קרה הרבה בעולם

אנגליה קיבלו פצצה אבל הם צריכים לסיים את התה

מצרים הפסידו במלחמת ששת הימים והפכו למתנגדי גרעין ושלחו את המדענים שלהם לעיראק( זה כמובן החזיק מעמד)

ואז הודו ופקיסטן השיגו פצצות. מאיפהשו. 

צפון קוריאה מצאו דרך לבנות פצצות אטום ליד מוזיאון הכדורסל עם אוסף מלא של מייקל ג'ורדן

דרום אפריקה החליטו לעשות הצבעה על האם גזענות זה טוב או רע. הם החליטו שזה רע. ופירקו את הפצצות שלהם. גם של השחורים גם של הלבנים. 

אוקראינה לזמן קצר היו מעצמת הגרעין השלישית בגודלה אבל החזירו הכל לרוסיה בתנאי שהם החברים טובים לנצח. ותראו איזה חברים טובים הם

לוקסמבורג ומונאקו ככל הידוע לנו לא תכננו פצצות

ומי הכישלונות שלא נכנסו לשיר? 

יוגוסלביה החליטו ללכת מכות עם הרוסים והאמריקאים בו זמנית ונתנו לחבורת שתיינים לנהל תוכנית גרעין שהושלכה לאשפה אחרי שיוגוסלביה אירחה את האירוויזיון שהוביל למלחמת אזרחים 

תוכמית הגרעין היפנית התנהלה בתוך קוריאה הכבושה. אחרי מלחמת העולם דרום קוריאה ניסתה לשחזר אותה אבל החסירה הכל לאמריקאים כדי להיות חברים לנצח. עם שכנים נחמדים בנוסף לכך

ואז הגיע התור של רפובליקות בננות בדרום אמריקה לבנות פצצות כי השכנים שלהם בונים פצצות

ספרד של פרנקו גם רצתה פצצות. ובמקרה הם מצאו פצצה שהלכה לאיבוד. התוכנית נכשלה כי המדען הראשי נהרג בהתנקשות. ההתנקשות בוצעה על ידי חבורת ליצנים שניסו לחפור מנהרה מתחת לבית שלו, המנהרה קרסה עליהם, ואז הם יצאו מהמנהרה מכוסים בבוץ לחנות ספרים וקנו ספר "איך לבנות מנהרה עם חומרי נפץ" ואז פוצצו את המנהרה. 

וכרגע? החברים הנחמדים שלנו מאירן רוצים מלא אורניום מועשר למטרות שלום וכלבלבים וסוכריות גומי ואוקראינה רוצים את הפצצות שלהם חזרה מהחברים הכי טובים לנצח

אבל... מי הבא בתור? 

אז לקחתי את הגיטרה שלי, לקחתי את מחברת השירים שלי, ועשיתי שטויות.

אמממ.

תגידו מה אתם חושבים.

הקדמה חשובה לשיר: אנחנו עכשיו בשלושת השבועות, ועקרונית אסור לי לנגן, קיבלתי רשות מיוחדת רב, בגלל שאני עדיין לא ממש טוב בזה, ורוב מה שאני עושה זה ללמוד, הוא התיר לי לנגן.

אבל עדיין הרגיש לי קצתת מוזר לכתוב על נושאים שמחים, או משהו כיפי.

ואז נזכרתי בקינה האהובה עליי מתשעה באב- ייבכו השריפה (יש לה מנגינה כיפית בעדה שלי), והחלטתי לכתוב שיר שמבוסס על הקינה הזו.

הפזמון יהיה באותה מנגינה, עם אותו מבנה, והבית יהיה ראפ, נשמע טוב?

*העירה חשובה!!!!!!!!! ממליץ בחום לקרוא את השיר במצב לילה, כי ככה יותר נוח לקרוא בגלל הצבעים הבהירים.

בלי קשר פשוט חשוב לי שבווייב זה לא יהיה רקע לבן שמח כזה.*

יאללה נתחיל:

🎵שנים אחרי שנחרב.

שנאת חינם, ונשרף.

ואני עוד בוכה, הלב שלי עוד נשבר.

והגאולה עוד לא פה.

עד שנפסיק כבר לחטוא.

ונקבץ גלויות: סין, צרפת, מרוקו.

אבל בלילה הזה, אפילה- מרימים קינה לה'.

ייבכו השריפה, אשר שרף ה'.🎵

מה קורה עם הדור שלנו?

כמה נזרק, אוי כמה שכחנו?

אני לא חושב שמה שקורה פה זה בסדר

שמחים ותמימים, הפרצוף תקוע בסמארטפון או בספר

מדברים על חיים מושלמים, אבל יודעים שזה שקר.

מטביעים צרות בקוקטייל, ג'יגר או בשייקר.

מזל שיש לילה אחד.

שעם ישראל, ביחד מאוחד.

בתשעה באב, מוציאים ת'נשמה.

לא שותים ולא אוכלים, בשמש החמה.

אז סלח לנו אבינו, שחטאנו, ששכחנו.

שלא הנחתי תפילין ביום שני, שדילגתי אתמול על תחנון.

שתדע לך שלמרות כל החטאים המעצבנים.

אנחנו עדיין מבקשים, שנים על גבי שנים...

🎵שנים אחרי שנחרב.

שנאת חינם, ונשרף.

ואני עוד בוכה, הלב שלי עוד נשבר.

והגאולה עוד לא פה.

עד שנפסיק כבר לחטוא.

ונקבץ גלויות: סין, צרפת, מרוקו.

אבל בלילה הזה, אפילה- מרימים קינה לה'.

ייבכו השריפה, אשר שרף ה'.

והחטא, לא עוצר.

רודפים אחרי היצר.

לימוד תורה מתקצר.

הנשמה האלוקית בוכייה.

לא נגאל ככה מסתמא.

יש עבירות בעלמא.

עוד לא צדקנו, לא חווינו נחמה

והתכנסנו שוב הערב, מתחננים לה'.

ייבכו השריפה אשר שרף ה'.🎵

להקת אבבא היא, לדעתי, בין הלהקות הגדולות והטובות ביותר בכל הזמנים, וגם היא, לדעתי, שורדת את מבחן הזמן. תקופת הפעילות של הלהקה היא בין השנים 1972 ל-1982. יש לה כל מיני שירים יפים ומוכרים, וגם, כמובן, היא ייצגה את שוודיה באירוויזיון של שנת 1974.

אז בואו נתחיל להכיר את להקת אַבָּבָּא (ABBA). היא להקת פופ שוודית, שהייתה פעילה בין השנים 1972 ל־1982 ושרה באנגלית. נחשבת לאחת הלהקות המצליחות ביותר בכל הזמנים, ולפורצת דרך בז'אנר הדיסקו. הלהקה זכתה להצלחה גדולה, ומכירות האלבומים שלה — הנמשכות עד היום — שניות רק למכירות הביטלס, ועומדות על למעלה מ־300 מיליון עותקים.
שירי הלהקה זכו לפרסום עולמי; הידועים שבהם הם: "ווטרלו" (Waterloo), שב־2005 זכה בתואר "שיר האירוויזיון של כל הזמנים", "Take a Chance on Me", "מאמה מיה", "SOS" ועוד רבים אחרים.

שנות השישים: לפני הקמת הלהקה
מייסדי הלהקה היו הזמרים וכותבי השירים של הלהקה, ביורן אולבאוס ובני אנדרסון, שנפגשו במסיבה באביב 1966 והחליטו שעליהם "לאחד כוחות" וליצור מוזיקה ביחד. הרעיון לא התממש בהתחלה, משום שבני היה באותו הזמן קלידן בלהקה שוודית פופולרית בשם Hep Stars.
בהופעה במאלמה הכיר בני את הזמרת אנני-פריד לינגסטד. היא הייתה אז בת עשרים, ונהגה להופיע עם זמרים שונים. כמו כן, היא הופיעה בפסטיבלים שונים ביפן ובוונצואלה, ובנוסף הספיקה כבר להפוך לאם לשני ילדים.
בשנת 1969 נפגשו ביורן ואנייטה פלטסקוג בתוכנית טלוויזיה שוודית, והתאהבו. בתחילה הופיעו והקליטו רק ביורן ובני ביחד. שירם הראשון המשותף היה "היא הנערה בשבילי", שנכתב עבור סרט ארוטי שוודי בשם "אינגה" בשנת 1969.

1970–1973: הקמת הלהקה

בשנת 1970 הוציאו את האלבום "Lycka" (בעברית: מזל) שהוקלט בשוודית. הסינגל מתוך האלבום נקרא "היי אשמאי זקן", ופרידה ואנייטה ביצעו בו את קולות הרקע. ב-1971 חתם ההרכב על חוזה עם חברת ההקלטות השוודית Polar והתחיל להקליט. שתי הזמרות הפכו לסולניות ההרכב במקום הבנים, והסינגל "People Need Love" היה השיר הראשון של הלהקה שהצליח מאוד ביפן ב-1972. ביולי 1971 ביורן ואנייטה נישאו, ושבע שנים אחר כך בני ופרידה עשו כמותם, כשהלהקה כבר הייתה בשיאה.

תחילה נקראה הלהקה בשם הלא קליט "אנייטה, ביורן, בני, ואנני-פריד", ונדרש היה שם חדש. אמרגן הלהקה, סטיג אנדרסון, בחר באותיות הראשונות בשמותיהם הפרטיים וצירף אותן לשם "אבבא". אך אז התעוררה בעיה נוספת: בשוודיה כבר הייתה קיימת חברה לייצור שימורי דגים בשם זה (החברה קיימת עד היום). לאחר דין ודברים קצר, הסכימה החברה שגם הלהקה החדשה תיקרא "אבבא".

1974–1976: פריצת הדרך

בפברואר 1973 ניסתה הלהקה להגיע לתחרות האירוויזיון עם השיר "Ring Ring". השיר לא הצליח להיכנס לתחרות, אך למרות זאת, הצליח בקרב הקהל השוודי כשהגיע למקום השלישי בקדם האירוויזיון (המלודפסטיבלן). שנה אחר כך, באירוויזיון 1974, השתתפה הלהקה שוב עם השיר "Waterloo", וזכתה בתחרות. שיר זה גם נבחר ב-2005 כשיר היובל באירוויזיון. השיר, והאלבום בשם זה, נמכרו בהצלחה גדולה בבריטניה.

לאחר הזכייה הוציאה הלהקה עוד כ-18 להיטים, שמונה מהם הגיעו לפסגת מצעד הפזמונים הבריטי:

• "Mamma Mia" (1976)

• "Fernando" (1976)

• "Dancing Queen" (1976)

• "Knowing Me, Knowing You" (1977)

• "The Name Of The Game" (1977)

• "Take A Chance On Me" (1978)

• "The Winner Takes It All" (1980)

• "Super Trouper" (1980)

1976–1981: שיא ההצלחה

ביוני 1976 הופיעו אבבא בחתונתו של מלך שוודיה. בפברואר 1977 יצאו למסע הופעות באוסטרליה, אך בבריטניה הופיעו בשתי הופעותיהם הגדולות והחשובות ביותר: לאולם "אלברט הול" (9,000 מקומות ישיבה) הוזמנו 3.5 מיליון כרטיסים. את רוב השנה בילתה הלהקה במסע הופעות, והמופע האחרון באוסטרליה צולם לסרט "ABBA - The Movie". בספטמבר 1979, בהופעה באדמונטון, פתחה אבבא את סיבוב ההופעות בצפון אמריקה. ב-9 בינואר 1979 השתתפו חברי הלהקה במופע התרמה ליוניצ"ף בניו יורק ואף תרמו לארגון את ההכנסות מהסינגל "Chiquitita".

אבבא נודעו גם בשל התלבושות הצבעוניות שלהם, אשר בתקופת שנות ה-70, התאימו מאוד לרוח הזמן. גם הקליפים שלהם התפרסמו מאוד, והיו לדוגמה ראשונה לז'אנר שכזה. רוב הקליפים בוימו בידי לאסה הלסטרם (שגם ביים את הסרט שלהם, "ABBA - The Movie"). חלק מהקליפים נחשבים לקלאסיקה. רוב הקליפים נאספו ב-"DVDs ABBA Gold" וב-"The Definitive Collection".

1981–1982: הדעיכה והפירוק

בשנת 1981 יצא אלבום האולפן האחרון של הלהקה, "The Visitors". לאחריו, הקליטו חברי הלהקה עוד שישה שירים שהיו מיועדים לצאת באלבום אולפן נוסף, אך העבודה על האלבום ההוא מעולם לא הושלמה, ורוב השירים יצאו בהדרגה כסינגלים או באוספים מאוחרים יותר. ששת השירים האחרונים שאבבא הקליטה הם: "Just Like That", "Cassandra", "You Owe Me One", "I Am The City", "The Day Before You Came" ו-"Under Attack".

הלהקה מעולם לא הכריזה רשמית על פירוק, אך מאז נובמבר 1982 הם לא הקליטו או הופיעו יחדיו. מקובל להניח שמשברים בזוגיות בקרב חברי הלהקה הם שהביאו לפירוק, אך הגירושים אינם הגורם היחיד שהביא לפירוקה. אנייטה וביורן התגרשו כבר ב-1980, אחרי תשע שנים של נישואים, שבמהלכן נולדו להם שני ילדים – לינדה וכריסטיאן. למרות הגירושים, הם המשיכו לעבוד יחד במסגרת הלהקה במשך שלוש שנים פוריות נוספות. בדיעבד, היו אלה שנות השיא של הלהקה. הגירושין של פרידה ובני ב-1981 הפכו את האווירה בקרב חברי הלהקה לקשה וטעונה יותר, אך ביורן הקפיד לציין בכל הראיונות שבחברה השוודית גירושים הם תופעה מאוד נפוצה, ואין בכך כדי לפגוע בקשר המקצועי בין גרושים.

במקביל, ניכרה מאז 1981 דעיכה במידת ההצלחה שלה זכתה הלהקה במצעדי הפזמונים ובמכירות אלבומים וסינגלים. בעוד שבשנת 1980 שני להיטים מהאלבום "Super Trouper" – "המנצח זוכה בכל" ושיר הנושא – זינקו למקום הראשון במצעדים בבריטניה, ארצות הברית, אוסטרליה, גרמניה, שוודיה ומדינות נוספות, שנה לאחר מכן, הסינגל "One Of Us" הגיע רק למקום השלישי במצעד הבריטי. הסינגלים שיצאו אחריו לא הצליחו להשתחל ל-20 הגדולים. גם המכירות של אלבום האולפן האחרון, "The Visitors", משנת 1981, היו נמוכות באופן משמעותי מהמקובל עבור אלבומי אולפן קודמים של הלהקה.

מלבד הדעיכה במצעדים, מבקרים מוזיקליים, מעריצים, ויותר מכל, חברי הלהקה עצמם, מודים שחלק מהקלטות האולפן האחרונות של הלהקה התאפיינו ברמה טכנית ומקצועית לא מספקת. משום כך, בני וביורן גנזו שני שירים: "I Am The City" (שהתפרסם בסופו של דבר רק ב-1993 באוסף "More Abba Gold") והשיר "Just Like That" שנותר גנוז עד עצם היום הזה, אך קטעים ממנו דלפו לקהל הרחב, לאחר שפורצים הצליחו לגנוב קלטת דמו של השיר מהמכונית של ביורן אולבאוס. מבין השירים האחרונים שכן שוחררו, "You Owe Me One" ו-"Under Attack", ניכר פיחות ביכולות המקצועיות של הלהקה – הטקסטים סתמיים והעיבודים דלים למדי. יוצא דופן הוא השיר "היום שלפני בואך" (The Day Before You Came), שנחשב ליצירת מופת בקרב מעריצים ומבקרים מוזיקליים, והוא גם השיר האחרון שהלהקה הקליטה.

גורם נוסף שהוביל לפירוק הלהקה הוא הפזילה לקריירות עצמאיות. בשנת 1982 הוציאה פרידה את אלבום הסולו "Something's Going On". היא אמנם הוציאה לאור מספר אלבומי סולו קודמים במקביל לעבודתה בלהקה, אך "Something's Going On" הופק על ידי פיל קולינס מג'נסיס והוקלט באנגלית, בעוד שאת אלבומי הסולו הקודמים שלה הפיק בעלה דאז וחבר הלהקה, בני אנדרסון, והם הופצו רק בשוודיה. אנייטה הוציאה ב-1983 אלבום סולו באנגלית בשם "Wrap Your Arms Around Me" בהפקת מיק צ'פמן, שהתפרסם עוד קודם לכן בין היתר כמפיק של בלונדי. במקביל, הבנים פרשו לכתיבת שני מחזות זמר מפרי עטם: "Chess" באנגלית, שזכה להצלחה רבה בלונדון ושני להיטים מתוכו הגיעו לפסגות המצעדים בעולם: "I Know Him So Well" ו-"One Night In Bangkok". כמו כן, הם כתבו מחזמר שוודי בשם "קריסטינה מדובנמולה" – אפוס אודות ההגירה משוודיה לארצות הברית במאה ה-19. 

שם השיר: בומים

מחבר השיר: ג'ימבו ג'יי (עומר הברון)

שנת יציאה: 2023 (חלק מהאלבום "אה וואו")

רקע: עומר גר בקיבוץ אור הנר שבעוטף עזה. השיר נכתב ופורסם בפעם הראשונה לפני ה7.10, אחד האסונות הגדולים שידע עם ישראל ותחילתה הרשמית של מלחמה שלא הסתיימה עד היום. לאחר ה7.10 השיר פורסם מחדש תחת האלבום "אה וואו". את האלבום "אה וואו" שבמסגרתו פורסם השיר הקדיש עומר לזכרו של גיא אילוז, טכנאי קול שליווה אותו מ2021 ונחטף ונרצח על ידי חמאס ב7.10. השיר נכתב על המצב הכללי בעוטף עזה ועל המתיחות שחווים התושבים בעקבות האזעקות והטילים, אבל קיבל משמעות חזקה פי כמה אחרי האסון.

קישור:

מילים:

בואי קומי מתוקה עשיתי לנו הפתעה
יש לילה משוגע בחוץ נצא לטיול
החורף בא מוקדם הרעש ששמעת זה רעם
אוטוטו טפטוף יביא מבול
אז בואי נבנה לנו תיבה נפליג לערבה
נחליף מגדל בהרחבה בבית על העץ
יפה שלי אין מה לפחד
זה בלון יום הולדת
הוא לא יתפוצץ
בואי נשחק משחק
זה רק אני ואת
כאן כל קיץ שוב באים ה
בומים
בייבי בומים
שוב התחילו בומים בייבי
בואי ניסע מכאן
בומים
בייבי בומים
שוב התחילו בומים בייבי
לא משנה לאן
אין לי פתק החלפה יפה זו רק תקופה
אם את עייפה אני אשיר לך שיר
שימי יד על המפה איפה שאת רק רוצה
נשחק עד שנמצא ארץ עיר
ואם כל זה רק משחק אולי נזכה בטנק
או סתם נשדוד ת'בנק אקדחים שלופים
אני אוציא לשון את תצחקי סרט איטלקי
מאמי תצלמי
החיים יפים
בואי נשחק משחק
זה רק אני ואת
כאן כל קיץ שוב באים ה
בומים
בייבי בומים
שוב התחילו בומים בייבי
בואי ניסע מכאן
בומים
בייבי בומים
שוב התחילו בומים בייבי
לא משנה לאן
בום
חיילים על ג'יפים
ביטלו את השנטיפי
אורזים קפה סיגריות לייט ונעלי בית קיפי
בום
חרא של שירות אז לא השאירו טיפים
עוד אלוף במשחקים הפראלימפיים
בום
יונת שלום על טריפים
הפכה זמרת אינדי
אף סינגל לא תופס הכסף עף על קליפים
לוקחת את הסקייט לפארק דופקת קיק פליפים
אינשאללה יבוא לה שיר שעוד ירעיד את אמות הסיפים
בום
בממלכת החמש עשרה שניות אין זמן להיפים
תרנגול על אדמה בוערת מיפ מיפים
מדברים אנגלית ליד הילד מיסיסיפי
בומים בייבי בומים
סטרייט אאוט אוף גאזה סטריפים
בואי נשחק משחק
זה רק אני ואת
כאן כל קיץ שוב באים ה
בומים
בייבי בומים
שוב התחילו בומים בייבי
בואי ניסע מכאן
בומים
בייבי בומים
שוב התחילו בומים בייבי
לא משנה לאן

משמעות אישית: לשיר יש משמעות אישית עבורי, מאז תחילת המלחמה (ובמהלך המלחמה הקצרה עם איראן אפילו יותר) שרתי עם משפחתי במקלט את השיר הזה. פזמון קצר, קליט, ומתאים למצב. בומים בייבי, בומים. שיר שמצליח לקחת סיטאוציה כל כך כבדה שכל תושב ישראלי יכול להזדהות איתה, ומקליל אותה. ובניסוח מטורף ומלא משמעות כמו שרק ג'ימבו ג'יי יודע לתת.

דירוג:  9.5/10 
שיר אדיר, קצבי, קליט והכי חשוב - בניגוד לכל הזבל שרץ בטיקטוק, שיר עם המון משמעות לכל מילה ומילה.

נתראה😶‍🌫️

אבל בסדר, עלה רעיון לסיקור של שיר ואני מנסה דברים חדשים!

טוב אז מי לא אוהב את הראפר טונה? בהצבעה בבקשה!

אה, אף אחד? לא מפתיע... רגע מה איתך? אה, לא. לא לאהוב את הדג טונה זה לא נחשב.

כן, טונה הוא אחד הראפרים האהובים והמוצלחים בארצנו היפה!

אז לאחרונה (3 שבועות) טונה הוציא אלבום חדש בשם "רובים ותלתלים" אלבום מעולה דרך אגב, אבל אני אתמקד בשיר שנקרא בשמו של האלבום גם.

רובים ותלתלים- כפי שאפשר להבין מהכותרת השיר מדבר על המלחמה- רובים ועל טונה עצמו- תלתלים.

בואו נראה את המילים של השיר:

קופץ מהמסוק לרכב על הגלים

רץ בין הטילים ריצת מעגלים

גיטרה וקלידים כולנו חיילים

טונה על המייק רובים ותלתלים

שולף את המילים מתוך הקושי

כל פאנץ' לינץ', כל טראק אינתה עומרי

שוב אין עבודה, אולי אפתח עמוד באונלי

בואי לצ'אט עם ראפר ביקורתי

נראה כמו חופני

אומרים שהתקופה היא תנ"כית

שוב נתנו להם כוח להשחית

אם אתה מאמין להם עדיין, בהצלחה ממני

מנהל אתר נושמים מזרחית

בואו לכדור הארץ, סופגניות חופשי!

הפקת ענק! יום הולדת לנטלי!

בוא ותעזור עם הנטל הכלכלי

קח לך אקדח עוד רגע ומתחי- *טעינת אקדח*

טונה על המייק רובים ותלתלים

טונה על המייק רובים ותלתלים

בין כל הבלאגן, האש והטילים

גיטרה וקלידים כולנו חיילים

שתי דקות חופף ויאללה מתחילים

פופקורן, בירה, אווירה

קופץ מכל אופנוע בשדרה

עידן עמדי שוב פעם התגייס

אני ביום הזיכרון השתטחתי בצפירה

מנסה לסגור אלבום בתוך הפאניקה

חוויה ממש, ממליצה לך!

בלאגן זה תמלוגים זו מתמטיקה

קהל אחוז טירוף זה כל מה שנשאר נורמלי כאן

"טונה אתה זוכר אותי?" אמרתי בפנים

כפרה אני לא זוכר אם שמתי תחתונים

ביקרתי את הפצועים וגם ביקרתי מפונים

אמרו "כבוד על הכוכב" בשדרת הכוכבים (תודה!)

ככה זה כשהמדינה מג'נונה

איך נתנו פרס אקו"ם לאדם בשם טונה

מופיע במקלט עולה לבוש כמו מאלומה

מה רציתם הופעה מתורבתת או מלעונה?

טונה על המייק רובים ותלתלים

טונה על המייק רובים ותלתלים

בין כל הבלאגן, האש והטילים

גיטרה וקלידים כולנו חיילים

שתי דקות חופף ויאללה מתחילים

טוב אפשר לראות איזה שיר מטורף טונה עשה לנו כאן...

קודם כל רואים כבר על הפתיחה את הדיבור על המלחמה- מסוק, טילים וחיילים.

טונה מביא את החוויה שלו מהתקופה ומהמלחמה, על המשך היצירה בתקופה הזאת ועל הקושי שבזה.

יש בשיר דיבור על הבלאגן, לדעתי השורה על כדור הארץ היא ריפרור(התייחסות) לשיר שלו באלבום הזה גם "קשה בכדור הארץ"

נורא אהבתי את השורה שלפני הפזמון הראשון, היא נשמעת מטורפת עם הסאונד של הטעינת אקדח ואז טונה יורה את הפזמון- זה באמת ואוו.

בבית השני טונה זורק מלא התייחסות לאירועים שקרוואיך זה נוגע אליו:

עידן עמדי- הוא התגייס אחרי שנפצע ואני המקסימום שעשיתי זה להשתטח בצפירה.

ביקורים של פצועים במלחמה, פרס אקו"ם שהוא קיבל וחושב שלא מגיע לו, והקהל שלו שנשאר אוהד.

עוד רפרנס יפה שאהבתי זה "מנסה לסגור אלבום בתוך הפאניקה, חוויה ממש- ממליצה לך!". סוף סוף מישהו עושה שימוש בציטוט הזה טוב וכמו שצריך!

כמובן שסוף הפזמון שגם סוגר את השיר זה "שתי דקות חופף ויאללה מתחילם"- עוד פאנץ' חזק על התלתלים, באמת טונה. אין כמוך.

בקיצור שיר שכתוב טוב עם אחלה ביט ווייב ונראה שטונה באמת שופך בשיר חוויות נסערות מהתקופה האחרונה.

השיר: 

מקווה שאהבת את הסיקור, אם אני צריך לדרג את השיר אתן לו 8.5\10.

מוזמנים להביע את דעתכם על השיר!

המנגינה הזו ליוותה את החברה המודרנית בצחוק ובכי בתהילה ויגון. 

המשימה שלכם היא ליצור מארש צבאי, לא כזה משעמם שרק חננות ידעו על קיומו. 

המטרה שלכם ללכוד את האנרגיה המתפרצת מנוכחות החיילים. אנרגיה שתנציח את תהילתם לנצח. תהילה שעד קץ האנושות תמשיך להתנגן. 

למשימה זו גויס יוליוס פוצ'יק. מלחין צ'כי בצבא האוסטרו הונגרי, שעשה היסטוריה והלחין את המארש הצבאי המפורסם ביותר. 

ועכשיו למנגינה 

כניסת הגלדיאטורים 

המנגינה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים 

החלק הראשון והמפורסם ביותר ממוקד בצלילים הגבוהים בקצב מהיר. לרוב ממוקד בחצוצרה עם ליווי מועט לצידו של כלי נשיפה אחרים. תפקיד חלק זה הוא להפתיע את הקהל מעצם העוצמה המתפרצת והמידיית, הגלדיאטור צריך להראות דומיננטיות מיד ואין לו זמן לבזבז. 

 החלק השני ממוקד הצלילים הנמוכים בקצב איטי. החלק הזה לרוב מנוגן רק על ידי תזמורת כלי הנשיפה הנמוכים עם פוקוס חריג בכלי הטובה בליווי איופוניום. חלק זה מבדל אותו ממנגינות רבות ותזמורות שהרי התודעה הרווחת שהתזמורת הנמוכה תפקידה ללוות ולא להחזיק חלק שלם לבד. תפקיד החלק השני הוא להראות לקהל אחרי ההפתעה והשוק מהעוצמה של החיילים שעוצמתם תישאר קבועה ואיתנה. 

החלק השלישי הוא דומה לחלק השני אבל בניגוד אליו הוא מנוגן על ידי תזמורת רחבה ובקצבים שונים. תפקיד חלק זה הוא לפאר את הגלדיאטורים בסוף המנגינה ולהזכיר לקהל "זה עוד לא נגמר אל תלכו עדיין" 

ועכשיו אחרי שקיבלתם את כל הרקע המשעמם הזה

הנה המנגינה 

כן זו המנגינה 

סיקור שיר-🎶BINKUSUNO SAK🎶

שנה יציאה-🗓2008🗓

מלחין השיר-🎼קוהיי טנאקה🎼

כותב השיר-✏️אייצ'ירו אודה✏️

סטודיו- 🎥Toei Animation 📽

ז'אנר-🎵שיר ימי🎵

מילות השיר באנגלית-

מילות השיר בתרגום לעברית-

*מצטער שאין ביפנית לא מצאתי*

המסר שמאחורי הגולגולת

הוא בעצם השיר שמייצג את BINKUSUNO SAKE

מסע 

חברות 

חלומות 

מוות

ובמילים אחרות: לחיות כמו פיראט, לאהוב כמו אח, למות עם חיוך – ולשיר תוך כדי.

משמעות השיר: 

השיר מדבר על המסע הימי של ברוק וצוותו. הוא מתאר את החיים של פיראט, את תחושת החופש וההרפתקאות אך גם את הצער שבפרידה מהבית.

המילים עוסקות בשאיפה להמשיך, למרות האתגרים, ונותנות תחושה של געגועים וחברות.

השיר מכיל צער ומסירות, עם הרבה הומור וברוח ספורטיבית, שמובילים אותו להיות שיר שמח, אך גם נוגע ללב.

דעה אישית:

השיר הזה, הוא בין השירים, שאני הכי אוהב לשמוע. הוא תמיד מזכיר לי, גם שקשה, וגם שאתה, לא מסוגל יותר, שיש גם צד שמח, ולא הכל נורא, ולדעתי האישית, זה שיר שיכול להתאים לכולם. הוא כואב במילים, אבל מראה לך, שגם ברגעים הקשים, תמיד אפשר לשמוח, כי גם שזה הסוף שלך, תמיד אפשר לשמוח, כי אפשר להסתכל, גם על הנקודות אור הקטנות, והגדולות.

קצת על העבר של ברוק-(מי שהשיר בסדרה עליו בערך)

ברוק היה פעם אנושי – מוזיקאי שמח וחבר בצוות פיראטים בשם Rumbar Pirates.כל הצוות אהב לשיר ולנגן, ובעיקר את השיר 'Sake Binks'  אבל יום אחד, הצוות כולו חלה ומת, וברוק -

שכבר אכל את פרי התחייה – מת גם הוא... אבל אז, הנשמה שלו חזרה לגוף!

רק מה? עד שהוא מצא את הגופה... היא כבר הייתה שלד.

וככה נולד הפיראט הכי גותי-קומי בעולם האנימה: שלד מהלך עם לב זהב. 

טריילר לשיר: 

בעברית:

באנגלית:

ציון סופי🥁🥁🥁🥁

10/10 בממד🍷

אז זהו להיום חברים, הבטחתי אשכול כל יומיים, קיבלתם. המשך יום טוב!

(ממליץ לשים על מצב חשוך)